בין שני עולמות
סיפור אמיתי- מחדר עבודתה של קוראת בקלפים. יעוץ והכוונה על פי מסרים וידע רוחני גם דרך הטארוט.
הם הגיעו אלי יחדיו, זוג בשנות הארבעים לערך. אנשים חביבים, המשדרים אהבה אמיתית בניהם. אפשר היה לראות בעיניים שלהם שהם אוהבים בצורה חזקה ועמוקה. היא עירקית ישראלית, והוא ערבי.
- "יש לנו בעיה ורצינו להתייעץ איתך", הוא דווקא היה זה שפנה לעברי. "הבן הגדול שלנו הגיע לגיל בר מצווה, ואבא שלי מאיים לנשל אותי מהירושה אם אצהיר בפומבי על כך שאשתי יהודיה", הוא אמר לי בנוכחותה. "אשתי חשובה לי מאוד, אבל את יודעת, אצלנו הערבים, ערך המשפחה וכבוד האב הם ערך עליון. אני לא יודע מה לעשות".
אני מתבוננת באשתו, ושואלת אותה האם המשפחה שלה מערימה קשיים גם כן.
-"פעם, כשהכרנו", היא משיבה בחיוך, ובאופן מאוד טבעי ידה מושטת לעבר ידו של בעלה, ושניהם אוחזים ידיים בעניים מחויכות ומלאות אהבה. "המשפחה שלי שרפה לו את האוטו. הם שברו לו את העצמות, מה הם לא עשו, בכדי להבריח אותו, אבל כפי שאת רואה, האהבה מנצחת. הם רואים שאני מאושרת, ועם הזמן הם למדו לאהוב אותו.
אחותי נשואה ליהודי, שמכה אותה וממרר לה את החיים, ואני שנשואה לערבי, מקבלת ממנו הרבה אהבה, עזרה ותמיכה, כך שמשפחתי מאוד אוהבת אותו". אני רואה שאתם מאושרים, אמרתי להם. "מהתיכון אנחנו יחד", היא עונה. "כשהייתי עוברת ליד המוסד בו הוא עבד בדרכי הביתה מבית הספר, הייתי רואה אותו, והלב שלי משך אותי אליו".
-"נכון", הוא מאשר, "ככה גם אני הרגשתי. תמיד הייתי מחכה לה".
המשכתי לטרוף את הקלפים שוב. דווקא בעניין ילדכם, אינני רואה קשיים. הילדים שלכם מאושרים, וגם השמות שבחרתם עבורם הם במסגרת יהודי ערבי. אני רואה שאתם מוכרים את הבית ועוזבים למקום רחוק, המשכתי. – "נראה לך?", היא שאלה בהפתעה. כשהסתכלתי על הבעל, הוא השפיל מבט.
כחודשיים לאחר פגישתנו, שבועיים לאחר שהביאו את בנם למצוות, הבעל מכר את הדירה בחופזה, ועקר יחד עם אשתו והילדים להתגורר בסמוך למשפחתו.
כעבור שנים, כשפגשתי אותם באירוע של מכרים משותפים, היא נראתה כערביה לכל דבר. "הבן שלנו משרת ביחידה קרבית", היא סיפרה לי.
עם כל האהבה שהייתה שם, בסופו של עניין הבעל בחר להקשיב לאביו. הוא מכר את ביתם ללא ידיעתה של אשתו, ותוך מספר ימים הפתיע אותה בכך שהם עברו להתגורר יחד עם כל משפחתו המורחבת.
חדשות אילת
