פרסומת
דלג

ותיקי ערב ערב מספרים - חלק ג'

מאת: מערכת ערב ערב ● 16/2/2012 20:04 ● ערב ערב 2537

למען הקהילה


צילום:יהודה בן יתח

תמונת כתבה
תרומות סלי מזון לבית רפאל. פסח 2011


תמונת כתבה


תמונת כתבה
נשף ההתרמה למען המרכז לנפגעות תקיפה מינית באילת 2005. מירב מיכאלי, ראובן זלץ, אברי גלעד ורותם נעם


תמונת כתבה
נשף ההתרמה למען המרכז לנפעגות תקיפה מינית. דנה ברגר


ערב ערב באילת


לורד אריסטו

תמונת כתבה


רותם נועם אומר תמיד שאני, הלורד אריסטו, הוא הקמע של 'ערב ערב באילת', אבל אני למען האמת חושב שזה בדיוק ההיפך, ש'ערב ערב באילת' הוא הקמע שלי למזל וברכה באילת. מאז שנת 1987, כבר חלפה עברה לה כברת דרך, אז בדיוק הגעתי לאילת. הצדיק האהוב עליי, באבא סאלי, נפטר והשאיר אותי בעולם שמבחינתי היה ריק. אז הייתי איש דתי מאוד, ירא שמיים, וכל עולמי היה אלוקים ואמונתי האדוקה בו. הבאבא סאלי היה הצדיק והמורה שהאיר עבורי בצניעות חייו ובעומק חוכמתו הנדירה את שביל חיי ועם לכתו מהעולם, נשארתי חסר ישע ועד היום, אין אני יודע למה דווקא העיר אילת נבחרה עבורי משמים להיות לי בית. אבל ללא ספק ש'ערב ערב באילת' היתה הדלת שנפתחה עבורי על ידי משפחת נועם היקרה והכניסה אותי לתוך הבית החם שלהם אל משפחת 'ערב ערב', ומכאן הדרך להיות חלק בלתי נפרד מאילת ולזכות בכבוד להיות מנהיג רוחני בעיר הקסומה הזו. 'ערב ערב' עבורי הוא מתנת אלוקים והדרך שלי להעביר דרך כתבותיי את אהבת האל אליכם האילתים. 'ערב ערב' הוא ללא ספק מוסד מכובד שהגיע לגיל 50 והטביע את חותמו על כל בית באילת, ובכל תושב אילתי אמיתי, בנוסף ללב שלו, יש לו גם את 'ערב ערב' כחלק בלתי נפרד ממנו.
אני מקווה שכך יהיה לתמיד. שלכם לורד אריסטו.

אנחנו כאן, כמו ההרים כמו הים...


אילן החורש (אילנה חורש) ז"ל

תמונת כתבה


עברו שנים מאז היו לי שברי חלום להיות נערת שער. באותם ימים צריך היה להיות לפחות מונה זילברשטיין או מונה ליזה בכדי לתפוס איזה שער בעיתון חולף.
כבר אז, התחיל לי הרומן בהמשכים עם 'ערב ערב'. עיתון קטן ומשפחתי של אבא איציק ואמא פועה ואהובה דוידי שהיתה הכל: מזכירת מערכת ומדפיסה, שולטת ביד רמה בטקסטים ובמודעות. בינתיים, באו אל העולם המשפחתי המצומצם הילדה זיוית ואחריה הילד רותם, והעיתון גדל ועבר דירה, ואני בתמונת שער – לא זכיתי. וכל זה היה כל כך מזמן עד שרובנו שכחנו כי בינתיים התבגרנו ומחשבות אחרות העסיקו את הראש. שנות הששים התחלפו בשנות השבעים, אשר נמוגו אל תוך שנות השמונים, ואילת גדלה בקצב שלה, לפעמים עמדה על מקומה ולפעמים – התרחבה בקצב מואץ.
השלטון בארץ התחלף, הגבולות – זזו לשם – במלחמות, לכאן – בהסכמים, ו'ערב ערב' בשלו: מופיע מדי יום חמישי, כל שבוע, עוסק בענייני העיר ורק בענייני העיר, כותב את תולדותיה, משנה פורמט, מוסיף דפים, מוסיף צבע, ושנות השמונים נמזגו אל תוך שנות התשעים, העולם משתנה בקצב מטורף, העיר גדלה לגובה, תעשיית התיירות נעשית מרכז הכובד הכלכלי. אוכלוסיית העיר משתנה – אנשים חדשים מגיעים, ותיקים פורשים, רבים עוזבים, הילדים גדלים והולכים אל הצבא, ו'ערב ערב', כמו ההרים, כמו הים – מופיע בקביעות וברציפות מדי יום חמישי בכל שבוע. ועוד חורף ועוד קיץ ועוד עיתון מקומי אחר מנסה את כוחו, ו'ערב ערב', בכוח חיות מופלא, ממשיך לדווח, לעדכן, להרגיז, להצחיק ובעיקר – להופיע בדוכנים מדי יום חמישי בשבוע.
בינתיים התרחבה המשפחה ונולדו בה נכדים, נוספו כתבים צעירים, שגדלו על ברכי העיתון, והם מוצאים את מקומם לצדם של הוותיקים, שבחלקם עדיין כותבים את אשר על לבם, במלים פשוטות וברורות. כמעט מוכרות, וחלפו 35 שנים. 35 שנות כתיבה, 1,762 גיליונות 'ערב ערב', המקפידים להגיע לדוכני העיתונים בכל יום חמישי בשבוע, מקפלים בין הדפים מילים ומשפטים של השתתפות ותאור חיינו כאן, בעיר הרחוקה הזאת, בעיר החמה הזאת, בעיר המיוחדת הזאת שלנו. וכמו ההרים וכמו הים וכמו חום הקיץ הצפוי כל כך, כך גם 'ערב ערב'. אלא, שהצוות גדל, והעורך נעשה רותם, הילד שגדל ונעשה לאיש ואחר כך לעורך דין ואני עדיין כאן, שותפה לעוד 34 אנשים צעירים ומבוגרים, ותיקים וחדשים, המשקיעים מזמנם ומרצם ולבם בתופעה הייחודית הזאת – עיתון 'ערב ערב' שאת מנגינתו אי אפשר להפסיק.
וכדאי היה לחכות : להיות בתמונת שער, קטנה ככל שתהיה, אך לא בודדה. תמונה של 35 אנשים המשופשפים לעבודה ביחד בעיתון שהתבגר עם תושבי העיר, המשמש להם לפה, לכיווני חשיבה ועשייה. והלב מתרחב מעונג, שהרי לא ב-90:60:90 מדובר, אלא במשהו אחר, לגמרי אחר, משהו ייחודי – לא רק בעיר אלא בארץ כולה: עיתון מקומי בן 35. כל הכבוד!!

הדברים נכתבו על ידי אילנה חורש, מי שניהלה במשך שנים את הספרייה העירונית, חדר אילת עירי ושימשה ככתבת לאורך השנים ב'ערב ערב', לכבוד חגיגות 35 ל'ערב ערב', שנערכו בפברואר 1997. אילנה נפטרה ממחלת הסרטן בשנת 2005. אנחנו עדיין זוכרים ומתגעגעים.

למען הקהילה



תמונת כתבה
תרומת גלשני הלוהה למועדון השייט


תמונת כתבה
ליגת 'ערב ערב' לכדורסל


תמונת כתבה
טקס 'נער ונערת אילת' 2004

שתפו את הכתבה בפייסבוק