פרסומת
דלג

תנו להן במימונה

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● צילום: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● 13/4/2017 12:07 ● ערב ערב 2806
רגע אחרי צאת הפסח ועוד בטרם תספיק הבטן להירגע ממאכלי החג נטולי הקמח, הן כבר יתפסו פיקוד (שוב) על המטבח ● הנשים שמאחורי חגיגות המימונה ● רגע לפני שהמצות מפנות את מקומן למופלטות, שמענו מהן על ההכנות לקראת, על העבודה הלא פשוטה שכרוכה גם בהשקעה כספית לא קטנה, אבל להן זה לגמרי לא אכפת בשם אהבת האירוח והברכה
תנו להן במימונה

מאת: מירב לוי דיאמנט ואיריס קדם

יש מי שעבורו צאת חג הפסח מסמל את תום ההתעסקות במטבח, לפחות עד ליום שישי הקרוב, ויש מי שעבורו צאת הפסח הוא האות לכניסה המחודשת למטבח ועוד איזה כניסה. בשם ההתחדשות, האביב, הברכות וה'תרבחו ותסעדו' הן פותחות את דלת ביתן לכל דיכפין ומציעות שולחן חג ערוך לתפארה על כל מיני מטעמים עליהן טרחו ועמלו לעיתים עוד לפני כניסת הפסח.

 

"גם ליל סדר וגם מימונה זה יותר מידי"

 


מי? אורלי אניג'ר גוזלן, בת 46, נשואה לארמונד פלוס שתי בנות. עובדת במשרד רואה החשבון אהרוני משה.
אם חשבתם שאורלי המוגדרת כבר בפי רבים בעיר כ'מלכת המימונה' העירונית, הביאה את תורת האירוח והמופלטות מהבית, תשכחו מזה. כמי שגדלה בבית אלג'יראי, היא נזכרת בחיוך איך בצאת החג הייתה אימה נעמדת מול הגז ומכינה לה ולאחיה קרפים. "תחליף מצוי למופלטות", היא אומרת בחיוך ונזכרת איך מופלטות אמתיות היו טועמים אצל השכנה המרוקאית ממשפחת בן חיים. אלא שאז הגיעו חיי הנישואים ואורלי שנישאה לארמונד, ממוצא מרוקאי, נכנסה מיד לסוד העניינים ולחוויית המימונה מהכי קרוב שרק אפשר. "כל המשפחה שלו שהיא אשדודית במקור, עשו בכל שנה מימונה גדולה ונחשבת", היא מספרת, "כזו שהיו מגיעים אליה חברי כנסת וגם פוליטיקאים ידועי שם". שם היא ספגה את האווירה המיוחדת, את הטעמים ואת האהבה לאירוח כיד המלך. "תוסיפי לזה את האהבה של בעלי למופלטות, השמחה הגדולה שזה גורם לו ותביני למה לפני עשר שנים החלטתי שאני עושה את זה כאן באילת לגמרי לבדי".
מצוידת במתכונים שקיבלה מהגיסות שלה ומניסיונות עצמיים, החליטה אורלי לנסות לארח מימונה בעצמה ויהי מה. ככה היא יצאה לדרך ומה שהתחיל בקטנה ולמשפחה המצומצמת בלבד, הולך וגדל בכל שנה. "עכשיו אנחנו כבר לא צריכים לחפש למי ללכת כדי לחגוג את המימונה", היא אומרת בחיוך רחב. עד כדי כך המימונות של אורלי נחשבות למוצלחות, שגם משפחות שהיו מארחות בעצמן במשך שנים, החליטו לוותר על התענוג והם מתארחים עכשיו אצל אורלי, ששמם של מטעמיה יוצאים למרחוק.


עד כמה הארוע גדול?
"זה גדול", היא אומרת בחיוך. "קשה לאמוד כמה אנשים נכנסים ויוצאים מאחר והדלת פתוחה ולא רק בסיסמה, באמת כל מי שרוצה מוזמן. בשנה שעברה הגיעו גם פוליטיקאים מקומיים והיה שמח. אני יכולה רק לומר שהלכו כ – 8 ק"ג של קמח על המופלטות ובכל שנה זה עולה והכל באהבה גדולה".

מה יהיה על השולחן?
"הזאבן (קציפת הביצים), תהייה מלכת השולחן, לצידה יהיו מיני עוגיות: שקדים, קוקוסים, בוטנים, 'מסאפן', סיגרים, שבאקיות, כפכפי סומסום, נשיקות, מופטות כמובן, ומה לא. 

מי מכין?
"אני ורק אני. בעלי קצת עוזר. הבת שלי שהיום היא בת 16.5 עוזרת בקטנה, אבל המימונה היא אני".

איך מתארגנים?
"זו לא משימה פשוטה. אחרי הכל זה לנהל בית, לעבוד וגם להתארגן מבעוד מועד למימונה. הודעתי לכל הקרובים שלי שלליל הסדר אני לא מזמינה, כי גם לארח ליל סדר וגם מימונה זה כבר יותר מדי. אז השנה חגגנו את ליל הסדר אצל אחי (כולנו אילתים), כך שזה לפחות הקל עלי והוריד ממני מהעומס. אני מתחילה עם ההכנות כבר אחרי פורים- קונה את כל הדברים, ממלאת, מכינה, מאחר ורוב הדברים שעולים על שולחן המימונה הם כשרים ואין בהם קמח, אפשר להתחיל להתארגן מבעוד מועד. ובכלל, התארגנות בזמן, זה שם המשחק. לא להשאיר דברים לרגע האחרון".

זו הוצאה לא קטנה, למה צריך את זה בכלל?
אורלי מחייכת: "זו לחלוטין הוצאה גדולה ואם לומר את האמת, רק השנה הבנתי באמת את משמעות המימונה ואיזו ברכה היא מביאה לבית, כך שאין ספק שהכל מתגמד. אני עושה את זה בראש ובראשונה בשביל הכיף, עבור בעלי ומאחר ואני מאמינה בלעשות טוב לאחרים. אני מאמינה בלתת ולקבל חזרה באהבה ובשמחה".

מישהו ימשיך את המסורת אחרייך?
"אני משוכנעת שכן. שתי הבנו תשלי כבר מגלות עניין. הן רוצות לעזור, מגלגלות מופלטות וסופגות את זה חזק בבית. אני מאמינה שזה ימשיך דרכן".

מתרגשת?
"מאוד. בכל שנה מחדש. אני תמיד מקווה שזה יצליח לי. אני מכינה דברים ולא יודעת איך יצאו ומה יגידו. וכמובן הציפייה שיגיעו הרבה אנשים ושיהיה מוצלח ושמח. אני גם מתרגשת לנוכח השמחה של בעלי, מתרגשת בשבילו, את צריכה לראות איך הוא פורח וזורח בערב המימונה. במשך כל השנה אני המלכה שלו, זה הערב היחיד בשנה בו אני מחזירה לו והופכת אותו למלך".

מתי מנקים?
"אצלי בעבודה כבר יודעים שבבוקר שאחרי אני בחופש. זה הזמן לנקות".

עד מתי?
"עד שכבר לא יהיה לי כוח. המימונה כבר השתרשה אצלי, נכנסה לי עמוק לדם. זה מה שטוב בחיי נישואין, לפעמים לוקחים משהו מהצד השני, שהופך לחלק ממך".


המתכון של אורלי: עוגיות קוקוס אפויות

 

המצרכים הדרושים:
1 כוס סוכר
1 כפית תמצית וניל
3 חלבונים
קוקוס


אופן ההכנה:
מקציפים את הביצים, מוסיפים את הסוכר בהדרגה עד שהבלילה 
מתקשה כמו קרם, מוסיפים את תמצית הווניל, ומוסיפים את הקוקוס 
(אצל מרוקאיות אין כמויות מדויקות, מוסיפים קוקוס עד להסמכה), 
בתנועות קיפול עדינות עד לערבוב מושלם. יוצקים כדורים בידיים 
ומניחים במנג'טים. אופים בתנור שחומם מראש על חום נמוך 
של כ- 120 מעלות כרבע שעה או עד שמתקשה קלות.



אפילו הגרוש לא מוותר

 


מי? איריס נדלר, בת 46, נשואה בפעם השנייה, אמא לארבעה ילדים (3 בנים ובת). סוכנת מכירות בעיתון 'ערב ערב'.
את המימונה ספגה איריס כבר בילדותה, בבית הוריה, כמי שגדלה בבית מרוקאי אותנטי. ולמרות שבנישואיה השניים היא נשואה לאשכנזי (מכאן ה'נדלר'), היא מספרת שבעלה הוא הדמות הדומיננטית מאחורי המימונה אצלם בבית: "הוא עוזר לי להכין את המופלטות כבר משלב הכנת הבצק, עוזר לי בהכנת הריבות, העוגיות, ממש יד ימיני", היא מפרגנת. במימונה כמו במימונה, דלת הבית נשארת פתוחה, וכולם מוזמנים. "אני נהנית מאוד לעשות את זה", היא מודה, "ולמרות שההכנות לא פשוטות וכן, יש גם קושי, כשאוהבים את זה, הכל מתגמד".
את המימונה הזו תחגוג משפחת נדלר לראשונה בביתה החדש שבבאר אורה. 

את לא חוששת שלא יגיעו בגלל המרחק? אני שואלת 
ואיריס עונה בחיוך: "ממש לא מודאגת. המסורת ממשיכה כהרגלה ומי שמכבד אותנו, יטרח ויגיע גם לכאן. אני משוכנעת שהשנה זה יהיה אפילו גדול עוד יותר. יש בית גדול והכנסת האורחים תהייה מרווחת יותר. אפילו הגרוש שלי מגיע בכל שנה ולא מוותר".

מי מכין?
"אלון ואני- המרוקאית והרומני", היא צוחקת. "כמובן שיש לי עזרה גם מכלתי, שעזרה מאוד בשנה שעברה".

מה את זוכרת מהמימונה בבית אבא?
"את הבית שהיה תמיד מלא באנשים מכל העדות. סבתא הייתה מגיעה תמיד מירושלים ומביאה איתה את כל העוגיות האותנטיות, ומאחר ואבא שלי היה שוטר, היו תמיד המון שוטרים בבית".

כמה זמן עובדים לקראת?
"את הריבות אני מכינה עוד לפני פסח ושומרת במקרר, זה כשר. את כל העוגות הכשרות מכינה כבר בחול המועד וכמובן שעל המופלטות מתארגנת מיד עם צאת החג. בדרך כלל הולך 8-9 ק"ג קמח על המופלטות וכל אחד מוזמן להגיע".

מה יהיה על השולחן?
"כל סוגי העוגיות האותנטיות, ריבות למיניהן, פיצוחים, פירות יבשים, זאבן, תמרים עם חמאה ואגוז ועוד".

מי ימשיך את זה אחרייך?
"אני מאינה שזו תהייה דווקא כלתי ובני. היא אמנם בריטית אבל ספגה את זה חזק וגם אוהבת את המימונה. לפני שנתיים הם היו בלונדון ופספסו את זה והיא ממש בכתה. היא למדה ועדיין לומדת ממני המון. הבת שלי כיום רק בת 9, אבל גם היא מן הסתם תיקח את זה. כבר היום היא אוהבת את המימונה ועוזרת לי בקטנות".

מתרגשת?
"ההתרגשות עולה בעיקר כשמגיעים לשלב האירוח. אנחנו מאוד אוהבים לארח ותמיד ערוכים ומוכנים. אמנם ככל שאת מתנסה באירוח המימונה יותר, את פחות חוששת ויותר זורמת, ועדיין תמיד יש את ההתרגשות המיוחדת הזו שלפני. הסוד הוא לא לחכות לרגע האחרון וככה לא נופלים מהרגליים ויש כוח לארח בשמחה".

עד מתי?
"עד שהילדים שלי או כלתי יחליפו אותי ואז אשמח להתארח אצלם ולעזור בגדול".

 זו השקעה לא קטנה.
"זה נכון, אבל זו השקעה מהנה למי שאוהב לארח ולפנק".

 

המתכון של איריס- עוגיות בוטנים (בקעות)

 

החומרים הדרושים:
3 כוסות בוטנים קלופים, 
קלויים וטחונים
1 כוס סוכר
1/2 כפית אבקת אפיה
3 ביצים
גרידת לימון
קורט אבקת ציפורן
1 חבילת אבקת סוכר

אופן ההכנה:
מכניסים לקערה את כל 
החומרים היבשים. לאחר שערבבנו, שוברים את הביצים 
פנימה ומערבבים, נותנים לזה לנוח כ- 5 דקות. בינתיים שופכים 
את אבקת הסוכר לקערה. מכינים מתוך הבלילה כדורים קטנים
 וזורקים לתוך הקערה עם אבקת הסוכר. מנערים היטב את 
הכדור משאריות אבקת סוכר ומניחים במנג'טים. אופים בתנור שחומם
 מראש לחום של 180 מעלות במשך כ – 10 דקות עד רבע שעה, עד 
שרואים שהכדור בוקע קלות (מכאן שמו).
אחרי שהעוגייה מוכנה, אפשר לקשט בבוטן או בציפורן מעל.


 

 

פעם ראשונה כי טוב

 


מי? אורית בנזר (35) עובדת עיריית אילת, נשואה לאלי ואם לשתיים.
עבור אורית זו תהייה המימונה הראשונה שהיא תחגוג אצלה בבית ועל כן ההתרגשות בבית משפחת בנזר גדולה ובעיצומה. "השנה נפלה בחלקי הזכות לחגוג סוף סוף את המימונה בביתי", היא אומרת בחיוך רחב. "אני במקור מקריית גת, מתגוררת באילת כעשר שנים. הגעתי לעיר בעקבות בעלי, וכאן גם ילדתי את שתי בנותיי. מאז שהגעתי לאילת לא הזדמן לי לעשות מימונה, מאחר ולא היה מספיק מקום בבית. כל השנים חגגנו אצל גיסתי, אחות של בעלי, שהתחתנה עם מרוקאי ולמדה להכין הכל ברמה מאוד גבוהה. השנה, מאחר ועברנו לבית עם חצר גדולה, שיכולה להספיק לאירוח של הרבה אנשים, החלטתי לעשות את החגיגה אצלי, וזה הולך להיות משהו גדול".

עד כמה גדול?
"יש לנו חצר בגודל של כ- 250 מ', כך שיהיה מספיק מקום לכולם. אני מאמינה שיגיעו כ- 150 איש לפחות, ואולי אפילו יותר. אני אמנם לא מכינה את הדברים הטעימים שיהיו פרוסים על השולחנות, אבל שמחה להיות המארחת, העניין מאוד מרגש עבורי".


מי מכין את המטעמים?
"מי שתהיה ממונה על המטעמים, היא גיסתי שמפליאה בדברים מיוחדים, וכבר שבועיים שהיא עובדת על המתוקים לקראת הערב החגיגי כאילו הייתה מרוקאית בעצמה. היא כבר הספיקה להכין כמה סוגי ריבות, עוגיות במבחר צבעים וטעמים, עוגות מרוקאיות, כמובן שאי אפשר בלי המופלטות שאותן מכינים בערב המימונה, ועוד מטעמים מיוחדים. אני מאמינה שיום אחד גם אני אתחיל לעשות את המטעמים האלו. אצל ההורים אני מכינה עם אימא את המופלטות, כך שהדבר לא זר לי".

ספגת את זה מבית אבא?
"כן לגמרי. מאז שאני זוכרת את עצמי הייתה התרגשות בבית לקראת המימונה. אימא שלי הייתה נערכת כמה ימים קודם ומכינה הרבה דברים טעימים, חוץ ממה שהיה עשוי מחמץ, והייתה מחכה לצאת החג בכדי להמשיך בהכנות. אני זוכרת את הבית פתוח והרבה אנשים נכנסים, אוכלים, רוקדים, שותים את הבירה שהייתה אסורה על כל ימות החג. הייתה תמיד אווירה מאוד שמחה, כך שזה משהו שהולך איתי לכל החיים, היה לי ברור שכשאגדל אמשיך את המסורת גם במשפחתי הפרטית".

מישהו ימשיך את זה אחרייך?
"אני מאוד מקווה שכן. אמנם הבנות שלי קטנות עדיין, אבל הן מאוד מחוברות להווי, זה מורגש ברגעים האלו שמתנגנת מוזיקה מרוקאית ברקע. כולנו מתעוררות בבית ואז הן אוטומטית פוצחות איתי בריקוד. זה החג הכי אהוב עלי בשנה, ואני אהיה אמא גאה ומאושרת אם בנותיי תמשכנה את המסורת, אני מאמינה שברגע שאתפנה ללמוד ולהכין את כל המטעמים, אלמד גם אותן".

תמשיכי עם זה בעתיד?
"בטח. זה מנהג שעושה המון שמחה ונותן ברכה בבית ולאורחים. אני מטבעי מאוד אוהבת לארח, ועכשיו שניתנה לי האפשרות, אני מאושרת"

 

המתכון של אורית- עוגיות ריבה

 

החומרים הדרושים:
200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
100 גרם אבקת סוכר
2 כוסות גדושות (300 גרם) קמח
1/4 כפית מלח
1/4 כוס (60 מ"ל) חלב.
למילוי:
ריבת תות חלקה
להגשה: אבקת סוכר.

אופן ההכנה:
מעבדים במעבד מזון קמח, מלח ואבקת סוכר.
מוסיפים חמאה ומעבדים בלחיצות קצרות (פולסים) לתערובת פירורית.
מעבירים לקערה ומוסיפים חלב בהדרגה. לשים רק עד שמתקבל 
בצק רך ואחיד. עוטפים בניילון 
נצמד ומעבירים לשעה עד שעתיים למקרר להתייצבות.
מחממים תנור ל- 180 מעלות. מרדדים את הבצק על נייר אפיה מקומח 
קלות לעלה בעובי 1/2 ס"מ. קורצים לפרחים ומניחים על תבנית מרופדת 
בנייר אפיה. מהשאריות מרדדים וקורצים שוב. קורצים את המרכז 
ממחצית הפרחים. אפשר לרדד שוב את מה שהתקבל ולקרוץ שוב פרחים.
אופים 10-12 דקות עד להזהבה. מצננים לחלוטין.
מפזרים אבקת סוכר בנדיבות על הפרחים עם החור במרכז.
ממלאים את הפרחים השלמים בכפית ריבה.
מרכיבים עוגיה עם אבקת סוכר (וחור) מעל כל תחתית עם ריבה ליצירת סנדוויץ'. שומרים בשכבה אחת בכלי אטום בטמפרטורת החדר.


חדשות אילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש