חיה ובועטת
מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת גיליון: 2582, 27/12/2012

נכון שמשרדי ממשלה זה דבר מרובע ומקובע, אבל למה אי אפשר לפעמים, לפנים משורת הדין, לבוא לקראת תושבי אילת המרוחקים?.כמה פעמים התריעו בפנינו והזהירו שלא נשכח את הילדים הקטנים ברכב סגור, אז שמישהו יסביר לי איך זה עדיין קורה.ולקינוח- טרנד תצוגות האופנה של אנשים מהשורה, כובש גם את אילת


בשם המרובעות?



כולנו מכירים את המשרדים הממשלתיים, שהם איך לומר בעדינות, דבוקים לנהלים ולא רק מבחינת שעות הפעילות. אלא שלפעמים, מרוב מרובעות, נדמה לך, שהאדם שמדבר אלייך מהעבר השני אינו אנושי כלל, אחרת איך אפשר להסביר את זה שברוב המקרים לא תגלו שם חמלה, לא הבנה ובעיקר לא הגמשת הנהלים המקובלים. השבוע התקשרה אליי תושבת אילת כעוסה, שליוותה את בנה בן ה – 23, בדרך לנסיעת החיים שלו לניו זילנד. מסתבר שנסיעה לניו זילנד, לא כרוכה רק בחציית הגלובוס אלא גם מצריכה שורה ארוכה של חיסונים נגד כל דבר שזז בערך. הצעיר לא ויתר על שום חיסון, עמד בזמנים, הקפיד לעשות את כל הנדרש ורק חיסון אחד חסר לו רגע לפני הנסיעה המיוחלת. אלא שאז, לרוע מזלו, הגיעה שביתת האחיות, והצעיר המופתע שהגיע שישה ימים לפני מועד הנסיעה הקבוע, כמעט כמו בכל שבוע, ביום שני לקבל את חלקו השני של חיסון נדרש, גילה כי לא אחיות ולא יער. בלית ברירה ספר הצעיר את הימים, החזיק לעצמו אצבעות, והתמזל מזלו שכמה ימים לפני הנסיעה חזרו האחיות לעבודה. אלא שבזה לא היה די. הצעיר מיהר ביום חמישי האחרון למשרד הבריאות באילת, הבהיר לרופאה המחוזית כי יש לו כרטיס טיסה סגור ומתוכנן כבר כמה חודשים לניו זילנד, ביום ראשון הקרוב, והתחנן שתחסן אותו את חצי החיסון החסר, אותו לא קיבל שלא באשמתו אלא בגלל שביתת האחיות. אלא שלא הועילו לו כל התחינות, הבקשות וההסברים. הרופאה המחוזית אמרה 'לא', הסבירה כי חיסונים לפני נסיעות לחו"ל אפשר לקבל רק בימי שני, על ידי אחות וזהו. כשהצעיר ניסה להסביר לה שלא יצליח להגיע ביום שני כי הוא טס יום קודם, הציעה לו הרופאה לטוס לאיכילוב לקבלת מנת הזריקה החסרה לו. "את מבינה את האבסורד הזה?", הלינה השבוע אימו של הצעיר בפני, "הוא הרי לא אשם שהמרפאה הייתה סגורה ביום שני. ומאחר ואנחנו באילת רחוקים מהמרכז, ולא יכולים 'לתת קפיצה' לבית חולים אחר כדי להתחסן, מן הראוי היה שהרופאה המחוזית תבוא לקראתו, תתגמש, תבין את המצוקה, ותנסה לעזור קצת יותר מאשר לדבוק בנהלים המרובעים של המשרד", אמרה האם שהוסיפה באותה נשימה, "לא תעזור הקדמה, לא יעזור כמה ינסו לשכנע אותנו שהריחוק ממרכז הארץ לא מפריע לנו. סיפור קטן כזה לכאורה, מצביע על כך שאנחנו רחוקים מאוד מהמרכז". ניסו הבן והאם להשיג את החיסון בכל מקום אפשרי, בקופות החולים השונות, בבתי המרקחת, אך בכל מקום נאמר להם כי מדובר בחיסון שלא ניתן להשיגו אלא אך ורק במשרד הבריאות. גם בבוקר הטיסה שלו עוד ניסה הצעיר להידפק על דלת משרד הבריאות בעיר והתחנן אל הרופאה שלא תיתן לו לנסוע בלי חציו השני של החיסון, אך כל תחינותיו נפלו על אוזניים של עובדת מדינה. מה נגמר?
הצעיר שמן הסתם לא היה מוכן לוותר על טיול חייו שתוכנן חודשים מראש, עלה על הטיסה המיועדת מבלי לקבל את חלקו השני של החיסון הנדרש, אותו ינסה להשלים בניו זילנד, בעלות גבוהה, אבל למי במדינת היהודים אכפת. נו, ותגידו לי אתם, עם כל הכבוד לנהלים, לימי חיסונים ולכללים, האם לפעמים אי אפשר להתגמש קצת? איזו מדינה נעשינו.
אז פניתי לדוברות משרד הבריאות וביקשתי להבין האם לפעמים, אבל רק לפעמים אי אפשר לנקוט בצעד של 'לפנים משורת הדין'? בתגובה קיבלתי מהמשרד תגובה מרובעת, דבוקה לנהלים שלא נתנה לי עדיין מענה לשאלה פשוטה כל כך- עד מתי הנהלים ינהלו לנו את החיים. כנראה שלנצח. פוי.
להלן תגובת משרד הבריאות: "המרפאה לייעוץ לנוסעים לחו"ל באילת מופעלת זה זמן רב ונותנת מענה טוב בתחום לתושבי
העיר. היקפי העבודה של המרפאה נגזרים מהביקוש לשרות, על כן הוחלט על יום אחד בשבוע. שביתת האחיות שנמשכה כשבועיים, כללה את שרותי מרפאות הייעוץ לחו"ל. המרפאה לייעוץ חו"ל (תדריך, חיסונים, וכד') מבוצעת על ידי צוות אחיות".

הופס שכחתי את הילד באוטו



נדמה כי אחת ממכות המדינה של השנים האחרונות היא תופעת שכחת הילדים באוטו. זה קורה לעיתים ביום רותח, אז הטמפרטורות באוטו מאיימות לצלות את הילד האומלל שנותר מאחור סגור ומסוגר בלא יכולת לקרוא לעזרה, וזה גם יכול לקרות ביום קריר, כשילד קטן נשכח ברכב סגור, ועלול להיחנק מהבכי של עצמו. לצערי, רק בשנה האחרונה הסתיימו כמה וכמה מקרי שכחה נוראיים כאלו במותו של הילד האומלל שנשכח מאחור, ועדיין לא התחלנו לחשוב מה עובר על אותו הורה, שמן הסתם לעולם לא יפסיק להאשים את עצמו, ובצדק, אם תשאלו אותי. כך קרה, שדווקא לאור כל המקרים שקרו לאחרונה, אחרי כל ההזהרות והבקשה לתת מקסימום תשומת לב בנושא, ביום שישי האחרון זה קרה גם אצלנו באילת. משפחה שהגיעה לחופשה מחוץ לאילת, עצרה את רכבה ברחבת החנייה של הביג ויצאה לערוך קניות במקום. כשאם המשפחה עברה ליד אחד הרכבים בחנייה, נדמה היה לה כי היא שומעת קול בכי בוקע מהרכב. היא עצרה, הציצה פנימה, וגילתה לחרדתה עולל בודד, קשור בכסא תינוק צורח לשמיים אבל אף אחד לא שומע. אמנם החלון הסמוך לילד הושאר מעט מאוד פתוח, אבל עדיין העולל היה שם לגמרי לבדו, מבוהל וצורח. האם הנסערת שהבינה מהר מאוד כי הוריו של הפעוט אינם בסביבה, מיהרה להזעיק למקום את משטרת אילת שהגיעה בתגבור כיבוי אש, למצב של חילוץ באם יידרש. אלא שבינתיים, הגדיל אב המשפחה ראש, הצליח איך שהוא להשחיל יד אל תוך הרכב, פתח אותו ושחרר את העולל הצווח. בינתיים כבר הגיעו למקום כוחות החילוץ והמשטרה וגם המון קהל סקרנים שלא הבינו במה מדובר וקיבלו מקרוב שיעור בלמה לא שוכחים לבד את הילד ברכב. אלא שאז הגיע למקום בריצה גם אביו של הפעוט, שלא ממש הבין על מה ולמה המהומה. בהסבר שנתן לסובבים הוא טען כי "הילד ישן כל כך טוב ולא רציתי להעיר אותו". הוא גם טען להגנתו כי "השארתי לו קצת חלון פתוח, כדי שחלילה לא ייחנק"...נו, ולכו תסבירו לאבא כזה שתינוק לבדו ברכב סגור, יכול להיחנק לא רק מחום, אבל בעיקר לכו תסבירו לו עד כמה לא נעים לקטנצ'יק שכזה לפקוח את העיניים ולגלות שהוא לא רק נמצא במקום לא מזוהה, אלא שאין גם אף אחד מוכר בקרבתו. הסיפור הזה הסתיים טוב, לא מעט בזכות הערנות של אותה משפחה ששמעה את התינוק צורח ולא התעלמה, אבל בכמה מקרים זה לא נגמר ככה? אז בואו כולנו ניכנס לדירבלאק רציני ולא נעז לשכוח את הילד מאחור ברכב.

הם משלנו
חודש לאחר תצוגת האופנה המיוחדת על טיילת 'המלך שלמה', בה לקחו חלק נשות אילת, שהקשר בינן לבין תצוגת אופנה הוא מקרי ביותר, ביום שישי הקרוב זה יקרה שוב. כי אתם יודעים איך זה עובד- מתכון מנצח לא מחליפים. אז אמנם הפעם יעלו על הבמה דוגמנים ודוגמניות אחרים, אבל היי, העיקרון שמדובר באנשים כמוני וכמוכם, יתפוס גם הפעם.
תרשמו לפניכם- יום שישי הקרוב ה- 28-12-12, שעה 11:00 בבוקר, בשדרת ה'לה בולברד' (מלון 'רויאל גארדן'). אז מה יהיה לנו שם?
מיטב האופנה מבית המעצבת דורין פרנקפורט, עירית נוי, סיגל דקל, לצד מותגים ידועים כמו 'פול אנד שארק', גרין מרין, טומי הילפיגר, ספידו, גאנט, בייס, פטיו ופייר קארדן. ורק כדי להמחיש לכם עד כמה אוטנטיים יהיו הדוגמנים והדוגמניות, תרשמו לפניכם את השמות הבאים: משפחת כולב בהרכב מלא, אייל כולב- מנהל המכירות של חברת ישראייר, לצד אשתו עו"ד טליה כולב ובתם. עו"ד מיכל זימרן עם בעלה עו"ד זיו זימרן וביתם שובל. העיתונאית טוני ליס ובתה אלה. צוות בית החולים- האחות אסנת רביב ואתי קבלטר, הספורטאית והבנקאית עליזה קבלו, מנהלת שיווק התאגיד העירוני- טל חורש,
המפיקה הראשית של רדיו קול הים האדום- גלית כהן איבגי, המורה המיתולוגית- חנה שם טוב, מנהלת הסוכנות היהודית- חגית שילו ועוד הפתעות. מי שיזמה גם הפעם את תצוגת האופנה, שככל הנראה תהפוך למסורת ותתקיים 4 פעמים בשנה- בכל עונה, היא אשת השיווק -רונית זילברשטיין- מנהלת השיווק של מתחמי המסחר של  רשת 'ישרוטל', שהשכילה להבין שלשתף אנשים מהשורה בתצוגת אופנה, זה לא רק לפעמים בגדר הגשמת חלום כמוס של המדגמן או המדגמנת, יש בזה משום האוטנטיות המקסימה. בתור מי שצעדה שם על השטיח האדום לפני כחודש, וכמעט התעלפה – מודה (מי היה מאמין שלצעוד בתצוגת אופנה זה כזה מלחיץ...), אני רק יכולה להציע לכם בחום- לא לפספס את החוויה, ואם עדיין לא זומנתם לצעוד גם אתם על מסלול הדוגמנות- אל דאגה, אני משוכנעת שרונית זילברשטיין האלופה, שידה בכל, תגיע גם אליכם, ואפילו תצילח לשכנע אתכם שגם אתם מסוגלים. לזה בדיוק קוראים- אחווה אילתית.

מעבר לתצוגת האופנה, תחנוך רשת 'ישרוטל' ביום שישי, החל מהשעה 10:00 בבוקר את פתיחת קמפיין החורף בשדרה, במהלכו יתקיימו בכל שבוע הגרלות ויחולקו פרסים לרוכשים מעל 99 ש"ח.
אל יאללה בואו.

 


 
 

תגובות
אין תגובות לכתבה זאת.

  • מדורים
  • מגזינים
  • ארכיונים