פרסומת
דלג

הטכניקה שהצילה את חיי

מאת: אביבה דקל ● 6/5/2015 09:34 ● ערב ערב 2705
צילם: רוני מויאל, וצילומים מהאלבום הפרטי / בעקבות פגיעה בחוט השדרה ששיתקה לחלוטין את ידה הימנית, נאמר לתמר בר גורן, ספורטאית מצטיינת בכל רמ"ח איבריה, שחייה בסכנה, אלא אם כן תעבור ניתוח מסכן חיים. בדרך לפגישה עם המנתח נפגשה תמר לרבע שעה בלבד עם שייקה הרמלין, רבע שעה ששינתה את חייה. הרמלין הציג בפניה את טכניקת אלכסנדר, שהצילה את חייה מבלי לעבור את הניתוח. אחרי שסייעה גם לאמה, פועלת תמר להפיץ את הטכניקה ברבים
הטכניקה שהצילה את חיי

בבית מוקף גן פורח, בשכונת 'נווה מדבר' באילת, אני יושבת עם שתי נשים, שמאחורי כל אחת מהן קריירה מזהירה בתחום ההתעמלות האמנותית. לאחר שנים במרכז, בלב הביצה הגדולה, החליטה משפחת גורן לקבע את מושבה בעיר הדרומית, הרחק מהסצנה של הספורט ההישגי, שהיה תמצית חייהן במשך שנים לא מעטות. שתי נשים אלה הן רלי בר גורן, מי שהייתה אלופת ישראל בהתעמלות מכשירים. בשנת 1954 היא ייצגה את ישראל באולימפיאדת הסטודנטים בבודפשט ובשנת 1960 ייצגה את ישראל באולימפיאדת רומא. בשנים 1983 ו- 1987 זכתה בתואר מאמנת השנה ובחגיגות שנות ה- 60 למדינת ישראל, קיבלה את פרס החינוך והספורט על תרומתה והישגיה, ועל עבודתה החינוכית. לאחר עשר שנים בהן הייתה אלופת ישראל בהתעמלות על מכשירים, עשתה רלי הסבה לאימון והדרכה של התעמלות אמנותית. תמר בר גורן, בתה, שהייתה בין החניכות שלה, הגיעה גם היא להישגים מכובדים, והייתה סגנית אלופת ישראל בהתעמלות אמנותית. בגיל חמש עשרה הצטרפה תמר לאמה כמאמנת, ובגיל תשע עשרה אימנה יחד עם אמה את נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית בקבוצות. את שירותה הצבאית עשתה תמר כמדריכת אימון גופני בקורס קצינים בבה"ד 1. בעקבות אימון נבחרת ישראל לקבוצות, קיבלה תמר תואר 'ספורטאית מצטיינת' שאפשר לה לאמן וללמד במכללת 'וינגייט'.

ואז הגיעה היוגה


במשך תשע שנים, העבירה תמר לצד אמה רלי, קורס להכשרת מדריכי התעמלות אמנותית במסגרת בית הספר למאמנים, שימשה על תקן מרצה בכירה במכללת 'וינגייט' והעבירה השתלמויות למורות גם בסמינר 'גבעת וושינגטון'. בשלב זה של חייה הייתה תמר בטוחה שהתעמלות אמנותית תהיה המסגרת בה תבלה את שארית חייה. אלא שדווקא אז, כשהקריירה שלה הייתה בשיאה, קיבלו חייה לפתע תפנית בלתי צפויה - ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, הציע לתמר לרדת לאילת ולהקים בעיר הדרומית קבוצת התעמלות אמנותית. לאחר התלבטויות רבות הסכימה להרים את הכפפה וירדה לאילת. בשנה הראשונה המשיכה לנסוע לצפון במסגרת חברותה בוועדת שיפוט בינלאומית ובוועדה מקצועית, שכן לא הייתה בטוחה שתוותר על דרך החיים ועל הקריירה שלה במרכז הארץ לטובת מגורים באילת. אבל כמו במקרים רבים אחרים לפניה, החיים הובילו גם את תמר למקומות בלתי צפויים. באילת היא פגשה את אהבת חייה, והחליטה להתיישב בעיר ולהקים לצדו את ביתה.
"אני באה מתפיסת עולם נוקשה והישגית. מתוך השינוי במקום המגורים בא גם שינוי באורח החיים שלי ובקצב החיים. משך שנים באילת תרגלתי יוגה ומדיטציה, שנירקלתי בים סוף, יצאתי להליכות ממושכות. קצב החיים שלי השתנה, שיקמתי פציעות שהיו תוצאה מהעיסוק בהתעמלות אמנותית תחרותית, והמשכתי ללמד התעמלות אמנותית בשילוב יוגה באופן לא תחרותי", מספרת תמר.
גם ליוגה הגיעה תמר במקרה. בחודש החמישי להריונה עם בנה הבכור שי, תוך כדי טיסה לאילת, תקפו אותה כאבים חזקים בבטנה. תמר, שהייתה בטוחה שהחלו צירי הלידה, מיהרה לבית החולים מיד עם נחיתת המטוס בעיר. בבית החולים הסבירו לה ששרירי הבטן החזקים שלה מפריעים להריון. דר' לחמן, שהיה אז מנהל מחלקת נשים ויולדות, אמר לה שתעשה לעצמה טובה גדולה ותלמד להרפות את שרירי הבטן. כך פגשה תמר לראשונה את היוגה אותה למדה עם אליסון לוי, ועולם חדש נפתח בפניה.
"כל הקשר שלי לגופי השתנה", היא מספרת, "התחלתי להבין את עצמת הרכות, והתחברתי לצד הנשי שלי. היוגה עזרה לי להתמודד עם ההיריון, להרפות את הבטן ולאפשר מקום לתינוק. הנוכחות של התינוק הפכה להיות משמעותית. למדתי להרפות. החלטתי להמשיך וללמוד יוגה בצורה קבועה. בין הריון להריון חזרתי ללמד התעמלות אמנותית במתנ"ס אילת. הבנתי שפחות תחרותיות ופחות לחץ מיטיבות עם המתעמלות. כל אחת מהמתעמלות קיבלה ממני את הלגיטימציה לאהוב את עצמה כמות שהיא, להבין שלא צריך לדחוף את הגוף עד קצה יכולתו כדי להגיע להישגים". גם בהיריון עם בנה השני גל, המשיכה תמר ללמוד יוגה, הפעם יוגה בהריון ולידה והפכה למורה ליוגה. "במתנ"ס 'בית רובין' עבדתי עם מיכל עוזיאל. בהנהלתה היה המתנ"ס מקום מכיל, שבו יכולתי ללמד התעמלות אמנותית בשילוב עם יוגה. לימדתי את זה ברכות ובסבלנות, לא לתחרות – כל אחת מהמתעמלות עבדה בדרך המתאימה לה וכפי יכולתה. תשע שנים היא לימדה ב'בית רובין', הדריכה חוגי יוגה למבוגרים, מה שתאם את דרך החיים והשקפת העולם החדשה שלה, שגרמו לה להעריך את ההישגים הקטנים של היום יום, ולא לרדוף עוד אחרי התואר או המדליה. "בעקבות העיסוק ביוגה, שיקמתי פגיעות רבות שספגתי בהתעמלות האמנותית – בקרסוליים, בברכיים, בצוואר ובגב התחתון", היא מספרת.

תמונת כתבה


תמונת כתבה


תמונת כתבה


תמונת כתבה


הפגישה שהצילה את חייה


משהצטרף בנה שי למועדון השיט, החליטה גם תמר לנסות את כוחה בגלישת רוח. במועדון השיט פרצה מתוכה שוב המתעמלת האמנותית ההישגית, ותמר העמיסה על עצמה לחצים ודחפה את גופה עד קצה גבול יכולתו, עד כדי פגיעה בעמוד השדרה שלה. כתוצאה מהפגיעה שותקה ידה הימנית ותמר הגיעה למצב שסיכן את חייה. משך תקופה ניסתה פיזיותרפיה ויוגה אבל שום דבר לא עזר – תמר לא הצליחה להפעיל את ידה הימנית. משהפיזיותרפיה לא הצליחה לעזור, שלחה אותה הפיזיותרפיסטית אירית דימר לבירור. עכשיו התברר שהיד לא פועלת לא בעקבת קרע בשריר, כי אם בשל פגיעה חמורה בצוואר. חוליות בצוואר זזו וכתוצאה מכך נפגע חוט השדרה, פגיעה שנגרמה בעקבות שימוש אינטנסיבי בגוף בהתעמלות וגם בשיט. "כל כך נהניתי מעיסוקי בשיט ובהתעמלות, שהתעלמתי מהכאב ומתמרורי האזהרה ששידר לי גופי", היא מודה. "נהניתי הנאה צרופה של אדם האוהב הישגים, והעומס גרם לתזוזה של החוליות בצוואר ולפגיעה בחוט השדרה שגרמה לשיתוק של היד ולכאבים גדולים". האורתופד המומחה הראשון שבדק אותה הסביר לתמר שהיא בסכנת חיים וצריכה לעבור ניתוח מיידי. תמר, שלא השלימה עם האבחנה, פנתה למומחה שני – סגן מנהל מחלקה בבית החולים 'תל השומר', שקבע גם הוא כי מערכת העצבים שלה בהתמוטטות והיא בסכנת חיים, אלא אם כן תעבור ניתוח, שאף הוא מסכן חיים.
"הרגשתי שהחיים שלי נעלמו, שהקרקע נשמטת מתחת רגלי. הרופאים ניבאו לי שאם לא אעבור את הניתוח נותרו לי שבועיים לחיות. בלית ברירה החלטתי לעשות את זה. רציתי לחיות. נשארתי בתל אביב כדי להיפגש עם מי שהיה אמור לנתח אותי. חברתי דרורית כרמלי, מורה בטכניקת אלכסנדר, שכנעה אותי לפנות למורה שלה בטכניקה, שייקה הרמלין, מורה בכיר, שמנהל יחד עם אשתו לינדה, בית ספר להכשרת מורים בטכניקה זו. מאחר ולא היה לי מה להפסיד, החלטתי לפגוש את שייקה הרמלין בדרך לפגישה עם המנתח ולהתייעץ אתו בקשר לשיקום אחרי הניתוח. שייקה הקציב לי רבע שעה לפגישה. משהגעתי אליו הציע שאם אני כבר אצלו אעשה שיעור קטן בטכניקת אלכסנדר. בשיעור היה עלי לשבת, לקום, לעמוד, ללכת- שום דבר שכרוך במאמץ. שיעור שבו אני לא הייתי אמורה להתערב בעשייה, אלא להיות קשובה לגוף שלי, בעוד שייקה מציע תנוחות של צוואר וגוף. הלכתי, ישבתי, עמדתי והרגשתי מטופשת לעשות את הפעולות האלה היומיומיות ולא לדרוש מגופי דברים שדרשתי ממנו בהתעמלות. לא הבנתי. אחרי הפגישה עם שייקה הגעתי למנתח וכדי להדגים לו שאיני יכולה להרים את היד הרמתי אותה. להפתעתי, למרות שאמרו לי שלא אוכל עוד לעולם להרים את היד, הרמתי אותה עד מעל לראשי. למרות שהמנתח עמד על כך שעלי לעבור את הניתוח, האמנתי שהכל יכול להשתפר, אם אחרי זמן כל כך קצר בשימוש בטכניקת אלכסנדר יכולתי פתאום להרים את היד. ד"ר יונתן גרינפלד הנוירולוג, מנהל מחלקת הכאב ב'אסף הרופא', שמע אותי בסבלנות, הסביר לי מה הבעיה הנוירולוגית ממנה אני סובלת, ואמר שמבחינת הרפואה הקונבנציונלית, מה שהיה הוא שיהיה, ועלי לעבור ניתוח כדי להציל את חיי, אבל הוסיף גם: "אולי את שייכת למקרים שהם בתחום הלא ידוע. ואם את מעלה שאלות אחרי שפתאום את מפעילה את היד, עליך להיות זו שמחליטה". ואני החלטתי. דחיתי את הניתוח. נשארתי בתל אביב והתקבלתי לבית הספר למורים בשיטת אלכסנדר. במשך שש שנים נסעתי כל שבוע ליומיים של לימודים בתל אביב. כשהגעתי לבית הספר הרגשתי כאילו חזרתי הביתה – הייתה שם נינוחות, כבוד ושקט. לא היה אפילו ניצוץ של תחרות או לחץ, להיפך - המון הכלה של איש כלפי רעהו, כולם קיבלו את אותו יחס ואותו כבוד - מומחים בינלאומיים ומי שזה עתה התחיל להכיר את טכניקת אלכסנדר. מבחינתי היה בזה משהו מרתק ולא מוכר. המשכתי להיות בקשר עם המנתחים ועם הנוירולוג, ואני מעריכה מאוד את הידע והמומחיות שלהם, אבל שבע שנים חלפו מאז, לא עברתי ניתוח, נשארתי בחיים והשתקמתי, ואני מאמינה שהייתה זו טכניקת אלכסנדר שעזרה לי לשקם את עצמי".

