פרסומת
דלג

יצחק הלוי: "ממחר אני ראש העיר של כולם"

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● 23/10/2013 23:55 ● ערב ערב 2625
את סיפורו של יום הבחירות אפשר לסכם במילותיו של אבי כהן, שהיה הראשון לצאת, לקראת חצות, אל מאות הפעילים שהמתינו דרוכים מחוץ למטה הבחירות של מאיר יצחק הלוי, הממוקם זו הפעם השלישית בצמוד לבית העירייה: "ידענו את התוצאות כבר מהבוקר", הוא אמר, "אבל לא העזנו לומר זאת בקול רם, כי אנחנו פחדנים"
יצחק הלוי: ''ממחר אני ראש העיר של כולם''



במטה הבחירות של יצחק הלוי עשו הכל על מנת שלא להיכנס לשאננות ביום הבוחר. כבר משעות הבוקר ניתן היה להבחין ביוסי חן, האיש שניהל את מלחמת היום, כשהוא מתנהל בתזזיתיות במטה המאויש היטב. כעשרים טלפניות וראשי אזורים נפרסו בחדרים השונים, והתלונות לא אחרו להגיע. "מוציאים לנו פתקים מהקלפיות", התקשרו מהשטח, וחן מיהר להרגיע כי חדשים מודפסים ברגע זה בבית הדפוס. 40,000 פתקים נוספים הוא נאלץ לדבריו להדפיס על מנת להשלים את החסרים. דרמה נוספת נרשמה לאחר שעל פעילי יצחק הלוי שצוידו בסיכות דגל ישראל על מנת שיוכלו לזהותם ברחבות בתי הספר השונים, נאסרה הכניסה למתחמים עד להסרתן. "ידענו שאסור לרשום שמות או לחלק תגים עם שמות הסיעות, אבל חיפשנו משהו שיאפשר לנו לזהות את הפעילים שלנו בשטח והתפלאנו כשאפילו סיכת דגל ישראל נפסלה על ידי ועדת הבחירות", הוא אמר לי. אין ספק כי רמת האדרנלין במטה היתה גבוהה במיוחד כבר משעות הבוקר וביחד עם רמת ארגון גבוהה במיוחד של צוות משופשף שכבר חווה שלוש מערכות בחירות, שתיים מהן בראשות העיר, ניתן לומר שבמטה הבחירות של יצחק הלוי לא זלזלו כלל במאבק מול כהן, שלא חסך מצדו במימון מערך יום הבחירות שלו.

שמשה מנופצת ופתקים שדודים


את בוקר יום הבחירות שלו פתח מאיר יצחק הלוי, כהרגלו בימים אלו, והוא הרי כבר מנוסה, בבית הכנסת, כי אם אפשר לקבל עוד כמה ברכות, בעצם למה לא. כבר בשעה שמונה וחצי הוא יצא לשטח מתחיל את סיורו ברחבי הקלפיות בעיר כשהוא מלווה בפמליה מכובדת. הוא את התפקיד הזה מכיר ואף אוהב. אין ספק כי במגע עם קהל הוא טוב, ועשה רושם שהרחוב מאחוריו. אם את דובי כהן פגשנו במהלך היום בעיקר כשהוא מלווה בבני משפחה ובמנהל הקמפיין שלו, הרי שיצחק הלוי התנהל במהלך היום כראש עיר לכל דבר, והדבר הקרין ביטחון.
מ'מצפה ים' הוא החל לעבור אחד אחד את כל בתי הספר, כאשר את עיקר תשומת הלב תפסה הקלפי הגדולה בעיר, שהוגדרה על ידי מטה כהן כ'מעוז ביתי של יצחק הלוי' – קלפי 'הרי אילת'. לכאן גם נשוב עם ערב, שכן כאן תלהט חגיגת הבחירות במיטבה, רגע לפני שכל צד יפרוש אל המטה שלו לקראת תוצאות האמת.

