השמש הולכת ושוקעת מוקדם יותר בשבועות האחרונים, ואתה, כמדי שנה, מתחילים העולים החדשים מארצות הצפון להלביש את ילדיהם הקטנים בצעיפים ובכובעי צמר. מבחינתם, חורף זה חורף ולא משנה שהטמפרטורה בחוץ היא 30 מעלות. באופן לא מפתיע, להצגה הראשונה שביימו וכתבו עולי רוסיה באילת, קוראים 'חורף באילת', ולמרות שאחת השחקניות היא מנהלת התחנה המטאורולוגית בעיר, מזג האוויר הוא לא הנושא העיקרי בה, אלא רומנטיקה והאהבה לאילת.
המחזאי והבימאי של ההצגה, יורי ארקלוב, הסביר השבוע ל'ערב ערב', כי ההצגה משקפת את תחושותיהם של עולי רוסיה באילת: "בפעם הראשונה בחיים, אנחנו מרגישים שייכים", הוא אומר לנו. ארקלוב כבר עובד על ספר שמסביר מדוע החליט להשתקע בעיר הדרומית בישראל ועל קומדיה חדשה: 'החתול משדרות התמרים'.
שרשרת אירועים קומיים
"'חורף באילת' היא קומדיה רומנטית שעוסקת בגבר ובאישה: שניהם בגילאי 55 ועלו לישראל לאחרונה", מספר ארקלוב. "הם נפגשים על חוף הים באילת. הגבר נראה מוכר לאישה, והיא מנסה לפתוח עמו בשיחה. הוא לא רוצה ומתרחק. בין הגבר והאישה מתפתחת שרשרת אירועים קומיים, והם מתחילים להתחבר וקשר אהבה ניצת ביניהם. בוקר אחד, מגלה האישה במקרה, אלבום תמונות בביתו של הגבר, ובו תמונות שלה מגיל 18 ועד לאחרונה. מתברר כי אהובה הנוכחי היה גם אהובה הראשון לפני כ-35 שנה. מאז היא עברה חיים קשים: התחתנה פעמיים, עברה מעיר לעיר ולבסוף עלתה לישראל. כל אותו זמן, הגבר עקב אחריה וצילם אותה".
מאותו רגע, מקבלת העלילה תפנית סוערת: האישה ההמומה זועמת על הגבר שלא סייע לה ובחר לצפות בה מרחוק. היא מחליטה להיענות להצעתה של חברתה להצטרף אליה בקנדה. אהובה החדש-ישן מנסה להניאה מכך ואומר לה: "אנחנו מבוגרים, איבדנו 35 שנה מחיינו, אבל מזג האוויר הטוב באילת ייתן לנו עוד 35 שנים". האישה לא משתכנעת, אורזת מזוודות ויוצאת לשדה התעופה, אלא שאז, ברגע האחרון, מחליטה להישאר איתנו. "אולי בפעם הראשונה בחיים, באילת אני לא מרגישה זרה", היא מסבירה בהצגה, "איך אני יכולה לעזוב מקום שבו כמה פעמים ביום משתנים צבעיו של הים? באיזה מקום בעולם יש 28 מעלות באמצע החורף, ואנחנו צריכים להיזהר שלא להיכוות מהשמש?"
"זאת אלגוריה לישראל", אומר יורי ארקלוב. "אנחנו צוחקים על האוכלוסייה הרוסית ועל יחסה לחיים בישראל ולדמוקרטיה בישראל.. אני עובד כעת על הצגה חדשה. קומדיה שמתרחשת בלב השדרה המסחרית של אילת ותיקרא: 'החתול משדרות התמרים'. גיבור ההצגה הוא עולה חדש והיא עוסקת בקשריו עם האוכלוסייה האילתית"
הילדים שלך גרים בתל אביב ואתה בחרת להגיע לאילת. מדוע?
"עליתי לישראל רק לפני 3.5 שנים, מכיוון שברוסיה לא אישרו לי לעלות קודם לכן כי במשך שנים ארוכות שימשתי כצלם צבאי. אני בוגר לימודי קולנוע. אני כותב עכשיו ספר שמסביר מדוע דווקא אילת. לפני למעלה מ-30 שנה, בשיא החורף בחודש דצמבר, עבדתי בצפון רוסיה בטמפרטורה של מינוס 45 מעלות. הוחלט להפסיק את הצילומים מכיוון שהיה קר מדי. בזמן זה, קראתי ספר בלשים אמריקני שסיפר על שני סוכני CIA שהגיעו לישראל ומקבלים הוראה להגיע לאילת. בספר מסופר על כך שניתן לשחות באילת בחודש דצמבר. אחר כך, כשביקשתי לקרוא על אילת באנציקלופדיה הרשמית של ברה"מ, התברר לי כי אילת לא הייתה מוכרת בידי הרוסים כעיר בישראל. זה היה הרגע שבו החלטתי לגור כאן".
ההצגה מיועדת רק לאוכלוסיה הרוסית?
"חס ושלום. אנחנו מאוד רוצים לתרגם את המחזה לעברית. ולאפשר לצופים לשמוע באוזניות את המתרחש על הבמה. מאוד חשוב לנו שגם מי שנולד פה יוכל להבין אותנו טוב יותר. אני רוצה להודות מקרב לב למרינה ברו ממתנ"ס 'בית רובין' שמסייעת לנו בשבילנו היא מלאך".
