פרסומת
דלג

החברה להגנת הטבע נגד הישיבה התיכונית

מאת: עומר כרמון ● 8/6/2012 08:37 ● ערב ערב 2553
עיריית אילת הפקידה להתנגדות הציבור את התוכנית לתוספת קרוואנים לישיבה התיכונית, על חשבון זכויות בנייה שיילקחו מבית הספר 'בגין'. החברה להגנת הטבע: "מתחם הקרוואנים מהווה מטרד סביבתי, חברתי ותכנוני". בדיקת 'ערב ערב' העלתה כי המידע שנמסר לחברי ועדת המשנה שאישרו את תוספת הקרוואנים, לא היה נכון. אריה פבר, הרוח החיה מאחורי הקמת הישיבה, מודה, כי יש הרבה מה לשפר בישיבה מבחינה חזותית וחינוכית. הוא דחה את הביקורת לגבי מספר התלמידים האילתים הנמוך בישיבה, וטוען כי יש לאפשר לה להמשיך לפעול, כדי לרכוש את אמון ההורים
החברה להגנת הטבע נגד הישיבה התיכונית

לצפייה בסרטון לחצו על כפתור ||

כוונת עיריית אילת להוסיף קרוואנים נוספים לישיבה התיכונית הסמוכה לבית הספר 'בגין' מעוררת זעם בחברה להגנת הטבע. רכז מחוז דרום בחברה, שי טחנאי, אומר ל'ערב ערב', כי הקרוואנים "מהווים מטרד סביבתי, חברתי ותכנוני". השבוע, הפקידה העירייה תוכנית להגדלת זכויות הבנייה במתחם הישיבה, על חשבון זכויות בנייה עתידיות של בית הספר 'בגין'. במידה ולא יוגשו התנגדויות, תובא התוכנית בתוך חודשיים לאישור הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה.

בבדיקת 'ערב ערב' נמצא, כי המידע שנמסר לחברי ועדת המשנה שהמליצו על הוספת הקרוואנים ולקיחת זכויות הבנייה מבית הספר 'בגין', לא היה מדויק. בביקורים שערכנו במתחם הישיבה, מצאנו כי המקום מוזנח ובפעמים שבדקנו לא היה מאובטח כראוי. אריה פבר, הרוח החיה מאחורי הקמת הישיבה וקידומה, הודה בשיחה עם 'ערב ערב', כי יש הרבה מה לשפר בישיבה מבחינה חזותית וחינוכית. פבר דחה את הביקורת לגבי מספר התלמידים האילתים הנמוך בישיבה וטוען, כי יש לאפשר לה להמשיך לפעול, כדי לרכוש את אמון ההורים.

"אין 'איזונים ובלמים'"


עיקר זעמה של החברה להגנת הטבע כנגד מתחם הקרוואנים סמוך לבית ספר 'בגין', נובע מהשימוש שעושה העירייה בסעיף בתוכנית המתאר הישנה של אילת, המאפשר לה לדלג, במקרים דחופים, על הליכי התכנון הרגילים. העירייה עשתה שימוש בסעיף זה לפני שלוש שנים, כשהתירה להציב את 12 הקרוואנים הראשונים במתחם הישיבה התיכונית, וכעת היא עושה שימוש בסעיף זה שוב: "מתן היתר בנייה שלא על פי ההליכים הקבועים בחוק, יוצר קושי של ממש", נמסר מהחברה להגנת הטבע, "תוכנית העוברת את ההליכים החוקיים הרגילים מבטיחה בחינה מדוקדקת ורחבת היקף של ההיבטים השונים הכרוכים בהקמת המיזם כגון היבטים חברתיים, סביבתיים וכלכליים. בחינה זו מתבצעת תוך היוועצות בגופים המנויים בחוק. הליכים אלה מאפשרים לציבור הרואה עצמו נפגע מן השינוי להעלות את טענותיו כנגדו. לעומת זאת, מתן היתר בנייה כפועל יוצא ישיר של 'הוראת גמישות' המצויה בתכנית המתאר עצמה משוחרר מן 'האיזונים והבלמים' שמציב ברגיל החוק כתנאי לסטייה מנורמות תכנוניות. לפיכך השימוש בסעיף 'היתרים מיוחדים' ראוי שלא להשתמש בהם אלא למקרה חרום בלבד! בפועל המקום כפי שהוקם מהווה מטרד סביבתי חברתי ותכנוני".
בתשובה שלאלותינו הרבות בנוגע להיתרים שניתנו להצבת הקרוואנים במתחם הישיבה התיכונית, נמסר מהעירייה: "גודל השטח המגודר החדש הינו כ-450 מ"ר וייעודו בתב"ע למבני ציבור. היתר על פי פרק ה' סעיף 6 (בתוכנית המתאר של אילת, ע.כ) ניתן ואושר ע"י הוועדה המחוזית, כאשר חלק מהמבנים צוינו במפורש כמיועדים למגורי תלמידים, הנחשבים חלק בלתי נפרד מבית הספר ומאופן הלימוד בו".

"'כולה' להביא מנוף ולהוציא את זה משם"


לפני כשלוש שנים גידרה העירייה לראשונה את שטח הסמוך לבית ספר 'בגין' והתירה להציב בו 12 קרוואנים לצורך הקמת ישיבה תיכונית ופנימייה. בכוונת העירייה להרחיב בשנים הקרובות את שטח המתחם ל-56 דונמים (בין אולם הספורט 'בגין' ו'מגדלי אילת'), ולבנות במקום 'מרכז חינוך תורני'. מתכנן המתחם העתידי, האדריכל זאב דרוקמן, הסביר ל'ערב ערב' כיצד ייראה המקום בעוד שנים אחדות: "תהיה שם ישיבה תיכונית, ישיבת הסדר, מגורים של תלמידי הישיבה, מכללה לבנות, בית כנסת, ספריה ובתי מדרש. זאת תהיה עיר של ישיבות".

כדי לאפשר את הצבת הקרוואנים ליד בית ספר 'בגין', השתמשה העירייה בסעיף בתוכנית המתאר הישנה של אילת, המאפשר לה, במקרים מיוחדים, לקבוע עובדות בשטח כמעט ללא בחינה תכנונית. זמן קצר לפני פתיחת שנת הלימודים ב-2009, פנתה העירייה לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה וביקשה להשתמש בסעיף. מהנדס העירייה דאז, שלמה נער, הסביר לחברי הוועדה שלילדי אילת הדתיים אין פתרונות "צריכים ישיבה בתוך אילת שמתבססת בעיקר על הילדים של אילת, אבל גם לילדים מחוץ לאילת מהסיבה שאין להם גם כן פתרונות", הוא אמר. לדבריו, הוחלט להציב קרוואנים ולא מבני קבע, "כי זה הכי זמין, בשביל לפתוח את זה בשנה הקרובה כי אין שום מבנה שיכול לעמוד בציפיות כאלה של זמן". לטענתו, יש יתרון בקרוואנים, מכיוון שבמידה והתוכנית המפורטת למתחם לא תאושר, ניתן יהיה להוציאם בקלות: "לא נעשה שום מבנה של קבע שאי אפשר להזיז. זאת אומרת אם יש שם בעיה נניח, מחר או מחרתיים מאיזושהי סיבה ורוצים להוציא את זה משם, אז זה 'כולה' להביא מנוף ולהוציא את זה משם. זאת אומרת שאנחנו לא עושים כאן מצב שאין חזרה", הוא אמר.

רכז מחוז דרום בחברה להגנת הטבע, שי טחנאי, שמייצג בדיוני הוועדה המחוזית את ארגוני הסביבה, שאל את מהנדס העירייה מדוע לא נעשה שימוש במבנים קיימים באילת? לדבריו הצטרפה נציגת משרד להגנת הסביבה, שמחתה על כך שהעירייה לא הציגה בפני הוועדה בדיקת חלופות של מבנים קיימים בעיר. "תראו לי קרוואן אחד, מבנה אחד, שפינו אותו אחרי שהקימו אותו", אמר שי טחנאי. "אני בטוח שאפשר למצוא איזשהו מבנה באילת. מדובר פה על מטבח, מדובר פה על כיתות לימוד, מדובר פה על מבנים למגורים. אסור לנו לאפשר דבר כזה". מהנדס העירייה ענה לו: "זו אוכלוסיה מיוחדת, זה לא איזה אוכלוסייה שמתערבבת שם עם כל מקום".