בינתיים במטה הבחירות של כהן ברח' האגס, שלווה יחסית. שלוש טלפניות ורכזת יושבות מול מסכי המחשב ומוודאות כי תומכיהן הלכו להצביע. יחסית לרמת האדרנלין שנצפתה במטה יצחק הלוי, משהו כאן נראה רגוע ביחס לשעה. אחת הטלפניות מספרת איך בכתה כשסיפרו לה על תשע קלפיות שלהן ש"נשדדו" מפתקים. חלקם קומטו כדי שיפסלו לשימוש, וחלק סתם הוחלפו במיקום כדי לבלבל. סיפור אחד על אלימות בקלפי 'הרי אילת' שהסתיים בהזמנת משטרה סיכם עם זאת את רף האלימות נכון לשעות הצהריים המוקדמות, וגם הוא היה קשור למגזר הרוסי. משהו באילתים שידר משחק הוגן, אלא שאז העלה איתמר יצחק הלוי לעמוד הפייסבוק של מאיר את תמונת הרכב של אחד מפעיליו ששמשתו נופצה. השמועות החלו לרחוש כי המדובר ברכבו של נחום סרי ודאגה קלה נרשמה, שמא יעלה מפלס המתח ויחצה את רף האלימות הפיזית. לרווחת כולם זה לא קרה. גם לא בשעות הערב כששני המחנות נפגשו ברחבת בי"ס 'הרי אילת' שהפכה למוקד החם של הבחירות.

הפרלמנטים עובדים שעות נוספות


בינתיים העבירו הפעילים את שעות הצהריים החמות בשעמום רב. זרם הבוחרים שהיה יפה בשעות הבוקר ועמד על 5 אחוזים, כמעט נעצר ככל שהשמש קפחה וכולם סיכמו שעד לסיום שעות העבודה ושבירת החום הגדול שפקד את יום הבחירות, אין מה לדבר על זרם מצביעים נוסף וכך גם היה. רק בשעות הערב המשיכו המצביעים להגיע, תוך שהם מאמתים את החששות כי מערכת הבחירות הזו מסתיימת ממש כפי שהתנהלה, ללא התלהבות יתרה, ועם אחוז הצבעה נמוך משמעותית מזה שהיה בשנת 2008.
בפרלמנטים שנוצרו לרגע סביב סוכות הפעילים אפשר היה לשמוע ספקולציות מכל הכיוונים. אחת הבולטות שביניהן הגיעה מכיוונו של מטה יצחק הלוי. לטענתם, כשהם סופרים את אחוז המצביעים שלהם, ומחסירים ממנו 25% דוברי אי אמת, הם מגיעים לתוצאה המראה על פער של 12 אחוז ויותר מול כהן. גם בסוכות האחרות הסכימו כי אחוז הצבעה נמוך ישחק לטובתו של יצחק הלוי. "מי שרוצה מהפך, צריך לעבוד הרבה יותר קשה על מנת להוציא אנשים לקלפי", הסביר לי פעיל של מורדי.

לאורך כל היום יתנגשו מסלוליהם של יצחק הלוי וכהן. הם לא יעצרו ללחוץ ידיים. בכל זאת, מערכת הבחירות הזו הצליחה לרדת נמוך למדי, גם ביחס לרף שהכרנו בעבר. "זה מה שקורה כשמביאים לשטח מנהלי קמפיינים מהמרכז", האשים פעיל של כהן בבי"ס 'היובל', ומהעבר השני השיב לו פעיל של יצחק הלוי "ועוד כשמדובר בשניים שהיו בעבר שותפים והספיקו לריב". הוא מדבר כמובן על מוטי מורל, מנהל הקמפיין של יצחק הלוי, מול רונן צור, האיש מאחורי כהן, שניים מהמנוסים שיש בארץ בתחום ניהול מערכות בחירות, שעבדו יחד כשותפים ונפרדו לא בידידות לא מאוד מזמן. הפגישה המקצועית ביניהם בזירה האילתית הולידה דו קרב מלוכלך למדי, שמצא לעצמו זירה מושלמת ב'פייסבוק' ו'יוטיוב'. העיתונות הכתובה התעקשה ואף הצליחה במערכת הבחירות הזו לשמור על ניקיון המודעות, מה שהוביל להשתלחויות בזירה המקוונת.

בלילה, לאחר שייוודעו תוצאות הבחירות יתייחס לכך יצחק הלוי בנאום הניצחון שלו כשיטען כי היתה זו מערכת הבחירות החמורה ביותר מבחינת הקווים האדומים שנחצו בה. שום דבר לא היה מחוץ לתחום, אפילו לא פגיעה במשפחות המתמודדים. מי פגע במי יותר? ומי התחיל ראשון? תלוי כמובן את מי שואלים. וזו כנראה גם התשובה לשאלה מיהו גיבור מערכת הבחירות הזו, שהוכתר לתואר בעזרת שני עיגולים שחורים מחוסר שינה, תחת עיניו – איתמר יצחק הלוי, הבן של, וללא ספק הנשק הסודי ש"התאבד" על המערכה ברמת אמוציות שלעיתים חזרה לפגוע בו אישית ואך דרבנה אותו עוד יותר. כשאמרתי לו את הדבר רגע לאחר שאלי לנקרי שחרר את צעקת הניצחון מעל הפודיום הצנוע ברחבת המטה, הוא השיב לי נרגש "הייתי חייב, הייתי חייב". איתמר ספג המון לכלוך במערכה הנוכחית. לא בטוח שהוא עצמו הבין עד להיכן יתלהטו הרוחות בצד שכנגד. פעילותו על הרשת, זו הרשמית וזו שבה לעולם לא יודה, הצליחה לייצר ככל הנראה את האפקט המצנן שעבד בסיכומו של יום לטובתו של יצחק הלוי.

ההצגה הכי טובה בעיר


בשעה שבע בערב הפך בי"ס 'הרי אילת' לזירה הכי חמה בעיר. מאות אילתים מכל המחנות התגודדו סביב המועמדים שהגיעו אף הם. אנשי דובי כהן תופסים את השטח שליד השער, אנשיו של מאיר ליד דלת הכניסה. מחוץ למתחם עומדים הצעירים – אורי אסרף, ואליחי וקנין ומנסים לשכנע שכנוע של הרגע האחרון. "איך הולך?", אני שואל את אסרף, והוא משיב מיואש: "לשכנע אנשים להצביע היום יאיר לפיד זה כמעט בלתי אפשרי ואני יודע מה זה להביא אנשים מהרחוב", אסרף מכוון מן הסתם לימיו כאיש יח"צ בחיי הלילה בעיר. אליחי מ'אילת אחרת' מפתיע במחמאה ל'צעירי אילת'. לא הוא לא סולח למתן בארי על שהכפיש אותו ברמה האישית, לפחות לא עד שיבקש ממנו סליחה, אבל הוא בהחלט מפרגן להוגנות שהתבטאה ביום בחירות שקט שעבר בין שני המחנות הניצים. "לא היו תקלות מיוחדות בקלפיות", הוא אומר לי, "ואפילו היו מקומות ששמרנו אחד על השני אם ראינו חוסרים של פתקים, או שמישהו הזיז פתקים של האחר. מהבחינה הזו הם היו מאה אחוז" ואסרף מחרה אחריו ומביא בשאפו גדול ל'צעירי אילת', "ששיחקו אותה בארגון מדוגם ליום הבחירות" לדבריו. אין ספק שהשניים קוראים את המפה נכון. בעוד מספר שעות יגשימו מתן בארי וחן בן אפריים את כל הציפיות שנתלו בהם כהבטחת הבחירות הללו, עם שני מנדטים וחצי. אתם יכולים לנחש שזה נגמר בעוגות קצפת לפנים ברחבת השוק.

בינתיים מתחרים ביניהן קבוצות הפעילים של מאיר ודובי בתחרות מי ישיר יותר חזק. בתוך כל הרעש ניתן להבחין בקלף המנצח של 'צעירי אילת', שחר צוברי, לבוש בחולצת הסיעה, כשהוא מסביר למי שרק מוכן לשמוע על הבעיות שיש כיום בענף השיט בעיר, וכן יש לו תוכניות ורעיונות כיצד לשדרג את העיר שלו, אם רק יתנו לצעירים כוח לשנות. לכן בחר להיות מעורב.
"תראה את הפעיל הזה", מפנה את שימת ליבי בכיר עירוני, "זה עולם תחתון שניסו להכניס לי לעירייה ואני חסמתי בגופי", ואחר צוחק ואמור לי, "תראה את האנשים של סטס מהבוקר הם יושבים מתחת השמשייה ומשחקים". דובי ומאיר מצטלמים על כל מי שמבקש והחגיגה הדמוקרטית נרגעת רק קרוב לתשע בערב, אז הולכים כולם להתארגן רגע לפני הפיזור למטות השונים. מאיר כהרגלו בצמוד לבית העירייה, ודובי לימור וחיים, במטה של לימור שלצד רחבת השוק.

הגוש של מאיר לעומת הקבוצות של כהן להב ועמר


בשעה עשר וחצי הכל עדיין רגוע. תוצאות אין, דילוג מהיר בין שני המטות מגלה כי בשניהם כמות דומה פחות או יותר של תומכים, כ-250-300. את ההבדל ניתן להמחיש בהתפזרות הקהל על פני השטח. בעוד שתומכי מאיר מלוכדים בגוש מלוכד וצפוף, מתפלג המחנה היריב לשלוש קבוצות נפרדות המכונסות כל אחת בנפרד וזהו אולי הסיפור כולו של בחירות 2013. לא לימור להב, ולא דובי או חיים, הצליחו להפוך למועמדים בעלי סיכוי עצמאי מול יצחק הלוי. אין ספק, החיבור ביניהם חיזק אותם משמעותית והעלה אותם אל ה-40 אחוזי תמיכה, אך לא הצליח להדביק את מה שמלכתחילה לא נדבק. לימור להב הוקלטה במהלך הבחירות אומרת "דובי גרוע ממאיר" והציבור האמין לה ולא קנה את החיבור, שסך חלקיו לא על עלה על כל אחד מהם בנפרד. לזכותו של יצחק הלוי יש לומר כי הוא טען זאת לאורך כל הדרך. גם כאשר ניסו להסביר לו כי הוא אולי מוביל, אבל ראש בראש, לכל היותר ביתרון של עד 6%, לא הרחק מטווח סטיית התקן, הוא טען שההפרש עומד על בין 15% - 20%. המציאות הוכיחה כי צדק. אם היה משהו שההערכות הנמוכות אותן שמע יצחק הלוי בחודשים האחרונים מאז האיחוד גרמו לו, זה רק לדרבן את מחנהו שלא לקחת את הניצחון כמובן מאליו ולצאת למלחמה בכל הכוח. זה עבד להם בגדול ומרגע שהחלו לזרום תוצאות האמת למטה המרכזי, איש כבר לא פקפק בניצחון החד משמעי. בפער הגדול ביותר בו זכה יצחק הלוי מאז ומעולם יש לציין.

בניגוד למערכת הבחירות הקודמת, הפעם לא היה מקום למהפך שמתהפך. הנתונים שזרמו מהקלפיות היו חד משמעיים וברובן המכריע הוביל יצחק הלוי בפער משמעותי על כהן. בקלפיות המעטות בהן הוביל כהן, הוא עשה כן בפערים קטנים מידי. ברדיו עוד ניסו לטעון בשלב מסוים שהפער מצטמצם, אך במטה של מאיר, אף שהפעילים שמרו על איפוק, ניתן היה לחוש בשלווה של מי שיודע שהניצחון מונח בכיסו והוא רק ממתין לאישור לשמוח. באחת עשרה וחצי יצא אבי כהן וניבא שמדובר בניצחון, חצי שעה אחריו אישש את הדברים גם אלי לנקרי, אבל רק כעבור שעה נוספת בה וידאו כי למעלה מ-40 אחוז מהקלפיות נספרו והמגמה ברורה, יצא לנקרי והכריז את הברור – מאיר יצחק הלוי כאן לעוד חמש שנים נוספות. הקהל שאג, הג'ינגל הושר, וכולם חיכו לאיש עצמו שיגיע עם נעמי ואיתמר מהבית. בנאומו הבטיח יצחק הלוי כי מהיום בבוקר הוא אמנם ראש העירייה של כולם, אבל לא שכח את אלו שניסו לפגוע במשפחתו, להם הבטיח כי הדין עמם ימוצה.

בינתיים, באותה השעה במטה של כהן כבר קיפלו כיסאות, איתמר יצחק הלוי חלץ בקבוק שמפניה והתיז על הפעילים המשולהבים, ומעבר לרחוב, ברחבת השוק, בין שני המחנות היריבים, חגגו הגיבורים האמיתיים של מערכת הבחירות הנוכחית – מתן בארי וחן בן אפריים מ'צעירי אילת' יום הולדת לאחד הפעילים עם עוגה על הפנים, כמיטב מסורת של 'פאב הדובים'. מאיר יצחק הלוי אולי הוכיח כי המכונה המשומנת שבנה עדיין שטה למרחקים ארוכים, אבל מה שעשו שני הצעירים האלמונים האלו למפת המועצה הוותיקה, ראוי לשאפו האמיתי של הבחירות.

תמונת כתבה

תמונת כתבה

תמונת כתבה

תמונת כתבה

צילם: יהודה בן יתח



חדשות אילת