פרסומת
דלג

שפוי זמני

מאת: ראובן זלץ למערכת ערב ערב באילת ● 10/5/2011 21:35 ● ערב ערב 2497
עוד לא התאוששנו מהחופש להיות עבדים בפסח, וכבר הזכרנו את השואה ובישלנו מילים של זיכרון, בעוד הניצולים מתים מרעב. ולפני שאמרנו "העבודה משחררת", הגענו ליום המכונן ביותר בתולדות המדינה, יום הזיכרון לכל הצעירות והצעירים, הלא הם מגש הכסף. ולפני שיבשו הדמעות על חברים שנותרו צעירים לעד ועל מלחמות מיותרות, הכרזנו על עצמאותנו ובקצב המארש הצבאי, נפנפנו את עצמנו לדעת, בשם כל הפרות שנשחטו על מזבח הפטריוטיות. כי מוכרחים להיות שמח ואם לא, אז לפחות שנאכל עד שנתפקע. טור נטול קלוריות אך מלא בדלק סילוני מלוכלך שאין לאף אחד מושג איך קרה ומי אשם ומעניין, איך לא מצאו עד עכשיו את הש.ג?
שפוי זמני




אדוני שר התחבורה



באמת שאין לי מושג קלוש, מה קרה שם בממלכת רשות שדות התעופה ומיכלי דלק המטוסים. גם לא נראה לי שלמישהו אחר, מוסמך ממני, יש מושג ואם יש, מדוע לא נכתב על כך כלום. אך אתה אדוני השר, האם אתה יודע מה קרה, מי האשם בקטסטרופה האווירית הזו, מי אחראי על ההפסדים המוערכים בעשרות מיליוני שקלים. כל ההתנהלות אדוני השר, נראית חובבנית, שערורייתית וממש לא משביעת רצון. אפילו העיתונאים, כן אפילו הם, לא יודעים מה קרה שזה כשלעצמו עניין מדאיג. ולמה אני בעצם כותב לך אדוני השר, למרות שאני חייב להודות, לא הצבעתי למפלגתך, לא בגללך, אלא בגלל הראש שלה. אבל אני מחזיק ממך כביצועיסט בכלל לא הרע וכשר חזק היכול לפעול למרות הבירוקרטיה המשתקת את כולנו. תגיד לי אדוני השר, עם היד על הלב, אתה לא מודאג מכל הקטע הזה, אתה באמת ישן טוב בלילה, שר התחבורה שלי. כי אני לא, אני פשוט לא סומך על אף אחד, בטח לא על פקידי רשות שדות התעופה, לא סומך על חברת 'פז', ספקית הדלק, לא מאמין לאף אחד. וכמי שטס לא מעט, יש מי שיאמר הרבה מאוד, אני מודאג, מודאג מניסיונות הטיוח, כיסוי התחת, חוסר הוודאות. לא אלאה אותך בתלאותיי, בטיסה שלא יצאה, בביטול, בנחיתה שלנו בערב שישי בשמונה וחצי בלילה. לא אלאה אותך בסבל הקטן שלי. אני מדבר על התופעה, על כל הסיפור הזה שנקרא טיסות, רשות שדות תעופה ומונופוליזם. ברשות ממשלתית שבה עובד פשוט מרוויח יותר מרופא, הרשות הזו חולה, או יותר נכון- כולנו. אך על זה כבר כתבתי ורק הזכרתי את העניין. אך אתה בטח מודע למספרים, הרבה יותר ממני, כמה כסף מתגלגל שם, באוויר, בים וביבשה ואני פונה אליך, אולי הגיע הזמן לעשות סדר, לבעוט בכמה טוסיקים דשנים, לפני שיקרה אסון ואז אתה יודע, אתה עוד עלול לשלם את המחיר. היום, יום ראשון, שוב הושבת שדה דב, שוב יש עיכובים ושמעתי שהבדיקות שאמורות היו להיעשות, כלל לא נעשו. איפה אתה שר התחבורה, מדוע לא שומעים אותך, למה אתה לא עולה לשידור ואומר את דעתך, מחשבתך. האם יש לזה קשר כי מדובר בגוף החזק במדינה. איך שלא יהיה אדוני שר התחבורה, כל העסק מסריח ולא רק מדלק מטוסים מלוכלך. וכרגיל, במדינת הכלום ושום דבר, שאתה בין שריה הבכירים, היחידים שישלמו את המחיר, זה כרגיל, אנחנו, התושבים, הטסים, אותם אנשים שתמיד משלמים, חלקם בהוראות קבע. אתה ישן טוב בלילה, אדוני שר התחבורה?

אדוני מנכ"ל 'ארקיע'


אנחנו לא מכירים באופן אישי, מדי פעם קראתי את דבריך בתקשורת, אפילו נכחתי בהופעותיך באיזו מסיבת עיתונאים אחת או שתיים. ובכל זאת מצאתי לנכון לכתוב לך, כמי שמחשיב את עצמו ללקוח נאמן של החברה אותה אתה מנהל. יהיה מי שיאמר שאני אפילו לקוח טוב, לא אכנס לפירוט החשבונות שלי, בכל זאת, אתה יודע, המכתב נכתב בהעתקים לבעלי החברה, האחים נקש ויש סיכוי שהוא יודלף לתקשורת, אך די אם אומר כי חברת 'ארקיע' מככבת כל חודש בפירוט חשבון כרטיס האשראי שלי ויש כמה אפסים אחרי המספר הראשון. כן, אני טס לא מעט, אך לא רק אני, גם בני החייל, לעיתים בתי שלצערי ולשמחתה, עברה לגור במרכז. בוא ונסכם את העניין, מר טפר, שאם ניקח את המשכורות המצחיקות שאתה משלם לדיילות שלך, אני בהחלט משתתף בתשלום משכורות של כמה מהן. הרבה זמן רציתי לכתוב לך את המכתב ובכל פעם, בגלל היחס הנפלא באמת של עובדות 'ארקיע' במרכז ההזמנות באילת, דחיתי את העניין. אך לצערי, שמעתי שאתה הולך לסגור להן את המשרד, אולי לפטר כמה מהן ולצמצם, שוב, את כוח האדם. מר טפר היקר, הרשה לי לומר לך בשיא העדינות, כי "חוויית הטיסה" עם חברתך, כבר מזמן הפכה לסיוט. האיחורים החוזרים ונשנים, המטוס הקטן, הכיסאות הלא נוחים, הרעש בטיסה, השירות ההולך ומצטמצם, אך על הכל הייתי סולח ומוותר מלבד ההרגשה, כי אתה ומנהליך, פשוט לא סופרים אותי, לא כלקוח, לא תושב אילת ולא כבן אדם. ועל זה אי אפשר לסלוח. פעם היה לי כרטיס 'עמית ארקיע', ומדי פעם, הייתי מקבל איזה כרטיס טיסה חינם בקו אילת-ת"א, את זה לקחתם, בטענות מטענות שונות. כיום, ללקוחות המתמידים שלך, אין שום פריבילגיה, ואתם לאט אך בטוח, מאבדים כל קשר שלא לומר אמפתיה של הטסים איתכם. אנחנו לא מכירים מר טפר היקר, ועם זה אני יכול לחיות בשלום. אך בשום אופן אני לא מקבל שבמשך יומיים בהם האדמה רועדת והשמיים נסגרים, אני, כלקוח, האמור לטוס איתכם, לא מקבל שום טלפון, SMS , איזו הודעה, כי טיסתו מתעכבת בחמש שעות. כן, הקטסטרופה האחרונה לא באשמתכם, אך קצת תשומת לב, טיפה מחשבה על הלקוחות שלך אדוני המנכ"ל. לא רק שכל הקווים היו תפוסים ובלתי אפשרי היה להשיג אתכם, המראות שהיו בשדה דב וב'בן גוריון', היו על גבול ההיסטריה, ואתה אדוני המנכ"ל, היית צריך לצפות לזה ולהיערך בהתאם, כן, גם מעכשיו לעכשיו. אך לצערי הרב, מאז שהאחים נקש קנו את החברה, 'ארקיע' לא ממש ידידותית למשתמשים בה ואם רק היית יודע איזה כוח אדם נפלא יש לך באילת למשל, לא היית ממהר לסגור את משרד ההזמנות. אומר לך משהו מר טפר, ההרגשה שלי, כי 'ארקיע' היא פשוט פרה חולבת, ואתם כל הזמן מנסים לראות כמה חלב היא יכולה לתת עם פחות ופחות אוכל. שמעתי שגם בחברה השכנה המצב לא בהרבה יותר טוב, אך מה לי ולהם, אני טס בחברה שלך ואני ממש, אבל ממש לא לקוח מרוצה. האם אתה ישן טוב בלילה, מר טפר היקר, כי בקצב הזה, בעוד לא הרבה זמן, הצעקה הגדולה תגיע ואיתה העזיבה הגדולה שלי ושל עוד רבים וטובים. אז אל תגיד שלא ידעת, מר טפר, ותודה שטסת שפוי זמני, לפחות הטיסה יצאה בזמן ולא שילמת כלום. נ.ב אם נפגש פעם, אזמין אותך לכוס שתיה קלה וחטיף תירס בשקית מהודרת.

דברים שרואים משם


בטח גם אתם קיבלתם לביתכם את החוברת המהודרת שהנפיקה עיריית אילת לסיכום שנת 2010 או בכינויה העירוני "דו"ח לתושב". האמת, חוברת מטופחת, מאורגנת, מחושבת ונראה כי מישהו השקיע מחשבה רבה טרם ביצועה. ואני אומר, חבל שדברים נוספים בעיר, לא נעשים בצורה כזו, אבל לא אהיה קטנוני. פעם ראש העירייה הנפיק עלון קטן, כמה עמודי צבע, כיום זו כבר חוברת קשיחה ומשום מה, נראה לי, כי ככל שההישגים פוחתים, ככה החוברת נעשית מהודרת יותר, כך על כל פנים אמר לי איש חכם, אבל אתם לא חייבים להאמין לו. כך או כך, דפדפתי בחוברת הסיכום, ועם כל הרצון שלי לגלות פטריוטיות עירונית מלאת גאווה ושירה בציבור, אני חייב להודות שכתושב זעיר וזהיר, המשלם את מיסיו בזמן, לא נפלתי מהכיסא כשדפדפתי בעמודים שהודפסו על חשבוני ועל חשבונכם. אני כבר מזהה את קמפיין הבחירות של יצחק הלוי, מזהה את הסיסמאות שיגיעו עוד שנתיים, מזהה את הקו ויותר מכל, מביט בחוברת, מביט בעיר, והפער הבלתי נתפס הוא פשוט עצום. כן, נעשו כאן כמה דברים בכלל לא רעים, אך מאז ומתמיד הסתייגתי מטפיחות עצמיות על השכם. זה נראה לי גאוותני, בזבזני ולא רציני, אם כל כך הרבה דברים נעשו כאן, אדוני ראש העירייה, אתה לא צריך להוציא חוברות ולפאר את עצמך על חשבוננו. תן למעשים לדבר. נ.ב בסיכום שנת 2010, להציג בשישה דפים "מבט אל עתיד" ולכתוב על שדה תעופה וקו רכבת מהיר לאילת, זה לא סיכום, זו סתם פנטזיה. נ.ב עוד פרט קטן, שדרוג שדרות התמרים כיכב בבחירות האחרונות, והנה זה מופיע ב"מבט אל העתיד", הזיכרון הוא סלקטיבי, למזלך אדוני ראש העירייה, גם הזיכרון הקולקטיבי, עירוני.

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש