יהדות

פרשת 'תרומה'

דו"ח מבקר המדינה על מחדל מנהרות החמאס ב'צוק איתן' התפרסם השבוע. מהחלקים הגלויים של הדו"ח עולה תמונה עגומה של מנהיגות ממשלתית וצבאית פגומה, מתנשאת וחסרת אחריות. אני לא בוחן כליות ולב, ואינני יודע מה בדיוק נאמר בישיבות הקבינט וכיצד בדיוק הכין הצבא את עצמו למערכה שנמשכה 50 יום, אבל התחושות הן בהחלט קשות. תחושות קשות של זלזול בחיי האזרחים והחיילים, על ידי מי שאמורים להיות האחראים על חיינו, ביטחוננו וגורלנו, מעציבות ומחרידות. מתייחסים אל מלחמה מול אויב מר ואכזר כאילו מדובר במשחק מחשב או תוכנית ריאלטי, "טוב נפציץ, לא אין צורך", "נכנס רגלי בכל הכח, לא, נפעיל רק חצי קלאץ'". בושה ממלאת את ליבי שאלו הם המנהיגים שהדור שלנו הצליח להצמיח. אני יודע שההחלטות שחברי הקבינט מקבלים הן הרות גורל, החלטות של חיים ומוות כפשוטו והשיקולים כבדים ומורכבים, אבל חבל מאוד שלא לוקחים גם את הקב"ה כגורם נוסף במכלול השיקולים. "סוס מוכן ליום מלחמה – ולה' התשועה". במידה ויערבו את עזרת ה', את הביטחון בה', ואת כבוד ה', או אז ההחלטות אם להשמיד את האויב תהיינה קלות יותר וכך יידע הצבא, שהממשלה לא שולחת אותו להילחם עם ידיים קשורות מאחורי הגב וכל חייל מרגיש צורך בעורך דין צמוד שירוץ איתו להילחם. ה' יעזור ( תרתי משמע). השבת נקרא בפרשת 'תרומה' על הציווי לבנות את המשכן ואת הכלים שיהיו במשכן. המטרה העליונה של בניית המשכן היא על מנת שיהיה לנו, בני ישראל, מקום שבו אנחנו יכולים לחוש את מציאותו של הקב"ה. הקב"ה נמצא בכל מקום "מלא כל הארץ כבודו", בכל מקום אפשר לחוש את מציאות ה' אם מתאמצים קצת. אבל הקב"ה רצה להקל עלינו את האפשרות לחוש את קירבתו, ולכן ציווה את אבותינו לבנות את המשכן. גם כיום, כאשר נכנסים לבית כנסת, חשים התרוממות רוח ומרגישים שה' קרוב אליך. לא לחינם מכונים בתי הכנסת בשם- "מקדש מעט".
על מנת שתהיה השראת השכינה מושלמת ביקש ה' שיבנו כלי קודש, מזבח אבנים- להקריב עליו קורבנות, מזבח זהב – להקטיר עליו קטורת, ארון הקודש – להניח בתוכו את לוחות הברית, שולחן זהב- להניח עליו לחמים, שתשרה הברכה באוכל שלנו, ומנורת הזהב – להאיר את העולם. הכנת כלי הקודש דרשה מיומנות רבה ומאות אומנים עסקו בבנייתם. יוצאת דופן הייתה מנורת הזהב (שכיום היא הסמל של מדינת ישראל). ה' ציווה לעשות אותה "מיקשה", כלומר, לקחת גוש אחד של זהב ולייצר ממנו את המנורה עם כל הפיתוחים המיוחדים, מבלי להוסיף חתיכות זהב נוספות. חז"ל מלמדים אותנו שמשה רבנו התקשה בבניית המנורה ובהבנת רצון ה' כיצד עליו להכין אותה, ולכן ה' אמר לו- "וראה ועשה". ומסביר רש"י – "בגלל שמשה התקשה במעשה המנורה, הראה לו הקב"ה מנורה של אש", וכך ידע משה רבנו כיצד בדיוק צריכה להראות המנורה. כאמור לעיל המנורה היא הסמל של מדינת ישראל, והתפקיד של כל מנהיגי ישראל בדור הזה ובדורות שעוד יבואו הוא לשמור על "מנורת הזהב". מנורה כמטאפורה, וגם המנורה הפיזית של קיומנו כעם יהודי בארץ ישראל. ואם המנהיגים מתקשים בהבנת "צורת המנורה", אני ממליץ לכל אותם מנהיגים שיתבוננו "במנורה של אש", בגחלת היהודית שעוברת מדור לדור כבר 3300 שנה, אש התורה שבוערת בליבנו ובנשמת אומתנו מאז היינו לעם ואולי כך הם יצליחו להבין טוב יותר כיצד להגן על חיי האזרחים ולשמור על חיי החיילים היקרים שלנו. 
הטור מוקדש לבני היקר ישי, שמתגייס בשבוע הבא.

חדשות אילת