פרסומת
דלג

פרוייקט חונכים

מאת: ● ● ערב ערב 2148
כמאה ילדים זכו השנה להיות חלק בפרוייקט חונכים המופעל בעיר ע"י אירגון יד אליעזר. הם ילדים נוספים במשפחת החונך, אהודים מקבלים אההבה וחום מהחונך שלהם וזאת ללא הבדלי אהבה דת גזע או מוצא. אין פה ניסיון להחזירם בתשובה רק רצון להושיט יד לאלו המבקשים אותה.

כ- 30 חונכים אילתים לקחו על עצמם את עבודת הקודש עם ילדים הזקוקים לעזרתם. כמאה ילדים בעיר קיבלו חונך חלקם מתראים עם החונך שלהם כבר שנה שניה או שלישית ! חלקם עושים את צעדיהם הראשונים עם החונכים. לכל ילד שנכנס לתוכנית החונכים מוצמד חונך המשתדל להעניק לו את המירב. הם נפגשים מספר פעמים בשבוע מוזמנים לבית החונך בשבתות וחגים הם יוצאים לטיולים משותפים, נוסעים לים ולבריכה. חניך יכול להתקשר לחונך בכל שעה כדי לשאול לעצמו, לבקש עזרה או סתם כדי לדבר איתו והחונך מבחינתו מתפנה אליו בכל שעות היממה. החונכים עצמם הם אבות, בעלי משפחה המקבלים את החונכים כבן נוסף למשפחה ולא פוסחים עליהם כשהם מארגנים יום כיופים עם הילדים הפרטיים שלהם. הם כבר יצאו לטיולים שונים ברחבי הארץ האחרון היה במוזיאון בת"א אליו הם נסעו באוטובוס מאורגן עם החונכים שלהם. זה אולי נשמע קצת חריג בנוף ולא אמיתי אבל זה קורה כאן בעיר שלנו.

איך זה עובד?
יצחק בן תקווה מספר,"משפחות רבות פונות אלינו בבקשה. אנחנו בודקים את המשפחות ואת הבקשות ומנסים לתת עזרה לכל דורש. כמובן שאנחנו נתמכים ע"י תורמים בעיקר מחו"ל ושמחים תמיד לכל בעל עסק שרוצה לתרום ולעזור".

האם החונך מקבל כסף?
"החונכים מקבלים תגמול קטן אבל ללא ספק אין פה סכום גבוה המכסה את הוצאות. כל חונך עובד בבוקר כדי לפרנס את משפחתו ונפגש עם הילדים אחה"צ בדר"כ בשעות 7:00-19:00 וכמו כן החונכים מזמינים את הילדים אליהם הביתה בשבתות וחגים ותמיד תמיד קווי הטלפון שלהם פתוחים לשיחה עם הילדים, בזמן בו הם זקוקים להם. אני אישית יכול לספר לך שלא פעם התקשר אלי חניך ב-12 בלילה וקיבל את כל העזרה לה הוא היה זקוק".

אז כמה אתה מקבל?
יצחק לא ממהר לדבר על התשלום, אחרי שיח ודברים הוא מוכן לספר כי בחודש הזה הוא קיבל 500 ש"ח ואנחנו מדברים על כ-ארבעה ילדים איתם עובד יצחק,יום יום. גם בשבתות וחגים מצטרפים אליו הילדים והופכים לחלק מהמשפחה.אם יצחק מארגן יום משפחתי בקולנוע או בים הוא מיד מזמין גם את הילדים המאומצים שלו שמקבלים את אותו היחס החם אותו מקבלים ילדיו. אחרי קצת שיכנועים הוא מגלה כי רב הכסף שהוא מקבל נתרם בדרך עקיפה לחניכים אבל את זה הוא לא רוצה לספר ועל זה הוא לא רוצה להרחיב. הוא הגיע לפה בסך הכל כדי לעודד משפחות הזקוקות לעזרה לבוא ולבקש אותה, הוא מעודד חונכים וישמח מאוד עם עיריית אילת ואולי בעלי עסקים יקראו את הכתבה ויסכימו לתרום לילדים האלה הזקוקים לבית חם ומשפחה תומכת.

מה הם התנאים כדי להיות חונך?
"חונך שעובד אצלנו חייב להיות בעל משפחה כדי שיבין את צרכיו של הילד ויהיה יותר עירני לצרתו. החונכים עוברים השתלמויות וקורסים ויודעים לתת מענה לכל בעיה. הם עושים את העבודה מכל הלב ויודעים שהילדים האלה תלויים בהם. ישנם ילדים שמטופלים ע"י אותו חונך כבר ארבע שנים, ממש מתחילתו של הפרוייקט"

חמד רמי הוא איש משפחה אילתי, יש לו חמישה ילדים,הוא עובד כמחנך בבית הספר ויש לו תאר בחינוך וכיועץ חינוכי. הוא חונך ארבעה ילדים, להם הוא מקדיש את שעות אחה"צ השבתות והחגים וכשהוא נשאל כמה ילדים יש לך הוא עונה ללא היסוס "תשעה", ואז הוא מחייך ומסביר "רק רגע יש לי חמישה ילדים מאישתי שתחייה ועוד ארבעה ילדים אותם אני חונך.

זו הקרבה גדולה מאוד לקחת על עצמך 5 ילדים נוספים ולצרף למשפחתך לא?
"לצרף ילד למשפחה זו הקרבה גדולה, אבל הגמול הוא רב. כשאני רואה איך הם מתפתחים ומצליחים זה הגמול שלי. מלבד זאת בעולם החרדי אנחנו בנויים על נתינה ולכן זה הופך לחלק ממה שאנחנו".

האם זה משנה לך האם הילד חילוני או דתי?
"אין זה משנה אם הוא חילוני או דתי, אנחנו לא כופים עליהם את הדת זה לא העיניין אנחנו עוזרים להם, נותנים להם דמות אב, תומכים בהם כשהם זקוקים לתמיכה. אנחנו בקשר עם המורים כדי לעזור להם בלימודים, עושים איתם שעורי בית, רואים איתם סרטים, לוקחים אותם לים עושים איתם למעשה הכל".
איך המשפחה שלך מגיבה כשהילדים הללו מגיעים?
"כולנו הופכים למשפחה אחת גדולה".

מי הקים את פרוייקט החונכים?


עמותת יד אליעזר הינה עמותה המחלקת מזון לנזקקים. הם התחילו את דרכם בירושלים ופתחו סניפים ברחבי הארץ. דב ויזל הוא המנכ"ל (אם אפשר לקרא לו כך) הוא מגייס תרומות לשם כך ועובד רבות עם מתנדבים רובם ככולם חרדים התורמים מזמנם כדי לתת. על פרוייקט חונכים הם כלל לא חשבו, עד שיום אחד לפני כשש שנים נשלחו מתנדבים לביתה של אם חד הורית בצרה, וביקשו לעזור לה. שכנתה של האישה סיפרה כי בעלה של שכנתה הוא סוחר סמים שנתפס ונכלא והאם גרה במקלט ללא אוכל וללא תנאים אנושיים. הרב רפאל קוגלר, מרכז החונכים מספר,"הגענו אל האישה וראינו באיזה תנאים איומים היא גרה, זה לא היה נעים בכלל. נתנו לה אוכל ושאלנו מה עוד אפשר לעזור, היא רק חייכה ואמרה לנו "אני יכולה להיסתדר עם הכל, אבל רק דבר אחד מטריד אותי הבן שלי. הבן שלי מגיע לשכונה הזו שהיא שכונה לא טובה, אין לו פה אבא יציב שיעזור לו ולא תמיכה, אין לו דמות לחיקוי ואני חוששת שסופו לא יהיה טוב. אם תוכלו לעזור לי עם הבן שלא יתדרדר אחרי מה שהוא עבר זו תהיה המצווה הכי גדולה.אני זקוקה לחונך". מיד הלכנו אל הרב ויזל וסיפרנו לו את מה שאמרה לנו האישה, היות ולא עסקנו בתחום הזה בכלל לא ידענו מה לעשות. הרב מצא מיד איש בעל משפחה שלקח על עצמו את האחריות והשמועה על החונך מיד עשתה לה כנפיים. כמה שבועות לאחר הסיפור הזה, נסע הרב ויזל לארה"ב כדי להתרים כסף לאגודה, הוא סיפר את הסיפור על האישה לתורמים שנכחו במקום. אחת הנשים התורמות, ניגשה אליו הוציאה סכום כסף נכבד ואמרה לו לך על זה, מי יודע כמה ילדים כאלה זקוקים לדמות אב, אולי נוכל לעזור להם". כך החל פרוייקט החונכים בירושלים, בנתיים נכנסה עיריית ירושלים לסיפור ולשותפות אמיצה ביחד עם יד אליעזר. כיום כ-500 ילדים נהנים משלוש מאות וחמישים חונכים רק בירושלים.

יצחק בן תקווה- התקווה אילתית


אז איך הגיע הרעיון לעיר אילת כשהרב קוגלר בכלל לא מכיר את הדרך לאילת?
"יום אחד קיבלתי טלפון מאישה שגרה בירושלים ונעזרה בנו עם חונך. לאחר גירושים מהבעל, היא עזבה את ירושלים ועברה להתגורר באילת. היות ותקופה ארוכה בנה טופל ע"י והיה מאושר היא רצתה שאנו נמשיך בדרך שהתחלנו, נעזור לילד ונצמיד לו חונך באילת. מיד עניתי לה שאיני מכיר חונכים באילת, אבל הבטחתי לנסות ולטפל בנושא. אחד החונכים שלי בירושלים, סיפר לי כי יש לו קרוב משפחה הגר באילת ושמו יצחק בן תקווה. מיד יצרנו קשר עם האיש והוא לקח את הנושא ברצינות. יצחק לקח את הילד תחת חסותו,למד את הנושא במהירות ובמסירות ונכנס לעסק הזה. מהר מאוד גיליתי שפתחנו פתח למשפחות האילתיות". יצחק החל לקבל בקשות ממשפחות נוספות שראו את עבודתו, הוא עשה עבודת שטח והגיש דו"ח מפורט על מספר המשפחות הזקוקות לעזרה בעיר. " האמת היא שהדו"ח עמד על שולחני מספר ימים ואני אפילו לא נגעתי בו הייתי טרוד בעבודתי. יום אחד כשפניתי ובדקתי את הדו"ח חשכו עיני הרגשתי ממש כפושע, כל כך הרבה משפחות זקוקות לעזרה, יש על מי לסמוך ואני לא עושה כלום. מיד ניגשתי לעבודה. ירדתי לאילת והתחלתי ביחד עם יצחק להרים את הפרוייקט באילת.

אם חד הורית שיודעת על הכתבה מתקשרת ומספרת על הנס שאירע לה כשיצחק התחיל לטפל בילד שלה,"אני מתרגשת לשמוע שאת כותבת על האנשים המקסימים האלה, אני חייבת לציין שחייתי בחושך גדול עד שהם הוציאו אותי לאור. הילד שלי כבר ארבע שנים בפרוייקט והוא מילד עצבני שאינו לומד, מדבר לא יפה ואלים הפך להיות פרח. השנה הוא עלה למצוות ואני מברכת כל רגע את החונך שנתן לו דמות אב, חיזק את ידיו, נתן לךו הרבה אהבת אב, לימד אותו דרך ארץ והכניס אור למשפחתנו".


בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש