פרסומת
דלג

משרד התיירות: בגלל הבסטות לא נשקיע באילת

מאת: עומר כרמון ● 31/1/2013 11:18 ● ערב ערב 2587
מנכ"ל משרד התיירות במכתב ליועץ המשפטי לממשלה: "נדרש כוח ואומץ לעמוד מול קומץ עבריינים המייצרים רעש תקשורתי שקרי ומטעה: למשל, שמפנים עניים לטובת בעלי הון, כאשר האמת היא שמפנים עבריינים משטח ציבורי לטובת הציבור". משרד יחסי הציבור המועסק על ידי סיעת 'כיוון חדש': "ראש עיריית אילת מלווה במאבטח צמוד ולחצן מצוקה מזה כשבועיים, בעקבות איומים על חייו מצד הבסטיונרים לאחר שבעבר כבר הושלך רימון לביתו". ועד הרוכלים: "אף אחד לא בוחל באמצעים כנגדנו, כאילו היינו אויב העם - דמנו הותר ולצערנו את המחיר כבר שילמנו בנפש". "אנו נמשיך להיאבק על הצדק, כפי שרוני כהן ז"ל, חברנו, ציווה לנו במותו. אנחנו נלחמים בכוחות גדולים ואטומים של טייקונים ובעלי הון שחברו לראש העירייה עושה דברם, שלא מסוגלים להבין שזה כל מה שיש לנו". "אנו מקווים שקרנבל המאבטחים של ראש העירייה מקורו בחג הפורים המתקרב ותו לא- בכל מקרה, אין לו כל קשר למי מבעלי הדוכנים"
משרד התיירות: בגלל הבסטות לא נשקיע באילת



צילם: יהודה בן יתח



העימות בין ראש העירייה לרוכלים בטיילת הפך השבוע למלחמה, כמעט חסרת מעצורים. ראש העירייה האשים את הרוכלים כי הם מאיימים על חייו. הרוכלים מסרו בתגובה כי אף אחד מהם לא איים על חייו של מאיר יצחק הלוי ומדובר בספין תקשורתי.

תמונת כתבה


"השקעות של עשרות מיליונים יירדו לטמיון"


גורם נוסף "שגויס" בידי ראש העירייה לקרב הלוהט, הוא מנכ"ל משרד התיירות - נועז בר ניר. מכתב ששלח לפני שבועיים ליועץ המשפטי הממשלה - עו"ד יהודה ויינשטיין, הופץ לכלי התקשורת. בר ניר מכנה את הרוכלים במכתב, "עבריינים המייצרים רעש תקשורתי שקרי ומטעה" וטוען, כי אם לא יפונו הדוכנים, משרד התיירות עלול לעצור את השקעותיו בעיר.

"אני פונה אליך להתערב באופן אישי בהתמודדות עם הסאגה הבלתי נגמרת של עיכובים מיותרים וקשיים המוערמים חדשות לבקרים על ידי בעלי אינטרסים זרים על פינוי הדוכנים הבלתי חוקיים והמסוכנים על הטיילת באילת", כתב בר ניר לעו"ד ויינשטיין, "משרד התיירות משקיע בשנים האחרונות מאות מיליוני שקלים בקידום התיירות לאילת, השער הדרומי של המדינה, ומתוכם כ-20 מיליון שקלים בשדרוג הטיילת. השקעה דומה במקומות אחרים בארץ עשויה היתה להביא למספר רב יותר של תיירים, אך הדבר נעשה מתוך אחריות לאומית לפרנסת תושביה של העיר הדרומית, שכלכלתה תלויה בתיירות. ללא תיירות, אילת תהיה עיר בקריסה, שכן 85 אחוזים מפרנסת העיר תלויה בתיירות. השקעת המשרד באילת נעשתה בהנחה שהדוכנים הללו יפונו. הפינוי נגרר כבר כעשר שנים, ואנו חוששים שהשקעות אלה ירדו לטמיון. בנוסף על הקשיים של מצב גיאופוליטי בלתי יציב, אין חולק שמחירי הנופש באילת גבוהים משמעותית לעומת מתחרותיה אשר שוכנות על חוף הים האדום. כל אלה מהווים קושי בשכנוע תיירים להגיע לאילת, ואכן, עם השנים, אנו רואים התפתחות מואצת של התיירות בקרב המתחרות השכנות לאילת: עקבה ושארם א-שייח', לעומת ירידה בתיירות החוץ לאילת. משרד התיירות, בשיתוף העירייה וגורמי התיירות בעיר, יצאו בפרויקט גדול של מיצוב ומיתוג העיר, כשהוא מבוסס על בידול ממתחרותיה. המסקנה, אליה הגיעו בתהליך, שהדבר היחיד שיכול להבדיל את אילת מהערים השכנות לה בירדן ובמצרים, הוא מיתוגה כעיר המערבית היחידה לחופי הים האדום: עיר מערבית תוססת, מסודרת ובטוחה, עם מרחב ציבורי הכולל רשת טיילות נקייה, עם נוף לים. המצב כיום הגיע לידי אבסורד. שורות הבסטות המכוערות מסתירות את הנוף לים, בנויות באופן בלתי חוקי ובלתי אסתטי ומהוות מפגע בטיחותי (בשל חוטי חשמל חשופים ובורות וקידוחים שנחפרו באספלט לצורך תשתית פרטיזנית, שימוש בבלוני גז ועוד), מסתירות את הנוף לים לגמרי למטיילים שעל הטיילת. באיזו עיר מערבית נורמלית יש טיילת על חוף הים, שההולך בה לא יכול לראות את הים? בכל עיר מערבית נורמלית, מכירת סחורות מסוג זה נעשית באזור מסודר ומאורגן שאינו מפריע לחזות ולנוף. כל האמור לעיל הינו בנוסף נושא של שלטון החוק. הרי אם המדינה לא תאכוף את החוק בטיילת באילת, מדוע שהחוק ייאכף בטיילות במקומות אחרים? אם המדינה לא תפנה שוק בלתי חוקי (כפי שכבר קבעו בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון), יבוא מי שיטען לאפליה אסורה. נדרש כוח ואומץ לעמוד מול קומץ עבריינים המייצרים רעש תקשורתי שקרי ומטעה (למשל, כשמפנים עניים לטובת בעלי הון, כאשר האמת היא שמפנים עבריינים משטח ציבורי לטובת הציבור) ולשמחתי, בתי המשפט אכן עמדו בפרץ וקבעו פעם אחר פעם כי יש לאכוף את החוק. וכבר היו דברים מעולם, למשל פינוי השוק הבלתי חוקי בטבריה ויצירת מתחם תיירותי אסתטי, אשר מפרנס את תושבי העיר. מן הראוי לציין, כי משרד התיירות, מינהל מקרקעי ישראל ועיריית אילת הקצו שטח מתאים לפעילות של חלק מהצרכנים שיפונו (מגרש 40) ואף השלימו את הכשרתו, כולל התשתיות המתאימות לצורך הפעילות. לצערי, במצב הדברים היום, יהיה זה מעשה חסר אחריות מצד משרד התיירות להשקיע את סכומי העתק שהמשרד הקצה לבניית רשת טיילות, שמתחילה באגן המזרחי של העיר ומגיעה עד לקניון 'מול הים'. אני חושש שאם החוק לא ייאכף בטיילת הקיימת, השקעות של עשרות מיליוני שקלים יירדו לטמיון, ולכן אנו שוקלים לעצור השקעות אלו. אני סבור כי באיזון השיקולים בין השארת הדוכנים באילת והזזת רובם למגרש 40, לעומת התנופה התיירותית שממנה יכולה ליהנות העיר, לאחר מיתוגה וההשקעות הרבות בסכומים של מאות מיליוני שקלים בתשתיות התיירות בעיר – נראה כי אין ספק שאין טעם עוד לסחוב באופן מלאכותי ומזיק את פינויים של הדוכנים. הכף נוטה באופן ברור לטובת יציאה לדרך חדשה עם אופק תעסוקתי גדול יותר לטובת תושבי העיר".

משרד יחסי הציבור של מוטי מורל, המייצג את סיעת 'כיוון חדש' בראשות ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, מסר במקביל להפצת המכתב: "ללא קשר למכתב, ראוי לציין כי ראש עיריית אילת מלווה במאבטח צמוד ולחצן מצוקה מזה כשבועיים בעקבות איומים על חייו מצד הבסטיונרים לאחר שבעבר כבר הושלך רימון לביתו".

"הוצאת לשון הרע של ממש"


ועד בעלי הדוכנים בטיילת באילת, המיוצג על ידי משרד יחסי הציבור רימון, כהן שיינקמן (החליף לאחרונה את משרדו של רונן צור), הגיב בכעס רב לטענות: "הבוטות בה מרשה לעצמו ראש העירייה להשתמש כנגד מאות משפחות תושבי עירו, אנשים פשוטים שכל רצונם הוא להתפרנס בכבוד, היא עוד הוכחה לכך שאף אחד לא בוחל באמצעים כנגדנו, כאילו היינו אויב העם - דמנו הותר ולצערנו את המחיר כבר שילמנו בנפש", נמסר בתגובה. "אנו נמשיך להיאבק על הצדק! כפי שרוני כהן ז"ל, חברנו, ציווה לנו במותו. אנחנו נלחמים בכוחות גדולים ואטומים של טייקונים ובעלי הון שחברו לראש העירייה עושה דברם, שלא מסוגלים להבין שזה כל מה שיש לנו. העובדות כנראה לא באמת חשובות לראש עיריית אילת. לא באמת חשוב לראש העירייה שידעו שעיריית אילת בעצמה היתה זו שביקשה מאיתנו, לפני 20 שנה, להקים את הדוכנים בטיילת. הוא לא רוצה שידעו שאנחנו משלמים מיסי עירייה כחוק. לא באמת חשוב לו שידעו שמעולם לא עברנו על שום חוק והסיפורים על איומים לכאורה כלפיו כמו גם אירועי אלימות אחרים שנקשרו, כאילו בלי שום יד מכוונת, בשמם של בעלי הדוכנים, לא קרו מעולם והם אינם אלא הוצאת לשון הרע של ממש. אנו מקווים שקרנבל המאבטחים של ראש העירייה מקורו בחג הפורים המתקרב ותו לא- בכל מקרה, אין לו כל קשר למי מבעלי הדוכנים. אנחנו רוצים פתרון! עיריית אילת הביאה אותנו לטיילת לפני 20 שנה והיא חייבת לנו את הפתרון הזה. הפתרון שראש העירייה מציע לנו כרגע הוא בבחינת לעג לרש, אין בו פתרון אמיתי והוא נותן מענה לחלק קטן מאוד מהדוכנים, ובאותה העת חורץ את גורלן של 200 משפחות לחיות מתחת לקו העוני".

תמונת כתבה


"לא אני תבעתי אותך"


דרמה נוספת התחוללה השבוע בישיבת מועצת העיר. אחד מבעלי הדוכנים בטיילת נעצר באולם על ידי המשטרה, לאחר שקרא קריאות במהלך הישיבה, וראש העירייה הורה להוציאו מהאולם. ממשטרת אילת נמסר, כי "החשוד הפר את הסדר במהלך ישיבת מועצת העיר, התפרע ואף לא נענה לבקשת השוטרים שהוזעקו למקום לצאת את חדר הישיבה. בתום חקירתו שוחרר בתנאים מגבילים ובהם הרחקה ממתחם עיריית אילת".

במהלך הישיבה, קרא בעל הדוכן לעבר ראש העירייה: "אתה ראש העירייה שלי. שולח מאתיים אנשים לרחוב. אתה חוצפן". ראש העירייה ענה לו: "אני קורא אותך לסדר ואל תפריע לי בבקשה. הנושא נמצא בבית המשפט ואנו מנועים מלטפל בו בנקודת זמן זו. כשההליך המשפטי יסתיים, אשמח לשבת עם כל אחד ואחד". "יש פה יתומים ואלמנות. מאיר, זאת פרנסה", קרא בעל הדוכן. "תוריד את האצבעות כשאתה מדבר אתי", ענה לו ראש העירייה, "אני קורא אותך לסדר, לך לפרקליטות שתבעה אותך. לא אני תבעתי אותך".

תמונת כתבה

תמונת כתבה

תמונת כתבה

תמונת כתבה

תמונת כתבה


לימור להב מבקשת לדון בנושא הרוכלים


בעקבות הישיבה, שלחה חברת המועצה, עו"ד לימור להב, מכתב לראש העירייה וביקשה ממנו לקיים דיון במועצה בנושא הרוכלים: "כידוע לך, הגיעו לישיבת המועצה האחרונה עשרות רוכלים, אשר ביקשו להשמיע את דברם בפני חברי המועצה. מכיוון שהנושא לא היה על סדר היום, לא התקיים בישיבה דיון מסודר ומכובד בעניין זה. יש להניח שהרוכלים ימשיכו להגיע לישיבות המועצה, בניסיונם למצוא אוזן קשבת, ומשום כך, אך ראוי הוא, שנקדיש לעניין פעם אחת ולתמיד, דיון מסודר, בו יתאפשר להם, לא רק להשמיע, אלא גם לשמוע את עמדותינו, כנבחרי הציבור שלהם. אקדים ואומר, כי ידוע לי היטב, כפי שידוע גם לרוכלים, שעניינם תלוי ועומד בבית המשפט. כאזרחית שומרת חוק וכמשפטנית, אקבל כל פסיקה בעניין זה, וברור לי שיהא על כל המעורבים לכבד אותה ולפעול על פיה. מטרת הדיון איננה אם כך, לעסוק בהליכים המשפטיים, להעביר עליהם בקורת, או לנסות ולהשפיע עליהם בדרך כלשהי. מטרת הדיון אחת היא - לנסות למצוא פתרון שיניח את דעת כל הצדדים, למקרה שפסיקתו הסופית והחלוטה של בית המשפט תהא פינוי הטיילת. במקרה שכזה, יוותרו כ-200 משפחות ללא מקור פרנסה, בעיר בה מקורות הפרנסה מצומצמים ממילא. יש לזכור, כי רבים מהם עוסקים ברוכלות כבר שנים רבות, ואין להם מיומנויות אחרות ונוספות. למצב כזה עלינו להתייחס כפי שהיינו מתייחסים למפעל שנסגר ומותיר בעקבות כך עשרות משפחות על ילדיהן, ללא מקור הכנסה חילופי. מדינה שלמה נזעקה בשל החשש לסגור את מפעל 'פרי גליל', או מפעל 'פניציה'. ומי ידאג לרוכלים? הסאגה המתמשכת הזו חרגה מזמן מגבולות הטעם הטוב והגיעה למחוזות שאינם ראויים. החל באמירה הפוגענית והמיותרת שלך בכתבה ששודרה בזמנו ב'אולפן שישי' וכלה במנשרים ובמודעות שפרסמו הרוכלים, ובהם אמירות קשות אודותיך. 'הדם הרע' הזה אינו מועיל לאיש והפך שלא לצורך, עניין עירוני - עקרוני, לעניין אישי. במצב שכזה ברור מאליו שהידברות היא כמעט בלתי אפשרית שהרי כולנו בני אדם ולכולנו רגשות. אני מציעה אם כך, ששני הצדדים 'יניחו את חרבם', לפחות ככל שהדבר נוגע לעניינים אישיים ויישבו לשולחן המשא ומתן, כשהם מניחים מאחוריהם את משקעי העבר והאיבה האישית, וכשדבר אחד בלבד לנגד עיניהם - טובת העיר ותושביה. וכן, גם הרוכלים הם תושבים. במהלך השנים התנהל מסע דה לגיטימציה ודמוניזציה כלפי הרוכלים, חלקם נכים, חד הוריים ואלמנים, עד שרבים מאיתנו שכחו שמדובר בבני אדם, הקמים בבוקר לעבודה, כדי להביא פת לחם למשפחתם. נכון, חלק מהאשמה לדימוי השלילי רובץ בהחלט לפתחם של הרוכלים, אולם לא בחיפוש אשמים עסקינן. אבהיר ואדגיש, במקום לחפש אשמים למצב אליו נקלענו כולנו, עלינו לחפש אך ורק פתרונות! בוא נמצא אותם יחדיו בטרם יהא זה מאוחר מדי. בל נשכח כי לפני כשבוע ימים, הלך לעולמו בנסיבות טראגיות, אחד מהרוכלים. נכון הוא, שלא ניתן לקשור בוודאות את מותו למצב, ובכל זאת לא יהא זה מופרך לגמרי לשער, כי הלחץ, המתח, החרדות ואי הוודאות, לא תרמו, בלשון המעטה, למצבו הבריאותי והנפשי, זאת בהתחשב בעובדה שהיה נכה וחולה מאוד, הגם שהדוכן בו עבד, לא היה רק מקור פרנסתו, אלא גם ביתו. ככל שיהא צורך לטהר את האווירה בין הצדדים, עוד טרם ישיבת המועצה, אשמח לקחת על עצמי את תפקיד המגשרת ולהפגיש בינך ובין נציגי הרוכלים, ככל שתהיו מעוניינים בכך. במאמר מוסגר וללא כל קשר לבעיה הנוכחית אציין, כי מעולם לא קבעה המועצה מדיניות ברורה בדבר קיום רוכלות באילת. האם אנחנו מעוניינים בכך בכלל, ואם כן, באלו אזורים בעיר, באיזה היקף, מי יהא זכאי לקבל היתר ולכמה זמן, מהם המוצרים בהם ניתן יהא לרכול וכו'. כל ההחלטות בעניין זה התקבלו עד כה, אד הוק ולא על ידי מועצת העירייה, בה חברים נציגי כלל הציבור באילת. הגיע אם כך העת, לקיים בהקדם גם דיון כזה".

תמונת כתבה


"לימור, יש דברים שלא עושים"


ראש העירייה דחה בזעם את מכתבה של להב: "ממרום גילי ושלל התפקידים המקצועיים והציבוריים שמילאתי ואני ממלא בחיי לרבות כהונתי כראש עירייה, סברתי שכבר ראיתי הכל, מסתבר שלא.מצופה מחבר מועצה בכלל ומעורכת דין בפרט שלא תעלה לסדר היום בקשות שכאלה לגבי נושא משפטי המתנהל בערכאות שונות במשך שנים רבות. בוודאי שמצופה כי בטרם תועלה בקשה כזו לדיון, תעשה בדיקה מקדימה ולימוד מעמיק של הסוגיה שבגינה מתבקש הדיון. אני מניח כי כוונתך אינה לקיים דיון של ממש, אלא רק לעשות שימוש ציני וחסר אחריות בנושא זה שהוא טעון ובעל רגישויות רבות כל כך בעיקר בימים אלה. הרי אם היית מתכוונת לקיים דיון שכזה בוודאי שהיית מקדימה ומבקשת לקבל את החומרים הרלוונטיים לשם לימוד הנושא. אם היית לומדת את הנושא כהלכה, אני סמוך ובטוח כי בקשתך להביא הנושא לדיון לא הייתה באה לעולם כלל. בניגוד לאמור במכתבך, מועצת העיר דנה גם דנה בסוגיית הרוכלים ואף אישרה את דוח סטרשנוב על המלצותיו בישיבת מועצה מיום 6/6/2004. יובהר כי אין בכוונתי לקיים דיון נוסף בנושא זה במועצת העיר כל עוד ההליך המשפטי תלוי ועומד. בניגוד אליך, אני אדם שומר חוק ואין בכוונתי לפגוע בהליך משפטי כאמור, בו להזכירך, העירייה היא נתבעת. עיון במכתבך אלי שהופץ על ידך לתקשורת מהווה עבירה על שלל סעיפים של חוק העונשין במדינת ישראל כגון:- סעיפים 134, 136 לחוק העונשין התשל"ז 1977. איני מתכוון לעבור על כך לסדר היום ואני מציע שתבחני את התנהלותך בעניין זה בקפידה. מצופה מאדם באשר הוא לנהוג משנה זהירות, רגישות ואחריות בעיקר ציבורית שלא לגרום להסתה או להמרדה או למצבים היכולים לפגוע בשלום הציבור ולסכן חיי אדם. בפנייתך אלי יש כדי לגרום לכל הדברים האמורים ולסכן חיי אדם. לימור, יש דברים שלא עושים".

להב: "מדובר בבדיחה לא ממש מוצלחת"


לימור להב דחתה את טענותיו של ראש העירייה כאילו עברה על החוק ומסרה: "מדובר בבדיחה לא ממש מוצלחת. לנסות להאשים אותי בהמרדה כאשר הצעתי לגשר בין הצדדים ולטהר את האווירה, להאשים אותי כי אני 'מביאה לידי שנאה, בוז או אי נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה" (סעיף 136 לחוק העונשין) ושאני גורמת 'להסתה או להמרדה או למצבים היכולים לפגוע בשלום הציבור ולסכן חיי אדם' (מתוך מכתבו של ראש העירייה) הם לשון הרע לא פחות ומעידים כאלף עדים, על כך שראש העירייה איבד את עשתונותיו, אינו פועל בשיקול דעת, מונע ממניעים זרים שבינם ובין טובת הציבור אין דבר וחצי דבר ונוהג באטימות, בבריונות ובשרירות לב, שלא כמצופה מנבחר ציבור, לא כל שכן מראש עירייה. ראש העירייה מחויב להביא לישיבת המועצה כל הצעה לסדר שהוגשה לו על ידי חבר מועצה, גם אם איננה לרוחו ואיננה תואמת את עמדתו, מדיניותו ורצונותיו. אין לראש העירייה כל שיקול דעת האם להביא את הנושא למועצה, אם לאו. אם ראש העירייה אינו מעוניין לקיים דיון במועצה בעניין שהועלה על ידי חבר מועצה, הוא יכול להביא להכרעת המועצה, בישיבת המועצה עצמה את הנושא, כשהוא מחויב לאפשר למגיש ההצעה, לומר את דבריו. רק אז יוכלו חברי המועצה להצביע על הסרת הנושא מסדר היום. החלטתו של ראש העירייה שלא להעלות את הנושא לדיון במועצה מהווה אם כך עבירה על החוק, זאת כאשר ראש העירייה בכבודו ובעצמו מתהדר במכתבו כי הוא 'אדם שומר חוק' והנה לכם בדיחה נוספת".

השלטים הוסרו


תמונת כתבה

במהלך השבוע, הציבו הרוכלים שלטים על הגדרות המקיפות את המגרש עליו נערכות עבודות לשיפוץ קניון 'מול הים'. בשלטים נכתב, כי הבסטות פתוחות. לדברי הרוכלים, גם להם מגיעים שלטים, כדוגמת השלטים שנתלו עבור בעלי עסקים אחרים באזור. הם מזכירים כי הם משלמים ארנונה כמו בעלי העסקים האחרים. פקחי העירייה הסירו את שלטי הרוכלים ועוררו את זעמם. שאלנו את העירייה מדוע הוסרו השלטים, לא קיבלנו תשובה.

חדשות אילת