פרסומת
דלג

הצלנו את הדקלים, נקודה

מאת: ראובן זלץ למערכת ערב ערב באילת ● ● ערב ערב 2071
עכשיו זה סופי, חתום וברור. דיקלי הדום בשמורת עין עברונה ניצלו מכליה. מאבק סיזיפי של מעטים, הצליח לכופף אפילו את ממשלת ישראל. שדה התעופה העתידי יקום באזור תמנע. ניצחון הירוקים במאבק על עין עברונה, הוא אור ירוק, אופטימי, לכל אוהבי הסביבה. סיפור ירוק עם סוף טוב.
הצלנו את הדקלים, נקודה

בחורף 2000 מדדו מודדים של רשות שדות התעופה את השטח בעין עברונה. במקום אמור היה לקום שדה התעופה העתידי של העיר אילת. התוכניות להקמת השדה בעין עברונה אושרו עוד בשנות השמונים, וקיבלו משנה תוקף לאחר הסכם השלום בין ישראל וירדן ולאחר הבטחה שילטונית של רוה"מ רבין ז"ל למלך חוסיין. שמורת עין עברונה עמדה לפני השמדה, אחד מהמקומות היפים בארץ עמדה להפוך למסלולי בטון ומבני מלט. רבים מהאנשים אמרו לנו אז "זה אבוד, הבולדוזרים בדרך, הלכה השמורה". אך כותב השורות בצניעותו הרבה ועוד אנשים טובים שהצטרפו למאבק, החליטו להציל את הדקלים. סיפור המאבק על דיקלי הדום יכול לשמש את כל הירוקים כמאבק שהצליח. ''הצילו את הדקלים'' הפך לסטיקר פופולרי בעיר ולאט לאט החל המאבק לצבור תנופה. הרבה אנשים טובים נרתמו למאבק, גופים ירוקים ותושבים שאיכפת להם. רגע השיא, הארוע שהופק בהתנדבות ונקרא ''להציל את הדקלים''. באוגוסט 98 בערב של ירח מלא, התאספו כ-3000 אלפים מתושבי העיר והאזור. ההפנינג הססגוני היה בין הגורמים למפנה החשיבתי בקרב המתכננים ומשרדי הממשלה. ההצלחה הגדולה של המאבק, היתה בין השאר בגיוס תושבי העיר, בני הנוער, בתי הספר, כולם נרתמו להציל את הדקלים. המאבק הוכיח, כי ניתן לעשות למען הסביבה, אפשר לשנות החלטות רעות, יש כוח להמונים, לתושבים, לאילתים. כיום, כחמש שנים לאחר תחילת המאבק, הוציא משרד הפנים הודעה לעיתונות בזו הלשון "הוועדה המחוזית לתכנון ובניה...דנה בתוכנית המתייחסת לנמל התעופה במרחב אילת...והחליטה כי תמנע הנה החלופה הנבחרת". בכך הסתיים סופית המאבק על עין עברונה. התוכנית החדשה עונה על הצרכים העתידיים של האזור, תוך שמירה והקפדה על הסביבה היחודית. לכשתסתיים בניית השדה החדש, יועתק שדה התעופה באילת למיקום החדש לרווחת כל תושבי האזור. הוועדה המחוזית הורתה למוסדות הנוגעים בדבר להכין תוכנית מפורטת לחלופה הנבחרת. עזרי אלון, מנהל המחוז ברשות שמורות הטבע אמר השבוע, "זהו ניצחון גדול לירוקים ולתושבי הסביבה, אני יכול לומר כי זהו ניצחון היסטורי". למען הגילוי הנאות, כותב השורות היה מפיק הארוע ''להציל את הדקלים'' והשבוע זה בהחלט יום שמח עבורי ועבור כל מי שנאבק במימסד.

תמונת כתבה
הצלנו אותם, דיקלי עברונה


תודה אישית
לא אנקוב בשמם של כל התורמים והמתנדבים שנרתמו למאבק החשוב. אך בכל זאת, בשבוע חגיגי שכזה מצאתי לנכון להזכיר 3 אנשים שבלעדיהם, ההפנינג לא היה מתקיים. הראשונה, פועה נועם, הבעלים של ''ערב ערב'' שנתנה לי להשתולל, לא לעבוד ימים שלמים, לגייס את כל מערכת העיתון עבור המשימה הירוקה. השני לא נמצא באילת, אורן ליפשיץ, איש נהדר שעבד בדולפין ריף ועזר בהפקת הארוע. השלישית זאת איריס ארבל, מי שהיתה בזמנו רכזת החינוך ברשות שמורות הטבע ועזרה בהפקת הארוע. ס. יזהר כתב "עוד תנופה אחת או שתיים ולא תשאר לנו שממה אחת, לא להפריח ולא לשמור". אז הנה, הצלחנו להציל "שממה" אחת. תודה לכולם, בשם הדקלים.

שתפו את הכתבה בפייסבוק