עו"ד טל איטקין, מומחית בענייני משפחה, מעמד אישי וירושה, מסבירה על התופעה ועל דרכי ההתמודדות עמה.
ניכור הורי מהו?
ניכור הורי, הינה תופעה במסגרתה מתנכר הילד לאחד מהוריו ללא סיבה מוצדקת, וזאת על רקע גירושיו מן ההורה האחר. במרבית המקרים, נובע הניכור ההורי שמפגין הילד כתוצאה מהסתה של הורה אחד כנגד האחר ועשוי להתדרדר עד לכדי נתק מוחלט בין הצדדים. עפ"י מומחים, לרוב ההורה שאינו המשמורן הוא הסובל מניכור הורי מצד בנו, וזאת נוכח ההשפעה הניכרת של ההורה המשמורן על אורח חייו, תחושותיו ועמדותיו של הקטין.
דרכי ההתמודדות עם התופעה
בתי המשפט, המונחים לפסוק בענייניהם של קטינים לאור עיקרון טובת הילד, אשר משמעותו כי בהחלטותיו יראה בית-המשפט לנגד עיניו את נסיבותיו הייחודיות של הקטין הספציפי ויעניק מעמד בכורה לשיקולים שבכוחם להיטיב עמו, רואים בניכור הורי של קטין אשר מקורו בהסתה מתמשכת של ההורה האחר תופעה חמורה שיש לעקור מן השורש, ואינם מהססים לנקוט במקרים המתאימים סנקציות כנגד ההורה המסית, בכדי למגר את התופעה, אשר אין חולק כי אינה עולה בקנה אחד עם טובתו של הקטין המתבטאת בשמירה על קשר בריא עם שני הוריו. כך למשל, בכוחם של היושבים בדין לפסוק סנקציות כלכליות כנגד ההורה המסית, בין היתר באמצעות הפחתת שיעור דמי המזונות שלהם זכאי הקטין ואף בחינת התאמתו של ההורה המשמורן לשאת במשמורת. כך למשל, פסק לאחרונה בית-המשפט כי יש לבטל חלק מחוב המזונות שחב האב כלפי הקטינים, לאור ההסתה המתמשכת בה נקטה האם כנגד האב ואשר פגעה במידה ניכרת בקשר בינו לבין הקטינים. יחד עם זאת, מדגישה
עורכת הדין טל איטקין, דווקא נוכח עיקרון טובת הקטין לא בנקל יורו בתי-המשפט על הפחתת דמי מזונות הקטינים, ועל ההורה הטוען לכך להוכיח כי ביצע מעשים אקטיביים כנים לשמירת הקשר עם הקטינים וכי ניסיונותיו כשלו נוכח ההסתה.
על פסק הדין
במהלך גירושי הצדדים, הוסכם כי האם תקבל משמורת על הקטינים ותעבור להתגורר עמם בחו"ל, בכפוף לכך שהקטינים יגיעו ארצה פעמיים בשנה למשך שבועיים בכדי לבלות במחיצת אביהם. במקביל, חויב האב בתשלום מזונות הקטינים בסך של 2,700 ₪ מדיי חודש לשניהם גם יחד. לאחר מספר שנים, בשובם של האם והקטינים ארצה, פתחה האם בהליכי גביית כספי מזונות הקטינים ממועד פרידת הצדדים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, בטענה כי האב מסרב לשלם את מזונותיהם מזה כ-8 שנים. האב מצידו, הגיש תביעה לביטול חיובו במזונות הקטינים בטענה שמאז עזיבתם לחו"ל שרויים הקטינים תחת מלחמת הסתה ממושכת מצד האם, אשר מגבילה את התקשורת שלו עם הקטינים ואת זמני השהות במחיצתם עד כי הקטינים מסרבים מזה מספר שנים לקיים עמו כל קשר. האם הכחישה את הטענות וייחסה את ניתוק הקשר בין האב לקטינים להתנהגותו של האב והשתמטותו מקיום חובותיו כלפי הקטינים. במהלך הדיון בעניינם של הצדדים, מינה בית-המשפט עובדת סוציאלית מטעם לשכת הרווחה, אשר אישרה בחוות דעתה את טענותיו של האב וציינה כי אכן בהתנהגותה גורמת האם להסתת הקטינים כנגד אביהם וגורמת להם ל"קונפליקט נאמנות" לטענתה. בהתבסס על חוות הדעת קבע השופט שילה, כי אמנם אין לבטל כליל את חיובו של האב בתשלום המזונות, ואולם יש להורות על ביטול חוב מזונות העבר שצבר האב במהלך השנים בהם לא שילם את דמי מזונות הקטינים. לגישתו של השופט, להבדיל מביטול דמי המזונות מכאן ואילך, אשר עשוי לפגוע בקטינים ולגרום להם למחסור, הרי שבנוגע לחוב העבר אין בביטולו כדי לפגוע בטובת הקטינים, שכן ממילא סופקו צרכיהם על-ידי האם. השופט הדגיש בהחלטתו, כי מקור האשמה לניכור ההורי מצוי באם ולא בקטינים, ומשך אין חשש כי פסיקתו תחריף את הקרע ביחסים בין האב לילדיו. ניתן לסכם ולומר, כי טוב עושים בתי המשפט הפוסקים סנקציות כנגד הורים המסיתים את ילדיהם כנגד ההורה השני וגורמים להם לנזק ארוך טווח. ואולם, לא ניתן להתעלם מן העובדה שכוחו של בית-המשפט פעמים רבות מוגבל, בין היתר במקרים בהם אין מדובר בקטינים אלא בבגירים שלא ניתן לחייבם בקיום קשר עם אביהם, או במקרים בהם יוכח כי נקיטת סנקציות כנגד ההורה המסית עשויה להחריף עוד יותר את הנתק בין הקטינים להורה אליו הם מתנכרים. נותר רק לקוות, כי הצדדים להליך הגירושין ישימו לנגד עיניהם את טובת ילדיהם לפני טובתם, ויבינו כי להתנהגות מסיתה כנגד ההורה האחר ישנן השלכות הרות גורל ומרחיקות לכת, העשויות לגרום לקטין נזק קיצוני ואף בלתי-הפיך במקרים מסוימים.