הצילה גם את אימה


אחרי לימוד ואימון שארכו שש שנים, כיום משמשת תמר מורה ומטפלת בשיטת אלכסנדר, מעבירה יוגה בשיטת אלכסנדר וגם מלמדת במתנ"ס האזורי התעמלות אמנותית דרך יוגה וטכניקת אלכסנדר. "טכניקת אלכסנדר מלמדת שלכל אדם יש כוחות ריפוי פנימיים מולדים. הגוף נולד עם היכולת לרפא את עצמו", היא מסבירה. "במהלך ההתפתחות קורים דברים שחוסמים את היכולות האלה. טכניקת אלכסנדר מאפשרת לנו לזהות את הכוחות המולדים שלנו ולעורר אותם לפעולה. זה מה שקרה במקרה שלי וזה גם מה שקרה במקרה של אמי".
כתוצאה מעיסוק ספורטיבי הישגי משך שנים, ותאונות ספורט רבות שגרמו לשחיקה בכל מפרקי הגוף, נקבעו לאמה של תמר, רלי, מוגבלות של 80% בניידות לצמיתות, בהיותה בת 47 בלבד. "בשנת 2008 הוריי הגיעו להיות לצדי בשעות הקשות שעברתי", מספרת תמר, "להיות קרובים לנכדים ולחיות במזג האוויר האילתי שמקל על הכאבים של מחלת האוסטוארטריטיס ממנה סובלת אמי. חצי שנה אחרי שהגיעה לאילת, ביולי 2009, קיבלה אמי שבץ, שכתוצאה ממנו נפגע הצד השמאלי בפניה, בידה וברגלה. אמי בנתה לעצמה תכנית לשיפור הכושר הגופני, על ידי שימוש במשקולות וגומיות, ומדי יום הלכה מרחקים שהלכו וגדלו בעזרת הקביים. התכנית שבנתה הייתה מבוססת על הידע, ההבנה והניסיון שרכשה משך השנים כמורה לחינוך גופני וכמאמנת. תוך מספר חודשים היא הגיעה למצב של כאבים בלתי נסבלים, עד כדי שלא הצליחה לתפקד באופן בסיסי באכילה, כתיבה ורחצה. אמי שהכירה את השפעת טכניקת אלכסנדר על מצבי הבריאותי, פתחה את ראשה לקונספט חדש זה ומאז, במשך חמש שנים, היא עוברת שיקום על ידי טכניקת אלכסנדר בהדרכתי".
"שנים ארוכות הייתי לביאה", מספרת רלי בר גורן, אמה של תמר, "הגעתי לפסגת מאוויי ויכולתי. אלא שכשהגעתי לפסגה נפלתי. אירוע מוחי 'קטן' זעזע וערער את סדרי העדיפויות שלי. ואז הצילה אותי תמר באמצעות טכניקת אלכסנדר והיא וממשיכה לחזק אותי מדי יום ביומו. המפגש עם תורתו של אלכסנדר מאפשר לי להתמצא, להבין ולגלות. כשאני קמה מהכסא אני סמרטוט, ואז אני שומעת את המילים של תמר שאומרת: הניחי לצוואר ראש מוביל למעלה .... ואני מניחה לגוף להתארך ולזרום - לא לעצור ולא לאלץ, ואני יכולה פתאום לזוז. למדתי להאזין ולהקשיב ולא מיד להגיב. למדתי שאני לא יכולה לקום לפני שאני ממש יושבת, ושאיני יכולה ללכת לפני שאני ממש עומדת. במפגשים שלנו אני לומדת להקשיב לקולי, לשים לב למבט עיני ולהעוויות הפנים כשאני מקשיבה, כשאני מגיבה, אוכלת, קוראת או כותבת. אחרי שנים רבות של הזנחה עצמית, הטכניקה של אלכסנדר דרך תמר, מאירה לי פה ושם ומעוררת אותי לחיים באורח פלא, היא מאפשרת לי לחייך יותר ולעיתים אף להזיל דמעות של אושר".
"שיטת אלכסנדר מלמדת אותנו לעשות שימוש בכוחנו המולד לריפוי הגוף ושמירה על הבריאות באופן מתמשך", מסבירה תמר. "בטכניקה זאת אנו לומדים לעשות פעולות יום יומיות מבלי להעמיס על הגוף – איך יושבים, איך עומדים או הולכים. בטכניקת אלכסנדר אנו נותנים לגוף לבחון להבין ולקבוע את גבולות היכולת העצמית שלו ואיך להשתחרר מהרגלים שגורמים לגוף נזק. את הטכניקה הזו אני מעבירה בשיעורים אישיים בשכיבה, בישיבה, בעמידה ובתנועה".
כיום מעבירה תמר שיעורים בטכניקת אלכסנדר למוזיקאים מקצועיים, אנשי תקשורת והייטק, אנשי חינוך, ספורטאים מקצועיים ועוד. מעניקה טיפולים במצבי חירום כגון בעיות גב, צוואר, כאבי מפרקים ועוד. טכניקת אלכסנדר היא שיטה מובילה בעולם שמשתמש בה כל אדם החפץ בשיפור מצבו הגופני, הנפשי, ואורחות חייו. ואין חכם כבעל ניסיון.

חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש