פרסומת
דלג

טור עורך

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● צילום: מערכת ערב ערב ● 18/5/2017 20:16 ● ערב ערב 2811
והשבוע, טור בתמונות ● מסע ברחבי העיר שאיתר מחדל מסוכן, טעות ברת תיקון ושאפו אחד גדול
טור עורך

 

הסיפור על האיש הירוק

 

הכי פשוט הכי יפה

 

מי שחלף בכיכר יותם ששת הימים לא יכול היה שלא להבחין בפסלי הדמויות שצצו שם. כבר שנים שמחלקת הגינון והנוף של אילת מחפשת את עצמה (במובן הטוב של הדבר) ומנסה ניסויים מניסויים שונים בקישוט מעגלי התנועה (לא ככרות, תפנימו – מעגלים), זה החל בניסיונות חביבים ששתלו פסלי איילים תחת עצי שיטים  ונגני ג'אז, עבר דרך חינוך התושבים שלא להשחית את הקישוטים, וכמו בכל ניסוי, היו מוצלחים יותר ומוצלחים פחות. אם למקם את אלה ואלה על הרצף נוכל למקם את מעגל התנועה הכעור בכניסה המערבית לעיר שם הוצב עוגן וסביבו פסלי דולפינים שאולי נראו טוב על הנייר אך הביצוע – אוי לביצוע, ומהעבר השני מעגל הנסיך הקטן בשחמון שפשוט מקסים אותי בכל פעם שאני חולף על ידו. אז מדוע אני נטפל השבוע לפסלי השיחים המואנשים? פשוט משום שכשחלפתי על פני המעגל, לראשונה, חלפה בראשי המילה 'בינגו'. זה לקח זמן, אבל הנה דוגמה לאיך מעטרים מעגל תנועה נכון. וההסבר הולך כך: רוב הבעייתיות בניסיונות העבר נעוצה היתה בכך שהמתכננים ניסו 'ללכת עם ולהרגיש בלי', מצד אחד רצו תוצאה ברמה גבוהה, מצד שני חששו ללכת על אמנות של ממש. התוצאה היתה, בדרך כלל, נפילה בין הכיסאות. קחו לדוגמה את הפסלים המזעזעים ששתלו על טיילת שד' התמרים. אמנות זה בטח שלא. מה זה כן? תכלס זה נראה כמו דגם מוגדל של סוביניר בדולר שדוד מארה"ב הביא מתנה ואף אחד לא באמת יודע מה לעשות עם זה. אותו כנ"ל אפשר לומר על תבניות הדגים המקושטים בכיכר התיירות. לא רק שזו לא אמנות, גם הביצוע חובבני  וזה שלא ניסו ללכת בעבר גם על אמנות, בכיכר הכניסה לעיר הוצב בעבר משהו שאמור היה להוות יצירת אמנות של ממש, אבל מרוב כיעור וחוסר טעם איש לא הצליח באמת לרדת לשורש הבחירה (אף שוועדה מיוחדת בחרה בזוועה). פסלי הברונזה שבאו לאחר מכן (נגני הג'אז, והאיילים למשל) כבר היו סימן בדרך הנכונה – וודאי שלא אמנות, אבל עדיין אסתטיים ועם זאת גם הם לא ממש הצליחו להמריא. והנה צצו דמויות השיחים המקסימות שממש לא מתיימרות להיות שום דבר חוץ עיטור אסתטי שמשתלב נפלא עם הירוק של המעגל. רק על זה כבר מגיעות לבחירה דוז פואה.  

 

למה לאסור?

 

למה לא כחול לבן?


מי לא מכיר את מצוקת החניה בואכה מול הים? על כן התפלאתי לגלות שטח גדול למדי שמסומן ממש בסמוך למגורי העובדים של קלאב הוטל (הסלע האדום לשעבר), המסומן באדום לבן. לא שזה מפריע למישהו לחנות שם ועדיין, עבור כל שומרי החוק, איזו סיבה יש למנוע מרכבים להחנות בשטח שיכול וצריך לשמש כחלק בלתי נפרד מהחניון הציבורי הצמוד? אולי בעבר הרחוק כשבמקום פעל מלון, היה צידוק למנוע מרכבים לחנות בכניסה, אך כיום, מדובר במגורי עובדים הצמודים לסופר מרקט, שבעצמו צמוד לבניין נטוש. בהשתנה הנסיבות, מן הראוי שמישהו בעירייה ימהר ויאפשר לציבור הכמהה למקומות חניה ליד הים, לחנות במקום. 

 

"אויב העם" באילת

 

למה לא לשלט ולגדר?


את מחדל תעלת הקינט המתמשך חייבים לפתור. אבל עד שייפתר לא תסלח העובדה שעיריית אילת לא מצאה לנכון לגדר ולהציב שלטים במקום המזהירים מפני כניסה למים המלוכלכים. מי שכן הציב שם שלט, רק ממש לא את השלט הנכון, היא רשות הניקוז שמצאה לנכון להזהיר רכבים החולפים במקום כי נסיעה בצד התעלה מועדת לסכנת החלקה. כי באמת בכל יום מחליקות שם מכוניות לרוב. ומה עם להזהיר את המתרחצים שלמים האלה ממש, אבל ממש לא מומלץ להיכנס? לא גדר ולא שלט. או שמישהו נרדם בשמירה, או שמישהו מעדיף את שמה הטוב של אילת על פני בריאות אורחיה. ולגבי מה הקשר לכותרת, תעשו גוגל. 

 

עדכון


עם סגירת הגיליון התקבלה תגובת דוברת העירייה לפיה בימים הקרובים תגודר ותשולט תעלת הקינט. נשמח לעדכן לכשהדבר יבוצע.

 

דו"ח מעקב


לאחר שבשבוע שעבר פרסמתי כי אפילו כתובת המייל של מבקר עיריית אילת כפי המופיעה באתר העירייה אינה נכונה, הוחלפה השבוע הכתובת לכתובת העדכנית. אפשר להדליק את השבת.


חדשות אילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש