פרסומת
דלג

ביחד זה הכי, אחי

מאת: אסטר שטרית ● 14/8/2013 16:41 ● ערב ערב 2615
אחרי שכבשו את ליבנו בסינגלים בודדים, האחים לבית משפחת סרי האילתית משלבים כוחות וחוברים לסינגל קצבי משותף. השיר 'מתגעגע' שוחרר רק לפני שבוע וכבר זכה לתגובות מפרגנות בתעשיית המוסיקה והשמעות בתחנות הרדיו השונות ברחבי הארץ. טובים השניים
ביחד זה הכי, אחי

כשפוגשים באחים סרי מיד מבינים כי מדובר בכישרון גדול. מאז שהם זוכרים את עצמם הם מנגנים יחד על הפסנתר והגיטרה, יוצרים שירים ומנעימים את האווירה בביתם. בשנתיים האחרונות, הצליחו האחים רותם ושגיא לשחרר סינגלים לתחנות הרדיו בארץ לקראת אלבומי הבכורה שלהם, עליהם עבדו יחד אך ביצעו לחוד. כעת, הם החליטו לשלב כוחות גם בביצוע וכך נולד הסינגל החדש 'מתגעגע' - דואט ים תיכוני, רומנטי וקצבי המיועד להיות אחד מלהיטי הקיץ הסוחפים שכתב, הלחין והפיק מוזיקלית רותם בעצמו.

תמונת כתבה


פעמיים כי טוב


יום ראשון בשבוע שעבר, הסינגל 'מתגעגע' יוצא לתקשורת ולרדיו וכבר זוכה לקבלת השמעות ברדיו 'מנטה', רדיו 'קול הים האדום' ואתר די.סי, ואם לא די בכל אלו, במהלך השבוע, זכה לפרגון בכתבה באתר 'חריף' של המוסיקה הים תיכונית. רותם מתגורר במרכז ושגיא עדיין גר בבית ההורים באילת, ובכל זאת, המרחק לא הפריע לביצוע מושלם של השניים. כנראה ככה זה כשמשלבים שני כישרונות בשיר אחד.

"בחודשי החורף, אני ושגיא שיתפנו פעולה עם השיר 'אל תלכי הלילה', שכתבתי, הלחנתי, עיבדתי והפקתי מוסיקלית עבור שגיא. שיתוף הפעולה הצליח מוסיקלית והחלטנו להעמיק את שיתוף הפעולה וגם לבצע ביחד", מסביר רותם איך הרעיון נולד. "יש לנו תכונות שמשלימות אחת את השנייה. אנחנו מאוד דומים אבל שונים מבחינת הביצוע והגישה המוסיקלית. פנו אלינו גם רבים בפייסבוק וביקשו דואט, אז למה לא לתת להם?", הוא מחייך, "הכל התחיל בשיר שכתבתי בעבר וישב במגירה. החלטתי ששגיא יכול להכניס הרבה אנרגיות לשיר והתחלנו לעבוד על השיר כדואט".

שגיא מוסיף: "רותם כתב והלחין את השיר, כאשר הכוונה הראשונית הייתה כי יוציא אותו לבד. תמיד אמרתי לו שאני אוהב את השיר ונתתי לו רעיונות. במקביל, חשבנו זמן רב לעשות משהו ביחד, לאו דווקא שיר, חשבנו אפילו ממש להקים להקה עם נגנים מקצועיים. באחד הימים, אמר לי רותם שהוא רוצה לעשות את השיר הזה כדואט. בלי להסס לרגע נעניתי בחיוב. לדעתי, אני ורותם מאוד דומים בקול אבל גם מאוד שונים, וזה מה שיפה בחיבור בינינו. יש כאלה שאומרים שאני מביא את הצד המזרחי והוא את ישראלי הרגוע יותר. אני נוטה להסכים עם זה כי שנינו אוהבים כמעט את כל סוגי המוזיקה".

איך משתפים פעולה בשלט רחוק?
רותם: "ההפקה המוסיקלית והעיבוד היו חלק מתהליך היצירה. כשאני עובד על הדברים במרכז.. ושגיא מתרשם מההתקדמות כשהוא מגיע לביקור אצלי. שגיא נכנס יותר לתמונה בהפקה הקולית. העבודה על השיר ארכה מספר חודשים. העיבוד וההפקה הם שלי".

שגיא: "את האמת שאני בצבא ובאילת רוב הזמן, אבל בלי שום קשר לזה, רותם באמת עבד קשה ונתן את כל כולו בשיר, בין אם זה בכתיבה ובלחן ובין אם בעיבוד המטורף שהוא עשה לשיר. מה שנותר לי זה רק לקחת טיסה למרכז כדי להקליט עם רותם את השיר באולפן ולחזור הביתה. את כל שאר העבודה יאמר לזכותו שהוא עשה ועשה יפה מאוד".

למה בחרתם דווקא בז'אנר הים תיכוני?
שגיא: "רצינו לעשות משהו שמח ומקפיץ באווירה של קיץ. רוב השירים שאנחנו כותבים הם שקטים, רצינו קצת לצאת מהשגרה. מעבר לזה, אנחנו באים ממשפחה תימנית כשרוב המוסיקה שאנחנו שומעים היא ים תיכונית. אני חושב שזו רק ההתחלה ובמקרה השירים שלי ושל רותם שיצאו עד עכשיו הם מזרחיים, אבל השירים המיועדים לצאת בהמשך הם בסגנון שונה לגמרי. אנחנו לא תקועים על הז'אנר הזה. יש גם לי וגם לרותם כמה שירים שכתבנו שהם בסגנון אחר לגמרי, אפילו מאוד דומה לרוק ישראלי קל".

רותם: "אנחנו מאוד מגוונים בסגנון. מה שמצחיק הוא שהבסיס שממנו בנויה המוסיקה הים תיכונית של היום הוא 50 אחוז רוק, רוב הכלים הם רוק. אני גם מאמין בלתת סגנון, משהו שונה ומאמין כי אנחנו עונים לדרישה הזאת. גם ביחד וגם לחוד".

תמונת כתבה


"רק פרגון"


את האהבה למוסיקה רכשו השניים כבר בילדותם, בבית המוסיקלי בו גדלו. עם אימא, אסתי (מורה למתמטיקה), שניגנה בילדותה ולא הפסיקה להשמיע את שיריו של אייל גולן בבית, אבא, נחום (מנהל מנהלת השכונות), שמזמר סלסולים תימניים, ואח גדול שמנגן בפסנתר, מאוד קל להתאהב באופוריית המוסיקה. כבר בגיל תשע נשלח רותם על ידי הוריו להשתתף בחוג פסנתר בקונסרבטוריון העירוני. "היה לנו בבית פסנתר שההורים קנו לאחי הגדול דווקא, ואני כל הזמן התאמנתי עליו", משחזר רותם. "עם הזמן אתה לומד לבד איך להשתפר. התחלתי ללוות את עצמי בשירים על הפסנתר בבית ולאט-לאט התפתחו הדברים. עם הזמן, הרגשתי שזה חייב לבוא ביחד, המנגינה והשירה. ככל שגדלתי, התחלתי לקבל פידבקים על השירה שלי". השנים עברו, ולרותם נולד אח קטן, שגיא, שאף הוא התגלה כזמר מן המניין.

רותם (25), סטודנט למוסיקה והוראה בבית הספר 'רימון' ובסמינר הקיבוצים, מחזיק ברזומה של עשר שנות לימוד פסנתר ושלוש שנות לימוד פיתוח קול בקונסרבטוריון העירוני. כבר בגיל 17, נבחר מבין סולנים רבים להופיע עם אחד משיריו המקוריים, אשר כתב והלחין, בקונצרט סוף השנה של הקונסרבטוריון ב'תיאטראות אילת'. גם בגיוסו לצה"ל, לא נפרד לרגע מהמוסיקה והתגייס היישר ללהקה הצבאית של מג"ב, איתה הוא הופיע בארץ ובחו"ל ורכש ניסיון במה. בין כל ההצלחות במהלך חייו, אחז סרי ברצון לנגן למרות פריקות כתף חוזרות ונשנות. במרוצת השנים הספיק לעבור שלושה ניתוחים לאחר שפרק את הכתף הפגועה. "זאת הייתה נקודת הקושי שלי שמאוד השפיעה עליי", הוא משחזר. "כמעט שנתיים לא ניגנתי וזה מאוד הקשה עליי ביצירת מוסיקה. לצערי, הניתוחים פגעו בי מקצועית. עברתי שלושה ניתוחים לא פשוטים, מה שגרם לכאבים איומים שלא אפשרו לי לנגן תקופה ארוכה. אך לא התייאשתי, הצלחתי לצאת מזה ולהמשיך ליצור. הרצון הגדול גובר על כל קושי, שהיה או שיהיה". לצד אלו, נבחן רותם לפני מספר עונות לתוכנית 'כוכב נולד' ונענה בשלילה. אלא שהדבר לא ייאש אותו ואפילו נתן לו מוטיבציה גדולה יותר להמשיך ולהוכיח את עצמו. הוא שיחרר כבר שני סינגלים לאוויר מתוך אלבום הבכורה. היום, אם תשאלו אותו על ריאליטי, מיד ישיב בשלילה. "אני חושב שאנחנו כבר בשלב של לחדש לקהל שירים מקוריים ולא להתעסק בריאליטי", הוא מסביר, "אנחנו מוסיקאים, לא רק זמרים".

ברזומה של שגיא (21) תמצאו שלוש שנות לימוד על פסנתר, שנתיים - על גיטרה, שנה פיתוח קול ושנה על תופים בקונסרבטוריון העירוני, וחמש שנים בקבוצת הכדורגל 'בני אילת'. "בהתחלה רציתי מאוד להיות בכדורגל, אהבתי ספורט", הוא מודה. "היו לי תקופות שקצת הפסקתי לעסוק במוסיקה בעקבות אימונים אינטנסיביים ושינוי הקול. באחד המשחקים נפצעתי, ישבתי בבית תקופה ארוכה וחזרתי לנחמה שלי – הגיטרה". מאז, הספיק שגיא להעפיל ל-40 המתמודדים האחרונים ב'כוכב נולד 8' ולהגיע לשלבי הטלוויזיה בעונה השנייה של 'אייל גולן קורא לך', ואף הגיע השנה לשלבי הטלוויזיה בעונה השנייה של התכנית 'דה וויס', אך לא זכה להצלחה אליה ייחל. בימים אלו, שגיא זמר הבית של מועדון 'הכותנה' ו'הביטלס' ועובד במרץ על חומרים חדשים לאלבום הבכורה שלו. לפני מספר חודשים, שחרר את סינגל הבכורה שלו – 'אל תלכי לי הלילה', שזכה לתגובות חמות בתעשייה, אותו כתב, הלחין ועיבד רותם בעצמו.

יש תחרותיות בבית?
רותם: "רק פרגון. אנחנו משמיעים אחד לשני שירים חדשים שאנחנו כותבים בשעות לילה מאוחרות, שולחים טקסטים בארבע בבוקר", הוא צוחק ומוסיף, "שגיא מוכשר, בעל כישרון טבעי. לא מהסוג שאפשר ללמוד בבתי ספר למוסיקה".

שגיא: "להיפך. אני שמח שיש לי אח כמו רותם שהוא מאוד מוכשר ויודע לעבד באיכות מאוד גבוהה. את הסינגל הראשון שלי הוא כתב, הלחין ועיבד, ואני מקווה ויודע שהוא ימשיך ויפרוץ עם זה הלאה ויעבד גם לזמרים מכל הארץ, ברמות הכי גבוהות, כי יש לו את זה".

תמונת כתבה


"צריך לעבוד קשה"


תעשיית המוסיקה ידועה כתעשייה בה קשה להצליח. בימים אלו, מי שלא צולח דרכו בתכנית ריאליטי, נחשף למחסומים קשים בדרך לרדיו ומתקשה להישאר באוויר זמן רב. במהלך הראיון, השניים מזכירים לא פעם את הקושי להתפתח, אך שלא תטעו, הם ממש לא מפחדים מעבודה קשה. "הסינגל הראשון שלי, 'אל תלכי הלילה', חשף לי מאוד את התעשייה והבנתי איך היא מתנהלת וממה היא בנויה", אומר שגיא. "בהתחלה הייתה התלהבות ממנו, הוא זכה במקום הראשון באתר די.סי, הושמע יחסית הרבה בתחנות הרדיו וקיבל מעל למאה אלף צפיות באתר 'יוטיוב' ולצערי נמחק. ההתלהבות הייתה גדולה ואחרי זה שכחה מהר מאוד, מה שאומר שסינגל אחד לא מספיק וצריך לעבוד מאוד-מאוד קשה בתעשייה. צריך לכתוב ולהלחין בלי סוף ולהוציא שירים. יש המון זמרים בארץ שלנו ובגלל זה מי שבאמת רוצה להצליח צריך להיות עקשן מאוד ולא לוותר".

מה חסר באילת בתחום המוסיקה?
רותם: "מה שחסר באילת היא מסגרת לימודית של מוסיקה קלה. מסגרת שמלמדת בצורה מסודרת, שתכלול קצת ידע בהפקה. הכרה במקצוע של הפקה ועיבוד- גם חסרה. הייתי שמח גם לראות נוער אילתי מופיע יותר בברים ובמסגרות עירוניות".

שגיא: "באילת חסרה מאוד מודעות למוסיקה. יש המון אילתים מוכשרים שרוצים להופיע ולהביע את עצמם. אני חושב שצריך לפתוח מקום שמיועד להופעות, אפילו בתוך העיר, לא רק באזור התיירות ולא רק במלונות. יש גם המון פלוסים ואהבתי מאוד את הרעיון של התחרות 'הקול דבש' שבהחלט נתנה במה לאילתים צעירים".

האם צפויים עוד שיתופי פעולה בקרוב?
שגיא: "אנחנו ממשיכים לעבוד על עוד שירים שכתבנו. השיר הבא שיצא, לפחות אצלי, הוא שיר שיצא כסקיצה לאילתים, 'מציאות שונה'. אנחנו כנראה נעשה לו חידוש בקרוב, וגם לרותם צפוי סינגל חדש בקרוב. ביחד, אנו מתכננים עוד שיר מקפיץ לקיץ הבא".
רותם: "הכל פתוח, כל האופציות באות בחשבון".

מה היעד הבא?
שגיא: "להשתחרר מהצבא", הוא צוחק ומוסיף, "זה יקרה בעוד חמישה חודשים ואז יהיה לי יותר זמן לעבוד על המוסיקה ולחשוב מה אני אעשה. המטרה היא להוציא אלבום".
רותם: "יש עוד דרך ארוכה ובעזרת הסביבה התומכת נגיע למטרה. אני מתכוון להמשיך את הדרך שהתחלתי, להמשיך ליצור ולהתקדם בתעשייה כמוסיקאי ולא רק כזמר".

מה החלום הגדול?
רותם: "כמו תמיד, להשפיע על אנשים ולהשאיר חותם כזמר וכמוסיקאי".
שגיא: "שיהיה לי קהל משלי שישמע ויאהב את השירים והחומרים שלי. שאני יוכל להעביר לו את המסר שלי בשירים ושבעזרת השם אני ואחי נעבוד ונפרגן אחד לשני לאורך כל הדרך".


חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש