יוצאים מהאדישות, ובאים לדבר

מאת: רותם נועם ● 31/7/2013 09:45 ● ערב ערב 2613
"כולם רוצים לתרום למען העיר, לשנות את סדרי העדיפויות, להצעיד את אילת אל עבר עתיד טוב יותר והדרך היחידה לעשות כן היא לשבת ולדבר על כך ביחד". סיעת 'אילת אחרת' בראשותו של יונתן ארוך, יצאה השבוע במהלך ראשון מסוגו במערכת הבחירות והיא מזמינה את תושבי אילת והמועמדים לראשות ולמועצה, לשבת ב'במה פתוחה', שתיערך ביום רביעי הקרוב (7/8) בשעה 20:00 בבית ויצ"ו. המטרה: דיון משותף על מצב העיר ועתידה. ההבטחה: לייצר דיון שהוא בעד העיר ולא אחד נגד השני
יוצאים מהאדישות, ובאים לדבר

מי שמכיר את יונתן ארוך, ורבים מאוד מכירים את איש העסקים שנושם אילת מיום הולדתו, יודעים כי מדובר במצפוניסט מבטן ומבית. אלו הם לא רק הגנים של הוריו משה ופסיה, שניהם אנשי חינוך ותיקים שהקימו בעיר דורות של תלמידים, אלא גם ניסיון עשיר שרכש בעשור האחרון כמנהל המכללה הטכנולוגית מ.מ.א.. ארוך הוא ללא ספק שילוב מרשים בין חזון ופרגמאטיות, והשבוע הוא מבקש לחבר את שני אלו, אל שאר המתמודדים לראשות העיר והמועצה, במטרה לייצר דיון פתוח, הרמוני וחיובי, אודות הנקודות שמעניינות את כולנו בדרך לקלפי.

"פעם בחמש שנים מגיע רגע מדהים"


"זה הזמן לקום מהכורסה ולקיים דיון משותף", הוא הסביר לי השבוע את המהלך הייחודי בו נקט: "אסור להישאר אדישים. אנשים תופסים אותי ברחוב ומתלוננים, תראה מה עשו לשדרות התמרים, לילד שלי יש יותר שעות חלון משעות לימודים, חסרים לו מקצועות, אנחנו לא סוגרים את החודש, 'עין נטפים' שודדת אותי למרות שאין לי בריכה בבית, ואני משיב להם שפעם בחמש שנים מגיע רגע מדהים שבו הכוח חוזר אל התושב ורובנו לא מבינים את זה, ומהסיבה הזו החלטנו לקיים דיון פתוח שמטרתו המרכזית היא להבהיר עכשיו אפשר לשנות. אנחנו לא נגד אף אחד, אלא בעד העיר אילת ולכן למועמדים האחרים אין צורך לחשוש. אף אחד לא יתקוף אותם והמטרה היא באמת לייצר דיון פתוח ושוויוני בין התושב לכלל המועמדים, על מנת שכל אחד יוכל להשמיע את עמדותיו ולתת את הדגשים שלו לגבי מה צריך לשנות ולקדם בעיר".

ואם המתמודדים האחרים יחליטו שלא להגיע?
"כמובן שאני רוצה ואשמח שכולם יגיעו, אחרי הכל לאף אחד מהם אין ממה לחשוש או להסתיר, זו לא הזמנה לעימות, אלא לדיון פתוח. אבל גם אם מי מהם לא ימצא את הזמן בלו"ז שלו להגיע, החשיבות של האירוע היא בכך שהתושבים יראו אכפתיות ויגיעו לשאול את השאלות הכי בוטות, הכי חדות, הכי פחות נעימות, שברחוב אנחנו מדברים עליהם בגלוי, אבל מול המועמדים אנחנו מדברים עליהם ביותר מידי עדינות".
ומה מטרת המפגש?
"לייצר פתרונות לבעיות שעימן מתמודדת אילת. במציאות ישנן הרבה סיסמאות והבטחות וכמות מטורפת של שלטים שלא אומרים כלום. בדיון תוכלו להסתכל למועמדים בעיניים ולשאול על מה שהכי מפריע לכם באופן אובייקטיבי ודמוקרטי ולקבל תשובה לא בצורת סיסמה על שלט. לכל מועמד יש את הנישה שבה הוא מתמחה. אחד מבין בחינוך, אחר בבניה, שלישי בעסקים, ולכן כל אחד יוכל לתרום מתחומי ההתמחות שלו".

במה שונה הדיון הזה מחוג בית?
"חוג בית מארגנים תושבים שאכפת להם, בעבור מועמד כזה או אחר שהם תומכים בו. כאן סיעת 'אילת אחרת' פותחת במה שוויונית לכולם ללא נטילת קרדיט לעצמה. אנחנו משלמים על הפרסום ואנחנו הזמנו את המקום, אבל זה לא אירוע שלנו, אלא של כולם ולמען כולם. זה הכי דמוקרטי והכי שקוף מול התושב".

מה הכי מפריע לך במערכת הבחירות הזו?
"שמדברים המון על חברי המועצה, ומחמיצים את המטרה האמיתית שהיא היותם נציגי ציבור שכל תכלית קיומם היא לשרת את הציבור ולא את המספרים ברשימה שלהם. יש רק דרך אחת נכונה לרוץ לפוליטיקה, לא באמצעות תמיכה כספית של טייקונים או קנייה של מקומות ברשימה בעבור כסף, אלא רק מתרומות של תושבים. כך אנחנו מממנים את הכנס הזה, וכך גם לא נצטרך בסופו של דבר לתת דין וחשבון לאנשים שהבטחנו להם הבטחות בתקופת הבחירות. זוהי הדרך היחידה שהיא נקייה והוגנת".

אילו נושאים היית רוצה שיעלו בדיון?
"הכי חשוב זהו כמובן נושא החינוך. אנשים תמיד אומרים שחייבים להגדיל את תקציב החינוך. זה לא נכון. עיריית אילת השקיעה בשנה שעברה 76 מיליון שקל בחינוך. אין צורך להשקיע יותר בכדי לשפר את התוצאות, צריך פשוט לייעל את המערכת ולנתב את התקציבים לאפיקים ריאלים. צריך לדעת היכן לתת את הדגשים, כך למשל הקמת 'בתי תלמיד' ומועדוניות שיאפשרו לתלמידים להישאר עד ארבע אחר הצהריים, ולקבל העשרות במגוון תחומים, כדי שלאמהות שלהם תהיה אפשרות לצאת לעבוד. זה יעניק תמריץ אדיר למשפחות חד הוריות שמספרן באילת גבוה, וגם למשפחות שתלויות בהכנסה של שני ההורים. כשאני הייתי ילד המיזם הזה פעל בהצלחה והוא כלל ארוחת צהריים חמה. כשאני מדבר על העשרות אני מדבר לא רק על עזרה בשיעורי בית וחיזוק מקצועות חלשים, אלא על הכנסת ערכים לתחום החינוך, כך למשל אפשר וצריך להפנות חלק מהשעות בהן מלמדים כיום מקצועות כמו ביולוגיה, ללימוד של תרבות נהיגה, תרבות שתייה, התמכרות לטכנולוגיה וכמובן ציונות ואהבת הארץ ודרך ארץ – אילת קיבלה בשנים האחרונות תדמית של עיר של ג'ובניקים, זה חורה לי. כשאני סיימתי תיכון 70% מהמחזור שלי הלך לקרבי, מדוע איבדנו את זה? אם ילד ילמד לתת כבוד למבוגרים ממנו, זה גם מה שיחזיר את הכוח למורה בכיתה.
דבר שני זו חלוקה ברורה בין מורים מקצועיים, מחנכים ומתרגלים – כך אתה גם חוסך בעלויות שכן ברור שמתרגל לא מרוויח כמו מורה, אבל אתה גם מבטיח שמורה לא מגיע לדפוק שעון וללכת הביתה. דבר נוסף זה ביטול של החטיבות הצומחות שלא הוכיחו את עצמן וחזרה למודל של חלוקה לכיתות א'-ח', ט'-יב', החיתוך הזה מתאים להתפתחות הילד הן הנפשית והן הפיזיולוגית והיה חוסך לתיכונים התמודדות לא פשוטה עם שכבת ז', שהיא מאתגרת יותר, מצד אחד, ו"מנפיק" ילדים שלמים ורגועים יותר כלפי עצמם וכלפי סביבתם. אבל בעיקר זה מוריד לחץ על בתי ספר שמתפוצצים מתלמידים, עם כיתות של 40 תלמיד ולמעלה מ-1200 תלמידים בתיכון, ולכל מי שטוען שנדרש תיכון נוסף בעיר, נכון, אבל עכשיו – יש את 'אלון' ו'ערבה' (עד שיבנה תיכון נוסף) שעומדים ריקים ואפשר לחזור ולנצל אותם".

חינוך כמקדם כלכלי


"לא יתכן שבישראל מוקם 'סטארט אפ' אחד בכל חודש, 12 בשנה, ואף אחד מהם לא מגיע לאילת. אחותי נשואה לאקדמאי שהועסק עד 2007 בסטארט אפ היחידי שפעל באילת במשך למעלה משש שנים – מפעל AMI שייצר מוליכים למחצה. הוא הוקם בתקופתו של קדוש ואף אחד לא השכיל להצילו ולהביא דומים לו לעיר. 15 אקדמאים שהם 15 משפחות אשר היו אמורות להוות את החלוץ שלפני המחנה, פשוט עזבו את העיר ואני יודע מקרוב שהן עשו כן בכאב גדול. אם נעודד מפעלים כאלו נצליח גם להשאיר את צעירי אילת האיכותיים בעיר, ועם זאת, חייבים להפנים שעל מנת להביא מפעלים כאלו לעיר, חייבים להציע מערכת חינוך מצוינת לילדיהם של אותם אקדמאים. לא רבים יודעים שאחת הסיבות לכך שמפעל 'אורביט' המיתולוגי לא הוקם בסופו של דבר באילת, היתה שמנהליו בדקו את המערכת החינוך והגיעו למסקנה שהיא אינה עומדת ברמה מספקת עבור ילדי העובדים שלהם. אם נקדם את מערכת החינוך, אנשים ברמה ירצו לרדת לעבוד באילת. חינוך טוב הוא מפתח לכלכלה חזקה.
כדי להשאיר את הצעירים צריך שהם יוכלו לרכוש כאן דירות
"בדיוק כך, ולשם כך חייבים לקדם את התוכנית של "מחיר למשתכן" שתקועה יותר מידי זמן. ב-2012 הוציאו את אילת מרשימת ערי הפיתוח הזכאיות להטבה הזו. מאז הצליחו להחזיר אותה לרשימה, אבל אפילו לא דירה אחת במחירי זכאות שוחררה לשוק וזו תעודת עניות לעיר ולפרנסיה.
העירייה כיום לא עוקבת אחר מה שקורה באוניברסיטה שמקדמת תארים במקצועות שלרובם אין השמה באילת, אך זולים להפקה לעומת פקולטות הנדסיות שדורשות תשתית יקרה אך "מנפיקות" מהנדסים שחסרים כ"כ בעיר, כמו מהנדסאי בניין או מהנדסאי מכונות.
מבחינת הפיתוח התיירותי חייבים להוציא מהבוץ את הלגונה המזרחית שהיא העתודה התיירותית שלנו, ולדחוף להקמתה של אטרקציה תיירותית בסדר גודל של פארק המים 'אקווריה' שהתפוגג כמו שאר החלומות שחלמו כאן בעבר. פיתוח הלגונה ובניית חדרי מלון סביבה אמור לעמוד בראש סדרי העדיפויות של העירייה, שכן בעקבותיו ובעקבות פארק ענק, לצד מרכז קונגרסים בינלאומי, ידרשו לאילת אלפי ידיים עובדות".

לאכוף על החוף


כשמדברים עם יונתן ארוך על איכות סביבה, קל להוציאו משלוות הנפש הרגילה שלו. ניכר כי הנושא בנפשו. "לא מרבים לדבר על הנושא במערכת הבחירות הזו וחבל לי, מי שיגיע לדיון יוכל לשמוע מה אנחנו מציעים בנושא ויש לנו תוכניות עומק. מה שמעצבן אותי זה שהנושא כמעט לא נאכף, שעם כל הכבוד נותנים פה ושם איזה קנס של 700 שקל. כמות הזיהום בחופים לא יורדת. החינוך בנושא ירוד והאכיפה גם כן. אין דבר כזה שלא ניתן לאכוף על החוף. אפשר וצריך לאכוף וצריך להגדיל את כמות הקנסות שרושמים במאות אחוזים. כולם יודעים מה קורה בשונית האלמוגים וממשיכים הלאה. אנחנו מציעים הקמת יחידה עירונית בעלת סמכויות (חקיקת חוקי עזר) שתפטרל בחופים באופן קבוע. כיום מרב הנזק נעשה על ידי התיירות ולכן חייבים גם להגביל את מספר הצלילות בחופי האלמוגים והשמורות. אין סיבה לפגוע במועדוני הצלילה אלא להגבילם לצלילה 'סטרילית' ליד שונית האלמוגים. 15,000 שקל לספינה שמזהמת את המפרץ זה לעג לרש ".
נושא אחר שמצליח להקפיץ את ארוך הוא תאגיד המים 'עין נטפים'. "אנשים מקבלים חשבונות הזויים. כל נושא תאגידי המים בארץ אמור היה לייעל את המערכת ובמקום זאת הוא ייקר וסרבל את השרות. זו דוגמה טובה במיוחד לאיך הפרטה עלולה להפוך לרעה חולה. צריך למצוא את הפתרון לתאגיד הזה ולנו יש את הפתרון. מי שיגיע לדיון ישמע גם עליו.".

"נשים את האגו בצד"


"אני את שעורי הבית שלי עשיתי. יש לנו הרבה ידע והבנה בתחומים רבים לגבי מה צריך לשנות ואיך לעשות את זה נכון. במה שאין, אנחנו כאן כדי ללמוד ולהסתייע בכוחות מקצועיים. יש רעיונות ופתרונות בנושא המסתננים ויש הבנה לגבי חשיבות של קידום פרויקטים תיירותיים כמו מרכז קונגרסים בינלאומי. מה שצריך כרגע זה לבוא ולהקשיב לרעיונות, רק כך ניתן לקדם פתרונות ואת זה אפשר יהיה לעשות רק אם תושבי אילת ינצלו את ההזדמנות הנפלאה הזו שנקראת בחירות, ויגיעו לדיון הפתוח שאנחנו עורכים. אם נשב כולנו, כל המועמדים, עם מאות תושבים, באותו חדר ונחליט ביחד, בהוגנות, בדמוקרטיות, מה הנושאים היותר חשובים, באיזה מהם כל אחד מבין, ולפי זה נחליט כיצד לחלק את תחומי האחריות, אם נשים את האגו בצד, אתה תתפלא לגלות עד כמה בקלות ניתן יהיה לשלב ידיים ולאחד כוחות עם סיעות נוספות. אחרי הכל כולם בעד העיר ורוצים לשנות, לכן אין סיבה שלא נשב ונדבר יחד".



חדשות אילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש