לא פשוט לעשות היסטוריה קטנה, אבל מרגריטה זרובין עושה את זה כבר בפעם השנייה. היא עזבה את גרמניה ואת הפסנתר והגיעה לאילת בשביל השמש והים. היום היא אוחזת כבר בשני פרסים ע"ש חן אפרת ז"ל ומחקר פורץ גבולות. בענווה וביישנות אין גבול היא כאן כדי לספר על החום של הישראלים, המשפחה הרחוקה ורגעי השבירה שגורמים לה להתגעגע למוסיקה. אל תספרו לפרופסור, אבל עכשיו היא שוקלת לחזור לפסנתר
