יהדות

מאת: הרב דוד שנה ● צילום: או-מד מדיקל ● 16/2/2017 10:42 ● מה נשמע 483
פרשת יתרו ● אני עוסק בהוראה כבר 23 שנים. פגשתי במהלך השנים עשרות מורות ומורים, ואני יכול להעיד שרובם של האנשים הנפלאים העוסקים במלאכת הקודש של ההוראה נותנים את מרצם וליבם עבור תלמידיהם. מי שאינו חש בשליחות שבהוראה, מהר מאוד ימצא את עצמו מחוץ לשער בית הספר. >>
יהדות

 

פרשת יתרו


אני עוסק בהוראה כבר 23 שנים. פגשתי במהלך השנים עשרות מורות ומורים, ואני יכול להעיד שרובם של האנשים הנפלאים העוסקים במלאכת הקודש של ההוראה נותנים את מרצם וליבם עבור תלמידיהם. מי שאינו חש בשליחות שבהוראה, מהר מאוד ימצא את עצמו מחוץ לשער בית הספר. הוראה איננה מפעל ייצור שתוך מספר דקות מקבלים מוצר מוגמר, ההוראה נפרסת על פני שנים, ואת הפירות של העמל הקשה, המון פעמים, ניתן לראות רק לאחר שהתלמיד כבר סיים את חוק לימודיו ויצא ל'חיים האמתיים'. נכון, לא כל אחד ראוי לו לעסוק בהוראה. "כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות", ובכל זאת, כל מי שחושב שהוא מסוגל לכך חייב לכל הפחות לנסות, כי המורים הם אלה אשר מנחילים את הדעת והחינוך לדורות הבאים. בלעדי המורה שלימדה אתכם לקרא בכיתה א' לא הייתם מסוגלים לקרא את הטור הזה עכשיו.
השבת נקרא בעזרת ה' את עשרת הדיברות. כל מי שיש בו רגש יהודי, מחסיר פעימה בשעה שקוראים את עשרת הדיברות. על-מנת שקריאת הדיברות בתורה תהיה משמחת ומרוממת את הלב, תיקנו חכמים שאת קריאת הדיברות בציבור יקראו בטעם עליון. עשרת הדיברות כתובים בחומש בטעם תחתון, ואילו בסוף החומש כתובים הדיברות בטעם העליון. שני הבדלים מאפיינים את עשרת הדיברות בין הטעם התחתון לטעם העליון. בטעם התחתון אין קורלציה בין הדיברות לפסוקים, כלומר יכולים להיות מספר פסוקים לדיבר אחד או מספר דיברות בפסוק אחד, לעומת הטעם העליון שכל דיבר הוא פסוק בפני עצמו. כמו כן בטעם התחתון טעמי המקרא הם תחתונים וקריאת הטעמים היא כמעט חסרת ניגון, בעוד שבטעם העליון הטעמים הם עיליים והניגון שלהם ארוך יותר נעים יותר ומשמח. קיים הבדל נוסף בין טעם עליון לטעם תחתון, הדיבר: "לא תרצח". בטעם התחתון מנוקד "לא תרצח" בפתח מתחת לצ' ואילו בטעם העליון מנוקד "לא תרצח" בקמץ מתחת לצ'. מה בא לרמוז לנו שינוי זה בין פתח לקמץ?                                                                                          
מסביר הגאון מווילנה - נאמר בגמרא במסכת עבודה זרה (דף י"ט:) "אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב מה פירוש הפסוק – "כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה" (משלי ז', כ"ו) "כי רבים חללים הפילה"- זה תלמיד שלא הגיע להוראה – ומורה, "ועצומים כל הרוגיה" - זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה. ישנם שני סוגי אנשים, אחד שנראה רב או שחושב את עצמו לרב אבל הוא עדיין לא הגיע לרמה הנדרשת על-מנת להורות מה אסור ומה מותר והוא הולך ופוסק לאנשים תעשו כך או אל תעשו כך וכל הדברים שהוא אומר הם שטויות והבלים ובגללו אנשים חוטאים מבלי לדעת שהם חוטאים – אדם כזה הוא בבחינת "כי רבים חללים הפילה". מהעבר השני יש אנשים שיכולים להורות וללמד הם כבר יודעים ומסוגלים, אך מסרבים לתרום מזמנם לאחרים- וכך הציבור לא לומד את התורה כפי שצריך ונכשלים באיסורי תורה - אנשים כאלה הם בבחינת "ועצומים כל הרוגיה". וכתב הגר"א - וזהו ההבדל בין לא תרצח בפתח ללא תרצח בקמץ, "לא תרצח" בפתח - לפעמים מי שפותח ומדבר כשהוא לא ראוי הוא רוצח בדבריו "כי רבים חללים הפילה", ו"לא תרצח" בקמץ כי לפעמים אדם מקמץ את פיו ולא מלמד במקום שהיה ראוי שילמד - אחד כזה הוא "ועצומים כל הרוגיה". אנחנו מתפללים בכל יום שנזכה " לשמוע ללמוד וללמד ", הלמידה היא שאיפת חייו של היהודי מאז שניתנה התורה. לשננן לעצמנו ולבנינו יומם ולילה . אך צריכים להיזהר ביותר שנלמד מתלמידי חכמים ראויים שתוכם כברם והם שולטים במכמני התורה, ולא חלילה מאנשים שמתחזים לתלמידי חכמים. יהי רצון שנזכה ללמוד תורה מתלמידי חכמים אמתיים ולא תצא תקלה תחת ידינו.


חדשות אילת


     

 

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש