פרסומת
דלג

"שמע קולי"

מאת: אסטר שטרית ● 19/6/2012 20:50 ● ערב ערב 2555
רוב האילתים מכירים אותו כסגן מנהל סניף 'יינות ביתן' בעיר. אך מעטים יודעים, כי סמי אביגדור (57), הינו זמר בחסד וגיטריסט נפלא. אחרי שהופיע עם להקת 'האושר', עם הזמר מייק קרוצ'י ועם להקת 'שפתיים', זוהר ארגוב, אבנר גדסי וצביקה פיק, הוא מכוון גבוה לשיר מקורי משלו. יש כבוד
''שמע קולי''

לצפייה בסרטון לחצו על כפתור ||

אם עשיתם קניות בסופר 'יינות ביתן' במהלך ארבע השנים האחרונות, לבטח שמעתם לא פעם שירים מרגיעים המתנגנים ברקע עם צלילי קול נקי בעל סלסולים עדינים. לרוב הלקוחות אין מושג כי הזמר, הוא לא פחות מאשר סגן מנהל הסניף, סמי אביגדור (57). "העובדים מבקשים ממני כל הזמן לשים את ההקלטות שלי", אומר סמי בלחיים סמוקות, "זה מרגיע את העובדים וגם את הלקוחות. כשאנשים בלחץ של זמן ועשייה, המוסיקה היא הדבר הראשון שמצליח להרגיע אותם. לרוב מתנגן הפלייליסט של הסופר, אך לפעמים אנחנו מרשים לעצמנו לתת הרגשה טובה ומשמיעים את ההקלטות השקטות שביצעתי".

שר מהלב


גם בגיל 57, לא עוזב סמי אביגדור את המוסיקה לרגע. אחרי שנים שבהם הופיע עם להקתו ועם זמרים גדולים, ביניהם: זוהר ארגוב, ניסים סרוסי, מייק קרוצ'י, אבנר גדסי וצביקה פיק, הוא החליט להקליט בעצמו כמה שירים. "בתקופתי בלהקת 'האושר' יצא לנו להופיע עם המון אמנים מכובדים", הוא משחזר, "ליווינו אותם ללא חזרות, ובכל זאת הצלחנו להשתלב כי הכרנו את כל הסגנונות. הלהקה הייתה מורכבת מזמרים מכל הסוגים, כאשר כל אחד שר בסגנון ושפה שונה, ביניהם גם גבריאל בטלר (יוצא להקת 'עדן'). ה'וואו' שהאנשים הביעו כלפינו היה כמו חמצן שהעלה את המוטיבציה כל פעם מחדש. הייתה לי תחושת סיפוק גדולה שכן גם המוסיקה הייתה טובה וגם הביקוש מצד הקהל היה גדול".

לפני כ-11 שנים, הוא בנה אולפן בביתו ומאז אינו מפסיק לשיר. אמנם סמי שר בכל הסגנונות ובשפות מגוונות, אך האהבה האמיתית שלו היא למוסיקה הים תיכונית, וברפרטואר שלו תוכלו למצוא כ-120 שירי קאבר מוקלטים. "כשהופעתי בלהקת 'הכוכבים' הוצאנו שיר מקורי, יחד עם מייק קרוצ'י, הנקרא 'שמע קולי'. לשיר יש המון משמעות במילים, אבל זה לא הסגנון שאני רוצה להקליט כיום. אני מחפש שירים שיוצאים מתוך הלב, וגם כשאני מקליט קאברים, אלו שירים שאני מתחבר אליהם בלבד".

איך משלבים עבודה קשה עם המוסיקה?
"אני עובד כל יום במשך 11-12 שעות מול לקוחות ועובדים, וזה דורש הרבה כוחות פיזיים ונפשיים, האמת, שדי קשה לשלב את זה עם המוסיקה", הוא אומר. "כשאתה מגיע הביתה אחרי יום עבודה מפרך מאוד קשה לשיר, גם הגרון לא במיטבו וזה יכול להשבית אותי, אבל בכל הזדמנות שאני מרגיש שיש לי את היכולת, אני מקליט".

מנגנים באושר


סמי, שגדל בבאר שבע, גילה את אהבתו למוסיקה עוד בילדותו. כבר בגיל שמונה הוא התאהב בגיטרה של אחיו ושר כסולן במקהלת בית הכנסת של אביו. "אני לפני הכל נגן ואחר כך זמר", הוא פוסק, "השירה בבית הכנסת לימדה אותי הרבה דברים ושאבתי הכל משם, אבל לא המשכתי עם זה. הייתי מנגן שש-שבע שעות ביום, הייתי שוכח מהכל, לא עניין אותי לצאת עם חברים, רק לנגן. הכל התחיל כשאחי ניגן בגיטרה יחד עם החברים שלו. הייתי מהופנט, כל הזמן מסתכל ולומד ממנו איך מנגנים. בגלל שהייתי ילד קטן, הוא לא הרשה לי לגעת בגיטרה והייתי מחכה שהוא ייצא מהבית כדי להתגנב אליו לחדר ולנגן. יום אחד, הוא 'תפס' אותי מנגן בחדר שלו וכשהוא שמע שאני מנגן טוב, הוא התלהב והסכים לתת לי לנגן כל פעם שרק ביקשתי, והשאר היסטוריה".
כבר בגיל 15 התחיל סמי להופיע בלהקה יחד עם אחיו במועדונים באזור הדרום כאשר הם מנגנים שירי רוק (שנות ה-70), השתפר והתמקצע עם השנים ולא הפסיק להופיע עד לגיוסו לצה"ל. הוא התגייס לחיל התותחנים ושירת כמפקד צוות חימוש, וגם בעבודה המסיבית הקשה, לא הפסיק לרגע לנגן ולשיר. "היינו בסיני בזמנו ונהגו להביא לנו צוות הווי ובידור. זה היא נורא משעמם, חיילים נרדמו", הוא משחזר, "החלטתי לפנות למג"ד (מפקד גדוד) שלי וסיפרתי לו שאני ועוד ארבעה חיילים מנגנים ממש טוב ונשמח אם יביאו לנו כלי נגינה לשמח את החיילים במקום שיביאו לנו צוותי הווי ובידור. המפקד מאוד אהב את הרעיון ומיד מצאנו את עצמנו באודישן בקרייה בתל אביב. הודיעו לנו שהרשמנו את השופטים ושלחו אותנו לקחת ציוד לסיני. מאז, עשינו שמח לכל הגדודים שהתלהבו מהשירים והנגינה שביצענו, זאת הייתה חוויה גדולה".

לאחר שנה של קבע, השתחרר אביגדור מצה"ל והחל לנגן עם להקות בבאר שבע. הדברים התגלגלו, והוא החל להופיע עם להקת 'אושר' מדימונה שחיפשה גיטריסט וזמר. במשך 14 שנים, הם הופיעו באירועים ברחבי הארץ והיו ללהקה מבוקשת מאוד. "אנשים היו בהיסטריה על הלהקה והזמינו אותנו לחתונה שלהם שנה מראש", הוא מספר, "חלקם שינו תאריכים ואולמות, העיקר שנופיע בחתונה שלהם. זאת הייתה תקופה מאוד פורייה מבחינתנו. רצינו ליצור מוסיקה מקורית משלנו, אבל זה לא הסתדר, ולאט-לאט חברי הלהקה עזבו והתפרקנו".

"פספסתי את הפריצה שלי כזמר"


פירוק להקת 'האושר' גרם לסמי להקים את להקת 'הכוכבים', בה הופיע במשך עשר שנים. 'הכוכבים' הייתה להקה עצמאית שלו שגם הצליחה באירועים ברחבי הארץ ואף בחו"ל. בעקבות משבר משפחתי אישי, סגר סמי את הלהקה והצטרף לזמר מייק קרוצ'י בהגיעו לארץ כגיטריסט וזמר והופיע איתו במשך שבע שנים. לאחר מכן, הופיע במשך שנתיים עם להקת 'שפתיים' המחודשת עם הזמר סמי לזנו ובגיל 49, כשהחליט שמיצה גם את זה, החליט לעבור מבאר שבע לעיר אילת. "החלטתי לעשות שינוי", הוא מסביר את המעבר החד, "הדי. ג'יים התחילו לשלוט באירועים וידעתי שכבר לא אמצא את עצמי במוסיקה, זה היה נורא קשה לעשות את זה לבד. למרות שאני חושב שלמוסיקה אין גיל, הרגשתי שזה לא מוביל אותי לשום מקום ושפספסתי את הפריצה שלי כזמר. בתקופה שלי, להיכנס להקליט באולפן הקלטות היה יקר מאוד ולא היה את כל הריאליטי והתוכניות למיניהן שחושפות אנשים. גם המוסיקה המזרחית הייתה בצד. מעבר לכך, תמיד אהבתי את אילת, וכשקיבלתי הצעת עבודה בעיר, החלטתי לעבור ולנסות. עם הזמן, ראיתי שמחפשים ל'יינות ביתן' סגני מנהלים, ועל אף שלא עסקתי בתחום קמעונאות, ידעתי שאני לומד וקולט מהר והחלטתי לנסות. לשמחתי, התקבלתי לאחר ראיון עבודה".

ומה נשאר מהמוסיקה?
"מה שנשאר לי היום מכל הסיפור הזה, זה אנשים מכל הארץ שמגיעים לאילת ואומרים לי 'היי, אתה מוכר לי', ואחרי כמה שניות אומרים בהתרגשות 'אתה הזמר מלהקת ה'אושר', הופעת בחתונה שלנו לפני 20 שנה". זה מרגש. בנוסף, אני מקליט בכל הזדמנות אפשרית ומופיע לפעמים עם מייק קרוצ'י ולהקת 'שפתיים' בהגיעם לאילת".

הכל נשאר במשפחה


נוהגים לומר כי התפוח לא נופל רחוק מהעץ, ומשפחתו של סמי בהחלט מוכיחה זאת. את אם ילדיו הכיר סמי כזמרת בלהקת 'האושר'. כיום, כשהוא גרוש, הוא מעיד כי שני ילדיו המוסיקליים ירשו את הכישרון משני ההורים. "במשך תשעה חודשים בבטן הם ספגו מקצבים מהבמות וגדלו למשפחה מוסיקלית. כיום, ילדיי גרים בארצות הברית עם אימם. הבן, מאור, עוסק במוסיקה כל היום. החל מכתיבה, הלחנה ועד צילום קליפים והקלטות שירים מקוריים שלו. כאבא שלו וכמוסיקאי, אני מאוד מתפעל ממנו. המרחק הזה מהם קשה לי מאוד, אבל הקרבתי הקרבה גדולה לטובת רווחתם כשחתמתי על ההסכם שיגורו בארצות-הברית. עבדתי לילות במוסיקה ולא רציתי להשאיר אותם לבד. מאור בא לבקר אותי פעם בשנה לתקופה ארוכה, ובזכותו בניתי אולפן הקלטות ביתי. למדתי להשתמש במערכת ההפעלה, בסאונד ובילינו שעות על גבי שעות בהקלטותיו. שנה אחת הוא לא הגיע והקלטתי את עצמי שר שירים שאהבתי. מאז נהייתה לי אובססיביות של הקלטות, כל שיר חדש שאני אוהב - אני רץ להקליט".

ומה עושים עם ההקלטות?
"אני נותן את ההקלטות לאנשים שאוהבים לשמוע בכיף ומכל הלב. יש הרבה פידבקים ותגובות חמות, וזה נותן מוטיבציה להמשיך להקלטה הבאה".

שאיפות לעתיד?
"השאיפה הגדולה היא להוציא משהו חדש, מקורי שלי. כרגע אני בחיפושים אחר חומר שאוהב, כבר פניתי למספר כותבים. בתחום הזה, עוזר לי המון עופר ביבס, קלידן ומוזיקאי בחסד עליון. אני מחפש שיר שקט, נוגע, שיצא מתוך הלב ושארגיש שזה אני, וכמובן מקווה שיאהבו אותו".

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש