משולחנה של דוברת העירייה: חינוך עם הפנים קדימה

במסגרת תהליך ההערכה נבדקו מדדי ביצוע של מערכת החינוך באילת המתבססים על נתוני משרד החינוך מהשנים 2005-2015, עמדות של בוגרי מערכת החינוך באמצעות סקר טלפוני עם מדגם מייצג של 300 בוגרי מערכת החינוך בגילאי 22-31, עמדות של תושבי אילת בנוגע למערכת החינוך בעיר באמצעות סקר טלפוני עם מדגם מייצג של 400 תושבים בגילאי 18 ומעלה, בעלי וותק של שלוש שנים ומעלה באילת, ונתונים משווים מסקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ומקורות נוספים. מטרות הבדיקה הן נגזרת של מטרות העל והיעדים אותם הציבה מערכת החינוך בעיר לקראת שנת 2020, בתוכן: קידום הוראה ולמידה מותאמות לאתגרי המאה ה21, קידום המצוינות, מינוף משאבי הסביבה והידע של העיר, קידום החינוך לערכים, חיזוק הקהילתיות, פיתוח וטיפוח סגלי הוראה וחבירת מערכות להבטחת השתקעות הבוגרים בעיר. אלו לצד חיזוק תדמית מערכת החינוך והעיר. 

נלחמים בנשירה

על פי הממצאים, מציגה מערכת החינוך באילת הישגים מצוינים בכל הקשור בשימור תלמידיה לאורך כל הרצף החינוכי עד לסיום כיתה י"ב,  עליה בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות והפגנת שאפתנות גבוהה וביצועים מרשימים של בוגרי מערכת החינוך באילת, לעתים אף מעל הממוצע הארצי. אחד ההישגים המשמעותיים ביותר בהם מובילה מערכת החינוך באילת מתייחס לשימור התלמידים ומניעת נשירה. מהנתונים שניתח צוות מטח עולה, כי תופעת הנשירה כמעט ונעלמה באילת, מאז פתיחתו של תיכון 'ברנקו וייס' בשנת תשע"ג. בשנת תשע"ה עומד אחוז הנשירה על 0.2% לעומת 5% בשנת תש"ע. הישג זה נרשם לצד עלייה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות בשנים אלה. ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, התייחס לנתונים: "אני שמח שבכל תחום מהנושאים שנמדדו ונבדקו על ידי מט"ח אנחנו רואים ברכה בעמלנו". ד"ר טלי פרוינד שהציגה את הממצאים, ציינה כי הצוות החינוכי מולו עבדה בתהליך, עובד ופועל בתשוקה ובדבקות הראויים לציון "אנחנו מסתובבים בכל הארץ אנחנו רואים רשויות, חלקנו באים עם רקע מרשויות אחרות ולצערי אין הרבה רשויות שמחברות תכנון, עשייה ומדידה. אפשר לספור על יד אחת את הרשויות שעושות זאת ועל כך כל הכבוד לכם". 

מצליחים גם לאחר הלימודים

לצד הנתונים המעידים על הצלחה אקדמית בתקופת הלימודים, התחקה המחקר גם אחר מדדים המעידים על איכות תפקודם של בוגרי מערכת החינוך העירונית לאחר תום הלימודים. מדד גיוס לצה"ל בקרב בוגרי מערכת החינוך באילת מצביע על שיעורי גיוס מרשימים לצה"ל בקרב בוגרי מערכת החינוך באילת. כידוע, טיפסה אילת למקום ה-18 בדירוג הארצי. בתחום ההשכלה האקדמית, שיעור גבוה יחסית של בוגרי מערכת החינוך באילת ממשיכים ללימודים אקדמאים. הממוצע הארצי עומד על 38% בעוד שאחוז בוגרי מערכת החינוך באילת הלומדים לתואר אקדמי עומד על 55%. מתוכם, 21% בתחומי ההנדסה והאדריכלות, 20% בתחומי ההוראה והחינוך, 20% במדעי החברה, 16% במינהל עסקים וכלכלה, 8% במדעי הרוח, 6% במדעי הטבע ומתמטיקה ו-4% במקצועות הרפואה. גם במדד ההתנדבות בקהילה מגלים בוגרי מערכת החינוך באילת מעורבות חברתית ראויה לציון, בהשוואה לממוצע הארצי. 48% מהמתנדבים עוסקים בעזרה לנזקקים (כגון: מוגבלים, קשישים, נכים, מעוטי יכולת ונוער במצוקה), 20% בחינוך, 12% בעזרה לילדים, והיתר בתחומים אחרים. עוד עולה מהממצאים, כי מרבית בוגרי מערכת החינוך באילת נקלטו בשוק העבודה ומדווחים על עצמאות כלכלית. 82% מבוגרי מערכת החינוך באילת משולבים בשוק העבודה ומדווחים על עצמאות כלכלית, בהשוואה ל-69% בממוצע הארצי. בהשוואה לשאר בני גילם, בוגרי מערכת החינוך באילת עוסקים יותר במקצועות פרופסיונאליים ובתחום התיירות ופחות במסחר ובייצור. 

גאים בעיר

עוד מהממצאים עולים שני נושאים כסוגיות המחייבות השקעה והתייחסות. הנושא הראשון מתייחס לכך שתדמית מערכת החינוך באילת ושביעות הרצון ממנה אינם משקפים את מכלול הישגיהם הגבוהים של בוגריה, ונדרשת חשיבה לגבי מציאת דרכים להנגשת המידע אודות הישגים אלה לציבור הרחב. הנושא השני מתייחס למחסור באפשרויות ההשכלה והתעסוקה שמציעה העיר ואשר בגינו כשליש מהבוגרים עוזבים אותה. היבטים נוספים בהם עסק המחקר היו תחושת הקהילתיות של התושבים, היבטי תעסוקה ופנאי, שביעות רצון מהחיים בעיר ותפיסות התושבים באשר ליתרונות והחסרונות שלה, לרבות המידה בה ממונפים המשאבים הייחודיים של העיר לעניינים שונים. הממצאים מצביעים, כי התושבים מזהים את משאבי הסביבה והטבע כמשאבים ייחודיים של העיר, אשר מושקעים בעיקר לטובת ענף התיירות ומייצרים תעסוקה נרחבת. תושבי אילת נהנים משיעורי תעסוקה גבוהים, מאיכות חיים גבוהה, הם מדווחים על קהילה תומכת והם גאים בעירם. שביעות הרצון של תושבי אילת מאזור המגורים דומה לזו של כלל תושבי ישראל, והיא גבוהה במיוחד בקרב הצעירים שהתחנכו בה. שיעור העוסקים בפעילות התנדבותית בקרב התושבים באילת עומד על 30% והוא גבוה מהממוצע הארצי העומד על 21%. לצד יתרונות אלה, רואים תושבי העיר באילת, כעיר מרוחקת עם אפשרויות מצומצמות. 
ממצאי הסקר, יתנו בסיס למיקוד המאמצים של מערכת החינוך העירונית ובהתייחס ליעדים שהוגדרו לחומש, כאשר תהליך המדידה וההערכה ימשיך ללוות את העיר בדרך ל-2020. 

חדשות אילת