פרסומת
דלג

לא נותנים לו להקים מפעל באילת

מאת: עומר כרמון ● 15/6/2012 08:11 ● ערב ערב 2554
כבר שנים מתלוננים פרנסי העיר על מפעלים שנסגרים, אך כשהיזם האילתי, יאיר מטלון, ביקש לקבל את המגרש הקטן ביותר באזור התעשייה 'שחורת' כדי להקים כאן מפעל, הוא נתקל לדבריו בסחבת של החברה הכלכלית של עיריית אילת. בלית ברירה, שכר סדנה בקיבוץ לוטן, והקיבוצניקים עומדים בתור כדי לעבוד אצלו. "משרד האנרגיה העניק לנו שני דונמים ביטבתה, ולכן ביקשתי להעתיק את פעילות החברה לאילת", הוא אומר. "אני מאמין שעד שנת 2020, אוכל להעסיק כמאה עובדים אילתים"
לא נותנים לו להקים מפעל באילת

לצפייה בסרטון לחצו על כפתור ||

כבר שנים מתלוננים פרנסי העיר על מפעלים שנסגרים ועל תעסוקה המבוססת בעיקר על תעשיית התיירות. הם מבקשים ממשרדי הממשלה לסבסד הבאת מפעלים לעיר ולסייע בהורדת שיעור המס. אך מה קורה כשיזם אילתי מגיע לחברה הכלכלית של עיריית אילת (חכ"א) ומבקש להקים כאן מפעל ולהעסיק עובדים מקומיים? מסתבר שלא הרבה.

יאיר מטלון, שרשם פטנט בתחום מערכות העקיבה אחר השמש לצורך שיפור הפקת האנרגיה מתאים פוטו-וולטאיים, כבר השקיע 2.5 מיליון שקלים מכספו בפיתוח העסק שלו. לחברה שהקים יש מתקנים סולריים באשקלון, ביבנה, בערד וברחובות. משרד האנרגיה העניק לו 1.1 מיליון שקלים כדי לבצע ניסויים במערכת שלו ביטבתה, אבל למרות בקשותיו לקבל את המגרש הקטן ביותר באזור התעשייה 'שחורת' כדי שיוכל להקים כאן מפעל, בחכ"א לדבריו לא מתלהבים. מטלון המאוכזב נאלץ החודש לשכור סדנא בקיבוץ לוטן ולהרכיב את המכונות שלו שם. הקיבוצניקים כבר עומדים בתור ומבקשים לעבוד אצלו. הוא מקווה שבחכ"א ישנו את דעתם והוא יוכל להקים את המפעל באילת.

להכפיל את מספר העובדים בכל שנה


"אני בתהליך די ארוך מול חכ"א, אבל למרות ההמלצה החיובית של משרד התמ"ת, שום דבר לא מתקדם", סיפר מטלון ל'ערב ערב'. "קיבלנו שני דונמים ביטבתה, כדי לערוך ניסויים במערכת שלנו, ולכן העתקתי את פעילות החברה הביתה. אני מתכנן להעסיק חמישה עובדים בשנה הראשונה ולהכפיל את מספרם בכל שנה. נזדקק לאנשים שיבינו בחשמל, בחוזק חומרים, במכניקה, בסוגים רבים אחרים של חומר, כמו ייצור זכוכית. התעשייה היא עמוד השדרה של הכלכלה. ברגע שמייצרים מקומות עבודה, הם מייצרים מקומות עבודה חדשים וכן הלאה".

מה הסיכוי שלך להתחרות מול ענקים כמו 'סימנס'?
"סיכוי טוב מאוד, כי אנחנו נמצאים פה ויכולים לתת שירות ללקוח. נפגשתי לאחרונה בבית קפה באילת עם מנכ"ל חברת 'ערבה פאוור' (שהקימה את השדה הסולרי הראשון בישראל, בקיבוץ קטורה. חברת 'סימנס' שותפה בחברה, ע.כ). הוא אמר לי ש'סימנס' הציעה לו מערכות עקיבה מאוד יקרות בגובה של 40 מטרים. זה לאו דווקא מתאים לרוח המנשבת בערבה. אנחנו יכולים לייצר מערכות מתאימות יותר".

מה החזון שלך לשנת 2020?
"להעסיק 100 עובדים במפעל באילת לייצור פנלים סולריים ומערכות עקיבה. שהמערכת שלנו תסייע להקמה של יער סולרי בערבה: מספר רב של פרויקטים סולריים, שביניהם יישתלו עצים. אני רוצה לשכנע את המדינה לאפשר לנו לעבוד עם קרן קיימת לישראל (שותפה נוספת ב'ערבה פאוור, ע.כ), כדי להקים ביערות החדשים האלה בערבה, פינות נוי משולבות. אני מאמין שהחברה שלי, ששווה כיום שלושה מיליון שקלים, תוכל להפוך בזמן לא רב, לשווה שלושה מיליארד שקלים. הכל תלוי בכך שמקבלי ההחלטות ילמדו להיות פחות סקפטיים".

חכ"א אינה עונה


פנינו לפני שבועיים למנכ"ל חכ"א, עו"ד יוסי דיין, וביקשנו לדעת מה מעכב את הקצאת הקרקע ליאיר מטלון. למרות תזכורות חוזרות ושיחות עם מזכירתו, תשובה לא קיבלנו.

יאיר מטלון משוכנע, כי כשם שהצליח להתגבר לפני שנתיים על התנגדות עיריית אילת, ובעזרת הוועדה המחוזית, קיבל אישור להקמה באילת של המערכת הסולרית הראשונה בארץ לייצור חשמל על גג בניין משותף, כך יצליח במאבקו החדש, להביא לאילת את בשורת התעשייה.