פרסומת
דלג

חופים אבודים

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● צילום: מערכת ערב ערב ● 17/3/2017 09:26 ● ערב ערב 2802
תעלת שפכים מסריחה, מחסן כלי שייט על שפת הים, עשרות מכוניות משתזפות, מכולות ומבנים שאינם בשימוש, צינורות העברת נפט ישנים, מחסנים, מגורים, ומה לא ● אלו חלק מהסיבות שגורמות לבזבוז שטחי חוף יקרים באילת ● תכניות לעומת זאת יש בשפע ● חופי אילת – תמונת מצב
חופים אבודים

תארו לעצמכם את קו החוף הדרומי של אילת פתוח לגמרי. מסעדות, טיילת ארוכה מצד לצד, שטחי מסחר ו...חופים. זו בתמצית תכנית הדגל של ראש העירייה מאיר יצחק הלוי- תוכנית 'השער הדרומי', שמדברת בין השאר על העתקת נמל אילת צפונה ופתיחת קו החוף הדרומי כולו לציבור. נשמע לכם חלום רחוק? אתם צודקים, בהתחשב בעובדה שמדובר בפרויקט בעלות של כ – 3.5 מילארד דולרים, ועדיין לא דיברנו על ההתנגדויות הצפויות למהלך מכל עבר. בפועל יש לה לאילת 12 ק"מ של חוף מהצד המערבי ביותר ועד הצד הדרומי, מהם שטחים רבים מדי תפוסים על ידי שימושי קרקע שאינם עולים בקנה אחד עם מצוקת החופים ממנה סובלת העיר.
 "החופים באילת הם משאב טבע נהדר בארץ ובעולם בכלל, במדינה לאורך שנים, וראשי העירייה של אילת בפרט, הזניחו את החופים באופן שיטתי", מאשים השבוע בני מאיר, תושב אילת ופעיל טבע ירוק ששם לו בשנים האחרונות למטרה להלחם על החזרת חופי אילת האבודים לציבור". שם לו למטרה וגם פועל.
יצאנו יחד לסיור חופים אבודים מצד לצד.

 

להתרחץ בג'יפה - תעלת הקינט


גם אם ממש תתעקשו לשבת להנאתכם בחופים המזרחיים של אילת, אלו הנושקים לגבול ירדן, תוכלו אולי ליהנות שם משקט ואולי מחוף הים הבתולי היחיד שעוד נותר בסביבה. אלא שכאן, דווקא כאן בנקודה הקסומה הזו, תעלת הקינט שמובילה את שפכי כמה מהמפעלים הפועלים בסביבות אילת, תגרום לכם לחשוב פעם נוספת רגע לפני. במרוצת השנים הפכה התעלה למפגע סביבתי ובטיחותי משמעותי. היה זה עומר כרמון, עורך 'ערב ערב' לשעבר, שחשף את ריבוי האצות בנקודת השפך של הקינט לים. ריבוי אצות מחלקן נודף ריח של ריקבון, יחד עם ריבוי דגיגים בצפיפות גדולה, מה שהפך את תעלת הקינט מוקד משיכה ליתושים וזבובים. אם לא די בכך, הרי שהריחות הרעים יחד עם הטפילים למיניהם הפכו את החופים הנושקים לתעלה למקום בו לא הייתם רוצים לשבת ועל אחת כמה וכמה לא הייתם רוצים לשחות בהם. עד כדי כך שלאחר סדרת כתבות בנושא, הודיע לאחרונה המשרד לאיכות הסביבה כי בעקבות החמרה במצב הסביבתי ליד תעלת הקינט יש לנקוט בשורה של צעדים על מנת לשפר את המצב הקיים ואת איכות המים הזורמת לים. בין הדרישות: ביטול ההזרמות אל התעלה הצדדית, פעולות ניקיון תקופתיות והגברת בדיקות המעבדה של המים.
פנינו השבוע למשרד לאיכות הסביבה ולעיריית אילת על מנת לברר האם מאז קבלת ההחלטה השתנה דבר. עד לסגירת הגיליון טרם התקבלה תגובת המשרד בנושא.
מעיריית אילת נמסר: "האחריות לאכיפה היא של המשרד להגנת הסביבה כגורם המעניק את ההיתרים להזרמה. בעניין זה חשוב לציין, כי במסגרת פיתוח המגרשים לטובת בניית בתי מלון סביב הלגונה המזרחית, תועתק תעלת הקינט ותועמק".
פנינו למשרד לאיכות הסביבה בבקשה לתגובה אולם זו לא התקבלה עד למועד סגירת העיתון.

 

מי דואג לדתיים?


אם חשבתם לרגע שתיחום חוף הדתיים היה מיותר, שכן גם אתם אף פעם לא רואים שם תנועה של רוחצים, תתפלאו, אבל מסתבר שיש לא מעט חובשי כיפות וגם שטריימלים, בעיקר טיולים שמגיעים באוטובוסים מרחוק, שהפכו את החוף הנפרד הזה לחלק בלתי נפרד מהביקור שלהם באילת. בחום וגם בקור, הם יורדים מהאוטובוסים הנפרדים ומתמקמים על החוף. לא תמיד הם שוחים אבל גם הישיבה אל מול הים עושה להם את החוויה למיוחדת במינה. דווקא בגלל השימוש הזה בחוף, תמוה מדוע ולמה נתחם לאחרונה מחסן לא קטן על שטח החוף בצד של הנשים, מחסן המשמש אכסניה לכלי שייט של המרכז לספורט ימי בעיר. אם בחסרון שטחי חוף עסקינן, כאן בדיוק נשאלת השאלה- למה נדרש מחסן במיקום כל כך קרוב לשפת הים והאם בנייתו עומדת בתנאי תמ"א 13 האוסרת על בניית מבנים במרחק 300 מ' מקו החוף. דוברת עיריית אילת מסרה: "מדובר בשטח, אשר לא נמצא בשימוש ונגרע לטובת אחסון כלי שייט המשמשים ללימודי תלמידים".

 

החלום ושברו - הלגונה המזרחית


זו הייתה תכנית הדגל של חפח"א (החברה לפיתוח חוף אילת)- לגונת רחצה שתגדיל בצורה ניכרת את חופי הרחצה החסרים באילת. לצד יצירת החופים לאורך הלגונה המלאכותית דובר על הקמת שורה של בתי מלון, שאמורים היו להוסיף לאילת עוד אלפי חדרי בתי מלון. אלא שבפועל לא לגונה ולא דובים אלא שלולית בוצית רדודה ולא נעימה. החלום ושברו. אחרי 14 שנים בבתי משפט, בניסיון לאתר מי באמת אשם בכישלונה של הלגונה המזרחית של אילת, פסקה בחודש מאי בשנה שעברה, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ד"ר דפנה אבניאלי, כי מרבית האחריות למצבה הנוכחי של הלגונה מונח לפתחה של חפח"א. לטענת השופטת "ההצעות שהועלו בפני החברה לפיתוח חוף אילת, לתיקון הליקויים בלגונה, מלמדות כי הלגונה אינה 'טוטל לוסט' ובעיית עכירות המים והקרקע השחורה במקום, ניתנת לפיתרון". עוד פסקה השופטת אבניאלי כי שיווק המגרשים סביב הלגונה לא אושר בגלל מחלוקות על תקורות מול משרד התיירות והשינוי שחל במדיניות המשרד שלא תמך בבניית בתי מלון נוספים באילת. למרות שבבית המשפט טענה חפח"א לאשמה של המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית (חברה של הטכניון), שתכננה את הלגונה ודרשה פיצוי בסך 25 מיליון ₪, דחתה השופטת את הטענה ומצאה את הטכניון אחראי לכישלון הפרויקט רק ב – 15% בלבד וחויבה אותו לפצות את חפח"א ב- 1.5 מיליון ₪ בלבד. כך או כך, למרות פסיקת בית המשפט כי "כי ניתן לפתור את בעיית מי הלגונה ולהפוך אותה לאטרקציה תיירותית", עד כה לא נעשה דבר כדי לנסות ולשפר את מצב מי הלגונה ולהשמישה לרחצה, אגב הגדלת שטחי החופים באילת בכמות ניכרת. גם התוכניות לשווק שטחים סביב הלגונה עדיין תקועות.
דוברת עיריית אילת מסרה בעניין זה: "האחריות לפיתוחה של הלגונה, כמו גם לטיפול במי הלגונה היא של החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת). בשל קצב התקדמות איטי פועלת העירייה בנושא אל מול רשות החברות ומשרד התיירות על מנת להאיץ מהלך ולהחליף את החמ"ת".

 

מי צריך בסיס על קו המים?


בשנת 2003 קידם מנכ"ל נמל אילת גדעון גולבר תכנית להקטנת השטח עליו יושב בסיס חיל הים בצורה ניכרת והחזרת שני שלישים מהשטח לטובת הציבור. התוכנית שקיבלה אז אישור של חיל הים, משרד הביטחון, משרד הפנים ורשות הנמלים דיברה על חלוקת הנמל הצבאי. השארת שליש מהשטח בלבד לחיל הים, כולל מעגן הדבורים ומגורי קומץ חיילי כוננות ופתיחת שאר השטח לציבור לטובת הארכת הטיילת של אילת והקמת שטחי מסחר ותיירות לאורכה. היו אלו ראש העירייה מאיר יצחק הלוי, בקדנציה הראשונה שלו, וחן סלטי, ששימשה אז כמחזיקת תיק ההנדסה שהתנגדו לתוכנית ואף הכשילו אותה. ניסינו להבין השבוע אצל חן סלטי מה הייתה הסיבה להתנגדותה לתוכנית. סלטי התנצלה והבהירה כי מאחר ועברו הרבה שנים מאז, היא לא מצליחה לזכור את סיבת ההתנגדות שמן הסתם הייתה מעוגנת אז למציאות.
אם תשאלו בהווה את אנשי חיל הים המשרתים בבסיס באילת, האם באמת יש הצדקה לקיומו של הבסיס על קו המים, אגב שימוש בקטע חוף יקר מפז, תופתעו לגלות שכולם מסכימים כי אין בכך שום צורך, כמו שטען השבוע קצין בכיר בחיל: על קטע החוף של הבסיס יש יותר מבנים שכבר אינם בשימוש מאשר כאלו שבשימוש. כבר מזמן הגיעו בחיל למסקנה שהבסיס מיותר. החלק היחיד שבשימוש הוא מהגשר ועד לקו החנייה של מלון 'יו סוויט'. כל שאר השטח תפוס על ידי בתי מלאכה ישנים שסגורים שנים ואינם בשימוש, וממשה שאינו פעיל עוד (סככת הענק עליה מצויר דגל ישראל מ.ל.ד)". לטענת הקצין כבר בעבר דובר על צמצום שטח בסיס חיל הים הנושק לקו המים והחזרת השטח לציבור ואולם משום מה הדברים התמסמסו. אם ממש רוצים גם את מזח הדבורים אפשר לצרפו לנמל האזרחי. זה לא יפגע ולא יגרע בכלום", מסר הגורם. לטענה זו שותף גם בני מאיר, פעיל סביבתי שמחזיק כבר שנים בעמדה הטוענת כי לחיל הים עם כל הכבוד אין מה לחפש על קו המים. "זה לא הגיוני שכתייר אתה נוסע לאורך הים ובמקום לראות מים תכולים אתה רואה גדר עם ציורים שמתארים לך בערך מה יש מאחוריה. הקריאה הברורה לכל הגורמים צריכה להיות לחזור ולפעול לשחרור קטע החוף הסגור הזה", מבהיר בני. מתנגד צפוי לתוכנית הוא גדעון גולבר מנהל הנמל שאמר בתגובה: "התנגדתי בעבר לרעיון הזה וגם עכשיו אני מתנגד. מדובר במנוע תמיכה של העיר שמספק עבודה למאות תושבים. הרציף היחידי שפנוי אצלנו אינו מתאים לעגינת כלי שייט צבאיים. נמל אילת הוא נמל מסחרי וזה לא נכון לערבב בין השניים".

 

שני שליש משטח הבסיס הצבאי אינו בשימוש


ואם תהיתם האם אפשרי לשחרר קטע חוף מצה"ל, כדאי שתרשמו לפניכם כי בשנת 2012, לראשונה בתולדות המדינה, הצליחה עיריית ראשון לציון לשחרר מצה"ל קטע חוף שהשתרע על שטח של כ – 150 מ' ששימש עד אז כמטווח צבאי, לטובת הגדלת שטחי החוף ברשותה. לאחר שנתיים של משא ומתן נחתם ההסכם שמהווה תקדים שעל אילת ללמוד ממנו.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "תכנית המתאר הארצית (תמ"א13), מייעדת את הבסיס הצבאי באילת להעתקה דרומה, לצפון הנמל האזרחי, כמענה לפיתוח האורבאני של העיר. בשנים האחרונות נבחנה, לבקשת ראש העיר, האפשרות לצמצם שטחים במחנה הקיים ועל-ידי כך לשחרר חלק מהמחנה. הבחינה העלתה כי עלות הפרויקט תסתכם במאות מיליוני ש"ח  וכי לא יהיה בה כדי להסיר את מגבלות הבטיחות על חלקים גדולים מהשטח שיפונה. לאור זאת ובתיאום עם רשות מקרקעי ישראל, נבחנת האפשרות לממש את התמ"א באמצעות פינוי כל הנמל הצבאי והעתקתו דרומה.  מימוש חלופה זו, ככל שתתאפשר יביא הן של שחרור רצועת החוף והן לפינוי יתרת שטח הבסיס".
דוברת עיריית אילת מסרה בעניין זה: "הנושא לא יורד מסדר יומו של ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, הפועל כבר תקופה ארוכה במטרה לכנס את בסיס חיל הים לרצועה צרה אשר תספיק לצרכים הצבאיים. חשוב לציין, כי לפני כעשר שנים (2007) כבר בוצעה פעולה ראשונה בהובלת ראש העירייה, לצמצום השטח היבשתי, עליו נבנה פרויקט אקוורל וכך בכוונתנו להמשיך. פעולה דומה של ראש העירייה נעשית מול המשרד להגנת הסביבה ומבקר המדינה בעניין התחנה למניעת זיהום ים".


מכוניות משתזפות על קו החוף? - נמל אילת


אחד השטחים שמכעיסים ביותר את חובבי הטבע הוא שטח הנמל רחב הידיים. אם תשאלו אותם- רחב ידיים מדי. "שטח הנמל הפך זה מכבר למחסן מכוניות אחד גדול", מוחה בני מאיר. "עם כל הכבוד למכוניות אין היגיון בזה שמכוניות על גבי מכוניות ישתזפו בנמל על שטח יקר כך כך שנחוץ לציבור. הרי המכוניות יכולות להשתזף באותה מידה גם בשטח שאינו נושק לקו המים". באותה נשימה מזכיר מאיר כי הגעת המכוניות לעיר היא בגדר החייאה מאולצת של הנמל. "זה לא אמור להיות ככה. נמל אילת אמור להיות נמל תיירותי, נקודה", טוען מאיר. "כל אניית תיירים יכולה לפרוק בעיר מאות וגם אלפי תיירים, אבל במקום זאת אנחנו עוסקים בעגלים מלאי זבובים, מכוניות משתזפות ופוספטים שבכלל אין להם מה לחפש כאן".
"הטענות כלל אינן נכונות", מחה השבוע מנהל נמל אילת גדעון גולבר. "אנחנו צריכים את כל שטחי המכוניות בדיוק היכן שהם נמצאים. נמל צריך עורף קרוב ולא רחוק כי זה נמל. את קולטת סחורה ומעבירה צפונה. אם אין לי כושר קליטה אני לא יכול להיות נמל ואם להודות על האמת, אני מעדיף שיהיו כאן מכוניות משתזפות שלא מסתירות את הנוף מאשר אנשי עסקים שישתלטו מיד על השטח וירימו מבנים שיסתירו כל פינת ים. הרי כרישי הנדל"ן לא יוותרו על שטחים כאלו ובל נהייה תמימים". נכון לכיום עדיין ניתן למצוא כמה עשרות רכבים המאכלסים רצועת חוף קטנה הנושקת לקו המים בקו התפר שבין ממגורת הפוספטים לממשה הספינות הנטוש וריף הדולפינים. טוב יעשה הנמל באם ידאג לפנות לפחות את רצועת החוף הזו ממכוניות ויפתח אותה לרווחת הציבור.

 

יפונה או לא יפונה - חוף ק.צ.א.א.


על פניו, אחרי כמעט עשור של דיבורים והבטחות, אחרי שאפילו שלט כבר ממוקם שם כמה שנים- "כאן יוקם חוף אקולגי", ובעיקר אחרי שביום אילת האחרון, היו אלו שר האוצר משה כחולן וראש הממשלה בנימין נתניהו עדים לחידושו וחיזוקו של ההסכם לפינוי חוף ק.צ.א.א. לטובת הציבור, נדמה כי הפעם מה שהובטח אולי גם יקוים. "לק.צ.א.א כבר מזמן אין מה לחפש על החוף", כועס בני מאיר. "המתקן לא עובד כבר עשור, כולל מתקן החוף שאין לו עוד מה לחפש שם. לק.צ.א.א שמתיימרת להיות שומרת טבע, יש היסטוריה של זיהומים. ולמי שחושב שערכי הטבע נשמרים בחוף בשל היותו חוף סגור לציבור הרי שבימים אלו מתנהל הליך פלילי כנגד קצא"א בשל עגורן של קבלן של החברה שפגע בקיר השונית והרס מאות ואלפי ערכי טבע מוגנים". כמי שעייפו מהבטחות סרק, בימים אלו, מכין מאיר יחד עם רשות הטבע והגנים מכתב בהול לדיון בוועדת הכנסת בו דורשים הירוקים לקבל את החוף מק.צ.א.א לאלתר. "עייפנו מדיבורים", מסביר מאיר. "הגיע הזמן לקבל את החוף פיזית. 
לצד הקולות האלו, ישנם חובבי טבע שלא מבינים את הגישה. "הרי ברור לכל שברגע שק.צ.א.א תפנה את החוף ולא משנה כמה ינסו לשמור על השונית, ריבוי הרוחצים בחוף יהרוס אותה", מתריע השבוע אריאל שאואט, ביולוג ימי, חובב טבע, אחראי המעבדה באוניברסיטת 'בן גוריון' באילת. "הרי לא משנה כמה יגדרו וכמה ישמרו, תני לזה שנתיים והשונית מתה. גם אם יבנו גשרים לעומק, הישראלים כמו ישראלים לא יתאפקו וישחו ליד השונית. אני אומר שעדיף לי שהחוף יישאר סגור ושקומץ עובדי ק.צ.א.א יעשו שם על האש, מאשר יגרם הנזק לשונית".  עמותת 'צלול' מצדה, כך עולה מדיונים שנערכו בנושא, אינה שוללת את פתיחת החוף לציבור, אך דורשת כי זו תעשה תחת מגבלות שונות.
דוברת עיריית אילת מסרה בתגובה: "בקיץ הקרוב, ייפתח לטובת תושבי העיר החוף שהיה סגור כבר למעלה מ – 50 שנים תחת זיכיון חברת קצא"א. הקצאת החוף הנה נגזרת של משא ומתן ארוך בין ראש עיריית אילת – מאיר יצחק הלוי לבין חברת קצא"א, שבסיומו ובהוראת שר האוצר – משה כחלון, תקצה כאמור החברה קטע חוף באורך 500 מטרים לטובת הציבור. התכנון החדש יוסיף רצועת חוף באורך חצי קילומטר דרומית מריף הדולפינים לטובת המתרחצים בחופי אילת, כולל שמורת אלמוגים מרהיבה ביופיה. על פי התכנית, לאורך רצועת החוף, יוקצו כ – 300 מטרים לטובת מתרחצים והחוף ישמש חוף מוכרז. 200 מטרים נוספים יוגדרו כחוף אקולוגי שישמש לטובת צוללים ופעילות חינוך ימית".
מחברת ק.צ.א.א נמסר בתגובה: "לאורך שנים היו מחלוקות לגבי השימוש בחוף, כאשר מצד אחד קיים צורך אסתרטגי וביטחוני ברור, ומאידך קיים מחסור אמיתי בחופי רחצה הפתוחים לציבור. שר האוצר הנחה את יו"ר החברה, ארז חלפון, להגיע לפיתרון שיאפשר לתושבים ליהנות מרצועת החוף ומשמורת האלמוגים שבה וכך היה. בשבוע שעבר נערך בחוף סיור בהשתתפות שר האוצר, ראש העירייה, יו"ר ק.צ.א.א ומנכ"ל ק.צ.א.א. במהלכו הציג חלפון את רצועת החוף המדוברת וראש העירייה הציג את תוכניות הפיתוח המיועדות לה. גם בנושאי המעורבות בקהילה החברה תמשיך המחויבותה לפעול למען התושבים באילת ולסייע במגוון רחב של תחומים בעיר. פעילויותיה של ק.צ.א.א. למען הקהילה מסמלות את השותפות של החברה עם הקהילה והרשות בתחומה היא פועלת, והיא תמשיך לעשות כן גם עם סיום הזיכיון".

 

הצילו את המצילים? חוף זיהום ים


לתחנה לזיהום ים הממוקמת בסמוך לחוף 'הויליג'' יש חשיבות באזורנו, על כך אין חולק. השאלה על מה ולמה, למרות הטכנולוגיה המתפתחת, עדיין ממוקמת התחנה על קו החוף? הרי פקחי התחנה לא יושבים כל היום צמודים למשקפות ומחפשים במים את הזיהום הבא. "אין שום סיבה שמבנה התחנה לזיהום ים לא יעבור לצד השני של הכביש", אומר מאיר. "די בסירה אחת שתישאר במים לכוננות ואת כל השאר הם יכולים לעשות, ממש כמו שהם עושים היום, רק מבלי לתפוס שטח חוף חשוב ויקר".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "התחנה למניעת זיהום ים באילת נבנתה ונועדה להגן על משאבי הטבע הימיים הרגישים במפרץ אילת. פעולות מניעה וטיפול, בעיקר במקרי חירום ואירועי זיהום, דורשות תגובה מידית- ומכאן ההכרח בקרבה ובנקודת טיפול ממש על החוף עם גישה ישירה לים. המקום שבו ממוקמת התחנה נבחר עוד בשנות ה - 80, מכיוון שאל החוף בו ממוקמת התחנה, הבנוי כ'לשון יבשה', מגיעים בסופו של דבר מרב הזיהומים בגלל משטר הרוחות והזרמים השולט בצפון מפרץ אילת. התחנה ממוקמת בקצה הלשון אל הים, כשמצפון לתחנה ממוקמים כל מקורות הזיהום הפוטנציאלים (קצאא, נמל אילת,חיל הים, מרינה, אוניות בעגינה) ומדרום לה נמצאת שמורת האלמוגים וחופי הרחצה הדרומיים בואכה מסוף טאבה. משום כך, התחנה ושטחה מהווים למעשה 'שטח הקרבה' המאפשר טיפול בטוח בזיהומי ים בשמן, אך גם חלק גדול מהפסולת שמגיעה לים באילת (פלסטיק ופסולת צפה) מגיעה אל התחנה. כלומר, התחנה היא המחסום האחרון לפני שמורת האלמוגים, שבאופן טבעי היא בעדיפות להגנה ראשונית בכל המפרץ".

 

ללמוד על קו המים- המכון הבינאוניברסיטאי


אז נכון שאת חלק מהניסויים שלהם צריכים תלמידי ואנשי המכון לחקר ימים לבצע בתוך המים, אלא שעל פניו לא ברור על מה ולמה, כל מבני המעבדות כולל כיתות הלימוד וגם חלק ממגורי הסטודנטים, צריכים להימצא על קו המים. זה אולי נעים ופסטורלי, אבל בהחלט לא נכון בימים אלו כשכל פיסת חוף חשובה כל כך לנשימה של אילת, על אחת כמה וכמה כשכבר יש תוכניות לגדול ולהתפתח. אין ספק שגם במקרה הזה, הניסויים יכולים להישאר בים, לא הגיע הזמן להרחיק את המבנים מקו המים? "לא יתכן שכל פעילות כזו מגדרת ומרחיקה את הטבע מעין האדם ומהגישה אליו", מוחה מאיר. "לבני האדם צריכה להיות גישה חופשית לים. נקודה".
"המיקום שלנו על קו המים הוא תנאי הכרחי לקיומנו", הבהיר השבוע המנהל המדעי של המכון הבינאוניברסיטאי בעיר, פרופסור אמציה גנין. לדבריו לא יתכן לחשוב על האפשרות להרחיק את כתות הלימוד והמעבדות לעברו השני של הכביש, שכן יש לא מעט ניסויים שמתקיימים על החוף עצמו, כמו גם כבלי חשמל ושלל כבלים שנמתחים מהניסויים השונים המבוצעים בתוך המים או על החוף לכיוון המעבדות. לא זו בלבד שלא ניתן להפריד בין המכון לקו החוף, אלא שבשבוע הבא תונח במקום אבן הפינה להקמת מבנה חדש וגדול יותר על קו החוף עצמו. "אם מדינת ישראל רוצה וצריכה מחקרים, היא צריכה לאפשר לנו לעבוד כמו שאנחנו צריכים", הבהיר השבוע גנין. 
אז מה עושים עם כל אלו? אני שואלת את בני, אחרי שמצאנו כל כך הרבה שטחי חוף אבודים, שאם מישהו היה פועל להשיבם לציבור, מצבנו כעיר תיירות היה הרבה יותר טוב. "כמו שנלחמנו על הטבות המע"מ, עלינו להילחם על החופים שלנו", הוא מבהיר. "הייתי סוגר את ציר התנועה הדרומי, מפריע לרכבים שיוצאים מהנמל, לפוספטים, משבית את כל העיר. אם לא אנחנו נילחם על מה ששיך לנו, מי יעשה את זה? עיריית אילת צריכה לטעמי להילחם בדרכים יותר אגרסיביות כדי לשחרר חופים נוספים לציבור וזה לגמרי לא בשמים. אלו אמנם לא מטרות קלות להשגה, לא דברים שיקרו תוך יום או יומיים, אבל צריך להתחיל להיאבק. לכל אדם מגיעה זכות הגישה לים ולי קשה עם זה שיש מי שמשתלט לנו על החופים וכולם שותקים. היום, כשהעירייה הציגה את תוכניתה לחוף הדרומי, יש תחושה שיותר מתמיד יש עם מי לדבר בנושא. כמו שנלחמנו על הוצאת כלובי הדגים מהמפרץ והצלחנו, אני מאמין שנצליח גם במאבק הזה".

 

חשיבה מחודשת על קו החוף


במסגרת חתימת הסכם הגג בין ממשלת ישראל לעיריית אילת בשבוע שעבר, הודיעה העירייה כי ל"ראשונה בהיסטוריה של אילת מוצעת תפיסה תכנונית חדשה ורחבה בעזרתה תשנה רצועת החוף מטאבה לעקבה את פניה. יותר מ- 100 מיליון ₪ תשקיע המדינה במסגרת הסכמי הגג עם עיריית אילת בשיקום ופיתוח רצועת החוף של אילת בין טאבה לעקבה מתוך סך של 847 מיליון ₪.  

 

בני מאיר: קצא“א נתבעת כיום על פגיעה מאסיבית בערכי טבע בחוף שלה

 

לצד פיתוח טיילת השלום מטאבה לעקבה שתכלול מוקדי פעילות ואירוח איכותיים ומגוונים, תחולק רצועת החוף לשני מתחמי תיירות משלימים: בצפון, התחדשות עיר החוף כמרחב תיירותי תוסס ושוקק חיים בסטנדרטים הגבוהים ביותר ובדרום יפותח החוף כמתחם תיירות טבע ייחודי ״עין סוף אילת״ המציע רוגע בחיק הנוף המרהיב של אילת, כולל מתחם תיירותי אקולוגי הקושר בין הים למדבר תוך שמירה על ערכי הטבע, הכשרת נאות מדבר מוצללות, מזחים ייחודיים, כפרי גולשים, צוללים ומטיילים, בניית מלונות נישה ומתחמי אירוח ייחודיים המשולבים במקום ובנוף. עוד בתוכנית הכשרת חוף אקולוגי משטח קצא"א, חניון חנה וסע, שירותי הסעה לחופים הדרומיים, הרחבת רצועת החוף על ידי הסטת הכביש והחניות, פיתוח תחבורה ימית בין החוף הצפוני לדרומי ובהמשך הכשרת טיילת ימית ראשונה מסוגה בחוף הדרומי. התכנית זוכה לתגובות נלהבות של משרדי הממשלה והרשויות שנחשפו אליה ומבקשים לקחת בה חלק. התכנית לפיתוח חוף אילת בהובלת הנהלת העירייה, בניהול והנחייה של מהנדס העיר – אינג' אסף אריכא ובביצוע משרד האדריכלים – מייזליץ כסיף (מתכנני נמל תל אביב), כוללת חזון תכנוני של כל רצועת החוף, ובמקביל גם תכנית פעולה לתכנון וביצוע פרויקטים למימוש החזון, החל מטווח הזמן המידי. מדיניות הפיתוח המוצעת בתכנית, מיועדת להסדיר את ריבוי היוזמות המקומיות והאינטרסים היזמיים ולנתבם לחיזוק ובניית תמונת העתיד של רצועת החוף באילת. היתרון של התכנית הינו בישימות המידית של הפרויקטים המוצעים בה, הנשענת בשלבים הראשונים על תב"עות מאושרות לאורך הרצועה. במסגרת התכנית, חולקה הרצועה ל – 11 מתחמים הכוללים כ – 100 פרויקטים לאורכה, חלקם במרחב הציבורי, חלקם מכוונים ליישום על ידי גורמים פרטיים וחלקם מיועדים למתחמים עירוניים שייצאו במכרז להפעלה על ידי גורמים פרטיים. במסגרת התכנית, עתידים לצאת כבר במהלך שנת 2017 שלושה מכרזים, האחד לביצוע החלק הדרומי של טיילת "עין סוף אילת" מטאבה ועד שמורת האלמוגים, שתסדיר את חופי הרחצה הדרומיים, באופן שלא יאפשר עוד חניית רכבים וקרוואנים על שפת החוף, ותהיה חלק ממתחם תיירותי אקולוגי המתחיל את טיילת השלום הקושרת בין טאבה לעקבה. עוד כחלק מהתכנית ישולב שביל אופניים, הצללות ירוקות ומזחים ייחודיים לשמירה על שמורת האלמוגים. מעבר ליצירת רצף איכותי ומזמין של טיילת ושביל אופניים מחוף אלמוג ועד מסוף טאבה יטפל הפרויקט בהרחבת רצועת החוף, הסטת הכביש מערבה להרחקת החניות מקו המים וכן שיקום וטיפול נופי מוקפד בכל דופן ההר ליצירת הקשרים המתבקשים בין תיירות החוף לתיירות ההר והמדבר. השלב התכנוני הראשון שלווה על ידי יועצים בתחום הסביבה, הכלכלה, התיירות, התנועה ועוד, הסתיים והוצג בהצגה ראשונית למנכ"ל וצוות הנהלת משרד התיירות, שאישר את מימון המשך התכנון, ליו"ר הוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו"ף) וצוותה, לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מחוז הדרום השותפה למימון שליש מעלות התכנון, למשרד להגנת הסביבה, לרשות הטבע והגנים ולנציג היחידה לאכיפת דיני מקרקעין. 


חדשות אילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש