פרסומת
דלג

כירורגיה תת ימית

מאת: אביבה דקל ● 14/11/2013 21:46 ● ערב ערב 2628
צילום: זוהר רביבו, צילומים תת ימיים ד"ר טולסטוב / שלוש אהבות יש בחייו של דר' גלב טולסטוב והוא חי את כולן= אהבתו הגדולה הראשונה היא אשתו ובנותיו, אהבתו השנייה היא הרפואה והשלישית- עולם הצלילה והצילום מתחת למים. נעים להכיר מנהלה החדש של המחלקה הכירורגית בבית החולים 'יוספטל' בעיר
כירורגיה תת ימית

תמונת כתבה


לפני כשלושה שבועות, אחרי ששימש חמש שנים כרופא בכיר במחלקה הכירורגית בבית החולים 'יוספטל' בעיר, קיבל דר' גלב טולסטוב לידיו את ניהול המחלקה הכירורגית בבית החולים, במקומו של דר' אולשה שפרש לגימלאות. מנהלה החדש של המחלקה הכירורגית ביוספטל אילת משרה עליך שלווה ובטחון, ותוך דקה או שתיים במחיצתו אתה כבר משוכנע שאם הוא זה המטפל בך – הכל יהיה בסדר.
אולי זה החיוך הקטן, אולי שיער השיבה המכסה את ראשו, למרות גילו הצעיר יחסית 47, ואולי זה השקט הפנימי שלו המשדר לכולם שאפשר להירגע - ד"ר טולסטוב בשטח, והכל יהיה טוב.
ד"ר טולסטוב עושה את מה שהוא אוהב, ומה שהוא אוהב זה לרפא חולים. את זה הוא החליט כבר בגיל צעיר, למעשה, מאז שהוא זוכר את עצמו ידע ד"ר טולסטוב שמה שהוא רוצה לעשות בחיים זה להיות רופא ולעזור לאנשים. את הכירורגיה הוא פגש בגיל מבוגר ביותר בין ההתמחויות השונות שעבר, אימץ אותה לעצמו כמקצוע ומאז הוא עוסק בה במסירות ובאהבה ועושה כל מה שהוא יכול כדי להחזיר למנותחיו את בריאותם.

תמונת כתבה


תמונת כתבה


אהבה מנגיעה ראשונה


בשנת 2000 עלתה משפחת טולסטוב מאוקראינה וקבעה את מושבה באשקלון. השנה הראשונה שלהם בישראל עברה עליהם בלימוד השפה ובהסתגלות למקום החדש. ד"ר גלב טולסטוב, שמאחריו היו כבר עשר שנים של כירורגיה באוקראינה, נאלץ כמקובל בארץ לעבור התמחות מחדש, שכן לא מכירים בישראל בהתמחויות מאירופה ומהגוש המזרחי. משקיבל את הרישיון לעבוד ככירורג בארץ הוא החל לעבוד ולעשות מה שהוא יודע לעשות הכי טוב- לנתח. תחילה עבד שנה בבי"ח 'איכילוב' ואחר כך בבי"ח 'אסף הרופא'. בכל יום הוא נסע מאשקלון למקום עבודתו בשנה ראשונה בית חולים 'איכילוב' בתל אביב. אחרי שנה נעשתה הדרך ארוכה עוד יותר, מביתו לבית החולים 'אסף הרופא', 62 ק"מ בכל כיוון, מדי יום – לא פשוט כלל.
אשתו, שהיא רופאת שינים, החלה לעבוד במקצועה כשכירה במרפאה פרטית באשקלון ואת חופשותיהם בילו במשהו ששניהם אוהבים – טיולים ברחבי הארץ החדשה שאימצו לעצמם.
בשנת 2001 הגיע ד"ר טולסטוב לאילת בפעם הראשונה לנופש עם אשתו אלונה ושתי בנותיו אלינה וניקה. כאן הוא פגש את אהבתו הגדולה השלישית. ד"ר טולסטוב התאהב עד מעל לאוזניו בים האדום הכחול, במעמקיו, ובחיים השוקקים שמתחת לפני המים. מהרגע הראשון הוא התמכר לצלילה ולצילום מתחת לפני הים.

"כולנו התאהבנו באילת ממבט ראשון", הוא מספר בחיוך, "מאז הגענו לאילת בפעם הראשונה, בילינו כאן לפחות אחת לשנה ונהנינו מכל רגע. אשתי נדבקה גם היא ב'חיידק הצלילה' ושנינו צוללים, מצלמים וחיים את חווית הצלילה והצילום ב'ים האדום' בצורה טוטאלית, חוויה שהפכה לחלק חשוב מאוד בחיינו", הוא מספר.

בשנת 2008 ביקר ד"ר טולסטוב, בין הצלילות והצילומים מתחת למים, בבית החולים 'יוספטל' באילת, ופגש את ד"ר אולשה, שניהל את המחלקה הכירורגית. פגישה זו הייתה לנקודת מפנה חשובה בחייו. ד"ר אולשה הציע לו לבוא ולהחליף אותו בכל פעם שהיה עליו להעדר מבית החולים. ד"ר טולסטוב שמח להצעה, והחל להגיע לאילת להחליף את ד"ר אולשה מדי פעם גם לשבוע - וכל השאר היסטוריה.

"כמו לעבוד על אי"


"החלטתי שאילת היא המקום שמתאים לי. לא רק כאתר צלילה מרתק, כי אם גם בעבודה", מספר ד"ר טולסטוב. "התאימו לי צורת העבודה בבית החולים, אופי העבודה והאתגר שמעמידה עבודה בבית החולים באילת בפני כל רופא. לפני חמש שנים משהוצע לי לעבור לעבוד ב'יוספטל' כרופא בכיר במחלקה הכירורגית, ידעתי מיד שזה מה שאני רוצה. שלושה חדשים לקח לנו להתארגן ולרדת לאילת, ומאז אנחנו כאן".
כשד"ר אולשה יצא לגמלאות, הוא הציע את התפקיד לד"ר טולסטוב, שקבל את ההצעה באהבה, וקיבל לידיו את ניהול המחלקה הכירורגית. "כעת אין לי כל ספק שאני כאן כדי להישאר", הוא מבהיר. "אני אוהב אתגרים, והעבודה בבית החולים באילת היא אתגר רציני ביותר. העבודה כאן היא כמו עבודה על אי. אתה מרוחק מכל בי"ח אחר בארץ, צריך להסתמך רק על ההחלטות שלך – להיות לחלוטין עצמאי בשטח. אתה לא יכול לקרוא למישהו שיעזור או ייעץ. אפשר כמובן להתייעץ טלפונית עם עמיתים למקצוע, אבל בסופו של דבר אתה הוא שעושה את ההחלטה הסופית ומבצע את הדבר שאתה מאמין שהוא הדבר הנכון. האחריות היא רק עליך. במקביל, אשתי פתחה באילת קליניקה פרטית, ושנינו מרגישים שעשינו את ההחלטה הנכונה כשהגענו לאילת. לחיות ולעבוד באילת זו איכות חיים אחרת לחלוטין מאיכות החיים בכל מקום בארץ – טובה יותר ונוחה יותר. מורגשת בעיר מאוד עשייתו של ראש העירייה הפועל לטובת התושבים וכתוצאה מכך העיר מסודרת, נוחה, נקייה ותענוג לחיות בה. אנחנו אוהבים את הים, את המדבר, שוחים, צוללים, מצלמים וגם מטיילים הרבה במדבר שמסביבנו. שנינו אוהבים מאוד את מקומות העבודה שלנו. אני נהנה מהאילתים שאני פוגש, ואני מכיר כבר המון אנשים. באילת, בשונה מבמקומות אחרים בארץ, כשאתה יוצא לרחוב או לשפת הים מכירים אותך, אומרים לך שלום ונותנים לך להרגיש שייכות - דבר שאין בשום מקום אחר בארץ".
למרות ששתי בנותיו של ד"ר טולסטוב לא נמצאות באילת, אין לו כל כוונות לעזוב בעקבותיהן: "אלינה, ביתנו הבכורה, סיימה את האוניברסיטה העברית כאחות במקצוע הסיעוד והיא משמשת כקצינה עתודאית בצה"ל. היא הייתה מפקדת רם 2 ב'יוספטל', וכיום היא מפקדת על מרפאה גדולה במרכז הארץ ולא תמיד מצליחה להגיע לאילת", הוא משתף, "בתנו הצעירה, סיימה את לימודיה בבית הספר ב'יטבתה', וכרגע עושה שירות לאומי בבאר שבע במוסד לחינוך מיוחד ומטפלת באוטיסטים. זה כנראה מה שהיא רוצה לעשות בעתיד. אני לא יודע מה תעשינה הבנות, אבל אני ואשתי כאן כדי להישאר".

תמונת כתבה


שאלתי את ד"ר טולסטוב מה דעתו על בית החולים 'יוספטל' והוא השיב:
"לדעתי אצלנו ב'יוספטל', איכות הרפואה הרבה יותר גבוהה מבכל מקום אחר, ויש לי למה להשוות, אחרי ניסיון עבודה בבתי חולים אחרים בארץ. כל הניתוחים המבוצעים במחלקה שלנו ב'יוספטל', נעשים אך ורק על ידי רופאים בכירים – אין לנו כאן מתמחים. בבתי החולים הציבוריים בארץ, כל המנתחים הם מתמחים. דבר שני חשוב מאוד הוא שאין לנו כמעט סיבוכים, וזה נובע מהרמה המקצועית הגבוהה של המנתחים ומהעובדה שכמעט ואין לנו בבית החולים באילת מקרים של זיהומים. דבר נוסף שהוא לא פחות חשוב הוא שב'יוספטל' מקבלים החולים יחס אישי, חם, ולא יחס מנוכר כמו בבתי החולים האחרים. במחלקה הכירורגית, אותה קבלתי לניהול אחרי פרישתו של ד"ר אולשה, הצוות כולו – הסיעודי וגם הרפואי הוא מעולה. הצוות המקצועי חזק מאוד מבחינה מקצועית ומלוכד, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא להשגת המטרה שלנו - לרפא חולים. כולנו בדרך כלל בדעה אחת ובאותו כיוון ואין חתרנות ואין מי שמושכים לכיוון אחד ואחרים לכיוון אחר - אין קונפליקטים, אין בעיות, זה מצב שאותי משמח והוא טוב גם לחולים".

ומה בעתיד?
"אשתי ואני אוהבים את העיר ואת מקומות העבודה שלנו. שנינו צוללים וגם מצלמים מתחת למים, ותחביבים אלה ממלאים אותנו מאוד. אני עצמי מצלם המון – גומר דיסק קשיח שני טרה בחצי שנה. יש לי כבר מאות צילומים שחלק מהם תליתי כאן במסדרון של המחלקה, כדי להכניס קצת יופי למקום הזה. המדבר הסובב אותנו מעניין ומרתק גם הוא ואנו מטיילים בו הרבה. אנחנו נהנים מכל רגע של חיינו כאן ואנחנו פה כדי להישאר".




חדשות אילת