פרסומת
דלג

ציפי לבני: "לא אהיה עלה תאנה בממשלת חרדים מתנחלים"

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● 14/1/2013 18:54 ● ערב ערב 2064
שבעה ימים לבחירות, ציפי לבני מסתכלת בסקרים ולא אוהבת את מה שניבט אליה משם. חלום הקמבק התנפץ אל מציאות של מרכז שמאל מרוסק לשברי מפלגות והיא עם שבעה צפויים, יכולה רק להתקנא בלפיד ויחימוביץ'. זו שלא רצתה להתמזג היא זו שקוראת כעת לחבור לגוש חוסם. בראיון אחד על אחד עמה היא מודה בכישלון הרעיון, מכחישה כי המדובר היה בספין מבית מדרשו של חיים רמון ומצהירה: "הסתבר לי השבוע שאני המרכז היחידי, כי רק אני עסוקה בהסדר המדיני בטחוני". בתגובה ללפיד ויחימוביץ' היא אומרת: "זה כבר ממש לא מעניין. הצעתי, הם לא רצו אני ממשיכה הלאה".
ציפי לבני: ''לא אהיה עלה תאנה בממשלת חרדים מתנחלים''

ציפי לבני מבקרת בנקודת הסתננות על גבול ישראל מצרים

אם יש משהו שניכר במטה המנומנם משהו של ציפי לבני, זוהי בעיקר ארעיותו. הקומה שנשכרה בבנין המשרדים ברחוב המסגר בתל אביב, נראית בדיוק מה שהיא – מקום שעתיד יום אחד להתרוקן מיושביו שיתחלפו באחרים. זה לא שהמקום אינו רוחש פעילות, ובכל זאת ניכר כי הסקרים האחרונים שאינם חוזים לגברת המוסד של הפוליטיקה הישראלית יותר משבעה מנדטים, מחלחלים אל ההתלהבות ואם מאזינים קשב רב, אפשר גם לשמוע כיצד פורטים שם על הקלף החזק – עמיר פרץ. בכלל, עושה רושם כי האויב כאן הוא לא ביבי, אלא שלי יחימוביץ', אליה זולגים המנדטים מ"התנועה" של לבני. שבוע לאחר הכרזתה של יחימוביץ' כי "העבודה" לא תשב בממשלת נתניהו, וארבעה ימים לאחר כשלון החבירה לגוש מרכז שמאל חוסם שיזמה, ב"התנועה" עסוקים בהגנה יותר מאשר בהתקפה. בחדר הסמוך משוחחת מישהי עם פעיל ותיק ממפלגת העבודה. "עשר שנים אני עם פרץ", אני שומע אותה מחדירה אמונה במאזין, שהוא כנראה איש עבודה מסורתי, "חוק שכר המינימום זה הדבר הראשון שהוא עשה, אנחנו לא רק מדיניים, אנחנו הכי חברתיים ויש לנו קבלות". לא בטוח שהאיש השתכנע, גם לא בטוח שלבני היתה חותמת על קו השכנוע הזה. שכן, השטח אולי מדבר חברתית כלכלית, אבל לבני כולה במישור המדיני בטחוני. כך היא בחרה להבדיל עצמה משלי יחימוביץ' שלא פוצה פה כשמגיעים לתחום, כך, היא גם לא מסנדלת עצמה מראש למקרה של חבירה אפשרית לממשלה בראשות נתניהו, אף שלזו היא מבטיחה שלא להיכנס על תקן עלה תאנה. משרדה של לבני נראה חסר משמעות בדיוק כמו שם המפלגה שבחרה. מלבד שני פוסטרים של "התנועה", הוא ריק לגמרי, ואפילו בצהריים חורפיים של אחר הסערה, הוא חם ודחוס ונראה שגם לבני עצמה היתה שמחה לצאת ממנו.

 

אצל הדודה והדוד

מהי אילת עבורך?

לבני: "יש לי הכרות ארוכת שנים עם אילת. כשהייתי ילדה מאוד קטנה ואילת לתל אביבים שבינינו נראתה כמו מעבר להרי החושך, שש שבע שעות נסיעה, דודה שלי, היתה לה חנות באילת והיתה לה דירה ב'סינג סינג' והנכד שלה הוא בין הראשונים שנולדו באילת ואז היינו מגיעים בחגים כל המשפחה, ומאחר והיינו משפחה גדולה וב'סינג סינג' לא היה מקום לכולם, ולדודה שלי היתה חנות למזרנים בשדרות התמרים בשם 'פרדייז', היינו ישנים בחנות. אני זוכרת את הפלאפל שהיה ליד. אלו זיכרונות ילדות שלי. אני זוכרת שדייגים עוד היו מוציאים כרישים מהים, אלו היו שנות השישים".

וכיום את עוד מוצאת את הזמן להגיע?

לבני: "אני מאוד אוהבת את הדרך, את הנסיעה, את ריח המדבר. אני אוהבת את הכניסה אל תוך החום והמדבר וריח הערבה, אבל מודה שאני עוד חיה את אילת של פעם. זה היה חצי סיני".

במעבר חד, אחרי הרומנטיקה של המדבר, מאוד מוצא חן בעיני הרעיון של לשלם לכל חייל במערך הלוחם של צה"ל שכר כמו לאברך, אבל מהיכן לוקחים את הכסף לזה?

לבני: "ישראל צריכה שינוי סדר לאומי בקבלת החלטות דרמטיות שברגע שיתקבלו, גם תהיה לכך השלכה תקציבית. ברגע שקובעים שיש שוויון בנטל אז משתחררים כספים שמשולמים כרגע לאברכים ולישיבות".

איך אפשר להעביר כזה שינוי במדינה כמו שלנו

לבני: "יש כרגע קואליציה שהיא קואליציה מאודי לא קדושה, שכוללת את אלה שלא רוצים הסדר מדיני יחד עם אלה שלא רוצים שוויון בנטל, שאז אתה רואה את מה שנקרא קואליציית השותפים הטבעיים ואחד משלם לשני. ברגע שאתה משחרר פקק אחד, ברגע שמגיעים להסדר של שוויון בנטל, אתה יכול לשחרר תקצוב שמחולק לפי סדר עדיפות פוליטי".

 

ביבי שלי ויאיר גם

אז את מצהירה שלא תשבי בממשלת חרדים מתנחלים?

לבני: "אני לא אהיה עלה תאנה בממשלה כזו, אני לא אכנס לבד לממשלה כזו. באיזו ממשלה אני כן אהיה, אני אהיה רק בממשלה, אם בכלל, שתקדם, לא רק במובן של הסכם קואליציוני, אלא שאוכל לקדם שם את התהליכים המדיניים, לשבור את המצור המדיני שיש על מדינת ישראל, בשביל זה צריך קודם כל ראש ממשלה שרוצה לעשות את זה, נתניהו הוכיח בארבע השנים האחרונות שהוא לא רוצה לכן זו שאלה שהיא שאלה מאוד גדולה, האם הוא שינה את דעתו, ואם הוא שינה את דעתו זה עדיין תלוי בנכונות וגם בהרכב הקואליציוני".

בפרספקטיבה של ארבע שנות אופוזיציה בסיומן מצאת עצמך מחוץ למפלגה שלך, יכול להיות שטעית כשאמרת לא לנתניהו?

לבני: "תראה אני ראיתי את ברק שנכנס פנימה וראיתי אותו רץ בעולם ומכריז שהנה ביבי רוצה, ובסוף לא קרה כלום ולכן אני הבנתי שכדי להשפיע באמת זה מתחיל באזור ראש הממשלה. זה כמובן גם תלוי בכוח שינתן לי במערכת הבחירות הזו".

וזה מחזיר אותנו לשאלה שכולם שואלים האם יתכן כי ציפי לבני ריסקה את המרכז שמאל כשסירבה להצטרף ללפיד או יחימוביץ'

לבני: "אני? קודם כל בוא נגדיר את המרכז. מה שאני גיליתי בשבוע האחרון, שחוץ מ"התנועה", חוץ ממני אין בעצם מרכז באמת".

למה

לבני: כי הימין מאוחד בנושאים המדיניים ביטחוניים, זה מה שמגדיר ימין, לא מחירי הקוטג'. אני הצעתי לשלי ויאיר ללכת ביחד ולקבל החלטות משותפות אם כולנו נכנסים לממשלה או כולנו נשארים בחוץ והסתבר לי שאין בכלל פרטנרים, אין להם בכלל עניין בזה".

כשישבתי עם יאיר לפיד בשישי שעבר הוא דווקא לא פסל חבירה איתך, הוא התנער דווקא משלי לבני: "אבל הוא אומר על עצמו - אני לא בגוש. שאין גוש".

אבל הוא עדיין בא לפגישה

לבני: "בסדר, הם באו שניהם לפגישה - אבל לא קיימנו דיון ענייני. הסתבר מיד שאין לנו בסיס משותף. אין לנו אותו סדר עדיפויות. אני רוצה להבהיר, ברגע שיש כאן שתי מפלגות שויתרו על הסדר מדיני שויתרו על השלום, הם משאירים את הבימה מופקרת לימין והימין הקיצוני. האג'נדה שלהם היא לא האג'נדה המרכזית שעליה צריך להכריע הציבור במדינת ישראל".

כי את מכוונת אל המדיני ביטחוני

לבני: "סליחה נכון, מה זה אני מכוונת. זה מה שישפיע על כל חיינו פה. תראה מה קורה היום באילת".

לגיטימי ושלי מסמנת את השניצלים במקפיא

לבני: "בסדר, והיא גם בחרה במילא ללכת לאופוזיציה".

היא בחרה כפי שאת בחרת בפעם הקודמת

לבני: "כן, אבל עשיתי זאת אחרי הבחירות".

אבל את לא פוסלת כמוה ישיבה עם נתניהו

לבני: "אני לא פוסלת אישית, אני אבחן את הכל עניינית. בדיוק כפי שבחנתי בעבר".

איך זה שמי שהתעקשה להקים מפלגה עצמאית ולא לחבור לכוחות הקיימים, פתאום היום את קוראת לחבור לגוש, למה שיאמינו לך?

לבני: "כי אני רוצה להסביר לך מה ההבדל. אני הצעתי דבר מאוד פשוט, אני הצעתי לשתף פעולה. אנחנו לא צריכים לחבור למפלגה אחת. לא צריך לעשות הסכמים, לא צריך עורכי דין בסך הכל אנחנו צריכים לצאת ולומר אנחנו נקבל החלטה משותפת האם אנחנו נכנסים לקואליציה ביחד, שאז זו ממשלת אחדות לאומית, או שכולנו נשארים בחוץ ועל זה אין להם עניין".

כי את צוללת בסקרים והם מרגישים כל כך טוב?

לבני: "אני לא יודעת. אני יודעת שישראל נמצאת בסכנה שיראל נמצאת במצור, שיום אחרי הבחירות הכל יחזור אל השולחן, גם הנושא האיראני גם הנשא המדיני ולכן חשבתי שחשוב לקבל החלטות משותפות, כל מי שהנושאים האלו חשובים לו. הסתבר שזה לא חשוב להם".

הסתבר שהם פחדו שזה ספין של חיים רמון

לבני: "אני לא יודעת מה הם פחדו, אני יודעת מה הצעתי. הצעתי בקול רם, הצעתי את זה בפומבי".

בשידור חי שזה קצת מריח ספין

לבני: "לא סליחה, אני רוצה שכולם ידעו, סליחה אני חושבת שהכל שקוף לא מגיע לציבור לדעת מה ההחלטות?".

מגיע, אני רק מראה מהיכן יכולה היתה החשדנות של השניים לנבוע

לבני: "אני רוצה לומר לך, בעיקר, שזה ממש לא מעניין עכשיו. ממש לא מעניין. אנחנו שבוע לפני בחירות, הצעתי, הם לא רצו אני ממשיכה הלאה".

 

לקחת מהחרדים והעשירים, אבל בטוב

בואי נדבר בכל זאת רגע על הכלכלה. אם תקציבי החרדים והמתנחלים לא חדירים, ואם תקציב הביטחון כמעט לא חדיר...

לבני: "סליחה בעיני זה צריך להיות חדיר. צריך להפסיק להעביר כספים לאזורים שברור שלא יהיו חלק ממדינת ישראל. אני לא מדברת על להפסיק חינוך לילד שגר בהתנחלות מבודדת, אבל להפסיק את ההשקעה בתשתיות שם, למה? אותו דבר נכון לגבי חרדים וגם מתקציב הביטחון אפשר לקבל כמה מיליארדים. זה צריך להיעשות בהערכות ובהתאם לדו"ח ברודט".

ולגבי בעלי ההון ששלי רוצה לרסק פחות או יותר

לבני: "המדיניות שלי היא לא מדיניות של בואו נשנא ביחד את העשירים. אני בהחלט בעד מיסוי שהוא כבד יותר עליהם, אבל מה ששלי מציעה יזלוג למעמד הביניים וזה יהיה מיסוי שייפול בסוף על כולם אני כן בעניין מע"מ דיפרנציאלי כלומר לקחת יותר על מוצרי יוקרה ופחות על מוצרי יסוד ואני בהחלט לא תומכת במדיניות של נתניהו שאומרת אסור להתערב בכלום. אני בעד שוק חופשי והתערבות במקום שיש בו כשל שוק. המבחן הוא מה בסוף מגיע לאזרח".

ציפי לבני בביקורה באילת, אוקטובר 2011

ראיון מאת רותם נועם חדשות אילת הראיון התקיים ביום 13 בינואר 2012 הראיון המלא יתפרסם בגיליון 'ערב ערב' שיצא לאור ביום חמישי 17.1.13