פרסומת
דלג

הערכה: הרוכלים יישארו בטיילת עד הבחירות

מאת: עומר כרמון ● 22/2/2013 19:11 ● ערב ערב 2590
בתום הדיון המכריע בבית המשפט העליון בירושלים, העריכו הרוכלים ובאי כוחם כי יזכו לפרק זמן נוסף או למגרש חלופי. הנשיאה, עדנה ארבל, נראתה כתומכת בטענתם, כי יש לתת להם זמן להתארגן לקראת פינוי: "לא מדובר באנשים שפלשו לשטח משך שנים. למעשה, הנהלת העירייה הקודמת הזמינה את הרוכלים לטיילת, בירכה על כך ונתנה להם אפשרות לשהות שם", היא אמרה. עורך דינם של הרוכלים, יעקב ויינרוט, נראה בתום הדיון אופטימי וחדור להט קרב. הוא לעג לבאי כוחה של המדינה שהציגו בפני השופטים תצלום אווירי של הטיילת, כדי להוכיח את טענתם שמדובר במפגע המסכן את הציבור: "אפשר לחשוב שזה אירן. יש 4-5 חברי מועצה שיש לפנות אליהם כדי שיתראיינו על הצורך לתת לרוכלים מגרש חלופי"
הערכה: הרוכלים יישארו בטיילת עד הבחירות



המתח הרב שליווה את עשרות הרוכלים בטיילת שהגיעו ביום שני לירושלים לדיון המכריע בבית המשפט העליון, התפוגג באחת, כשהנשיאה, עדנה ארבל, הביעה עמדה שנראית כתומכת בטענתם, כי יש לתת להם זמן להתארגן לקראת פינוי. "אלה לא בדיוק עובדות מה שגבירתי מספרת", אמרה ארבל לעו"ד דינה דומיניץ, שייצגה את מינהל מקרקעי ישראל. "לא מדובר באנשים שפלשו לשטח משך שנים. למעשה, הנהלת העירייה הקודמת הזמינה את הרוכלים לטיילת, בירכה על כך ונתנה להם אפשרות לשהות שם. המדינה אף הציגה הסכמים לצמיתות". ארבל הופתעה לשמוע, כי המגרש החלופי (מגרש 40) לא הוצע כאלטרנטיבה לרוכלים המפונים ושהעירייה לא הציעה להם שום פתרון אלטרנטיבי. היא שאלה את באי כוחם של העירייה והמינהל מה יהיה לדעתם משך זמן ראוי להתארגנות שיש לתת לרוכלים המתפנים. כשקיבלה תשובה לפיה המדינה והעירייה דורשות פינוי מיידי, נראתה קצרת רוח ומסרה לצדדים שפסק דין יינתן בשבועות הקרובים.

מקווים לראש עירייה אחר


הרוכלים יצאו מאולם בית המשפט כשחלקם נרגשים וחבוקים. אחרים נראו מבולבלים וניסו להבין מה יחליט בית המשפט. לפי הערכות, מקווים הרוכלים כי החלטת בית המשפט העליון תשאיר אותם בטיילת עד הבחירות לראשות העירייה שיתקיימו בחודש אוקטובר. במידה וייבחר ראש עירייה חדש, הרוכלים מאמינים כי יצליחו, בסיועו, להישאר בטיילת או לזכות במגרש חלופי שיאפשר להם להמשיך להתפרנס בכבוד.

עורך דינם של הרוכלים, יעקב ויינרוט, נראה בתום הדיון אופטימי וחדור להט קרב. הוא לעג לבאי כוחה של המדינה שהציגו בפני השופטים תצלום אווירי של הטיילת, כדי להוכיח את טענתם שמדובר במפגע המסכן את הציבור: "הם מראים לשופטים תצ"א, אפשר לחשוב שזה אירן", אמר ויינרוט. "מה מיוחד בשוק באילת? לכלובי הדגים באילת נתנו זמן התארגנות של שנתיים, אני יותר גרוע מדג? שייתנו לי אלטרנטיבות. יש 4-5 חברי מועצה שיש לפנות אליהם כדי שיתראיינו בעניין הזה. מדוע לא נותנים לרוכלים מגרש חלופי? השופטים יתנו לנו שלושה חודשים, ששה חודשים, שנה וחצי, שנתיים. אני לא יודע. נחכה ונראה". עו"ד יגיל טבצ'ניק, המסייע גם הוא לרוכלים, העריך כי השופטים יעניקו להם זמן התארגנות של שנה.

"צעקה אנושית"


"במקום שיש צעקה אנושית יש לה מקום במשפט, ואפשר לעגן זאת", אמר עו"ד ויינרוט בפתח הדיון בבית המשפט העליון. "בשעתו, פינו את כלובי הדגים באילת. היו שם טענות שהם גורמים לזיהום וכו', בית המשפט נתן ארכה של שנתיים לפינוי. במקרה שבפנינו, אנו לא מדברים על פינוי של דוכנים או פינוי של שוק. המטפורה הזו מטעה. אנו מדברים על פינוי של אנשים. מדובר באנשים שלא פלשו לטיילת. הם לא באו אליה מעצמם. מדובר באנשים שלפי העדות של ראש העירייה ואלה שהיו בפני בית המשפט, הם נקראו לבוא לטיילת כדי לנקותה ממה שהיה שם, מאוסף של פשע בלילה, פשע מכל הסוגים, על זה אין חולק. אין חולק כי אנשים שהגיעו לשם בנו את בסיס חייהם שם. אי אפשר לומר כי מכאן ואילך נזרוק אנשים אלה, גם לא מציגים תוכנית חלופית או פיצוי לאנשים אלה. אנו זורקים את האנשים סתם כך. זה אינו אנושי. אם הוא לא אנושי, איך אפשר לעגן אותו במשפט? אני סבור כי יש להחיל עליהם את מה שנקבע בעניין כלובי הדגים. במקרה דנן, לא מדובר על אנשים שהם מהעשירון העליון. אנו מדברים על אנשים שהצליחו לשקם את עצמם. זה לא שוק שמוכרים דברים יקרים, כל האלמנט האנושי הזה, נעלם".

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת עדנה ארבל, שאלה את עו"ד ויינרוט, האם הוצע לרוכלים מגרש חלופי. "העירייה קבעה קריטריונים גבוהים לכניסה למגרש 40, וזה לא איפשר לאף אחד להיכנס לשם", ענה וינרוט. "רק מי שנזקק סעד יכול להיכנס למגרש זה. בסופו של דבר לא יצא שום דבר מכך. יש מגרש 41, 42 ו- 43, יש מגרשים רבים באילת. אי אפשר להוציא את המערערים כאילו הם חפץ. זה ההבדל בין פינוי חפצים לפינוי אנשים". בא כוחם של הרוכלים אף אמר שהוא מוכן לגייס בעצמו יזם שיציע לרוכלים בטיילת מגרש חלופי. הוא תהה מדוע העירייה, שיכולה לבצע זאת בקלות, לא נקטה בצעד כזה".

"לחץ של בתי המלון"


נציגת מינהל מקרקעי ישראל, עו"ד דומיניץ, טענה כי אם הרוכלים יישארו, אינטרס הציבור ייפגע. "אם הם יישארו, זה איום ונורא. יש כאן פגיעה בסדר הציבורי, בבטיחות הציבור. בידי תמונה של הטיילת כפי שהיא נראית היום". הטענות התמיהו את השופט צבי זילברטל , שלא הבין מדוע העירייה אינה מפעילה את סמכותה ומפקחת על מראן החיצוני של הדוכנים, כפי שהחוק מאפשר לה לעשות.

בא כוחה של העירייה, עו"ד יובל שטנדל, נראה נרעש ביותר במהלך הדיון, והשופטת ארבל גערה בו בצחוק: "אל תתרגש. הכל בסדר".

"כאן לא צריך לדבר על הצעקה האנושית, אלא יש לקחת בחשבון כי יש כאן צעקה אחרת", אמר עו"ד שטנדל וציין, כי רוכלים אחרים מחכים שהרוכלים בטיילת יתפנו, כדי שהם יוכלו להיכנס למגרש 40. הוא הסביר כי ועדת הערר של הוועדה המחוזית קבעה כי רק אם יפונו מרבית הרוכלים בטיילת, ניתן יהיה לאכלס את השוק החלופי. השופט צבי זילברטל תהה מה היה ההיגיון של החלטת ועדת הערר? עו"ד שטנדל הפתיע כשהודה כי ההחלטה נבעה מלחץ שהפעילו בתי המלון שאינם מעוניינים ברוכלים בטיילת. "אני לא מקבל את החלטת ועדת הערר", אמר שטנדל, "בתי המלונות מרגישים כי זה דבר שמפריע להם במיוחד מול התיירים. אז ועדת הערר החליטה כי היא לא מסכימה שיהיו שני שווקי רוכלים והציעה כי אם יהיה שוק יותר אירופאי, יהיה אחרת".

פורק מאהל המחאה בירושלים


יו"ר מטה המאבק של הרוכלים, מאיר תורג'מן, הגיע לדיון כשהוא סובל מכאבי גב קשים. הוא נראה מתוח ביותר, הניח תפילין בדממה והתפלל לנס. רוכלים רבים ישבו באולם, לפני הדיון וקראו תהילים. כעת הם ממתינים במתח לפסק הדין שיקבע האם תפילותיהם נשאו פרי.

בתום הדיון, התגייסו הרוכלים למשימת פירוק מאהל המחאה שהוקם בירושלים לפני כחודשיים. כעת, מתכוונים הרוכלים למקד את מאבקם בזירה האילתית. "אנחנו עייפים", הם אמרו לכתב 'ערב ערב', "כבר למעלה מ-15 שנה שמתישים אותנו בדיונים אינסופיים בבית המשפט. אנחנו רוצים שיחשבו עלינו כבני אדם שרוצים להתפרנס, זה הכל". אחד האנשים המאושרים ביותר בעיר הבירה ביום שני אחר הצהרים, היה מאיר תורג'מן. לאחר שבועות ארוכים של שהייה בקור הירושלמי ובעיות בריאות לא פשוטות, הוא חוזר הביתה לאילת, לאשתו ולילדים.

תמונת כתבה

תמונת כתבה

תמונת כתבה

תמונת כתבה

תמונת כתבה

צילם: עומר כרמון



חדשות אילת