עולם כלכלי חדש: כיצד להתנהל כלכלית אחרי הפרישה

תכנון ובקרה פיננסית אינם בראש מעייניהם של ישראלים רבים. ההתנהלות היום-יומית השוחקת מביאה רבים למצב שבו כל מה שהם רוצים זה להרוויח מספיק כדי לכסות את ההוצאות השוטפות, והעתיד? לפעמים נדמה לרבים מאתנו שהעתיד כבר ידאג לעצמו – הרי בסופו של דבר, אחוזים מסוימים מהמשכורת מופרשים לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל. מסתבר שהדברים מעט יותר מורכבים ממה שנדמה במבט ראשון.

הוצאות צפויות לאחר הפרישה לגמלאות

ישנה תפישה רווחת לפיה ההוצאות מצטמצמות כשמגיעים לגיל השלישי, אך המציאות מלמדת כי לאחר הפרישה לגמלאות, על-אף שישנן הוצאות שמצטמצמות, החיים לא עוצרים ואפילו הופכים למלאים יותר ולפיכך, גוררים הוצאות גבוהות יותר. כמו-כן, צצות הוצאות אחרות, שלא תמיד נלקחות בחשבון מבעוד מועד.

לפני הפרישה צורכים פחות חשמל, מים וגז, נוסעים על רכב חברה ומשתמשים בטלפון סלולרי ומחשב שמקבלים, פעמים רבות, ממקום העבודה. לאחר היציאה לגמלאות, ההטבות שהעניק מקום העבודה מסתיימות. ההוצאה החודשית הופכת למשמעותית יותר, וזה עוד לפני שהתייחסנו להוצאות חדשות: הוצאות הבריאות, לדוגמה, אשר עלולות לגדול מאד. מלבד הוצאה חודשית על תרופות ואמצעי עזר שונים (משקפי קריאה, אוזניות להגברת שמע, מקלחות מותאמות, כפתורי מצוקה), גם הצורך בביצוע בדיקות וטיפולים עולה באופן ניכר.

ואיך ממלאים את הזמן הפנוי? חוגים? טיולים וסיורים? תחביבים? כל הדברים הללו דורשים השקעת כספים.

כבר חסכנו המון, האם זה מספיק?

עם הפרישה לגמלאות הסכום שנחסך נדמה לעתים כמשמעותי יותר מערכו בפועל. רובנו לא מורגלים בסכומים המסתכמים במאות אלפי או מיליוני שקלים. יחד עם זאת, יש לזכור שהסכום הזה אמור להספיק לכל הצרכים שלכם במשך שנים לא מעטות.

על-פי נתוני הלמ"ס ונכון לשנת 2014, תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי היא 80. כלומר, אדם הפורש לגמלאות בגיל 67, צפוי לחיות עוד כעשרים שנים שהם יותר ממאתיים חודשים. אם כך, כדי לקבל רושם מציאותי יותר על היכולת הכלכלית לאחר גיל הפרישה, יש לחלק את הסכום שנצבר בחיסכון הפנסיוני ב-200 (פחות או יותר) כדי לקבל את הקצבה החודשית.

המצב כיום הוא שקצבת זקנה מהביטוח הלאומי עומדת על כ-1900 ₪ לאדם. אליה מצטרפת קצבת הזקנה אותה מקבל הפורש מהגוף בו חסך כל חייו לטובת יום זה. ברוב המקרים, חלה ירידה משמעותית בהכנסות מהקצבאות לעומת ההכנסות טרם הפרישה לגמלאות – ועם הגידול בסעיף ההוצאות, רבים נאלצים להוריד את רמת החיים שלהם.

אז איך מתכוננים לגיל הפרישה?

הדבר החשוב ביותר בהתארגנות לקראת התנהלות כלכלית נבונה סביב הפרישה הוא המודעות. לפני שמחליטים במה והאם כדאי לקצץ, יש להבין כמה אנחנו מוציאים, על מה ואיך אפשר לחסוך.

משמעותה של שליטה על התנהלות כלכלית, לפני הכל, היא ידיעה – ועל מנת לדעת, יש לאסוף נתונים. לא מדובר בפעולה מסובכת או מגבילה אלא במעקב: בכל פעם שמוציאים כסף – רושמים את ההוצאה. כך, בסוף כל חודש מתקבלת תמונה עדכנית של המצב הכלכלי האישי. נתונים אלה מאפשרים מאוחר יותר לנתח את ההתנהלות הכלכלית, במטרה לשפרה. לשם כך, יש להבין האם אנחנו מוציאים יותר מאשר מכניסים? מה הם תחומי ההוצאה העיקריים שלנו? במה ניתן לקצץ ועל מה אפשר להמשיך להוציא?

עזרי מעקב אחר ההכנסות וההוצאות

האינטרנט מציע עזרים רבים ושונים שיכולים לסייע להתנהלות כלכלית שקולה יותר: כגון: בלוגים, מדריכים וכלים להתנהלות כלכלית נבונה ואתרים המאפשרים ניהול מעקב על ההכנסות וההוצאות. בנוסף, יש אפליקציות מוצלחות שמציעות דרכים נוחות ונגישות לניהול מעקב כלכלי.

חשוב לזכור שהתנהלות כלכלית נכונה אחרי הפרישה דורשת אימוץ של הרגלים נכונים הרבה לפני הפרישה עצמה. ככל שההתנהלות הפיננסית תהא טובה יותר, יתאפשר חיסכון משמעותי יותר לקראת הפנסיה, שיבטיח איכות חיים טובה גם לאחר הפרישה לגמלאות.

*אין באמור לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או פיננסי אישי המותאם לצרכי הלקוח.