פרסומת
דלג

ראש העירייה ומפקד המשטרה סגרו מועדוני מסתננים

מאת: עומר כרמון ● 15/6/2012 20:03 ● ערב ערב 2554
בכירי העירייה ומרחב אילת במשטרה, מלווים בעיתונאים וצלמים, יצאו השבוע למבצע אכיפה בבתי עסק המנוהלים בידי מסתננים. בין ששת העסקים שנסגרו: המסעדה האתיופית 'אדיס' ברחוב האלמוגים, מספרות שפעלו בדירות פרטיות, ו'קניון אפריקאי' ברחוב אילות. רב פקד טירן יהוד, הביט בתום המבצע ברחובות אילות ושדרות התמרים, ואמר לראש העירייה: "כשהייתי ילד, זאת הייתה הצומת המרכזית. מכאן היינו הולכים ברגל לבית הספר. איזו ממלכה זאת הייתה"
ראש העירייה ומפקד המשטרה סגרו מועדוני מסתננים

לצפייה בסרטון לחצו על כפתור ||

בכירי העירייה ומרחב אילת במשטרה, יצאו השבוע למבצע אכיפה בבתי עסק המנוהלים בידי מסתננים. במשך כשעה ביקרה הפמליה המורחבת בארבעה בתי עסק ברחובות האלמוגים ואילות. לאחר מכן המשיכו השוטרים, ללא נציגי העירייה, לבתי עסק הממוקמים בשכונת הדקל. בסך הכל נסגרו במהלך המבצע שישה בתי עסק: שניים בצו סגירה מינהלי עליהם חתם ראש העירייה וארבעה על ידי המשטרה בגין מכירת אלכוהול ואי קיום תנאי רישיון עסק.

עיריית אילת הזמינה עיתונאים וצלמים לסקר את המבצע. ראש העירייה, שלווה, בין השאר, בידי עוזרתו, הדוברת, המנכ"ל, מהנדס העירייה ומנהל אגף תיירות ואכיפה, אמר לנציגי התקשורת במקום: "אני בטוח שזה נדבך חשוב בדרך למציאת תשובה לתושבי אילת שרוצים להיות אחרי גל המסתננים שחדר אלינו בדרך לא מבוקרת".

מרשימה פחות מבפנים


העסק הראשון אליו הגיעו השוטרים ואנשי העירייה, היא המסעדה האתיופית, 'אדיס' ברחוב האלמוגים. המסעדה נראית מטופחת מבחוץ, אולם מרשימה פחות מבפנים. מהנדס העירייה, יוחאי אברני, לא חסך מאמץ כדי לנסות ולאתר חיבורי חשמל בלתי תקינים. תברואן העירייה הובהל למטבח, כדי לבחון את רמת הניקיון במסעדה. אחד המבלים המעטים במסעדה, כבר הספיק לצרוך מספר משמעותי של בקבוקי בירה וסימן באצבע משולשת כלפי השוטרים והצלמים. למרות מצבו המעורער, עזב את המקום ללא שהפגין אלימות פיזית. הבעלים של המקום עוכב לחקירה בידי השוטרים. תמונה דומה נמצאה בצדו השני של הכביש, שם פעלו אינטרנט בר ושולחן סנוקר בתוך דירה פרטית. מבלים לא נמצאו במקום, אך מהנדס העירייה עבר מחדר לחדר כדי לנסות ולמצוא פגמים הנדסיים או בטיחותיים.

"זה בדיוק הסיפור של תיאטראות אילת"


פינת הרחובות אילות ושדרות התמרים, נראתה במהלך המבצע כמרכז הבילוי המרכזי של המהגרים מאפריקה. במתחם ששימש בעבר כמרפאה, פועל כיום קניון לכל דבר: חנות עם קופה רושמת, עמדות אינטרנט, שולחן סנוקר, מספרה, בר, וטלוויזיה - שהקרינה בזמן המבצע משחק כדורגל מהטלוויזיה המצרית. מהנדס העירייה טיפס על שולחן ובדק את התקרה במקום. "צריך להביא לפה יועץ בטיחות כדי שייתן לי דו"ח", הוא אמר לראש העירייה. "נראה לי שצריך לסגור פה, זה בדיוק הסיפור של תיאטראות אילת" (בתיאטראות אילת קרס בשבוע שעבר לוח גבס. מהנדס העירייה קבע שם כי המקום בטוח, ואין צורך בסגירת המקום, ע.כ).

קורסים באנגלית ובפסנתר


על לוח המודעות ב'קניון', מודעה מטעם 'בית ספר האיחוד האפריקאי ללימודי שפות'. במודעה בשפה הערבית, מסופר כי סניף אילת של בית הספר האפריקאי, ממוקם בשכונת הדקל, והשבוע נפתחה שם ההרשמה לקורסים בשפה האנגלית. מודעה אחרת שנתלתה על לוח המודעות, היא של מרכז תרבות הממוקם בשכונה א'. מנהלי המרכז מתחייבים למורים מנוסים, שיכשירו את תלמידיהם בקורסים בעברית, אנגלית ומחשבים. בכל יום חמישי, מתקיימים במרכז שיעורי חינוך גופני ופסנתר.

הקופאי ב'קניון' נלקח לחקירה בידי השוטרים. הוא הותיר על הרצפה ספר בשפה הערבית, שהיה עסוק בקריאתו עד שהופתע בידי הפמלייה הגדולה. שם הספר: 'ללמוד עברית בשבוע אחד – ללא מורה". מחבר הספר הוא מרצה לעברית באוניבסיטת חברון. על הכריכה האחורית מוסבר כי הספר מיועד לפועלים היוצאים לעבודה בישראל או לסוחרים המעוניינים עבוד עם לקוחות יהודים.

בצדו השני של רחוב אילות, בשתי דירות מגורים הממוקמות בקומת הכניסה, פעל בית עסק שהציע עמדות אינטרנט, שולחן סנוקר ומספרה. על הקיר נתלו תמונות רבות של קדושים נוצרים ומנהלת המקום, בחורה צעירה ונבוכה, סיפרה כי היא שוכרת את הדירה תמורת 1,700 שקלים לחודש. בעל הדירה, לדבריה, מתגורר בתל אביב. היא נלקחה לחקירה. בדירה בה מוקם שולחן הסנוקר, שהה גבר כבן 50, שנבהל מאוד מפמליית השוטרים והצלמים. הוא אחז בלבו והזיע בשעה שהציג תעודות בפני השוטרים. גם הוא נלקח לחקירה.

כשיצא מבתי העסק של המסתננים, הביט קצין אג''מ במשטרת אילת, רב פקד טירן יהוד, ברחובות אילות ושדרות התמרים, ואמר לראש העירייה: "כשהייתי ילד, זאת הייתה הצומת המרכזית. מכאן היינו הולכים ברגל לבית הספר. איזו ממלכה זאת הייתה".

"שילמתי לבדואי 1,500 דולרים"


בשכונת הדקל המשיכו השוטרים בביקורת נוספת, בפיקודו של ראש לשכת הסיור, רפ"ק גל דפני. העסק אליו הם נכנסו, משמש כאינטרנט קפה. השעה 23:20, ובעל העסק מורשה לעבוד רק עד השעה 23:00. רפ"ק דפני מזהיר אותו לפעול כחוק ולדאוג שלקוחותיו לא יפריעו למנוחת השכנים. לצלמים ולעיתונאים שהציפו אותו בשאלות, מספר בעל המקום, שנכנס לישראל דרך גבול מצרים: "שילמתי לבדואי, 1,500 דולרים והדרך לישראל ארכה שבוע".

"נמשיך לשמור על ביטחון תושבי העיר"


מדוברות המשטרה והעירייה נמסר בהודעה משותפת, כי במסגרת מבצע האכיפה פעלו חמישה צוותים שפקדו 14 בתי עסק טעוני רישוי. מתוכם נסגרו שישה בתי עסק, שניים מהם בצו סגירה מינהלי עליו חתם ראש העירייה, מיד לאחר ביצוע שימוע לבעלי העסקים על ידי מנהל אגף תברואה ורישוי עסקים בעירייה – הילל גהניש. ארבעה נסגרו על ידי משטרת המרחב בגין מכירת אלכוהול לאחר השעה 23:00 ואי קיום תנאי רישיון עסק. שמונה עסקים בהם נערכו בעבר ביקורות על ידי כוחות השיטור נמצאו סגורים, סביר להניח בשל העברת מידע בקרב המסתננים. בסיום המבצע ערך קצין האג"מ, שיטור וקהילה במשטרת המרחב - רפ"ק טירן יהוד, שימועים לארבעה בתי עסק שמכרו אלכוהול ללא היתר, ניהלו את עסקם ללא רישיון עסק הנדרש בחוק ולא הציגו תוכנית בטיחות למבנה. בתום השימועים החליט רפ"ק יהוד לסגור שלושה עסקים למשך 30 ימים ובעסק נוסף הוגבלה הפעילות לאותה התקופה. את החלטתו לסגירת המקומות נימק רפ"ק יהוד בכך שמצא שקיים חשש ממשי לשלום הציבור לאור הליקויים שנמצאו. במעמד המבצע חתם ראש העירייה על שני צווי סגירה ל 30 ימים כנגד שני בתי עסק נוספים. שני צווי הסגירה הוצאו על פי סעיף 20 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 כנגד עסקים שפעלו, כאמור ללא רישיון עסק בניגוד למתחייב בסעיפים 4-14 לחוק רישוי עסקים, תקנותיו וצוויו, תוך סיכון בטיחות ובריאות הציבור. עסק אחד שנסגר הינו מספרה, אשר נוהלה בתנאי תברואה ירודים בניגוד לתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לעסקים לא רפואיים לטיפול בגוף האדם), התשנ"ג-1992. עסק נוסף שנסגר הינו בית אוכל אחר, מספרה ומשחקי ביליארד, אשר נוהל בתנאי תברואה ירודים בניגוד לתקנות האמורות ותקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים בבתי אוכל) התשמ"ג-1983 ואף נמצאו בו ליקויי בטיחות. מעבר לתנאי התברואה מצא מהנדס העיר ליקויים חמורים בתחומי הבטיחות, שימושים חורגים שנעשים במתחמים המיועדים למגורים וליקויים הנדסיים רבים במבנה המסכנים את השוהים, ביניהם תקרות אקוסטיות רעועות, גופי תאורה שאינם מעוגנים לתקרות קשיחות, חיבורים פיראטיים לחשמל וכיו"ב. אכיפה במסגרת חוק תכנון ובנייה תעשה בהתאם, לרבות איסור שימוש והגשת כתבי אישום. עוד במסגרת המבצע התקיים תהליך זיהוי ומיפוי של המסתננים, אותו מבצעת משטרת המרחב כדרך קבע, במטרה לזהות ולמפות את כל המסתננים השוהים בעיר. בעניין זה דיווח מפקד משטרת המרחב, כי מפכ"ל המשטרה החליט להפוך את המודל האילתי במיפוי וזיהוי המסתננים למודל ארצי, במסגרתו יזוהו המסתננים כבר במתקן סהרונים. על פי נתוני המשטרה שוהים בעיר אילת כ- 6,000 מסתננים. עוד דיווח קצין האג"מ במשטרה, רב פקד טיראן יהוד, כי במהלך שלוש השנים האחרונות, ישנה מגמת עלייה במעורבת המסתננים בפלילים וכיום מחזי מגזר זה כחמישה אחוזים מסך נפח הפשיעה במרחב אילת וכ-20 אחוזים מסך עבירות האלימות. בתדרוך שערך נצ"מ גרטנר לכוחות בטרם היציאה למבצע, ציין "זוהי המשכה של פעילות משותפת עם הרשות המקומית שמטרתה סגירת אותם המקומות בהם שותים המסתננים לשוכרה המהווה מחולל לאירועי אלימות. נמשיך לשמור על ביטחון תושבי העיר".