פרסומת
דלג

מחבקים בימים האחרונים

מאת: שרה שושנוב ● 31/12/2015 07:37 ● ערב ערב 2739
יותר ויותר חולים  בעיר ובעולם כולו, בוחרים להעביר את הרגעים האחרונים שלהם בסביבה מוכרת ותומכת לצד משפחתם האהובה, הוספיס בית מהווה עבורם פיתרון אידאלי. פגשנו כמה משפחות, אשר סיפרו לנו על התהליך   
מחבקים בימים האחרונים

הוספיס בית הוא טיפול שמטרתו לשפר את איכות חייהם של חולים סופניים המתמודדים עם מחלות חשוכות מרפא, שירות זה תומך במטופל ברבדים שונים, הן פיזיים והן נפשיים ואט אט מהווה את הפתרון האולטימטיבי למשפחות רבות באילת.
 
האחות המחוזית, מטעם שירותי בריאות כללית אתי אלמוג מספרת כי "זהו שירות שנותן מענה למטופלים שזקוקים לעזרה  בדרגות בריאותיות שונות. כלומר, כאשר החולה נמצא במצב ירוד והטיפול הרפואי אינו נותן מענה, וכך  גדל הטיפול התומך  והוספיס  בית נותן מענה לנקודות אלו."
שיטה זו אומנם אינה חדשה בעולם אך באילת היא קיימת שלוש שנים בלבד, את השירות נותנת חברת 'צבר' שהקים ד"ר רוני צבר והיא נותנת מענה לכל קופות החולים בעיר. 

ומה היה כאן לפני כן?
"לפני כן, המענה היחידי שהיה לחולים, הוא אשפוז 'בבית בלב' שגם שם יש רק שני חדרים או בבית אבל עם מעט מענה. אין ספק ששירות זה, שידרג בכמה רמות את איכות החיים ונתן מענה נפלא לכל החולים. כולם מרוצים מדרך זו, מכיוון שיש הרבה מטופלים שרוצים להישאר בימיהם האחרונים בביתם. נוסף לכך, גם מבחינת בית החולים, ברגע שרואים שמטופל מסוים כבר מיצה את כל הטיפולים האפשריים החולה משוחרר לביתו. לפעמים החולה והמשפחה היו נשארים חסרי אונים ולא יודעים מה לעשות לכן זה פתרון נהדר". 


איך ניתן לקבל שירות זה?
השירות ניתן, כאשר מטופל מגיע למצב שבו החלק הרפואי פחות נותן מענה והמצב דורש יותר התערבות תומכת, אנחנו עושים ערכת מצב, על פי המצב הפיזי של החולה וכמובן על פי המלצות של רופאים, ועל פי זה אנחנו מחליטים האם להמליץ עליו לשירות או לא. בדרך כלל הנושא עולה דרך האחים והאחיות בבתי החולים, הם אלה שמספרים למשפחות על פתרון שכזה, כאשר הכול מאושר אנחנו פונים אל אלכס לובשבסקי שהוא נותן את המענה הבלעדי באילת להוספיס בית. וכאן מתחיל התהליך. אני יכולה לומר כי אנחנו ובמיוחד אלכס נותנים מענה בכל שעות היממה, חייבת להיות בינינו תקשורת טובה על מנת לתת לחולים את העזרה המהירה ביותר". 

כיום משפחות רבות בעיר משתמשות בשירות זה בעיר אשר ניתן כמובן ללא עלות, הוספיס בית ממומן על ידי קופות החולים. נפגשתי עם נטלי לוי ביתו של שרלס (ריקרד) לוי מאילת,  הוא נפטר בנובמבר האחרון ממחלת הסרטן. ריקרד כמו רבים אחרים ביקש לסיים את חייו בביתו בכבוד עם בנותיו ומשפחתו. 
נטלי מספרת כי שיטה זו הינה מצוינת "אני חושבת שזוהי שיטה טובה אך היא צריכה להתאים למשפחה. זאת אומרת יש לבחון לעומק מה מצב החולה ורק אז להחליט,  כי צריך שיהיו כמה תנאים כדי שזה יוכל להתנהל טוב ואם יש את התנאים אז זה פתרון מדהים. מכיוון שהאופציה השנייה זה להעביר את האדם למוסד כלשהו ואז מתחיל סיפור אחר".

מה התנאים?
"צריך שמישהו יהיה עם החולה 24\7 , בין אם זה מטפלת או אדם מן המשפחה אשר נמצא כל הזמן בבית. כמו כן, המשפחה צריכה להיות מאוד קרובה ובעניינים, החולה זקוק להמון תמיכה מן המשפחה בלי זה הוא לא יוכל לעבור את התקופה בצורה הולמת. כאשר תנאים אלה מתקיימים אז הדבר הוא מאוד נכון וזה ממש כמו מתנה". 

איך הגעתם לזה?
בבית החולים נחשפנו לעניין, הכרנו אח בשם אלכס, הוא בעצם חשף אותנו לאפשרות של הוספיס בית. כי ברור היה לנו כשהוא יוצא מבית החולים הוא צריך טיפול אחר לגמרי, לאבא שלי היה ברור שהוא רוצה להישאר בבית מכיוון שהוא בנאדם ביתי, כמובן גם לנו זה היה טוב כי הקשר שלנו איתו היה מאוד צמוד והדוק. בתחילה זה נראה לנו קצת מפחיד כי אמרנו לעצמנו איך אנחנו יכולים לדאוג לכל הצרכים שלו, כי זה לא פשוט, אך היה לנו את אלכס והיו רופאים שאומנם התחלפו מספר פעמים אך זה מאוד עזר לנו אני יכולה לומר שאלכס היה עמוד תווך שלנו והוא עזר להן הן מבחינה רפואית והן מבחינה נפשית, ניהלנו איתו אינספור שיחות שמאוד עזרו לנו".

המשפחות שלוקחות חלק בהוספיס בית חייבות להתארגן בהתאם לכך, להזמין את הציוד הדרוש לשהיית החולה ולדאוג  לו לכל מחסורו, משפחה נוספת שהשתמשה בשירות זה היא משפחת ביטון. 
חדווה ביטון אשר השתמשה בשירות זה למען אביה ניסים ביטון ז"ל מספרת כי יש חולים אשר זקוקים לאחות צמודה כמו אביה, במקרה זה חוודה היא אחות במקצועה אשר הייתה עם אביה 24\7 ושימשה לו כאחות צמודה בכל התקופה "תראי באופן שאבא שלי היה חולה אני לא חושבת שמשפחה אחרת נורמטיבית הייתה יכולה להחזיק אדם כזה, כי הוא היה עם נקז בבטן ולפעמים התפרים שלו היו מתפרקים, אז במקום להזמין אחות אני הייתי עושה את כל זה, לכן זה יכול לא להתאים לכל אחד, אני החלטתי לעשות זאת בגלל המקצוע שלי. משפחות שיכולות להרשות לעצמן שיעשו את זה כי בסופו של דבר, זזה הדבר הטוב ביותר עבור החולה. להישאר בבית שלו במיטה שלו סביב האנשים שהוא אוהב". 
חדווה ונטלי מספרות כי עצם השהייה בבית עושה למטופל רק טוב, המשפחות תמיד קיבלו מענה הולם, ותשובות מהירות. עוד מספרת נטלי כי "בהוספיס בית כל הזמן קיבלנו תשובות על המקום לא היינו צריכים לחכות לרופא הרבה דברים התנהלו בטלפון והיו מסביב לשעון. בדרך כלל זה היה עם אלכס האח והוא נתן תמיד מנעה מהיר יותר וגם כמובן אם היינו צריכים הייתה פניה לרופא. הם היו אתנו בכל שלב במשך התקופה". 

כמו כן שאלתי כל מהן לגבי הקושי, של החזקת מטופל בבית כי עצם העניין הוא לא פשוט בכלל, שתיהן בלא יוצא מן הכלל ציינו שקיים קושי מסוים, אך עצם העובדה שהיה מאחוריהן צוות, החזיק אותן איתנות במשך כל אותה התקופה. כל המשפחות נרתמו לעזרה, "לא תמיד זה היה קל" מספרת נטלי "הילדות שלי היו קטנות והתגובות שלהן לא תמיד היו פשוטות, כי הבית של סבא היה מלא בפינוקים וכיף, פתאום סבא שלהן במצב קשה אז היה להן קשה מאוד. אבל עם הזמן הן התרגלו ובתוך הקושי הזה הן היו מגיעות איתי לפעמים". 

חדווה מספרת כי בזמן השהות בבית החולים, המשפחה מאוד תמכה, כולנו היינו שם. וכשזה היה בבית אני הייתי איתו וטיפלתי בו. שאר בני המשפחה הגיעו לבקר, אבל 24 שעות ביממה אני הייתי אתו וטפלתי בכל צרכיו אף אחד לא התערב מכיוון שלא היה גם צורך". כשהן נזכרות באותה התקופה שתיהן מעלות דמעה בעיניהן אך נזכרות בכך שזו הייתה עבורן, עבור משפחותיהן וכמובן עבור שני האהבות שלהן הדרך הטובה ביותר לסיים את חייהם. נטלי אומרת "חלק גדול מהזמן הוא היה קוהרנטי, הוא היה מאוד שמח לראות אותנו הוא אהב את הפתרון והוא שמח שהוא בבית שלו ואני חושבת שזה היה הכי טוב בשבילו.
חדווה מספרת  בעצב רב, "כשהוא הלך הוא שבר לי את הלב אבל אני רוצה להגיד לך שעברתי את התקופה הזו הרבה יותר בקלות בזכות זה שאלכס היה אתנו. לכל דבר היה לו פתרון ותמיד היה זמין אלינו".
 
אתם בטח שואלים את עצמכם ומה לגבי הבירוקרטיה? למען האמת לאחר שמגישים את הבקשה להוספיס בית הכל מתנהל בצורה מהירה ואפקטיבית ביותר, הן למען החולה והן למען המשפחה, כך שכל מי שחושב שפתרון זה הוא הפתרון המתאים לו ביותר כמו שאומרת חדווה " שווה לעשות זאת גם אם זה לכמה חודשים בודדים, אפילו רק לניסיון". 

חדשות אילת