פרסומת
דלג

ה-11 בספטמבר של בעלי הדוכנים

מאת: עומר כרמון ● 17/6/2011 16:52 ● ערב ערב 2502
בתום שבוע מורט עצבים, זכו בעלי הדוכנים בניצחון חלקי: פינוי הבסטות נדחה ל-11 בספטמבר. השבוע חשפו העירייה ומינהל מקרקעי ישראל את פרויקט הפינוי המתוכנן: קבלנים מהצפון שריינו עשרות משאיות, מנופים וטרקטורים. במבצע שיימשך מספר ימים, ייקחו חלק 200 שוטרים, עשרות פקחים ו-300 פועלים. בעלי הדוכנים ידרשו מהשוטרים והפקחים, להציג צו פינוי חתום כדין
ה-11 בספטמבר של בעלי הדוכנים



בתום שבוע מורט עצבים, זכו בעלי הדוכנים בניצחון חלקי: פינוי הבסטות נדחה ל-11 בספטמבר. הפינוי אינו מהווה סוף פסוק במאבק בין בעלי הדוכנים לראש העירייה ומינהל מקרקעי ישראל. בחודש מאי בשנה הבאה, ידון בית המשפט העליון בערעורם כנגד החלטת בית המשפט המחוזי, לפנותם מהטיילת. האם תיאלץ העירייה בסופו של דבר לפצות את בעלי הדוכנים או להשיבם לטיילת? הכל עדיין אפשרי.

ל'ערב ערב' נודע, כי במבצע הפינוי שיימשך מספר ימים, ייקחו חלק 200 שוטרים, עשרות פקחים ו-300 פועלים. מינהל מקרקעי ישראל התקשר בהסכם עם קבלנים מהצפון ושריין עשרות משאיות, מנופים וטרקטורים. כל זאת כדי לפנות כמה עשרות דוכנים.

"צר לי עד כאב"


עורך דינם של בעלי הדוכנים, עודד בהרב, ממשרד ליבאי, מן ושות', נדהם השבוע מהדרך שבה התנהלו הדיונים בבקשתו לעכב את ביצוע הפינוי. ביום שני סירב בית המשפט המחוזי להורות על עיכוב ביצוע. הוא ערער על ההחלטה בבית המשפט העליון. אולם שם הסתפקו בתשובה: "לתגובת הצדדים בתוך 15 יום". כל ניסיונותיו של עו"ד בהרב לשכנע את בית המשפט להבהיר את עמדתו, עלו בתוהו. "אני לא מבין מה הבעיה לתת עיכוב ביצוע לשבועיים לפחות, עד שהנושא יידון?", הוא שאל. "מדובר בבני אדם. איפה האנושיות? איפה ההתחשבות בפרנסה? השאלות שלנו לא זכו להתייחסות בית המשפט העליון וצר לי מאוד על הדרך הזאת. צר לי עד כאב. זה פשוט לא הוגן להתייחס כך לאזרחים. אני לא חושב שהיה נגרם נזק למישהו או למערכת המשפט, אם היה ניתן עיכוב ביצוע. ביקשנו גם שהדיון בערעור שהגשנו, יוקדם, כדי שעיכוב הביצוע לא יהיה לתקופה ארוכה. אבל גם את זה לא קיבלנו".

ביום שני חולקו לבעלי הדוכנים הודעות, חתומות בידי ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, בהן הם התבקשו להתפנות בעצמם, או שיחויבו בהוצאות שייגרמו בשל הפינוי בכפייה. עורך דינם של בעלי הדוכנים, אמר ל'ערב ערב', "פנינו לעירייה ולגורמי אכיפת החוק, וטענו כי נוסח הודעת הפינוי אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין. זאת מכיוון שפינוי מקרקעין צריך להתבצע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל - בדרך של מתן אזהרה והודעת צו פינוי חתום כדין. הודעות כאלה לא היו בעניין זה". מעיריית אילת נמסר בתגובה: "בדיקה מול בא כוח העירייה, עו"ד שטנדל, מעלה כי טענת הרוכלים מוטעית. אין צורך בהליכי הוצאה לפועל וזאת לאור ציווי מפורש של בית המשפט המחוזי. לא מיותר לציין, כי הנושא נדון בשלבים מוקדמים מול פרקליטות המדינה - מחוז דרום".

עו"ד בהרב אמר כי ביקש מבעלי הדוכנים לבקש מכל פקח או שוטר שיגיע לפנותם, להציג העתק של צו פינוי, חתום כדין. כמו כן ביקש מהם לא לנקוט בשום פעולה אלימה. "את התסכול ואת הכאב, לא צריך להוציא על הפקחים או השוטרים", הוא מדגיש. "הם לא אשמים בעוול הזה שנגרם לכם".

"אין טיילת – אין אילת"


ביום שני בשעות הערב, התארגנה הפגנה ספונטנית של כמה בעלי דוכנים, כנגד ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי. המפגינים צעדו מהטיילת לכיכר התיירות. למרות שלא הפריעו לתנועה, החליטה המשטרה לסגור במשך כשעה וחצי, את כל הכבישים המובילים למקום. המפגינים קראו לראש העירייה לבוא ולשוחח עמם. "אנחנו מפגינים כי רוצים לזרוק את ההורים שלי לרחוב", צעק אחד מהם וחבריו קראו: 'אין טיילת, - אין אילת'. "אני בן אילת, והגעתי לפה לפניך", צעק אחד מבעלי הדוכנים כשהוא מכוון בדבריו לראש העירייה, מאיר יצחק הלוי. "אנחנו לא עבריינים, לא נרקומנים. אנחנו עובדים כאן 16 שנים בשמש הקופחת". אורחת מפתח תקווה הצטרפה למפגינים ואמרה: "אם לא יהיו דוכנים, לא יהיה בשביל מה לבוא לאילת".

"העיר הזאת גוססת"


איריס, אחת מבעלי הדוכנים, סיפרה בדמעות ל'ערב ערב' על הימים הקשים שעוברים עליה: "לפני 16 שנה, כשהייתי בת 27, טיילתי בארה"ב עם בעלי, שהוא בן אילת. קיבלנו טלפון מהמשפחה שלו, והם סיפרו לנו שנותנים הזדמנות לבני אילת לפתוח דוכן לעבודות אמנות בטיילת. חזרנו לאילת. הצגנו בפני ועדה של העירייה את העבודות שלנו, הם התלהבו וקיבלנו רישיון, קיבלנו חוקים מאוד ברורים: מה מותר לנו לעשות ומה אסור. כל יום פירקנו את הדוכן והעמסנו אותה על הוספה שלנו, אתי ועם בעלי ועם הכלב שהיה לנו אז. העברנו בטיילת חלק עצום מהחיים שלנו. אני זוכרת את רצח רבין. הדוכנים לא היו אז כל כך קרובים אחד לשני והעברנו את הבשורה האיומה אחד לשני בצעקות. בעלי הדוכנים היו בהלם, סגרו את הדוכנים והלכו הביתה. מאז התחלפו ראשי העיר. מאיר יצחק הלוי הסיר במכוון את הפיקוח מעל הטיילת, כדי שיהיה תוהו ובוהו ויהיה קל לפנות אותנו. האילתים היחידים שנהנים ממה שקורה בטיילת זה אנחנו. ברגע שנצא, זה הסוף של אילת. אני חושבת שהעיר הזאת גוססת". פנינו לעיריית אילת כדי לקבל תגובה לטענות, אולם לא קיבלנו.

"לאנשים טובם ופשוטים אין מה לעשות כאן"


אבי, בעל דוכן נוסף בטיילת, היה נרגש וכואב כששוחחנו עמו השבוע."אני 21 שנים כאן. כבר פינו אותי משארם א-שייח', אחר כך מטאבה. ועכשיו גם מהטיילת. הגעתי למסקנה שבעיר הזאת יש מקום רק לבן אדם שיש לו כסף. לאנשים טובים ופשוטים אין מה לעשות כאן. אני בן 53, עצמאי, אפילו דמי אבטלה לא מגיעים לי. אני לא יודע איך ראש העירייה מרשה לעצמו לזרוק אנשים החוצה? מה אוכל לעשות עכשיו? אני לא ישן בלילות בגלל מה שאנחנו צריכים לעבור".

"הטיילת 'תמות' מבחינה עסקית"


ילון הכט, מי ששימש במשך שנים ארוכות כעורך הדין של רבים מבעלי הדוכנים ואחר כך גם כדוברם, שמע השבוע בצער על ההתפתחויות בפרשה. "אינני מעורב בנושא הרוכלים בשנה האחרונה", הוא אמר ל'ערב ערב'. "לדעתי, מה שקורה כיום הוא תוצאה של בחירת הרוכלים לנהל את כל ההליך בבית המשפט ולא באמצעים חוקיים אחרים: תקשורתיים ויח"צניים. דעתי האישית היא שעם פינוי הדוכנים, כל הטיילת 'תמות' מבחינה עסקית. אותו קהל שהגיע לשוק ופירנס את החנויות ואת המלונות, יפסיק להגיע". לדעה זו שותף גם ראש עיריית אילת לשעבר, גבי קדוש.