פרסומת
דלג

מי שמע על החתוליה?

מאת: מלי פישמן ● 29/3/2011 22:18 ● ערב ערב 2491
תארו לעצמכם מבנה בעל שני חדרים, כריות פזורות על הרצפה, שמיכות, פינות זולה ועל כל אלו שרועים להם חתולים, הרבה חתולים. ברוכים הבאים לחתוליה הראשונה של אילת. שנתיים היא קיימת בעיר ורק מעטים יודעים על קיומה. למה? כדי למנוע לכאן טרנספר חתולים המוני, חד וחלק
מי שמע על החתוליה?

תמונת כתבה


בכל ערב מגיעים אלי זכרוב ודניאל כהן, תלמידי כתה י' בבית הספר 'בגין' אל החתוליה של אילת. הם מאכילים את דרי המקום, נותנים להם לשתות, וכן, גם מנקים ומסדרים את המקום. הרומן המיוחד הזה של שני המתנדבים הצעירים של עמותת 'אילת אוהבת חיות' עם החתוליה, התחיל כבר בשנה שעברה במסגרת פרויקט מחויבות אישית של בית הספר. אלא שאהבתם של השניים לחתולים והקשר המיוחד שנרקם בינם לבין המייללים, לא אפשר להם להיפרד מהם גם בתום הפרויקט. וכך, מידי ערב, הם ממשיכים לפקוד את המקום, מתקבלים בחום ואהבה על ידי ההולכים על ארבע שמתחככים בהם וזוכים לליטוף. אין פלא כי אותם מתנדבים צעירים מוערכים ביותר על ידי חברי העמותה והיו"ר אהובה לוי, שמספרת כי צעירים לא מעטים אמנם התחילו את דרכם בהתנדבות במקום ואולם מרביתם פרשו כבר אחרי ימים אחדים. "הלוואי והייתי מוצאת עוד כמה מתנדבים כאלו שיוכלו לסייע לנו בטיפול בבעלי החיים", אומרת היום לוי.

החתוליה הסודית


שנתיים כבר קיימת באילת החתוליה. ואם לא שמעתם עליה עד היום, ואתם מחפשים בין השורות את מקום המצאה ולא מוצאים, זה לא בכדי. זו בדיוק כוונת מפעיליה, אנשי עמותת 'אילת אוהבת חיות' בעיר, שיודעים כי אם היו התושבים יודעים את מיקומה הם כבר היו מוצפים בחתולים וגורים בכמות כזו שלא יכלו לעזור לכולם. לכן הם פועלים כבר שנתיים במבנה הממוקם בתוך העיר בניסיון למשוך כמה שפחות תשומת לב. קצת מעל 100 חתולים, ברי מזל, שנאספו על ידי פעילי העמותה מרחובות העיר, הפכו זה מכבר את המבנה הזה לביתם. הם נכנסים פנימה מהחלונות שנשארים פתוחים דרך קבע, אוכלים, מתרפקים על הכריות והשמיכות ומטיילים להם בחוץ כאוות נפשם. אין ספק כי אם היה בנמצא עיתון חתולים, הם כבר היו מכתירים את המעון כמעון חמישה כוכבים.

"אנחנו לא מדברים על החתולים המטופחים והגזעיים שאוהבי החתולים שבינינו מחזיקים בבית", ממהרת לוי לדייק באפיון דרי החתוליה, "אלא רק על אלו העזובים. ה'הומלסים' החתוליים, אלו שהמתנדבים אוספים באהבה רבה מהרחוב ומטפלים בהם במסירות אין קץ".
אני ממהרת לשאול אותה איך זה שהשכנים למבנה אינם סובלים ואהובה מחייכת בסודיות ומבטיחה שבמקום בו ממוקמת החתוליה אף לא אחד מתושבי העיר יוצא נפגע.
אם תהיתם על מהות הטיפול לו זוכים החתולים בחתוליה, כדאי שתדעו כי הטיפול הזה בחתולים כולל טיפול מונע ומתן תרופות, וכן האכלה והחלפת חול מסביב לשעון.

הצילו מתרבים


אלא שלמרות המעון, ריבוי החתולים נמשך ברחבי העיר בקצב מהיר ואולי מהיר מידי, מה שמקשה על פעילות המתנדבים. "כאן בעצם אנחנו נכנסים לבעיות קשות מאוד ומכאן באה הקריאה שלי לכולם לסייע", אומרת אהובה, שלקחה לידיה את תפקיד יו"ר העמותה המפורקת לפני כעשר שנים. הכל התחיל כשראתה כלבים נטושים ומסכנים בטיילת על שפת הים. ברור קצר העלה כי עמותת 'אילת אוהבת חיות', שפעלה עד אז בעיר, הפסיקה לפעול מסיבות שונות שהעיקרית שבהן הייתה חוסר תקציב. במרץ הרב שמאפיין אותה הלכה לוי לראש העירייה דאז, גבי קדוש ובקשה את סיוע העירייה לחזור ולהעיר מחדש את העמותה. "זה היה מאוד לא פשוט והבירוקרטיה הייתה גדולה אבל בסופו של דבר הצלחנו להקים את העמותה כחוק מחדש כמו שצריך אבל עדיין, מקום לא היה לנו", היא מספרת. בתחילת דרכה החדשה של העמותה הבינה אהובה שעליה ללמוד משגיאות העבר ולכן את התקציב הצנוע שהקצתה ועדת התמיכות של העירייה יעדה לתרופות, אוכל, חול וטיפולים וטרינריים לחתולי הרחוב. "בגלגול הקודם היה לעמותה שלושים אלף שקלים בחודש והם לא הסתדרו עם זה", היא מספרת, "לי היה בסך הכל תקציב שנתי של שלושים אלף שקלים ולכן היה ברור לי שצריך לעשות סדר עדיפות", אלא שעם הזמן הלכו והתרבו החתולים בעיר עד כדי כך שהמתנדבים כבר לא יכלו להחזיק אותם בבית. שוב חזרה אהובה ופנתה לקבלת עזרה מהעירייה. לפני שנתיים נענתה העירייה בחיוב לבקשת העמותה לקבל בית ומקום מיוחד הוקצה לה.

דיירים עם נשמה


ל'דיירי הרחוב' העצמאיים הללו יש יכולות הישרדות גבוהות במיוחד, שהרי לא סתם שיבחו את "שבע הנשמות" שיש להם. אבל במאבק ההישרדות הזה קורות 'תאונות' שבחלק מהם אנחנו, בני האדם, לוקחים בהם חלק נכבד, ובחלק יד הגורל מזמנת להם צרות מצרות שונות. אחד האסונות הגדולים ביותר הוא פחי האשפה. במיוחד בימי הקיץ הלוהטים, פחי האשפה הופכים למלכודת מוות לחתולי הרחוב. במיוחד עכשיו כשהעירייה מתחילה להפוך את כל פחי האשפה לפחים מוטמנים.
זה לא סוד שאנשים אוהבים כלבים יותר מחתולים כי חתולים עצמאיים יותר ולא ממש ניתנים לאילוף, אבל יחד עם זאת החתולים, גם ה"זבלנים" שבהם, מועילים לחברה. אחרי הכל כשהם בסביבה, אין נחשים ואין עכברים וחולדות, ובניגוד למה שחלק מאיתנו חושבים- החתול היא חיה מאוד נקייה ולא מעבירה מחלות. "לצערי הרב אנשים מעדיפים לאמץ כלבים ולא חתולים", אומרת לוי, "לא מעט בגלל העובדה שכלב הוא חיה שנותנת אם נותנים לה ואילו חתול לא. הוא אינדיבידואליסט, ולמרות זאת, צריך להכיר אותם ולאהוב אותם כדי לאמץ אותם", מסבירה אהובה.

סוציומטים, אבל נקיים


"חתולים חשופים להתעללויות ותאונות יותר מאשר כלבים, לכן קיימת סכנה ממשית לקיומם", אומרת רותי, מהמתנדבות הותיקות בעמותה וממהרת לציין את יתרונו הבולט של החתול: "כשיש חתול בסביבה אין מזיקים שונים, כמו עכברים למשל. החתול היא חיה נקייה שדואגת לניקיון הסביבה.
רותי, אוהבת חתולים מושבעת ממשיכה ואומרת, "אני חושבת שלאמץ חתול זה הדבר הכי טוב שהאדם יכול לעשות עם עצמו. שלא כמו כלב, לא צריך לרדת איתם פעמיים ביום ולא צריך להוציא לו אנרגיות. כל מה שצריך זה לתת לחתול ארגז חול, שם הוא יעשה את הצרכים שלו, ומעט אוכל. אפילו לא צריך לנקות אותו כי הוא מנקה את עצמו. בכלל, חתול רוב הזמן 'חורפ', אבל כשהוא מתיישב עליך ונותן לך ללטף אותו ומגרגר מנחת זה עושה טוב לחתול ולבעלים שלו". ובכלל כדאי לדעת שחתול בבית יכול להביא להרבה מאוד שלוות נפש ורוגע. מחקרים רבים כבר הוכיחו כי אנשים שמגדלים חתול או כלב חשופים פחות למצבי לחץ, להתקפי לב ולסדרה שלמה של מחלות. "כשאנחנו מלטפים חתול, דואגים לו ושמחים לראות אותו, משתחרר משהו במוח שלנו שגורם לנו להיות רגועים, שלווים יותר ובעלי חמלה, מה שמוביל אותו לבריאות טובה יותר", מסבירה אהובה.
אבל גם אם אתם אלרגיים לפרוות החתול, ויש כאלה לא מעט, או שסתם אתם שייכים למחצית האוכלוסייה שאוהבת כלבים ולא חתולים זו עדיין לא סיבה להתעלל בהם, לשסות בהם את הכלב או לסגור עליהם את מכסה פח האשפה כדי שלא יוכלו לצאת. אפשר בהחלט להניח צלוחית עם מים ולקבוע איזה שהיא פינה מוצלת עם מעט אוכל והחתול יודה לכם על כך.

איך עוזרים?


לא חייבים להיות אוהבי חתולים מושבעים כדי לסייע. מספיק לקיים כמה דברים קטנים ופשוטים, כמו למשל: לא לנתק את הגורים הרכים מאמם, "אנשים לפעמים מוצאים גורים שזה עתה נולדו והם מנתקים אותם מאמא שלהם כשהעיניים שלהם עצומות. בזה למעשה הם גוזרים עליהם גזר דין מוות. כי גור קטן שכזה, שעדיין לא פקח את עיניו והוא מנותק מאמא שלו, אנחנו נאלצים להרדים כי הוא לא ישרוד. לכן אם אתם פוגשים גורונים כאלה קטנים, פשוט הניחו להם. תנו לאמם לטפל בהם. רק אחרי שהם כבר בני חודש וחצי הם הופכים לעצמאיים ולא צריכים יותר את האמא שלהם", מסבירה אהובה. דבר נוסף שאתם יכולים לעשות זה לסייע בכסף או בשווה כסף, אם אין לכם זמן לבוא ולהתנדב. אתם יכולים להחליט שאתם קונים שק אוכל או שק חול ומביאים לעמותה או שנותנים כסף לצורך הקניה הזו. או לחילופין קונים או נותנים כסף לתרופות עבור החתולים. "שק אוכל ששווה כתשעים שקלים והוא שוקל שמונה עשרה קילוגרמים מספיק לשבוע שלם להזין שלושים חתולים", היא מדגישה ומציינת כי החתולים זקוקים לאנטיביוטיקה, טיפות עיניים ואוזניים ותרופות שונות.
"אני מבקשת לנצל את הפגישה הזו בינינו ולהעביר בקשה לועדת התמיכות של העירייה שמתכנסת בימים אלו. אנא חברי ועדה, מצאו את התקציב המתאים ואפשרו לנו לקיים את ה'חתוליה' שלנו. ביקשנו השנה חמישים אלף שקלים ואנחנו מאוד מקווים שנקבל את זה", היא אומרת בתקווה וממהרת לציין: "צריך להבין שכספים של העמותה לא הולכים על משכורות של מישהו. כולם כאן עושים את מלאכתם בהתנדבות גמורה. הכסף הנדרש הוא עבור החתולים עצמם".
כל מי שרוצה להתנדב ולעזור מוזמן להתקשר ל'אילת אוהבת חיות', לאהובה לוי:
057-4742688, 054-4742688, 08-6325836.

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש