פרשת משפטים - שבת שקלים
אלאור עזריה נידון לשנה וחצי מאסר בפועל על כך שחיסל מחבל שבא לרצוח חיילים. אי כבוד השופטת ציינה בפאתוס שאלאור פגע בערך העליון של קדושת החיים . תקנו אותי אם אני טועה אבל נדמה לי שהשופטת התבלבלה קצת , אלאור לא ירה בראשו של אדם תמים שיצא לטייל ברחוב , אלאור חיסל מחבל שבא לרצוח חיילים , מחבל שדקר ופצע קשה חיילים , בשנייה שהמחבל שלף סכין על מנת לרצוח באותו הרגע ממש המחבל הארור איבד את זכותו לחיות ולחייו אין שום ערך, לא ערך עליון ולא ערך תחתון. על פי דברי ההבל של השופטת הבסיס החוקי לשפיטתו ולגזר דינו של אלאור לא קיים. מחבל דינו מוות !!! אחותו של אלאור בהחלט צודקת בדרישתה לזיכוי מוחלט , לא חנינה דרושה כאן אלא אמירה ברורה : כל מחבל שבא לפגוע ביהודים אחת דינו – כדור בראש !!! לכאורה יכול הטוען לטעון והרי היה משפט בהרכב של שלושה שופטים והם קבעו ברוב מוחלט ופה אחד שאלאור חייב , ולפיכך יש להשית עליו את גזר הדין , כי ככה עובדת הדמוקרטיה "הרוב קובע". זהו שלא . הרוב לא תמיד קובע.
השבת נקרא בתורה את פרשת משפטים. בפרשתנו הקב"ה מצווה אותנו המון מצוות ודינים בעיקר בהלכות של בין אדם לחברו . גם דיני משפט, עדים ושופטים כתובים בפרשה , וכך מצווה אותנו התורה : " לא תהיה אחרי רבים לרעות , ולא תענה על ריב לנטות אחרי רבים להטות ". הקב"ה הוא זה שבחכמתו העליונה המציא עבורנו את הדמוקרטיה , הוא אשר כתב בתורתו הקדושה שכאשר יש מחלוקת בין אנשים ולא יודעים להכריע מי צודק – אז הולכים על פי הרוב והרוב קובע. אבל באותו הפסוק ממש שמצווה אותנו לנהוג על פי דעת הרוב , מזהיר אותנו ה' שלא נהיה "אחרי רבים לרעות". כלומר במידה ואנחנו רואים שהרוב מתכוונים לעשות רע , או אז אין שום משמעות לדעת הרוב , להפך , חובה עלינו לעשות ככל יכולתנו על מנת לבטל את דעת הרוב המשובשת , ואסור לנו בתכלית האיסור לאפשר לרוב לקבוע או לבצע עבירות ומעשים נפשעים. זוהי האמת העליונה לגבי דמוקרטיה ודעת הרוב. אם נניח למשל, שהכנסת תחוקק חוק ברוב קולות שמותר לאנשים לגנוב מרשתות השיווק כי יש לבעלים של הרשתות הרבה כסף, או שמותר להרביץ לאדם שעוקף אותי בכביש בצורה מסוכנת , האם יש תוקף חוקי להחלטת הרוב ? בוודאי שלא. על אחת כמה וכמה אם הרוב יחליט שמותר לאנוס ולרצוח במידה וממש מתחשק לי ועיצבנו אותי , גם להחלטות כגון אלו אין שום משמעות לרוב , ואסור לקיים את דעתם. אותו הדבר בדיוק לגבי משפטו של אלאור עזריה. אין שום תוקף מוסרי להחלטת רוב השופטים שקבעו שהמעשה של אלאור לא היה מוסרי. השופטים הללו הם לא אדוני המוסר והם לא צריכים או יכולים לקבוע מה מוסרי ומה לא מוסרי, גם פרופסור אסא כשר האיש אשר חיבר את " הקוד האתי " של צה"ל , לא יקבע לנו מה מוסרי ומה לא מוסרי. רק תורתנו הקדושה קובעת מהו המוסר ומה נחשב למוסרי, ובפרשתנו קבע הקב"ה את הדברים הבאים " אם במחתרת ימצא הגנב והוכה ומת – אין לו דמים ", גנב בא על דעת זאת שאם ינסו למנוע ממנו לבצע את זממו הוא ירצח את הקמים עליו , ולכן אמרה התורה – מותר להרוג גנב שעלול לסכן את חייך . מפסוק זה למדו חז"ל את הדין המפורסם : " הקם להורגך – השכם להורגו ". דין זה נקבע לפני מספר שנים בספר החוקים של מדינת ישראל , ומוכר בתור " חוק שי דרומי ". אם מותר על פי חוק לירות בגנב חשוד על אחת כמה וכמה שמותר לירות במחבל ודאי. אלאור עזריה זכאי.
חדשות אילת
