פרסומת
דלג

בדרך שלה

מאת: ראובן זלץ למערכת ערב ערב באילת ● 21/12/2011 10:05 ● ערב ערב 2529
כשענת לוי יצאה למסע נשי ב'מלכת המדבר' בסין, היא לא הבינה עד כמה המסע הארוך ממשיך ומתחבר למסע הפנימי שלה. לאחר אלפי ק"מ בדרכי עפר, בחברת נשים, היא שבה, סגרה מעגל ומיד פתחה אחד חדש. המסע המאתגר וההרפתקני מעצים וממשיך את מסע חייה הפנימי. לא לנשים בלבד
בדרך שלה

תמונת כתבה


ענת לוי, תושבת אילת החוגגת 45 בחודש הבא, גדיה בנשמה, מנסה להכיל את המסע בסין ממנו שבה. מי שהחלה את מסעה הפנימי לפני בדיוק 10 שנים, סוגרת מעגלים ופותחת חדשים. עובדת 'ארקיע' למעלה מעשרים שנה, דמות מוכרת, עד לפני כחצי שנה, קראתי לה, ענת מ'הבית על הוואדי', מקום אחר, שהיווה בית ומרכז לנשים רבות ובו גדלה ענת, כמו גם חברותיה למסע. גילוי נאות, את ענת אני מכיר שנים רבות, אנחנו מה שנקרא, ידידים, חברים אפלטוניים, שאין לי מושג מה זה אומר, מה גם שאפלטון מת משברון לב. מדי פעם נפגשים, שומע סיפורי נשים על העצמה ועוצמה, מתייעצת איתי בענייני גברים ונשים, מסביר לה לאט, כמה אנחנו מוגבלים וחלולים, והיא תמיד אומרת לי: "לא הגזמת, יש בכם גם דברים טובים". לא נכנס להמשך הדיון בינינו, יש בטח גם כמה קטינים הקוראים את הכתבה, אך אומר כי קיים בינינו דיאלוג פורה במגוון נושאים.

ענת היא סוג של תופעה נשית מהזן הטוב, פתוחה, אסרטיבית, לא פלצנית, לא מתחסדת, רואה את החיים, עצמאית, הולכת בדרך שלה ובה היא מאמינה וגם אם נופלת, היא מיד קמה, מחייכת וממשיכה. בקיצור אחלה אישה, אפלטונית אהה...כשענת התקשרה וסיפרה לי כי היא שבה מעוד מסע, הפעם פיזי והרפתקני, מערבות סין, במסגרת 'מלכת המדבר', מיד אמרתי לה שנעשה כתבה ואפילו אצלם אותה בעצמי, לשער. היא התרגשה, כמו שאישה יודעת וסיכמנו את התנאים, כי ענת, למי שלא ממש מכיר, היא פרפקציוניסטית וחייבת להתחבר לכל נושא בו היא עוסקת.

תמונת כתבה


המסע החל


לפני כעשר שנים, התנפצה בועת החיים שלה, לאחר שנים ארוכות של שגרה בורגנית משעממת משהו, כמו גם ללכת לפי ספר החוקים החברתי, ענת הבינה כי האושר והסיפוק טמונים במקום אחר, לכאורה רחוק מחייה, אך הכי קרוב ללב. החליטה ועשתה, גירושים, לימודים, התפתחות אישית, חברים חדשים, הקמת 'הבית על הוואדי' שבעצם סיכם והיווה מעין תעודת גמר לעשייתה ההתפתחותית, פנימית וחיצונית. מאישה שכלתנית, תועלתנית, מרוחקת מעצמה ומהסביבה, החלה ענת להכיר ולהתחבר למי שהיא באמת ולא לפעול בתוך המסגרת המשפחתית, החברתית שבה היא גדלה וממנה היא ספגה. ענת עשתה קורס מנחות למעגלי נשים, להתחבר לצד הנשי, מיני שבה. קורס להעצמה נשית, קורסים שונים להתפתחות אישית ולא היא מדגישה: "אני לא אחת כזו המחבקת עצים ומזמזמת מנטרות הודיות". ענת היתה ונותרה אישה פרקטית הלומדת כל יום מחדש, להעצים ולהכיר קודם כל את עצמה ולאחר מכן לתרום עד כמה שניתן לנשים סביבה. כיום, כשהחברה הישראלית הופכת לחברה מגדרית, עדתית, בה הנשים הולכות ומאבדות את מקומן הראוי, נשים כענת, חשובות, לא רק לעצמן, אלא לכולנו, לדימוי שלנו כחברה חילונית, חופשית ונאורה.

מה את מחייכת כל הזמן?
"מאז ומתמיד החיוך הוא חלק ממני ולדעתי הוא מאוד חשוב, לנו כבני אדם. יש בו משהו משחרר, נעים, מזמין והופך אותנו לאנשים שמחים יותר, אופטימיים, נעימים לסביבה, אולי גם אתה תתחייל לחייך מתי שהוא".
אני אחייך, למה מה קרה, חוץ מזה, שאם אחייך, אהפוך לסימפטי וזה מסוכן. ולענייננו, איך את מסכמת את השנים ב'בית על הוואדי' כחלק מהתהליך שעברת?
"'הבית על הוואדי' היווה עבורי את הבית שהיה חסר לי בילדותי. אני מאוד מעריכה ואוהבת את המשפחה שלי, יחד עם זאת, ואת זאת גיליתי במהלך המסע לעצמי, שחום, חיבוק, תמיכה, הקשבה, הכוונה, עידוד, הם כלים שחסרו לי בבית בו גדלתי. משהבנתי את המוסיקה שהתנגנה בביתי, החלפתי אותה במנגינה המשדרת אהבה, חום, אכפתיות, דאגה, נתינה".

ובמילים שגם גבר כמוני יבין, מה עשיתן שם בדיוק, מעבר לפעם היחידה שהגעתי למסיבה שערכת והרגשתי לא ממש שייך, אבל זה רגיל במחוזותיי?
"אוקיי, אהיה בשבילך יותר פרקטית ואנסה להסביר במילים גבריות יותר, הבית הזה הפך לסוג של רחם נשית, אוהבת ועוטפת ומקבלת את הנשים כמות שהן. הגיעו לבית נשים מכל הגוונים והרבדים ובבית, ביחד, העצמנו אחת את השניה על ידי הדבר הבסיסי ביותר שלנו כנשים, שבת נשים גם יחד. הכלים מאוד פשוטים, הקשבה, הכלה, דיבור פתוח ובונה, קבלה של מי שאנחנו, לטוב ולרע וללא ביקורת ושיפוטיות ואולי החשוב ביותר, להכיר את הדרך הייחודית של כל אחת ולסייע לה לצעוד בה. הכרתי בבית נשים מדהימות שסייעו לי בדרכן, בדיוק כמו שאני תרמתי להן. הדדיות ואחווה נשית, אולי הדבר החזק ביותר הקיים".

וכשהבית נמכר ונאלצת להמשיך הלאה, מה לקחת איתך?
"את ענת האמיתית, זהו, המעגל של 'הבית על הוואדי' נסגר ואני ממשיכה הלאה, בדרך ובמסע שלי, מתוך אמונה שלכל דבר יש את הטיימינג שלו".

על זוגיות ומיניות


ענת, מתמרנת לא רע בכלל, בין עבודה בחברת 'ארקיע', גידול ילדים והגשמת חלומות אישיים. זה אולי נשמע קל, אך בחברה הישראלית, לא פשוט להיות גם אישה, גם אמא, גם חברה ובת זוג וגם לעבוד ולהגשים את עצמה. אנחנו עדיין חברה גברית, מצ'ואיסטית, ואמנם הלכנו כברת דרך, אך עדיין הדרך ארוכה ומפותלת. אחד מהנושאים האקוטיים ביותר בחברה המערבית בכלל ואצלנו בפרט- המערכת הזוגית והמיניות שלנו כבני אדם. ענת הקדישה ועדיין מקדישה זמן ואנרגיה בניסיון לפצח את הקוד הזוגי, מיני. ענת: "זה ללא ספק אחד הנושאים הדומיננטיים וגם הכואבים בחיינו. נשים אכן התפתחו והתקדמו בעשורים האחרונים, אך ללא שיתוף פעולה וקבלת האישה העכשווית, על ידי המין הגברי, יישאר פער בלתי נסבל בין שני המינים ותיווצר בדידות, חוסר איזון והכי חשוב- היכולת לאהוב ולהרגיש נאהבת או נאהב, היכולת הזו תיעלם מהעולם ואז מה יהיה עלינו".

זה הכל בגללכן, נתתן לנו את התפוח בגן עדן ומאז אנחנו רודפים אחרי הפאלוס?
"הנשים צריכות לקחת אחריות על שלהן וכך גם אתם הגברים. אך לצערי כיום, הגברים לא ממש פתוחים לשינויים אמיתיים, חוששים מפגיעה באתוס הגברי ועל כך מאוד חבל. אני באה, אומרת ואף זועקת את כאבן של הנשים, גבריות מצ'ואיסטית זה פאסה והגיע הזמן שאתם תתחברו לרגשות הפנימיים".

יש נשים שמאוד אוהבת מצ'ואיזם, זה עושה להן את זה?
"אולי, למרות שאני בכלל לא בטוחה, אני מדברת על פן עמוק יותר, על הדדיות מתמשכת ביחסים בין גבר לאישה ולא רק על תשוקה והתאהבות עיוורת. למרות שאני יכולה להבין את זה, אך בסופו של דבר, הדבר האמיתי, הוא הדבר העמוק, הרגשי, המתמשך".

עוד מעט תגידי לי להתחבר לצד הנשי שלי, להפסיק לגרבץ ולא לראות כדורגל?|סדגש
|"ממש לא ואני מתנגדת לכל הקטע הפמיניסטי, להפוך גבר לאישה וההיפך, אישה לגבר. אך אישה עוצמתית לעולם לא תתחבר לגבר רק בגלל שהוא מאצ'ו. זה נכון שאישה זקוקה בזוגיות גם לגבר גברי, אך יש הבדל עצום בין מאצ'ו, לגבריות. כמו ההבדל בין אישה חלשה, אישה חזקה ואישה עוצמתית".

נו, הרמת לי להנחתה, מה זו אישה עוצמתית?
"זו אישה המודעת לעצמה, מייצרת את המציאות שבה פועלת ואחראית מלאה על חייה. אישה עוצמתית ובניגוד לדעה הגברית הרווחת, היא אישה נשית ורכה. יש גברים החוששים מנשים שכאלה ומעדיפים להתהדר במצ'ואיזם ראוותני ולהסתיר את רגשותיהם. רק גבר המודע לעצמו, באמת, בוטח בגבריות שלו ויודע להביע רגשות הוא גבר שאיננו פוחד מקשר עם אישה עוצמתית".

אנחנו כרגיל המשכנו להתווכח על הרווח בין הגבר לאישה ולחולצה אך החלטנו לסגור מעגל ולפתוח חדש

המסע לסין


המסע ל'מלכת המדבר' בסין הגיע בתזמון המתאים ביותר לענת. "בשנה וחצי האחרונות, החיים אתגרו אותי במגוון נושאים. הפרידה מ'הבית מהבית על הוואדי', סיום קשר זוגי ארוך, גיוס הבת לצה"ל וסבתא אהובה שהלכה לעולמה". יומיים לפני המיונים האחרונים ל'מלכת המדבר', הגיע אליה מידע בנושא ובמקרה או שלא, החליטה והרגישה ענת, כי המסע הזה לא הגיע סתם. ענת: "ניגשתי למיונים והתקבלתי וזה המקום לציין, כי לפני 10 שנים, הגשתי בקשה ל'מלכת המדבר' ואז חזרו אלי ואמרו לי כי אני מתאימה אך שאנסה בפעם הבאה והנה זה בא, בזמן הנכון".

מה בעצם הסיפור הזה של 'מלכת המדבר'? זה כמו מילואים אצלנו הבנים, חבורה גברית וחרמנית המשתינים מהבונקר ולא מתקלחים חודש?
"זה אפילו לא קרוב, נשים ביחד זה משהו הרבה יותר עמוק, עשיר ומחבר. (זה המקום שבו אני פולט קללה מצ'ואיסטית לעברה ר. זלץ). המסע הזה, עם חבורת נשים שלא הכרתי לפני כן, אך למדתי להכיר במהלך 10 ימים בסין, המסע הזה, חיזק את האמונה שלי בעוצמת המעגל הנשי. הכרתי חבורת נשים מדהימה ומפרגנת, התומכות אחת בשנייה וזה באמת קטע שגבר לא יבין זאת וטוב שכך. 40 נשים, 10 ג'יפים, 4 נשים בכל ג'יפ, יוצאות למסע פיזי, נפשי, גופני, מרתק ומאתגר ועוברות תהליך בלתי מוסבר של חוויה נשית מעצימה, ללא כל פן פלצני, נטו אנחנו". ענת לוי נבחרה להיות חלק מצוות מנצח המונה 4 נשים מתוך כל הנשים שיצאו למסע, הצ'ופר, בשנה הבאה, יציאה חינם למסע לאיזה יעד בעולם. ענת: "הגעתי למסע הזה נטו אני, ענת שיצאה מ'הבית על הוואדי' ונבחרתי בזכות רק מי שאני. זה פרגון ענק ומרגש ולקבל מחמאה מנשים שכאלה, זו אולי המתנה הגדולה ביותר".

הבנתי שאת התגייסת לנעמ"ת, מה הסיפור?
ענית צוחקת: "ממש התגייסתי, לפני מספר חודשים נשלחתי על ידי סימה נמיר, יו"ר נעמ"ת אילת, לקורס של 'נעמ"ת הצעירה' - קבוצת נשים המאגדת פעילות ומנהיגות צעירות הפועלת במסגרת נעמ"ת לקידום המודעות ומעמד האישה. הקורס הכשיר אותי להיות הפרזנטורית של נעמ"ת הצעירה באילת, וזה מאוד מרגש ומאתגר אותי ובעיקר יאפשר לי להמשיך בייעודי ובתרומתי לקידום והעצמת הקהילה הנשית באילת".

ומה עכשיו?
"אני ממשיכה לפעול למען העצמה נשית, כאן באילת ומחוצה לה ויש המון תוכניות בדרך שכרגע נמצאות בשלב לימודי ותכנוני".

מילה לסיכום, כי עוד רגע אני מתפוצץ מרוב העצמה גברית?
ענת מחייכת: "אני לא מסכמת, ממשיכה הלאה, בדרך בה אני מאמינה, איך שמרגיש לי נכון ולצד האנשים שאני אוהבת ואוהבים אותי".
רגע תני לי לנגב את הדמעות והולך לחפש איזה קורס להעצמה גברית. ענת: "תפסיק להיות כזה, אתה הרי כבר מועצם". מואה? ממש מרגש ותודה שטסת זלץ.

מלכת המדבר


מסע 'מלכת המדבר' הוא יוזמת 'החברה הגיאוגרפית' בשנת 1999 והינו מסע שטח אתגרי הכולל פעילות, הרפתקה והתנהלות ברכבי שטח המיועד לנשים בלבד. פרויקט 'מלכת המדבר' הוא מסע השטח התחרותי הנשי הראשון והגדול ביותר בישראל, אשר שם לעצמו כמטרה את עידוד הספורט האתגרי לנשים, העצמת נשים ומינוף העוצמה הנשית לפעילויות למען הקהילה. במהלך המסעות נדרשות המשתתפות להתמודד עם אתגרים מנטאליים, פיזיים ואישיים. מסע 'מלכת המדבר' מתנהל כתחרות בין צוותי נשים הנוהגות ברכבי שטח. המתחרות מתמודדות ביניהן על פי קריטריונים שנקבעים מראש, בדגש עיקרי על יכולת עבודה בצוות ושיתוף פעולה. מכל מסע ייבחרו ארבע נשים על ידי המשתתפות עצמן, שיהפכו ל'צוות מנצח' שיוכרז כצוות 'דבש' (צוות דבש = צוות מנצח).