מתכננת המחוז במשרד הפנים, אליסיה סיבר, כעסה על כך שהעירייה מעמידה את הוועדה במצב בלתי אפשרי: "סליחה, אבל אני באה בטענות לעירייה", היא אמרה. "אני לא אוהבת את הסעיף הזה (בתוכנית המתאר הישנה של אילת, ע.כ) וגם את התהליך הזה. זה שבאים ברגע האחרון ושמים לנו על השולחן, מחר יבואו עם עוד משהו, עוד כמה דברים. כי אין ברירה ואין ברירה. כשיש נושא כל כך חשוב וחייבים לתת פתרונות, צריכים להתחיל לטפל בזמן. לא לבוא יום לפני פתיחת יום הלימודים ולהגיד אני בבעיה". נציגת משרד השיכון הוסיפה דאגה נוספת: "להיתר לדברים יבילים אין הגבלת זמן? זה נורא מוזר לי, הרי לא נראה לי סביר שלדברים יבילים, לקרוואנים נותנים היתר לצמיתות. נראה לי מוזר שלקרוואנים נותנים היתר לכל החיים".

מהנדס העירייה הרגיע את הנוכחים והבטיח, כי התוכנית המפורטת של המתחם, תיכלל בתוך תוכנית שכונת מגורים שתיבנה בצדו השני של הכביש העוקף: 'רמת בגין'. לדבריו, תוכנית זו תאושר בקרוב בוועדה המחוזית. במידה ולא, ניתן יהיה להוציא את הקרוואנים למצוא לילדים פתרון במקום אחר: "אני צופה שהתוכנית תתאשר בגלל כל האינטרסים שישנם. אבל נניח והיא לא התאשרה אז גם לא קרה שום דבר אבל בינתיים הילדים האלה יוכלו למצוא פתרון", הוא אמר. חברי הוועדה ניאותו לבסוף לאשר את הצבת הקרוואנים לאחר שהעירייה העניקה אפשרות לתושבים להגיש התנגדות במשך 14 ימים (בניגוד ל-90 ימים, בתוכנית רגילה בסמכות ועדה מחוזית)

המידע לא היה נכון


בזמן שחלף מאז אישור הקרוואנים, לא התממשה תחזיתם האופטימית של נציגי העירייה. תוכנית 'רמת בגין' לא אושרה בידי הוועדה המחוזית - מכיוון שלא הציגה פתרונות ניקוז נאותים. למרות אי אישור התוכנית, הקרוואנים לא הוצאו מהמגרש הסמוך לבית הספר 'בגין'. העירייה החליטה לקדם בעצמה תוכנית להקמת מרכז החינוך התורני. לפני כשנה, אישרה מועצת העיר סכום של חצי מיליון שקלים לתכנון המתחם, ולאורך הכביש העוקף, בין אולם ספורט 'בגין' ל'מגדלי אילת', נערמו סוללות עפר, המיועדות לפתור את בעיות הניקוז. העירייה פנתה מאז לוועדה המחוזית בבקשה לשנות את ייעוד המגרש מ'מגורים' ל'מבני ציבור'. חברי הוועדה ביקשו לערוך בתוכנית שינויים.

מכיוון שלמתחם עדיין אין תוכנית מאושרת וראשי הישיבה התיכונית ביקשו להוסיף בה קרוואנים, שוב פנתה העירייה לעזרת הסעיף הישן בתוכנית המתאר של אילת, המאפשר לה בנייה במקרים דחופים. הפעם, היא ביקשה לקחת זכויות בנייה מבית הספר 'בגין' ולהעבירם לישיבה התיכונית. בישיבת ועדת המשנה בעירייה שדנה בנושא לפני כשלושה חודשים, הסביר מהנדס העירייה: "בבית הספר 'בגין' יש עודף בשטחים עיקריים, את השטחים העודפים מעבירים למתחם של הישיבה התיכונית. השטחים המוצעים הם תוספת חדר אוכל (על פי הנחיות משרד הבריאות) ושני קרוואנים לכיתות לימוד".

השבוע שאלנו את משרד הבריאות האם נכונים דבריו של מהנדס העירייה המצוטטים בפרוטוקול, כי המשרד הורה על תוספת חדר אוכל במתחם הישיבה התיכונית? בתגובה נמסר לנו, כי לא היו דברים מעולם: "עוד בתכנית הראשונה של הישיבה מ-2009, צוין בה מטבח קצה וחדר אוכל, וכך היא אושרה. בינתיים לא הייתה פנייה מהישיבה למטבח מבשל, וגם לא הייתה דרישה שלנו לתוספת של מטבח או חדר אוכל. הסיבות לבקשה לתוספת שטח לישיבה אינן קשורות לדרישות משרד הבריאות".

לימור להב הסירה את התנגדותה


יו"ר ועד ההורים בבית הספר 'בגין', יובל שריר, התנגד תחילה להחלטת ועדת המשנה בעירייה, להעביר זכויות בנייה מבית הספר 'בגין' לישיבה התיכונית. במכתב ששלח לפני כחודשיים לחברת מועצת העיר, עו"ד לימור להב, הוא כתב: "החלטת ועדת המשנה תמוהה מאוד בעיני, נוכח מחסור בכיתות לימוד בבית הספר 'בגין', אשר ממילא סובל מצפיפות רבה. נכון להיום, חסרים בבית הספר 'בגין' ארבע כיתות, ובשנה הבאה צפוי מחסור של עשר כיתות נוספות, הנובע מגידול טבעי של עשרה אחוזים בכמות התלמידים מדי שנה".

בעקבות בקשתו של יובל שריר, שלחה עו"ד לימור להב מכתב לראש העירייה ובו בקשה לדיון בנושא. היא ציינה כי בישיבה התיכונית לומדים עשרות תלמידים בודדים, שחלק ניכר מהם אינם אילתים. "מן הראוי שהעירייה תדאג בראש ובראשונה לילדי אילת ותמצא עבורם פתרונות הולמים", כתבה עו"ד להב, "עד לשעת כתיבת שורות אלה, לא ידוע לחברי וועד ההורים של בית הספר 'בגין', אילו פתרונות, אם בכלל, יש להנהלת העירייה למחסור בכיתות, ויש להם חשש סביר שאם יועברו שטחים של בית הספר לישיבה התיכונית, גם לא ימצא פתרון כזה בעתיד הנראה לעין".

לפני כחודש הודיע יובל שריר, כי אינו יכול להתמודד לבדו מול האיום הנשקף על בית ספר 'בגין' וביקש מעו"ד להב להסיר את בקשתה לדיון בנושא במועצת העיר. לימור להב נענתה לבקשתו. בעקבות הסרת התנגדותה, הפקידה השבוע העירייה את התוכנית להגדלת שטח הישיבה, תוך שהיא מסתמכת על הסעיף בתוכנית המִתאר, המאפשר בנייה במקרים דחופים. לציבור יש כעת 60 יום כדי להתנגד.

הישיבה אינה מאובטחת כראוי


בביקורים שערכנו בשבועות האחרונים במתחם הישיבה התיכונית, התגלתה תמונה עגומה: המקום מוזנח, מלוכלך ואינו מאובטח כראוי. לאחרונה, נוסף לישיבה שטח מגודר נוסף, שהכניסה אליו מתאפשרת דרך שער גדול שלא ננעל דרך קבע וניתן לטפס עליו בקלות. ביקשנו את תגובת משרד החינוך לממצאים. בתגובה נמסר, כי נושאים אלו נמצאים באחריות העירייה. מהעירייה נמסר: "מי שאמון על האבטחה בישיבה התיכונית היא משטרת ישראל באמצעות קב"ט ארצי של ההתיישבות החקלאית. בדיקה מול מנהל ביטחון מוסדות החינוך בעירייה – ארן זלוטניק מעלה, כי "כרשות אנחנו עוזרים ותומכים מקצועית ולוגיסטית, אולם מי שמכתיב את ההנחיות זה אותו קב"ט. כמוסד המלמד פחות ממאה תלמידים בזמן נתון, הוא לא זכאי לאבטחה על חשבון תקציב המשטרה ולכן הדרישה היא במשך היום לשערים סגורים ואינטרקום פעיל מול ההנהלה וכן ממונה ביטחון עירוני. עם סיום יום הלימודים הרשמי (16:00 – 17:00) או עם רדת החשיכה, מוקדם מהם, באחריות המוסד להזמין מטעמו מאבטח מוסדות חינוך חמוש שיימצא שם עד למחרת ב- 06:00 ויאבטח את המקום, כולל סופי שבוע בהם התלמידים נשארים, ולכן אם השער נשאר פתוח משום מה, יש להפנות את השאלה למנהל הישיבה".

"לקדם - תוך כדי הסתערות"


התקשרנו לראש הישיבה, הרב שמואל שפירא וביקשנו לקבל תגובה לגבי ההזנחה והיעדר האבטחה במתחם, אולם הרב מסר לנו כי "איני משוחח עם עיתונות". כדי לקבל התייחסות לבעיות בישיבה התיכונית, פנינו לאריה פבר, אחד מראשי הציבור הדתי-ציוני בעיר ומהדוחפים להקמתה של הישיבה התיכונית. פבר משמש כיום כיו"ר ועד הורים של האולפנה ובעבר שימש כיו"ר ועד ההורים של בית הספר 'ימין הרצוג'.

מתי ביקרת לאחרונה בישיבה התיכונית?, שאלנו אותו
"אתמול בערב. אני כל יום בישיבה".

המראה שם אינו מלבב.
"אני לא חולק עליך שבמצב החזותי של הישיבה התיכונית, יש הרבה מה לעשות. גם חינוכית. אלא מה, חצי תאוותו בידו. עדיף לבוא ולראות איך אני מקדם את העניין תוך כדי הסתערות".

מדוע נוסף השטח המגודר החדש?
"הגידור החדש חובר כדי למצוא מענה מסוים לנושא מגרשי הספורט".

אבל מהווה פרצה ביטחונית. אתמול בערב השער היה פתוח.
"צריך לבדוק מדוע היה השער פתוח. יש הרבה מאוד תקלות שם".

מדוע מבקשת הישיבה זכויות בנייה על חשבון בית ספר 'בגין'?
"זה לא קשור. כל תוספת בנייה שקשורה למערכת החינוך בעיר, תהיה בבניית בית ספר תיכון חדש".

בית ספר תיכון חדש לא נראה בקרוב, אבל הישיבה התיכונית רוצה עכשיו את זכויות הבנייה של 'בגין'.
"נכון. כי אם לא נקבל אותן, לא נוכל להתחיל את שנת הלימודים הבאה. יש דרישה של האגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך - שהחינוך הפנימייתי כפוף לו - למטראז' מסוים לכל תלמיד, לכיתות וללינה. אם תוספת הבנייה הזאת לא תאושר, לא ניתן יהיה לקלוט את תלמידי כיתה ט', סימן שאלה גדול על כיתות י'-י"א'. למתחם הספורט של בית ספר 'בגין' יש אחוזי בנייה מיותרים. לקחנו מהם כדי לבנות שני מבנים, אחד קרקע והשני - תוספת קומה שנייה למבנה קיים".

מדוע לא ממתינים לאישורה של תוכנית מפורטת, שתאפשר הקמת מבני קבע? מדע כל האלתורים והקרוואנים?
"אפשר להיות מרובע ולעבוד מבלי להבין את הצרכים. רק בן אדם שלא מבין בחינוך, לא מבין בהורות ולא מבין באחריות חינוכית, יכול להגיד שאפשר להמתין עד שיהיה אישור לבנות מבנה מסודר עם פנימייה, ועד אז, שאשלח את הילדים שלי לצפון, או לתיכון לא דתי".

על איזה צרכים מדובר? לאחר שלוש שנים, בישיבה התיכונית יש 15 תלמידים אילתים בלבד.
"מספר התלמידים בחינוך הדתי לא מעיד אם יש צורך במוסד או לא. ילד שלומד למשל בבית ספר 'בגין', חייב ללמוד שם בהתאם לאיך שהוא עולה בהגרלה, אבל ילד דתי יכול ללמוד או ב'בגין' או מחוץ לאילת. הורה יכול להחליט שהבן שלו ילמד בישיבה שבה לומדים גמרא כל היום, או בישיבה תיכונית. יש שתי אפשרויות: או להגיד שאנחנו לא רוצים לתת למשהו לצמוח, כי 'לא מגיע לדתיים'. או לבוא ולהגיד 'שגם לילדים האלה מגיע'. אז נכון, זה לוקח זמן מסוים כי צריך לתת להורים לרכוש אמון בבית הספר, בדרך החינוך שקיימת שם. זה לוקח זמן".

'רמת בגין' יקרה מדי?


תוכנית שכונת המגורים 'רמת בגין', במסגרתה ביקשה העירייה לאשר את הקמת הישיבה התיכונית והקריה התורנית, נחלה בשבועות האחרונים מפלות תכנוניות. בחודש פברואר, בוטלה בידי הוועדה המחוזית, מכיוון שלא הציגה פתרונות ניקוז נאותים. בשבוע שעבר, תקף מהנדס העירייה, יוחאי אברני, את הניסיון להביא את התוכנית לאישור מחודש, מבלי שנעשתה לה בדיקת כדאיות כלכלית.

תוכנית 'רמת בגין' מבקשת להקים 214 וילות על שטח של כ-919 דונם בתוך חמישה ערוצים היורדים מהר שחמון. החברה להגנת הטבע התנגדה בתוקף לפרויקט והכלילה אותו ברשימת 'האיומים על השטחים הפתוחים בישראל'. לטענתה, "אישור התוכנית יפגע פגיעה נופית קשה במגע האזור הבנוי של העיר עם הר שחמון, תוך פריצת הכלל שקבעה בעבר עיריית אילת - לבנות על מניפות הסחף ולא לפגוע בהרי הגרניט. בנוסף, ייפגעו גם עולם החי והצומח הכולל עצי שיטה, בעלי חיים (יעלים, חרדוני-צב, קטות הודיות) החיים בהר בשחמון ובנחלים שבתוכו. התוכנית תמנע מתושבי העיר שימוש יומיומי בשטח הטבעי מסביב בפעילות פנאי ותחייב יציאה ארוכה יותר, החודרת עמוק יותר לשטח הטבעי". החברה להגנת הטבע הבטיחה לצאת למאבק ציבורי בשיתוף תושבי אילת כאשר תוכנית זו תופקד להתנגדויות הציבור.

בשבוע שעבר, הגיעו מקדמי התוכנית מטעם מינהל מקרקעי ישראל, לדיון במליאת מועצת העיר וביקשו מחברי המועצה לסייע להם בקידומו המחודש של הפרויקט. ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, הביע במהלך הדיון תמיכה נלהבת בתוכנית: "אני הייתי מאלה שאישרו את התוכנית. אני חושב שהיא נהדרת לאילת, ויש בה היבט נופי מדהים. אני רואה בשכונה הזאת כמאוד חשובה בעיר אילת", הוא אמר.

מהנדס העירייה, יוחאי אברני, הסתייג מתוכניות היזמים והזהיר מפני עלויות הפיתוח העצומות של מערכת הניקוז בשכונה, שתיאלץ גם את העירייה, להשקיע סכומי כסף גדולים: "התוכנית הזאת נראית לי יקרה בצורה בלתי רגילה", אמר אברני, "שימו לב לתעלות הניקוז. אני רוצה לדעת לגבי הפיתוח הציבורי. אני לא יודע לפי התוכנית הזאת, איך מתכוונים לבצע את התוכנית? מדובר על בינוי בוואדיות, שתחום על ידי תעלות. השכונה מוגנת בעזרת מערכת סכרים. הכל מתנקז למערכת של הכביש (תעלת הקינט – שחסומה בקטעים מסוימים בידי תשתיות, ע.כ) שאנחנו יודעים שמערכת הנשיאה שלה מאוד ירודה. לי לא ברור איך התוכנית הזאת כלכלית? מי שיצטרך לשאת (בעול הכספי, ע.כ) זה התושבים. לכן אני רוצה לדעת, האם אנחנו לא מאשרים תוכנית שיכולת הנשיאה שלה מבחינה כלכלית היא בלתי אפשרית"?

חבר המועצה רפי הוכמן העיר: "לפני שבע שנים (כשהתוכנית הומלצה לראשונה בידי עיריית אילת, ע.כ), עלות המגרשים בעיר הייתה הרבה יותר גבוהה מאשר היום. הייתה ירידה גדולה בערך המגרשים ובהרבה דברים. יכול להיות שהתוכנית הייתה נכונה אז".

ראש העירייה וחברי המועצה ביקשו מהיזם לבדוק את העלויות הכספיות של התוכנית ולהחליט האם ברצונו להמשיך לקדם את התוכנית או לוותר עליה.