פרסומת
דלג

אנטיפתי

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● 31/10/2013 17:31 ● ערב ערב 2626
שבוע אחרי הניצחון המוחץ. על שולחנו של יצחק הלוי ערימת הבטחות לצד מספר סימני שאלה המאיימים על שלוות הנפש של פרנסי העיר ותיירנה. טור פרשנות פוסט בחירות
אנטיפתי



אירוע מדוגם הפיק מטה הבחירות של יצחק הלוי ביום שני האחרון בחוות הגמלים, ובו הודה למאות הפעילים שנטלו חלק במאמץ להביא אותו אל חיק הקדנציה השלישית. היה על האש, בירה כמים והרבה תודות, שבהחלט מגיעות. מי שלא היה שם הוא רפי הוכמן שלא הוזמן. היתה זו תשובתו של יצחק הלוי לראש העיר לשעבר, שמאן לבחור צד במערכה. לכאורה פרט טריוויאלי, למעשה סמן ראשון לקבורתו הסופית של העשור הראשון לכהונתו. יצחק הלוי לא זקוק לשום ספיח, לא מהעבר ולא מההווה המסתמן של הקואליציה המתגבשת, על מנת לייצב את שלטונו. אחרי שעשה היסטוריה כראש העיר הראשון שזכה בקדנציה שלישית, הוא לא סופר את לימור להב וחיים עמר, שמוזמנים לנבוח כמה שיחפצו. השיירה של מוטי מורל השאירה להם אבק בגובה 15.6% - הפער הגדול ביותר שהשיג כאן ראש עיר בעשרים השנים האחרונות. דובי כהן, כך עולה לפחות מהצהרתו מהשבוע שעבר לפיה אין לו רצון "לצעוק חמש שנים מהאופוזיציה", סתם לא סופר את עצמו. בכך, יש יאמרו, ניתן לראות תשובה לתומכיו שביקשו לראות בו מלוכה וקיבלו אתון שאפילו לא מסכימה לנעור (בינתיים לאור לחץ ציבורי נראה כי חזר בו, לפחות לעת עתה).

המבחנים האמיתיים


מהבחינה הזו יצחק הלוי במצב הפוליטי האידילי ביותר בו עמד מאז ומעולם, כעת עולה השאלה האם זה טוב או רע לאילת? מתנגדיו של יצחק הלוי מצקצקים כעת תחת לשפמם: "אם עד עכשיו הוא השליך על כולנו גרעינים מהמרפסת, עכשיו הוא יתחיל להשתין מהמקפצה", רוצים לומר: בקדנציה הזו יצחק הלוי דואג ליצחק הלוי. אבל אין הכרח שכך באמת יפלו הדברים. קדנציה שלישית היא הזדמנות נפלאה להפוך מעוד ראש עיר שעבר כאן בדרך, למי שכונן, או לחילופין פורר את המותג המתיישן והולך – "אילת". את התשובה, אם כן, לשאלת המיליון, נקבל במהלך הקדנציה הקרובה משתי שאלות אחרות שעומדות על הפרק, ולא, אף אחת מהן לא קשורה לנמל תעלה או לרכבת, שני עניינים שממש לא עומדים להתרחש, לא בקדנציה הנוכחית וגם לא בעוד עשור - אלא דווקא מתשובה על השאלות האם ישרוד הפטור ממע"מ באילת את חוק התקציב הבא של מדינת ישראל, והאם תשכיל אילת לבנות 5000 חדרי בתי מלון בחמש השנים הקרובות, רצוי מאוד סביב הלגונה המסריחה, סליחה המזרחית.
נפרט: אין ספק שהישגו הגדול ביותר של יצחק הלוי בקדנציה הקודמת, לפחות בכל הנוגע לרייטינג, היא השבת הטבת המס למעסיקים בגובה 10%. מעטים יודעים שההטבה הזו הושבה לנו במחיר והמחיר היה אי השבתה לגמלאים ולבני משפחה מדרגה ראשונה של בעלי העסק. שני סקטורים שנהנו ממנה בעבר וכבר לא ייהנו ממנה בעתיד הנראה לעין. אלא שישנם הטוענים כי מאחורי הקלעים נרקם בין ראש העיר שהתפקד באותה העת לליכוד, לבין ראש הממשלה, דיל סודי. יאמר מיד, יצחק הלו נשאל על ידי בזמנו על קיומו של דיל כזה והכחיש נמרצות, אבל ישנם המתעקשים כי הדיל הלך כך: ברור שראש עיר שיאבד את הפטור ממע"מ במהלך המשמרת שלו, רגע לפני הבחירות המוניציפאליות, יאבד באחת את כסאו. לפיכך, יתפקד יצחק הלוי לליכוד, יקבל בחזרה את הטבת המס כשהיא מקוצצת, יקבל הבטחה לפיה עד לבחירות המקומיות לא יילקח מאיתנו הפטור ממע"מ, ואולם לאחר שייבחר מחדש, ולאחר חלוף זמן ראוי, לא יתנגד לביטול הפטור בספר התקציב הבא, אי שם לקראת 2015. האמת חייבת להיאמר, הדיל הזה נשמע מעט הזוי וספק אם אכן התרחש מעבר ליקום הספין, אבל הוא בהחלט מעורר את הסוגיה שתקבע האם ייחרט יצחק הלוי בדפי ההיסטוריה של אילת כראש העיר שהציל את העיר, או זה שפשוט נשאר אחרון לכבות בה את האור, מה שמעביר אותנו אל הסוגיה השנייה בה ייקבע תפקידו ההיסטורי של יצחק הלוי.

אפשר להתחיל לארוז




בשבוע שעבר ביקר באילת השר לשעבר חיים רמון, הוא עבר כאן בדרכו לביקור בעקבה, בפרויקט התיירות 'איילה', המוקם במהירות מבהילה בצמוד לגבול עם ישראל. רמון חזר משם פסימי. למכריו באילת בישר שהם יכולים להתחיל לחסל את ענייניהם בעיר, כי העסק גמור וכולם יודעים זאת. לאילת אין שום סיכוי אף לא קלוש מול נווה המדבר שמוקם בצמוד לאזור המלונות שלנו. כל מי שממריא מאילת יכול להיצבט בקנאה מהמראה המהמם של הלגונות הכחולות שנחפרו ולצדן שלדי מלונות פאר המתרוממים אל הרקיע בקצב מעורר התפעלות. בתוך שלוש ארבע שנים נהפוך להיות החצר האחורית של עקבה, כל מה שסיני היתה אמורה להיות והפסידה לטובת 'אל קעידה', יתגשם בירדן היציבה ביטחונית. הסיוט שאמור היה לקום לנו ממצרים ושלרגע נראה היה שניצלנו מציפורניו, קם עלינו לכלותנו עשרת מונים באדיבות מלך ירדן. עקבה היא כבר מזמן עיר של למעלה ממאה אלף תושבים. פי שתיים מאילת, המגובה בתשתיות שלא היו מביישות את אירופה. כשאילת נרדמה לשני עשורים בשמירה, השכילו שם להכריז על האזור כאזור סחר חופשי הנהנה מאוטונומיה כלכלית, ועודדו משקיעים לבנות ולבנות. נראה כאילו מישהו שם הסתכל עלינו ולמד איך לא עושים. רשמו לפניכם את התחזית הבאה – ביום בו יקבל וועד העובדים הישראלי הגדול הראשון, זה שרגיל לרדת מדי שנה לאילת על מאות עובדיו, הצעה מהממת בחצי המחיר מפרויקט 'איילה' הירדני, באותו היום אפשר לפרסם את מודעת החיסול של אילת. זה יקרה בעוד שלוש ארבע שנים לכל היותר. גם כך נמאס לוועדי העובדים לדורותיהם לרדת שוב ושוב אל אילת השחוקה על אטרקציותיה היקרות. הצעה להגיע אל האואזיס החדש של האזור, בחצי מחיר ועם 'הכל כלול', לא תשאיר אותנו במרוץ, סליחה, אפילו לא תרשום אותנו למרוץ ואל תנסו למכור לי שבעקבה אין מה לעשות בערב. גם באילת אין. תסמכו על בתי המלון שם שישכילו לערוך לוועדי העובדים הישראלים חפלות עם רקדניות בטן והעסק סגור. כאן האלטרנטיבה היא לא טבריה החרדית, כאן זה גן העדן החדש של הים האדום וסמכו על הירדנים שידעו כיצד לפתות את הישראלי המתגעגע לסיני להגיע.

מה ניתן לעשות?
לא הרבה. צודק רמון בתחזיתו, הרע מכל עוד לפנינו, ואם ישנה מטלה המוטלת על כתפיו של יצחק הלוי היא לפעול במתכונת חירום, לבנייתם המיידית של 5000 חדרי בתי מלון, ולא בני שלושה חדרים, אלא כאלו שיתחרו באואזיס המתהווה בעקבה, ורצוי סביב הלגונה המזרחית, שלא יעלה על הדעת שעדיין תקועה בערכאות ללא מושיע. לצד אלו עליו לקדם מיידית בניית מרכז קונגרסים בינלאומי שכן באירופה מסתובבים מידי שנה למעלה מ-400 כנסים וקונגרסים בינלאומיים שרק מחפשים היכן לגוון השנה. כל קונגרס כזה יכול למלא את אילת לשבוע ועוד בתקופת החורף. השבוע שוחחתי עם אחד מבעלי החופים בעיר, שיצא לו ללגום שלוק של שכרון חושים מהגעתה של הנחתת האמריקאית שהפציעה בנמל אילת לרגע קט והותירה את בעלי העסקים עם הלשון בחוץ, "לו היתה לי ספינה אחת כזו בחודש, אחת בלבד", הוא בכה לי, "הייתי אדם מאושר". יצחק הלוי, אלי לנקרי ויוסי חן - הבטחתם להמשיך בעשייה? ובכן לפניכם עיר במצב חירום. הניחו בצד את התוכניות לרכבת, נמל תעלה ועיר ספורט בינלאומית, תוכניות שגם שר האוצר וגם שר התחבורה מבטיחים שלא עומדות להתגשם והוכיחו שאתם מסוגלים לייצר מענה מיידי, הגיוני, סביר ואפשרי, למכה הניחתת עלינו ממזרח. נטל ההוכחה עליכם, אנחנו באמת מאחלים לכם הצלחה, אחרת אוי ואבוי לכולנו.


כל מה שצריך להבהיל אתכם ממזמן בעקבה


•גרים בה למעלה מ-103,000 תושבים.
•יש לה רכבת כבר מאז תחילת המאה העשרים. המסילה מתפצלת ממסילת הרכבת החיג'אזית וכיום היא משמשת בעיקר להובלת מטען. המסילה מסתיימת בנמלה של העיר.
•בעקבות חילופי שטחים עם ערב הסעודית היא זכתה ל-12 ק"מ חוף נוספים בתמורה ל-6000 קמ"ר מדבר.
•כיום, נמצאות הממלכות במשא ומתן לגבי עסקה נוספת שתגדיל עוד יותר את המוצא הימי היחיד של ירדן.
•מאז שנת 2001 מוכרזת עקבה כאזור כלכלי מיוחד המנוהל על ידי "רשות האזור הכלכלי המיוחד של עקבה.
•שעור הצמיחה הכלכלית שלה גדול מהממוצע הלאומי של ירדן.
•בעיר הנהנית מהקלות מיסוי מסוימות, הולכים ומוקמים מספר פרויקטים נדלניים רחבי היקף, בעיקר בתי מלון, דוגמת "מפרץ טטלה", "סריאת אל-עקבה" ו"איילה אואזיס". פרויקט רחב היקף נוסף הוא "מארסה זאייד" שיכלול מרינה ובה מקום עגינה לכ-300 סירות, מסוף לאוניות תענוגות ומספר בתי מלון.
•מאחר ונמל עקבה הוא הנמל היחיד בירדן, כמעט כל הסחר הבינלאומי של המדינה עובר דרכו, ובכלל זה ייצוא הפוספטים של המדינה. לצד הנמל התפתחה תעשייה כבדה והוא משמש גם כמרכז לוגיסטי של מספר חברות בינלאומיות.
•סמוך לגבול הסעודי פועלת תחנת הכוח הגדולה בירדן.
•התיירות היא אחד מענפי הכלכלה החשובים בעיר, ולצד חופי העיר והספורט הימי המשגשג בה, היא משמשת כנקודת מוצא לתיירים המבקרים בפטרה ובוואדי ראם. עקבה נבחרה כעיר התיירות הערבית לשנת 2011.
•נמל התעופה הבינלאומי המלך חוסיין שוכן בערבה, כעשרה ק"מ צפונית למרכז העיר. מהנמל מופעל קו טיסה סדיר אל נמל התעופה הבינלאומי עמאן-המלכה עאליה ומספר קווי טיסה עונתיים לערים באירופה.
(מקור: ויקיפדיה ישראל)

חדשות אילת