פרסומת
דלג

אנטיפתי

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● 13/4/2011 09:13 ● ערב ערב 2493
חופים הם לפעמים – פוליטיקה. שאלו כל ראש עירייה שהיה כאן פעם. אילתים אלרגיים שנוגעים להם בחופים. בשבועות האחרונים נוקה, פונה וגודר באבנים, חוף 'רוקסא', שלצד גבול ירדן. זה הספיק כדי לעורר מהומת עולם בקרב חובבי הנייצ'ר, הרואים בכל מקלחת וקיוסק, אויב של ממש. בחוף 'חברת חשמל' שעבר תהליך דומה, נאסרה הצבת אוהלים. מעוז ותיק של אוכלוסיית החגים הזו יצטרך להלחם על מה שנותר מדרום ל'מגדלור'. זה מעצבן אותם. ולכן הם כאן כדי להוציא קיטור
אנטיפתי



אם יש נושא רגיש עבור האילתים, זהו ללא ספק נושא החופים. תשאלו את רפי הוכמן שלו היה יודע אי אז, איך ירדוף אותו 'חוף הדקל' לשנים, היה שומר לבטח מרחק ממנו. מה לעשות, אילתים נעשים רגישים אקסטרה, כשהעסק נוגע לחופים שעוד נותרו להם. למען האמת, להוכמן יד בעיצוב המגמה העירונית הזו, דווקא מהכיוון החיובי של הדברים, שכן הוא היה זה שהגה וביצע את רעיון מכרזי חופים לבני אילת, שאפילו עבד לא רע בשנותיו והלך ודעך עד שהגיע למצבו הנוכחי, בו נמסרו הלכה למעשה חופי העיר, לניהולם של בתי המלון. הלך החזון. נשארו מפלצות הבטון.

החל הקרב על החוף האחרון



תמונת כתבה
האם אבני הבולדרים יהפכו ל'אבני פינה'? חוף 'רוקסא' השבוע.


תמונת כתבה
שטח משוחרר לא יוחזר, ויישאר לנצח מכוער.


הכרזתו של חוף 'מפרץ השמש' וההתנהלות הבעייתית בדרך להכרזתו - הקמת חוף הדתיים שכמוהו כעצם בגרונו של החוף הבתולי, העברת תפעולו לידיים פרטיות (בחסות הסדר של בית משפט) והאיסור החדש על הקמת אוהלים ומינגול בשטח שהיה ידוע כרצועה האחרונה שבה עוד מותר להתנהג כמו באילת של 'פעם'. ובכן כל אלו הולידו חוסר שקט גובר בקרב אילתים חובבי שיזוף בסגנון חצי האי סיני. כזה בלי תשתיות, בלי מקלחות, בלי קיוסק ובלי מוסיקה. חוף נטו, ואם אפשר עם אוהל נושק לקו המים, לימי חג ומועד. ראשונים להשמיע קולם היו חברי 'פורום' 'ערב ערב', שבלי שום קשר, אני מודה בהכנעה שאני נדהם בכל שבוע מחדש, לגלות עד כמה הוא חי, תוסס ועל כן הכרחי. התחיל את המהומה 'אילתי ותיק', עם הכותרת "משתלטים על עוד רצועה של חוף", שבהודעתו הנרגשת סיפר, בעצם בואו ניתן לו את הזכות לנמק: "ישנה רצועת חוף בתולי אשר תושבי אילת מכירים. חוף עם מים רדודים וחול חלק המתאים לבילוי משפחתי עם ילדינו. החוף נמצא בגבול המזרחי של אילת דהיינו חוף 'ערדג' ו'רוקסא'. מדי שבוע, אני יושב עם משפחתי על החוף היחידי שנותר ללא פיתוח והשתלטות של כרישי נדל"ן ועסקנים. בימים אלה, החלה עיריית אילת בהנחת אבנים גדולות לצד החוף שחסמו את הגישה למים. חוף זה, זה שנים, הוא חוף רגוע ללא עסקים או רוכלים. זהו החוף האחרון שנשאר באילת ללא בעלים משלו. חוף אמיתי. חוף אילתי. אני קורא לכם תושבי אילת, אל תתנו לקחת לנו את הרצועה האחרונה". לא נדרש הרבה יותר מזה על מנת להצית את התבערה: "אילתים, התעוררו", זעק 'החלטה שרירותית', "רק מקורבים וקומבינטורים נהנים מהטבע", החרה החזיק אחריו 'מזליקי', ומשם כבר התפשטה האש שהטיחו אחרים ביצחק הלוי, סיכויי בחירתו המחודשים, וגורלם הראוי של שאר פרנסי העיר (ולא, הוא לא עושה רושם ורוד במיוחד). אוקיי, אז מדובר בנושא רגיש. ואם לחזור לרגע אל אותם אילתים החרדים לאובדן צביונו של אחרון החופים הבתוליים, שוחחתי עם אחד מהם שדווקא טרח והתקשר להעביר את עמדתו, בשם עצמו, אבל לא יקשה לנו למנותו לצורך הדיון כדוברם של המתלוננים. שרון יחזקאל (שאתם מכירים מ'אקסטרים'), מסביר: "אנחנו אילתים וותיקים, שאוהבים את החוף הזה, רק משום האופן שבו הוא נותר, בתולי וחף משירותי חוף. נותר אחד ויחיד כזה, ואנו מביטים כעת בעירייה שמציבה עליו את הבולדרים, ואנחנו מפחדים שהנה הנה גם החוף הזה יכוסה במתקני חוף וכסאות פלסטיק, ראה מה קרה בחוף 'מפרץ השמש', שנהרס לגמרי, עם חוף הדתיים במרכזו, והאיסור להקים אוהלים על החוף. זה כל מה שנותר לנו, ועל העירייה להתחשב גם בצרכים של קהל מהסוג הזה ולהקצות לו מקום לשם כך. אסור שכל החופים שבעיר יספקו בדיוק את אותה חוויה אחידה".

האם פעם באמת היה טוב יותר?



תמונת כתבה
נגרע ממצבת חופי המאהלים – חוף 'חברת חשמל'


תמונת כתבה
אם כבר שמשיות, אז למה לא חדשות ומאותו סוג.


נשמע משכנע? אז זהו, שלא בהכרח, לכן אני מקשה עליו, שעם כל הכבוד לרצון להמשיך ולהתנהג "כמו פעם", הבולדרים הללו מטרתם למנוע נגישות כלי רכב אל קו המים ("כמו פעם"), ועם כל הכבוד, זוהי מטרה מבורכת, ומבחינה זו, אני באופן אישי מצדד בה אפילו נעשתה שלא בסמכות, או בניגוד לדין, או שלא על פי הנהלים. ממש כמו אותם בעלי בתים במרכז הארץ, שבתיהם עמדו להתמוטט ביחד עם גבעת המצוק עליה נבנו בסמוך לחוף געש, שהמתינו והמתינו שהמדינה תפעל לתיקון בעיית המצוקים המתפוררים של ישראל וגילו כי אין עם מי לדבר, ובסופו של יום, פעלו בעצמם, באמצעות המועצה המקומית שלהם, שקמה בוקר אחד, בלי אישור ובלי חשבון ומיצקה את המדרון, שישמור על ההולכים על החוף ועל הבתים שמעל. הירוקים כמובן שנזעקו, גם פקידי הבירוקרטיה נעמדו על רגליהם האחוריות. מה פתאום קם לו אדם ומחליט שהוא עם ומחליף את המדינה, במקום בו היא כושלת? היחידים שלא התרגשו הם השכנים והמועצה המקומית, שהודיעו כי יסבירו עמדתם בשמחה בכל פורום משפטי אליו יילקחו, שכן מבחינתם, הם חסכו למדינה אסון וודאי, שאין ספק שהיה מתרחש בקרוב. מבחינתם מגיעה להם תודה ואם אפשר, אז גם החזר הוצאות. הסיפור הזה הוא אולי דוגמה מעט קיצונית, לרעיון שאני מדבר עליו – הזכות שלנו להגן על משהו חד פעמי כמו הטבע, באמצעי חירום ובלי קשר לדין או לנהלים. גם בפורום היו לגישה הזו מצדדים, וכך התהדרתי ב'שאול הטרקטור' ו'יאיר בן צבי', שתמכו בהצבת הבולדרים על החוף, ו'עצמון' שסיכם: "המאפיונרים הם רק אלה עם הרכבים שלא יודעים להתאפק וחייבים לחנות צמוד למקום שהם מגיעים אליו. הם יחנו על החוף צמוד לקו המים, הם יחנו על המדרכה, הם גם ייכנסו עם האוטו בתוך חלונות ראווה, רק שלא יצטרכו להזיז את הישבן חס חלילה כמה מטרים. כל הכבוד לעירייה שחוסמת אותם באבנים, ככה צריך לעשות!".
אלא שאת שרון לא מאוד שכנענו עם הגישה הפרו-עירונית הזו. קודם כל משום שהוא באמת מרגיש שאין שום סיבה מדוע לא יתקרב עם רכבו לקו המים, שכן "השלושה מטר האלו עם כל הציוד, משנים כשאתה רוצה להקים אוהל על שפת המים עם חיבור לגנרטור", אבל יותר מכך, משום שהוא (ואחרים בפורום) חוששים שמא האבנים הן סימן לבאות, קרי: אבדן צביונו הבתולי של החוף ותחילת הסדרתו ונטיעתו בשמשיות אין קץ - ואם כבר שמשיות, הרשו לי להביע את הסתייגותי המלאה מהביצוע הלא אטרקטיבי בעליל של נטיעת השמשיות המשוחזרות לאורך החופים הדרומיים (ראו תמונות). בשביל מה ולמה? למה לא להשאיר נקי, ערום, טבעי, את המעט שעוד נותר? ואם כבר להציב, אז מדוע שמשיות שנראה כי עבר עליהן קיץ אחד יותר מכדי שיוכלו לשאת ושטולאו כלאחר יד והושבו בבחינת אותה הגברת בשינוי אדרת, ללא אחידות בעיצוב, אבל שוב אני סוטה מהנושא.

מבריחים את הקבועים


אז נשוב אל המתלוננים, ביניהם אחד המתכנה 'שאול תשובה'. "הרי זה ברור שהאבנים בדרך כלל מולידות בוטקה ועסקנים. כול עוד החוף היה נשאר ככה, אף אחד לא היה משתלט עליו", הוא קובל ומבטא בכך את החשש מפני הבאות. האמת, יש לו על מה להסתמך, כי לפחות בכל מה שנוגע לחוף 'חברת חשמל', מעוז ותיק של חובבי המאהלים, רגע אחרי שכותר בבולדרים והוצף שמשיות מטולאות, נאסרה בו הקמת אוהלים והבערת אש. הגריעה הזו של חוף עם מסורת ארוכת שנים של מאהלי פסח שברה לבבות רבים באילת ומחוצה לה (שאלו את חבר המועצה מורדי שנדד משם לחוף 'המפלט' ונראה לאן ינדוד כעת). לפחות משפחה אחת, שכבר יורדת לחוף הזה פעמיים בשנה, בכל סוכות ופסח, כבר שש שנים ברציפות, ואף זכתה מטעם עיריית אילת בפרס האוהל המצטיין על ניקיון ושמירה על הסביבה (גילוי נאות – מדובר במשפחתו של גיסי מבאר שבע), לא מצליחה להבין איך זה שאת נוכחותה הכה כלכלית לעיר, מבקשים להעלים, בעוד שאת כניסתם של עשרות אלפי חוליגנים בני תשחורת שרק יהרסו את העיר ולא יכניסו לה דבר, מקדמים בברכה. "אנחנו יורדים לאילת על נשנו וטפנו, ואת כל הציוד, המזון, השתיה והמצרכים לימי החג אנו רוכשים באילת. אנחנו משאירים כאן המון כסף בחנויות בתוך העיר, אנחנו בדיוק מה שאילת זקוקה לו, אבל השנה כבר לא נגיע, כי אין לנו היכן למקם את האוהל, וזה כואב לנו". ואכן, בירור שנעשה עם חיים אמור, מנהל סיירת תיירות, מעלה, כי השנה, תתאפשר הקמת אוהלים רק מחוף 'המגדלור' דרומה. לגבי החופים המזרחיים ('רוקסא' ו'ערדג'), היססו רבות בעירייה, אך בסופו של דבר התירו הקמת אוהלים בהם ואף בחוף מפרץ השמש.

אבן גבול או אבן פינה?


אז האם במקרה הזה האבנים הן רק אבנים? או תחילתו של הסוף?
אם תשאלו את 'שושו', 'אילתית ותיקה' ו'אילתי', הרי שלדעתם, לעיריית אילת כבר תוכניות ברות קיימא לאפשר השתלטות בעלי הון על פיסת החוף הזו.
הקונספירציה החופית הבאה של אילת נולדה. מכאן ואילך אין צורך לתת לעובדות לבלבל אתכם. כל דבר חוץ מחוף ציבורי פתוח וללא מפעילים יתקבל כשחיתות ציבורית וייזכר לדראון מערכת הבחירות הבאה וזו שאחריה וכן הלאה. אם למישהו בעיריית אילת נדמה שמשהו כמו טיפול בחוף הים הפתוח האחרון של אילת, יעבור כאן בשקט, שירימו כאמור טלפון להוכמן, הוא יספר להם איזו מיטה חולה זו. מעניין אם גם שני היזמים שעליהם כתבו אנשי הפורום, שניהם אגב מוכרים לכל אילתי (אחד מקומי והאחר טייקון בקנה מידה ישראלי ואף עולמי) - שניהם בעלי אינטרסים כלכליים משמעותיים באילת - ערים לכך, שלא במפרץ תכול הם עומדים לשכשך רגליהם, כי אם בביצה תובענית ומסוכנת. ימים יגידו.

שארית הפליטה


חוף 'מפרץ השמש' נוקה, פונה, גודר, לבש שלמת בטון, עץ ומלט ואיבד מקסמו הבתולי. חוף 'רוקסא' גודר השבוע, וגורלו כאזור אוהלים מותר, מוטל בסכנה. אז מה נותר? ובכן, בסיור שערכתי השבוע, גילית שחוף 'ערדג', החוף האחרון באמת של אילת, הגובל בגדר הגבול, ובכן, אותו טרם גידרו, ולצדו נותרו כמה עשרות מטר שאם מצמצמים את המבט, אז מקבלים רושם של טבע בתולי. לו אני עיריית אילת, הייתי מכריז לפחות על הפיסה הקטנה הזו, כאוד שיוצל מאש הפיתוח, שלא יגודר ושתתאפשר בו הקמת מאהלים ומנגלים. זה עשוי להיות סוג של פשרה אחרונה, בעיר שלא יכולה להרשות לעצמה לאבד שום סוג של קהל. בטח שלא ישראלי.


תגובת העירייה


פניתי לדוברת העירייה במטרה לברר האם נעשו העבודות בחוף בתיאום מול הגופים הירוקים, וכן במטרה לברר האם לעיריית אילת תכניות לפיתוח החוף ואם כן מהן, ומה צפויה להיות מדיניותה לגבי היתר להמשיך ולהקים אוהלים ולהבעיר אש בחוף. וכן לגבי הצבת השמשיות המשופצות בחופים הדרומיים, ולהלן תגובתה: "בעניין הבולדרים יצוין, כי הנחת האבנים בחוף המזרחי נועדה למנוע כניסת רכבים לשפת הים כקבוע בחוק. עבודה זו אינה מצריכה את אישור רשות הטבע והגנים שכן אין המדובר באזור שמורה, אך היא כן נעשתה בשיתוף פעולה עימם ובסיועם. החוף יהיה חוף פתוח לציבור הרחב וודאי שלא מיועד ליזמות. באשר להקמת אוהלים בחוף המזרחי, במהלך ימי החג תותר הקמת אוהלים מחוף המגדלור דרומה ובחוף המזרחי מרוקסא מזרחה, לרבות הרצועה שהוכשרה לאחרונה על ידי העירייה (חוף ערדג לשעבר) וכן מעבר לקו הבולדרים לאורך חוף מפרץ השמש. בחופים הללו יוצבו תאי שירותים כימיים ועוקבי מים לשרות הנופשים. בשאר החופים לא תותר הקמת אוהלים לרבות מחוף החשמל ועד לחוף תור ים. לא מיותר לציין, כי מיד לאחר החג יידרשו כל מקימי האוהלים למיניהם לפנותם לאלתר לא הבערת מדורות. לעניין השמשיות יצוין, כי במסגרת מדיניות החופים והשמירה עליהם הוצבו לאחרונה 26 סככות צל בחופים: 13 סככות צל בחוף חברת חשמל ו – 13 סככות בחוף תור ים. הצבת הסככות תאפשר צל לנופשים על החוף ותמנע הקמת אוהלים והצבת ציליות שונות ומשונות. ההחלטה להציב סככות צל ובכך למנוע, כאמור, הצבת אוהלים וציליות בחופים האמורים, התקבלה על ידי הוועדה לקביעת מדיניות בחופים בראשות חבר מועצת העיר – ד"ר מאיר ויסנוביץ' ובשיתוף חבר המועצה – יוסי חן.
עם הצבת הסככות, לא תותר, כאמור, הקמת אוהלים והצבת ציליות בחופים האמורים".