פרסומת
דלג

מחדל דליפת הדלק: היכן היו הירוקים?

מאת: עומר כרמון ● 26/12/2014 22:48 ● ערב ערב 2686
ככל שמתגלים פרטים נוספים על האירועים שקדמו לדליפת הדלק בצומת באר אורה, לא ברור היכן היו פקחי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. העבודות של קצא"א בצומת באר אורה החלו שבועיים לפני הדליפה. כל מי שעבר במקום, יכל להבחין בכך. המשרד להגנת הסביבה: "לא ידענו"
מחדל דליפת הדלק: היכן היו הירוקים?



ידיעה קשורה:
הביוביות שפכו את תכולתן בנחל שלמה: המפקח: "יש כאן ביוב. אז מה?"

שלושה שבועות לאחר דליפת הנפט בבאר אורה, השאלות הקשות רק הולכות ומצטברות. גורם בכיר במשרד להגנת הסביבה אמר השבוע ל'ערב ערב', כי קצא"א לא עדכנה אותם מראש על העבודות להעתקת קווי הדלק. אולם מתברר כי העבודות החלו שבועיים לפני הדליפה ולכן לא ברור כיצד פקחי המשרד ורט"ג לא ידעו עליהן.

"כשבועיים ימים לפני אירוע הדליפה, העתיקה קצא"א מקטע של הצינור. על מנת לבצע את עבודות ההעתקה, יש צורך כמובן לרוקן את הצינור מהנפט", הסבירו השבוע חמישה מתושבי באר אורה בתביעה ייצוגית שהגישו נגד קצא"א. "במשך כשבועיים, עמדו בתור, בכניסה ליישוב באר אורה, מאות מכליות נפט, לתוכן נשאב הנפט במשך כל היום והלילה. במשך כשבועיים, ובזמן שנשאב הנפט מהצינור, ריח חזק של נפט התפזר בכניסה ליישוב, וכל רוח מזרחית הכניסה את אדי הנפט היישר לבתיהם של התושבים מדובר היה בריח קשה שגרם לאי נוחות משמעותית לתושבים, לרבות כאבי ראש ובחילות. תושבי הישוב באר אורה אשר לא היו מודעים באותה העת לסכנה, פשוט עברו, בין בנסיעה ברכב ובין בהליכה רגלית, אף מספר פעמים כל יום בצומת עם אדי נפט, עם ילדיהם, ונחשפו לסכנה. בנוסף, כל התהליך בוצע ללא כל ניטור או פיקוח כלשהו עוד טרם אסון הדליפה, תוך חשיפת התושבים לסיכון, ללא כל התראה והתרעה, תוך העמדה בסיכון של פיצוץ בכל רגע נתון. לתושבים לא ניתנה הודעה על תחילת העבודה, לא ננקטו בשום שלב הערכת סיכונים, לא בחפירה ולא בחיבור".

"הפקח עבר במקרה"


את רשות הטבע והגנים שאלנו השבוע, מדוע פקחיה לא השגיחו על העבודות להעתקת קווי קצא"א, שנעשו ממש בפתח שמורת הטבע עברונה. כמו כן שאלנו, האם נכון היה להוציא את מרבית אנשי רט"ג באילת לפעילות גיבוש בירושלים, בשעה שבבאר אורה מתנהלת פעולה רגישה של העתקת קווי דלק. בתגובה נמסר לנו כי הנושא נמצא בחקירה ולכן רט"ג מנועה מלהגיב. גם מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי הם מנועים להגיב בשל החקירה המתנהלת, אולם גורם בכיר במשרד אמר ל'ערב ערב', כי יש להפנות את חצי הביקורת לכיוונה של קצא"א בלבד. "כשלא מעדכנים אותך על עבודות להעתקת קווי קצא"א, אז אתה גם לא יודע על העבודות האלה ואתה לא יכול לפקח על דברים שאתה לא יודע עליהם. לפי רישיון העסק של קצא"א, הם מחויבים להודיע", הוא טען.

העבודות החלו שבועיים לפני הדליפה. משאיות עמדו בצומת ורוקנו נפט. כיצד לא ידעתם מזה?
"לא קיבלנו מקצא"א שום עדכון על העבודות".

האם המשרד להגנת הסביבה, באמצעות המשטרה הירוקה, יכול לחקור את עצמו?
"הנושא נמצא גם בבדיקה של מבקר המדינה".

מבקר המדינה זאת לא חקירה של ממש
"אצלנו לא מקלים ראש בבדיקות של מבקר המדינה".

מדוע לא תועבר החקירה לידי המשטרה הכחולה?
"המשטרה הירוקה עומדת בראש צוות מיוחד הכולל גם נציגים של המשטרה הכחולה לחקירת כל האירוע, הנסיבות שהובילו לאירוע, מה האמצעים שננקטו ואיך תיפקדו כל אחד מהגופים המעורבים. מדובר בחקירה פלילית לכל דבר המתנהלת נגד קצא"א".

אני מניח שבפעם הבאה שקצא"א תעתיק קווים, יעמדו מסביב נציגי כל הגופים וישגיחו ויתעדו. מדוע זה לא קרה בבאר אורה? הרי כבר היו דליפות נפט רבות בעבר
"בדליפה המדוברת, בתוך 30 שניות מרגע הדליפה, כבר הכל היה מלא בנפט. במקרה, עבר שם פקח של רשות הטבע והגנים והעביר את הדיווח הראשוני. תוך כמה דקות כבר סגרו את המגופים. הבעיה היא שיש מרחק גדול בין מגוף למגוף ולכן מה שהיה שם, דלף".

"בבאר אורה פשטה פאניקה"


תביעתם הייצוגית של תושבי באר אורה שהוגשה השבוע, משקפת לכאורה את הבהלה וחוסר האונים בישוב, במיוחד בשעות הראשונות לאחר דליפת הנפט. "תושבי באר אורה הונחו להישאר בבתיהם ולסגור את הדלתות והחלונות והדלתות מחשש לשאיפת אדים", הם מספרים. "בבאר אורה פשטה פאניקה, הנובעת מריח אדי הנפט ומהעובדה שעל הישוב הוכרז 'הסגר' שאסר יציאת או כניסת תושבים לישוב. כיתת הכוננות הוקפצה וחסמה את שער הישוב ולא נתנה לאף תושב לצאת אל כיוון פיצוץ צינור הנפט כ-550 מטרים משער הישוב. יומיים לאחר הדליפה, הכביש נחסם מצומת באר אורה ועד לאילת, בשל תחרות הטריאתלון. כל הרכבים הופנו לנסיעה מקבילה לכביש 90 דרומה (שביל החוצה את שמורת עברונה). התושבים אולצו לעבור דרך נחילי הנפט הגולמי בכדי להגיע אל מקום עבודתם. הניתן לתאר את הלחצים הנפשיים של לתושבי היישוב המלא במאות ילדים, אשר עברו דרך ענן הרעלים יום יום בדרכם לבית הספר האזורי ביטבתה וממנו? בן לילה מצאה עצמה קבוצת באר אורה מתגוררת במרכזה של בריכת נפט. קשה להעלות על הדעת כיצד יוכל חבר הקבוצה המבקש למכור את רכושו בישוב, לעשות זאת בכלל ובמחיר ראוי, כפי שיכול היה לעשות קודם לכן. שמו הטוב של הישוב נפגע בעקבות הסיקור התקשורתי הנרחב, ונראה כי ייזכר לעולם כישוב בו עובר צינור הנפט, וכישוב בו נגרם אסון הנפט הגדול בהיסטוריית המדינה עד כה. פגיעה זו בשמו הטוב של הישוב, משליכה גם היא באופן ישיר על ערך בתי המבקשים וקרקעותיהם בישוב". התובעים: אורן אברהם, אליאור אלון, רונן מור, אודליה פלדמן וטליה דולב, דורשים פיצוי כספי בסך 80 מיליון שקלים בשל ירידת ערך המקרקעין בבאר אורה, וכן גמול עבורם.

"הרסו להם את החיים בערבה"


תביעה ייצוגית נוספת הוגשה השבוע בידי תושבים באילת והסביבה, נגד קצא"א ומנהליה, וכן נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא שר האוצר האחראי והמנהל בפועל של החברה. מלבד חשיפתם לסיכון בריאותי, דורשים העותרים פיצוי אישי: תושבי באר אורה, צדוק לוי פירסק ולימור אמגר, תובעים 26 אלף שקלים, מכיוון שנתקעו בדרכם חזרה מאילת לבאר אורה ונאלצו להישאר ללון באילת בבגדיהם ולצאת לעבודה באילת באותם בגדים. דני וליסט סלע מקיבוץ לוטן, תובעים סכום דומה. הם מספרים כי החליטו להקים את ביתם בקיבוץ אקולוגי, במטרה לחיות בסביבה בריאה ורגועה. בערב הדליפה, היו עם שתי בנותיהם בנות 4 ו-8, בדרכם מאילת ללוטן, כשלפתע צץ לעיניהם נהר שחור. האב בלם בלימת חירום, הם פתחו חלון והריחו ריח של נפט והחלו לצרוח, ובנותיהם בכו בפחד, כי חששו מהתלקחות ושימותו בשריפה. הם גם שאפו את האוויר המזוהם והיו לדבריהם, בסכנת חיים. השטח היה חשוך ולא היו במקום רכבי הצלה. הם מרגישים כי "הרסו להם את החיים בערבה. הם גרים בלוטן כדי להימנע מחשיפה לזיהום, וכיום הם בטוחים שמקורות המים והאוויר יהיו מזוהמים עבורם ועבור בנותיהם". פרופ' נדב סוללוי ודוד לרר מקיבוץ קטורה, וכן יניב גולן מקיבוץ סמר, תובעים 2,500 שקלים כל אחד, בשל הפגיעה בשמורת עברונה והעלבון שהם חשים כפעילי סביבה. ד"ר אסף רוזנטל מאילת דורש 6,500 שקלים, מכיוון שלטענתו, מספר ימים חש בריח חזק של בנזין באילת, ומכיוון שלא יוכל להוביל תיירים בשטח הפגוע בשמורה. כמי שמבלה זמן רב בשחייה, חושש ד"ר רוזנטל מזיהום המפרץ. בנימין מאיר מאילת, תובע 6,500 שקלים מכיוון ששמורת עברונה היא האזור שבו הוא ומשפחתו נוהגים לטייל בשבתות. ירון הופמן מקיבוץ קטורה תובע 2,500 שקלים מכיוון שהוא חושש שאסון דומה יתרחש גם בקיבוצו.

כמה בעלי חיים מצאו את מותם?


בחוות דעת שצירפו העותרים לתביעתם, הם טוענים כי 400 עצי שיטה נמצאים בשטח שנפגע מהדלק. 195 מהם צפויים למות. 298 מכרסמים צפויים למות – בעיקר מהמינים גרביל ערבה וקוצן מצוי. 1,037 זוחלים ימותו, בעיקר מהמינים: שנונית נחלים, שממית ערבה, נחושית עינונית, נחושית חולות, ישימונית תמנע וישימונית מצויה. 9,715 חיפושיות ימותו, בעיקר ממשפחת השחרוריתיים. 2,700 עכבישים ימותו, בעיקר ממשפחת הקטועניים. כמו כן צפויים להיפגע מספר לא ידוע של עופות, נחשים וחרדוני צב. העותרים דורשים להקים תחנת מחקר אקולוגית ארוכת טווח בעברונה וכן להקצות שטח נוסף של מאות דונמים שבו תוקם שמורה נוספת, על חשבון שטחים המיועדים כיום לחקלאות. הם סבורים שקצא"א צריכה לפצות על כך את החקלאים. כמו כן הם דורשים להקים, בעלות של מיליוני שקלים, מעבר אקולוגי מעל כביש 90 שיאפשר לבלי חיים לעבור מצדו האחד של הכביש לצדו השני.

חדשות אילת