פרסומת
דלג

יואב איגרא ניצח

מאת: עומר כרמון ● 15/12/2011 20:00 ● ערב ערב 2528
הוועדה המחוזית אישרה ליזם האילתי יואב איגרא לבנות בבקעת תמנע ארבעה אגפי מלונאות, מתחמי אירועים, בידור, קניות ופארק של אטרקציות מיוחדות. יואב איגרא: "המלון יהיה שווה לכל כיס, במחירים ממוצעים למלונות 4 ו-5 כוכבים באילת". השר להגנת הסביבה: "אין שום סיבה שהוועדה תפעל רק לפי האינטרס הכלכלי של היזם ותאפשר לו לבנות בתוך הטבע ולהחריבו". שר התיירות: "המלון יגדיל את התיירות באזור". 'אדם טבע ודין': "המאבק יתחדש בכל הכוח"
יואב איגרא ניצח



לאחר ארבע שנים בהן הצליחו לתקוע מקלות בגלגלי התוכנית, נחלו השבוע הארגונים 'הירוקים' הפסד צורב. הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה אישרה ליזם האילתי, יואב איגרא, לבנות פרויקט מלונאי בעמק ססגון שבבקעת תמנע. המתנגדים לפרויקט, שיוצגו בדיון בידי השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הגיבו בזעם ומתכננים להעביר את הנושא לדיון במועצה הארצית.

"נשקיע כמה שצריך"


הפרויקט שתכנן יואב איגרא בתמנע כבר אושר בעבר בידי ועדות התכנון במשרד הפנים, אך הוקפא בשל מאבקם של ארגוני הסביבה. לפי התוכנית, אמור המלון לכלול ארבעה אגפים, מתחמי אירועים, בידור, קניות ופארק של אטרקציות מיוחדות. מנכ"ל קבוצת איגרא, מיקי חברוני, אמר ל'ערב ערב' בעקבות החלטת הוועדה המחוזית: "אנחנו מרוצים. ההיגיון של חברי הוועדה המחוזית גבר על הלחץ שהופעל עליהם. על בסיס הצהרות 'הירוקים', אני מבין שזה עדיין לא סוף הדרך. למרבה הצער, לא נעשה ניסיון מצדם להבין את הפרויקט. אם הם היו מבינים אותו, הם היו הופכים אותו למודל לפיתוח בר קיימא באזור עם רגישות נופית. אולי זה עוד לא מאוחר? האמנו בפרויקט בעבר, ואנו מאמינים בו עוד יותר - לאחר שהוא קיבל תוקף בוועדה. יואב איגרא מאוד רוצה לבנות את המלון הזה. הוא מאמין שהוא יהיה מודל. השקענו עד היום 15 מיליון שקלים בפרויקט ונשקיע כמה שצריך בהמשך".

"זה לא פרויקט לעשירים בלבד"


ראשי קבוצת איגרא דוחים בכעס את טענתם של הארגונים הירוקים, כאילו עמדה בפניהם אפשרות להקים את המלון באתר חלופי (סמוך לכניסה לפארק תמנע), שהוצע בדו"ח סביבתי שהוכן עבור הוועדה המחוזית. "אין בכוונתנו להתחיל מחדש את הליכי התכנון לצורך הקמת פרויקט מלונאי במקום חלופי כלשהו", כתב מיקי חברוני לחברי הוועדה המחוזית. "בחירה באחת מהחלופות האחרות משמעה נשיקת מוות לתוכנית הנוכחית וככל הנראה- נשיקת מוות לפרויקט ככללותו". יואב איגרא הסביר את הדברים בנאום נרגש שנשא בפני חברי הוועדה: "אני עייף ומתוסכל מהשקעות של מיליוני שקלים על בסיס אישורים שניתנו, העומדות שנים כאבן שאין לה הופכין. אני עייף ומתוסכל מהתדמית הנצלנית והחומסת שהודבקה לי. אני עייף ומתוסכל מלהיות ציוני. בניגוד לתדמית שמנסים להדביק לנו, אנחנו איננו תאבי בצע. יש לנו מספיק כדי לחיות בכבוד. יכולנו לעשות פרויקטים בכל הארץ ובכל זאת העדפנו את הנגב ואת הערבה. הרבה יותר קשה, הרבה יותר מסוכן והרבה פחות ריווחי ליזום בנגב ובערבה ובכל זאת חשבתי שהדבר נכון וראוי. פעם קראו לזה ציונות. פרויקט תמנע תוכנן עם הרבה אהבה, ירידה לפרטים הקטנים ובעיקר עם הרבה אחריות לסביבה - יותר מכל פרויקט תיירותי/מלונאי אחר בישראל. בתחום המועצה האזורית חבל אילות, 1.2 מיליון דונם של שמורות טבע ורק מגרש אחד בשטח של 300 דונם המיועד להקמת מלון של ממש (ולא אסופה של חדרי אירוח). ישנם רבים התומכים בפרויקט. רובם המכריע חושש לצאת בריש גלי כנגד הארגונים הירוקים. מקצתם העזו. חלקם שילמו על כך מחיר. יכולנו להיצמד לתוכנית המתאר, אבל חשנו שעל מנת להשתלב בסביבה ולמען השמירה על הסביבה אנחנו צריכים לעשות ויתורים, גם אם זה יעלה לנו יותר. במקום לבנות שלוש קומות כפי שהתירה תוכנית המתאר, תכננו לבנות רק שתי קומות. הבנייה תוכננה להיות על גבי כלונסאות על מנת להקטין את הפגיעה בקרקע. במקום לבחור בפתרון הזול ולהוליך את השפכים למאגר אליפז, החלטנו להקים מתקן עצמאי לטיהור שפכים בטכנולוגיה מתקדמת ובעלות גבוהה בהרבה מעלות הפתרון הקונבנציונאלי, שצפוי היה לגרום לפגיעה סביבתית גדולה בהרבה. במקום לסלול כביש רחב לפרויקט כפי שנקבע בתוכנית המתאר, הצענו לנצל תוואי דרך קיימת, לכבוש את דרך העפר, להימנע מסלילה ולשמור על הגוון הטבעי של הקרקע. אימצנו אל תוך התוכניות את כל ההמלצות והדרישות של הגופים העוסקים בסביבה ובאיכות סביבה. תאמנו את הצמחייה שתהיה בפרויקט עם האקולוג של רשות הטבע והגנים. ביקשנו להותיר את הפרויקט ללא גדר, אך זו נכפתה עלינו. ביקשנו שלא להעתיק את 'שביל ישראל' ולהשאירו כפי שהוא, אך הוועדות החליטו אחרת. התרחקנו מהמצוקים וממכלולי האבן הנובית וריכזנו את הבניה בתחתית השטח, המופר בחלקו. לצורך כך ויתרנו על 100 דונמים משטח הפרויקט שהוקצה לנו ושתמורתם שולמה על ידינו והותרנו אותם ללא פיתוח כלל. תכננו פרויקט שיועד להיות שווה לכל כיס, במחירים ממוצעים למלונות 4 ו-5 כוכבים באילת ובפירוש לא פרויקט 'לעשירים בלבד'".

ד"ר בני שלמון: עמק ססגון אינו בתולי


לטענת פעילי הסביבה, החלטת הוועדה המחוזית לדחות את המלצות הדו"ח הסביבתי שהציע להקים את המלון סמוך לכניסה לפארק תמנע, הסתמכה על עדותו של ד"ר בני שלמון, אקולוג אילת של רשות הטבע והגנים, שהופיע בפני הוועדה וטען, כי הדו"ח שהוצג בפניהם סובל מאי דיוקים. לאחר הדיון, אמר שלמון ל'ערב ערב': "מה שעורר את חמתם של 'הירוקים' היה כשיצאתי נגד טענתם שבעמק ססגון יש שני הרי אבן חול שאין דומה להם. אמרתי לחברי הוועדה: 'הרי החול הללו אינם יחידים, כל מי שמכיר את בקעת תמנע יודע שיש שם הרבה הרים כאלה'. בנוסף, טענתי כי עמק ססגון אינו בתולי כפי ש'הירוקים' טוענים. מפעל תמנע בשנות החמישים והשישים פילס דרכים והקים מכרות לאורך העמק. הדרכים והמכרות קיימים עד היום. אז להגיד שזאת 'ארץ בראשית' ו'ארץ בתולית' זה לא נכון. הם (הירוקים, ע.כ) החלו לצעוק במהלך הדיון וטענו שאני מפריע להם בתיאור האידיאלי של העמק הזה. הם כמעט אכלו אותי לארוחת בוקר. אחד מחברי הוועדה, ראש רשות מקומית, שאל אותי בהלצה: אם אני זקוק לשומר הראש שלו".

מרכזת ארגון סביבה בריאה בערבה (סבב"ע), טל גולדמן, אמרה בתגובה לטענותיו של שלמון: "זה נכון שבסביבות המלון המתוכנן יש שטחים מופרים (שנהרסים בפעילות האדם, ע.כ). אבל המלון עצמו יושב בשטח לא מופר, וגם הדרכים שהם (קבוצת איגרא, ע.כ) רוצים לפרוץ אינן דרכים קיימות. התחושה שלנו הייתה שבגלל שאנחנו לא יזמים ואין לנו כסף, לא נותנים לנו זכות דיבור".

"מיקום אטרקטיבי מבחינה נופית"


תומך נלהב בפרויקט של יואב איגרא הוא משרד התיירות. בנייר עמדה של המשרד שהועבר בחודש שעבר לוועדה המחוזית, נכתב: "מיקום השטח המיועד לתיירות (בעמק ססגון ע.כ) הינו תוצאה של הליך תכנוני ממושך, שהתחשב באיזונים הרלבנטיים שאליהם ניתן היה להגיע בעת אישור התכנית. מבחינת התיירות, מדובר במיקום אטרקטיבי ביותר והראייה לכך היא שהמיקום הנוכחי הצליח למשוך יזם אל השטח, בניגוד לאתרים אחרים באזור, בהם חלות תכניות מאושרות למלונאות, שנותרו בגדר תכניות בלבד. אין ספק כי עמק ססגון הוא בעל הזמינות הגבוהה ביותר למימוש הפרויקט".

השבוע, בעקבות החלטת הוועדה המחוזית, נשמעו במשרד התיירות תרועות שמחה: "אנו רואים תמיד לנגד עינינו שילוב של פיתוח תיירות עם שמירה על הטבע והסביבה. ואיזון זה, המתקיים גם בעמדת המשרד בנושא עמק ססגון, הוא האיזון המאפשר פיתוח תיירותי כלכלי, בעל תרומה עצומה לכלכלה, לתעסוקה ולתדמית ישראל כמדינה מתקדמת ולבין שמירה על ערכי הטבע והסביבה החשובים לכולנו. בעת האחרונה, אנו עדים לתופעה של הפרת איזונים רבים בין תיירות לסביבה כאשר תכניות שונות למלונאות בסמיכות לחוף הים (כגון פלמחים, בצת, ניצנים) מותקפות ונפסלות מבלי שמוצעת אלטרנטיבה ראויה לתיירות ולפיתוח מהסוג האמור. ואנו בטוחים כי במקרה זה, הפיתוח המלונאי יתרום רבות לתושבי האזור ולכלכלת האזור". שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, הוסיף: "הקמתו של מיזם תיירותי בפריפריה, במיקום אטרקטיבי מבחינה נופית, צפויה להביא להגברת התיירות לאזור, להרחבת התעסוקה והפעילות הכלכלית בכלל, לגיוון המוצר התיירותי של ישראל, ובתוך כך - לתת מענה על המחסור בחדרי מלון בישראל וחשוב לא פחות - לעודד יזמים להשקיע בענף המלונאות בארץ".

"בעד תכנון נכון וחכם"


הארגונים הירוקים הגיבו בכעס להחלטת הוועדה המחוזית ומבטיחים להמשיך להילחם: עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין', בירך על התגייסותו למאבק של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן ותקף בחריפות את החלטת הוועדה המחוזית: "בית המשפט הורה לוועדה לדון בהשלכות הסביבתיות של התכנית. ואולם, חברי הוועדה התעלמו מדו"ח מקצועי אובייקטיבי שקבע שאסור להקים את המלון בעמק ססגון והצביעו בניגוד מוחלט לאינטרס הציבורי. מבחינתנו, המאבק יתחדש בכל הכוח, נדרוש שהנושא יעבור להכרעת המועצה הארצית ובמידת הצורך - גם נפנה לערכאות משפטיות".

מהחברה להגנת הטבע נמסר: "את ערכי הטבע והנוף הייחודיים של עמק ססגון יש לשמור ולא להרוס, ולכן החברה להגנת הטבע תמשיך לפעול לשמירת עמק ססגון ותתנגד לפרויקט במיקומו הנוכחי. לאור העובדה כי הוועדה דחתה את תוכניתו הגדולה של איגרא וקבעה כי אין מקום בעמק ססגון לפרויקט בכזה היקף, החברה להגנת הטבע קוראת ליזם להודיע על ביטול הפרויקט בעמק ססגון וקידומו באתר חלופי מוסכם במרחב תמנע".

מארגון 'מגמה ירוקה' נמסר: "אנחנו בעד פיתוח ותיירות, אך אנחנו גם בעד תכנון שהוא נכון וחכם ומתחשב בערכי הטבע ורצון התושבים באיזור. עמק ססגון הוא אחד המקומות היפים והמיוחדים ביותר מבחינת ערכי טבע ששומרו בארץ ובערבה בפרט. לכן יש לבנות את המלון באתרים החלופיים המוצעים הקרובים לתשתיות קיימות".

מהוועד להצלת עמק ססגון נמסר: "במקום להיות אמיצים, חברי הוועדה המחוזית בחרו לנקוט בצעד פחדני ולהתעלם מהדוח הסביבתי. ברור שהמאבק לא נגמר עד שהדחפורים יעלו על הקרקע ונעשה הכל שזה לא יקרה".

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שבאופן חריג הגיע לדיון בוועדה המחוזית, אמר: "גם אני בעד פיתוח מלונאי בערבה, אך אין שום סיבה שהוועדה תפעל רק לפי האינטרס הכלכלי של היזם ותאפשר לו לבנות בתוך הטבע ולהחריבו, במקום להנחות אותו לבנות בחלופה הדרומית עליה המליץ היועץ האובייקטיבי אותו שכרה הוועדה המחוזית. לפי גישת הוועדה, אם מחר יזם יחליט שהוא רוצה לבנות ברחבת הכותל כי תיירותית מדובר באטרקציה, האם גם אז המדינה תעדיף את שיקוליו? אנחנו צריכים ללמוד להתפתח לצד הסביבה והטבע ולא להרוס אותם". לדבריו, "המשרד להגנת הסביבה יערער על ההחלטה ויפעל בכל האמצעים כדי למנוע את הרס הטבע והנוף הייחודי במקום".