פרסומת
דלג

עלתה על המסלול

מאת: רותם ג'קסון ● 14/12/2011 10:25 ● ערב ערב 2528
רגע לפני שמרוץ הפורמולה הראשון בארץ יוצא לדרך, גילינו שאחת מבין ארבע נהגות המרוצים שמשתתפות בו היא בכלל אילתית! איך התגלגלה ליאת דן מתחום ההיי טק לנהיגת מרוצים במהירות 260 קמ"ש?! ראיון מלא אדרנלין, במגרש הביתי!!
עלתה על המסלול




אחרי מסע שכנועים ארוך בו הייתה מעורבת גם ימינה דן, אמא של ליאת, הצלחתי לתפוס את ליאת דן, נהגת המרוצים האילתית הראשונה בישראל, (אחת מבין ארבע בנות בכל הארץ) בדרכה לתחרות באילת. כשהיא ממוקמת במקום הכי נוח ומוכר לה בימים אלה- מאחורי ההגה.
אלא שאפילו הביישנות של ליאת (כמו שהיא מגדירה את עצמה), לא מנעה ממנה מללכת על הקופה המהירה - נהיגת מרוצים.
כל מי שהכיר את ליאת לפני התחרות הכי מדוברת בארץ בימים אלה, לא יכול היה לדמיין את מנהלת התמיכה בחברת תוכנה במרכז הארץ, מאחורי הגה של מכונית פורמולה, במהירות 260 קמ"ש.
אבל מסתבר שדן תמיד הייתה "חולת הגה".
ליאת דן (33) נולדה והתחנכה באילת. רק בתום שירותה הצבאי החליטה לעבור למרכז, כמנהג צעירים רבים ברחבי הארץ הגדלים בפריפריות. אלא שהגעגועים למשפחה לא הותירו ברירות רבות וגררו גם את יתר המשפחה בעקבותיה...

תמונת כתבה


"מהרגע שליאת קיבלה את רישיון הנהיגה בגיל 18, הבנו שאין לנו מקום יותר מאחורי ההגה", מספרת אמא ימינה. היא הפכה לנהגת המשפחתית בכל הנסיעות הרבות שהיינו עושים צפונה ובחזרה בתקופה שעוד גרנו באילת. אני לא יכולה להגיד שהיא נהגה כמו נהגת שודים. היא הייתה לגמרי מתונה על הכביש, לא נסעה מהר מדי וגם לא לאט מדי, היא פשוט אהבה לשבת מאחורי ההגה ולנהוג למרחקים ארוכים. אני באופן אישי עוד לא ראיתי אותה על הפורמולה, אנחנו מחכים כמו כולם לראות אותה בתחרות. כל המשפחה המורחבת והחברים הגיעו לאילת כדי לראות אותה ולעודד אותה וכולנו מפרגנים לה ומשתדלים לא להיות מודאגים מידי".

ביום חמישי הקרוב תעלה ליאת דן על מסלול הפורמולה המהיר, שהוכן במיוחד עבור התחרות בנמל אילת, ותתן גז אל עבר מה שהפך למרכז חייה בשלשת החודשים האחרונים. אחד מבין שלשת המקצים של מרוץ הפורמולה יהיה המקצה המיוחד של ארבע הבנות היחידות בארץ שזכו לשבת, או יותר נכון לשכב, מאחורי ההגה של מכונית הפורמולה המהירה. עובדה שגרמה להרבה הרמות גבות ולהתקפי קנאה מצד מאות גברברים ישראלים שניגשו למינויים ולא הגיעו לשלב הגמר. אחרי מסכת ארוכה של מינויים פתוחים, מבדקי ראיה מרחבית ושליטה על רכב, מבחני כושר גופני וקורס בן שבוע ימים בצרפת עם טובי נהגי המרוצים בעולם, העפילו לגמר שישה עשר משתתפים בלבד, מתוכם שנים עשר גברים וארבע נשים.

מה גרם לך לגשת למינויים מלכתחילה?
"ראיתי בחדשות כתבה על פתיחת המינויים לנהיגה במכונית פורומלה כאשר התנאים אינם מצריכים כישורים מקדימים ומיד נפתחו לי העיניים", משחזרת ליאת. "אני מאוד אוהבת לנהוג ואני גם עושה את זה טוב ורציתי להוכיח לעצמי שאני יכולה לנהוג גם במכונית מרוץ. החלטתי ללכת על זה ברצינות והתחלתי להתאמן ולהתכונן למבדקים. נכנסתי למשטר של כושר גופני והסתובבתי עם פחי צבע ריקים בבגאז' של האוטו שלי (בסה"כ מאזדה פשוטה) והתאמנתי בסללום במגרשי חניה. במה שיכולתי להתכונן התכוננתי ובמה שלא, קיוויתי".

את מחשיבה את עצמך לטיפוס אקסטרמיסטי?
"בדרך כלל לא! אני חושבת שבמצבים מסוימים אני אפילו פחדנית. אני לא אקפוץ צניחה חופשית וגם לא אעשה בנג'י למשל. אפילו העבודה שלי בהיי-טק לא קשורה בכלל לתחום והחברים בעבודה מאוד התפלאו כששמעו על זה, אבל במה שיש לי שליטה עליו אני מרגישה אמיצה. האמת, שתחום המרוצים זר לי לחלוטין. אפילו קרטינג לא עשיתי קודם וגם מעולם לא ראיתי מרוצים בטלויזיה אבל מהרגע שנכנסתי לזה, זה הפך להיות המרכז. שמתי את זה כמטרה והתכוננתי..."

זה אומר שאת הולכת להמשיך בתחום?
"בעולם הפנטזיות והחלומות, כן! בעולם המציאות זה פחות ברור.
זה תחום שמצריך שנים של אימונים ואני עוד רק חובבנית. נראה איך יתפתח המרוץ הראשון שלי, אבל אני ללא ספק הייתי שמחה לחיות את ההובי הזה על בסיס קבוע.
זה כמו חיידק! מהרגע שנחשפים לזה כבר קשה להפסיק. האדרנלין ממכר, כידוע.

חווית הנהיגה ברכב כזה היא כל כך חזקה שכשיורדים מהאוטו כל הגוף רועד".
תספרי לנו באמת מה מרגישים בתוך הקופסה המהירה הזו? "האמת שלא הרגשתי משהו דומה לזה מעולם. זה בטח לא דומה לנהיגה בשום רכב אחר. קודם כל נוהגים כמעט בשכיבה. ההילוכים שונים, שדה הראייה שונה. זה לא דומה לכלום אבל זה כיף אדיר, זו הרגשה מדהימה. כל לחיצה על הגז מטיסה אותך קדימה ולמהירות השיא שהיא 260 קמ"ש אפשר להגיע תוך 4-5 שניות.
יחסית לרכב שטס במהירות כזו זה מרגיש דווקא די יציב. זה רכב עם אחיזה חזקה על הכביש וככל שמאיצים מרגישים שהאוטו נדבק לרצפה. בהתחלה זה בהחלט מפחיד אבל ככל שמתאמנים יותר, מרגישים יותר בטחון ונוסעים יותר מהר".

מה עם הסכנות? זה לא הרתיע אותך בהתחלה?
"אני לא חושבת שזה מסוכן בצורה חריגה. צריך להיערך לזה כמו שצריך ולהימנע מהסכנות. מכשירים אותנו להיות בטוחים ולהיות במודעות תמידית לסכנות.
עם כל זה שזה מרוץ, חשוב לנו קודם כל לשמור על הבטיחות של המתחרים ושל הקהל וליהנות תוך כדי!".
אמא ימינה לעומת זאת, מעדיפה שיגיע כבר יום שבת כדי להיות אחרי זה. "המרוץ מלחיץ אותי", היא מודה כמו כל אמא עלי אדמות. "למען האמת, כשרק שמעתי על זה הייתי בטוחה שזה יהיה שיגעון חולף ושהיא לא תגיע רחוק. אבל כשהיא טיפסה למעלה ועברה לנבחרת האחרונה בדרך לצרפת, פתאום הבנתי שזה רציני והתחלתי לדאוג. אין מה לעשות, בתור אמא תמיד יש חשש אבל אני לא בלחץ היסטרי, אני סומכת עליה ורק רוצה להיות אחרי!".

הקשר בין פורמולה לבחורה מעולם לא נתפס כקשר אמיתי כמו הקשר הגברי במקרה הזה.
אבל בעולם בו נשים מעיזות להתמודד על תפקידים שלא הוצעו להן מעולם, אין סיבה שגם בתחום המוטורי לא תהיה להן נציגות. אלא שלמרות הפתיחות של העולם המודרני, לכאורה, בו אנו חיים, נשים עדיין זוכות להרמות גבה גם מצד הגברים הקרובים להן ביותר. בייחוד כשמדובר בפלישה לתחום הטאבו הגברי- מכוניות מרוץ.
במקרה או שלא במקרה, היה לליאת דן חבר, עד שעברה את המינויים לצרפת. "שם נפרדו דרכינו", היא מודה, "כל עוד הייתי בהתחלה הוא פירגן, ככל שעליתי בשלבים, הוא כבר פירגן פחות. אני יודעת שגם הוא רצה להתנסות בזה, אבל הוא לא היה בארץ כשהיו המינויים. אף פעם לא הודינו בזה, אבל זה ללא ספק יצר איזשהוא פער ביננו, שלא החזיק מעמד כנראה כשעליתי על המסלול".

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש