פרסומת
דלג

דו"ח ניטור המפרץ: שיפור קל במצב השונית

מאת: איה פלשקס ● 7/7/2017 13:35 ● ערב ערב 2818
הבשורות הטובות הן כי לאחר התדרדרות בת שנתיים במצב השונית, חלה השנה התאוששות קלה בצפיפות אלמוגי האבן, בגידול עשב הים ובצפיפות קיפודי הים ● החדשות הרעות הן שכשבוחנים את נתוני ניטור המפרץ מאז 2004, אז החלה התוכנית, מראה הגרף על התדרדרות נמשכת במצבה ● המכון הבינאוניברסיטאי מפרסם השבוע את דו"ח מצב השונית לשנת 2016 ומזהיר: מפרץ אילת רגיש מאוד ולא יוכל לעמוד באסון אקולוגי רב ממדים
דו''ח ניטור המפרץ: שיפור קל במצב השונית
בעומק חוף קצא

צילום: אמיר שטרן

המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים פרסם השבוע את דו"ח ניטור מפרץ אילת לשנת 2016. על הדו"ח עמל צוות בראשות ד"ר יונתן שקד מנהל תכנית הניטור ופרופ' אמציה גנין, המנהל המדעי של תכנית הניטור. תכנית הניטור מפעילה מאז 2004, מערך מדידה ובדיקה קבועה של גורמים סביבתיים, אקולוגיים, מרכזיים במפרץ אילת, בעזרתה ניתן לבחון מגמות ולנתח תוצאות תוך השוואה והסקת מסקנות.

 

"עליה בכיסוי האלמוגים"


מעיון בממצאי הדו"ח לשנת 2016 עולה כי לאחר שנתיים בה נמדדה ירידה במידת כיסוי אלמוגי האבן החיים עד לערך שנמדד ב-2015 – 24.1%, חלה השנה עליה קלה של1.1% כמעט בכל האתרים. 

צפיפות מושבות האלמוגים עלתה גם השנה כמו בכל שנה מאז 2010. אמנם נרשמה ירידה בכמות האלמוגים הקטנים אך לעומתה נרשמה עליה בצפיפות מושבות האלמוגים בכל הגדלים, סימן להצלחה בהישרדותם ובצמיחתם. באתרי השמורה העמוקים וקצא"א, בעומק 20 מ', נמדד האחוז הגבוה ביותר של רקמה חיה באלמוגים. למרות כל האמור, ניכרת בסך הכל ירידה קטנה אך קבועה מאז 2012 ואף מתחילת מדידת הניטור ב-2004, באחוז הרקמה החיה באלמוגים. מחברי הדו"ח סבורים כי יתכן ומצב זה נובע, לפחות חלקית, משיפור בשרידות המושבות והתבגרותן. "אחוז הכיסוי של אלמוגי אבן חיים הוא המדד העיקרי המשקף את מצבה של שונית האלמוגים לאורך זמן. בין השנים ישנן תנודות במידת הכיסוי, השנה, לאחר שנתיים בהן כיסוי אלמוגי האבן הממוצע בשוניות הנסקרות ירד מעט, נמדדה עליה בכיסוי האלמוגים בששה מתוך שמונה האתרים ועליה קלה בכיסוי הממוצע.”

צפיפות מושבות אלמוגי האבן באתרים מצולמים עומדת מאז שנת 2012  על כ-16 מושבות בתמונה, בממוצע, באופן קבוע למדי. ברוב האתרים חוץ מהשמורה יש יותר תמותה של מושבות אלמוגים מאשר צמיחה. כמו כן ישנם הבדלים גדולים בין האתרים: באתר חוף הדקל למשל,  צפיפות המושבות היא הנמוכה ביותר. עם זאת, לאחר שבלגונת שמורת האלמוגים נכרה ירידה גדולה בצפיפות מושבות האלמוגים, הרי שבשנים האחרונות חלה התאוששות, אף שצפיפות האלמוגים עדיין לא הגיעה  לזו שנרשמה בשנות הניטור הראשונות. 

 

יותר קיפודים - סימן טוב


צפיפות קיפוד הים הנפוץ ביותר,  Diadema setosum עלתה השנה בכל האזורים ביחס לשנת 2015 וכך גם קיפודי ים אחרים. עלתה גם צפיפות חבצלות ים ומלפפוני ים, אך לעומתם, ירדה צפיפות כוכבי הים באתרים השונים. בנוסף זוהו מספר פרטים של נחשונק (מעין "מדוזה", שלה ראש מוקף בנחשים מתפתלים, הנפתחים בלילה על שונית האלמוגים) שלא זוהה בשנות הניטור הראשונות.

 

סכנה - הכנסת דגי נוי למפרץ


בדגים רבים שנתפסו השנה נמצאו גרנולומות (סוג של דלקת) המעלות חשד כי חיידק שזוהה בהקשר לכלובי דגים בצפון המפרץ עדיין קיים ופעיל. החוקרים מצאו דגים נושאי חיידקים המסוכנים לאוכלוסיית הדגים, בנוסף נמצאו בשמורה שבחוף אלמוג שני דגי נוי שאינם מקומיים, ובאחד מהם חיידק הגורם לתמותת דגים באוכלוסיות טבעיות. "מקרה זה מהווה אזהרה לסכנה הטמונה בהצגת מינים זרים ממקורות שונים לאוכלוסייה הטבעית במפרץ", מדגיש הדו"ח.


לאכוף איסור פגיעה  בקיפודי ים"


שונית האלמוגים פגיעה למגוון גורמים כמו לחצים אנושיים, שיטפונות ועוד. ששה אירועי שיטפון אירעו בשנת 2016 כשבזה של 27 באוקטובר נמדדו 27 מ"מ גשם. זרימת מי השיטפונות העכירה את מי המפרץ וחלפו ימים מספר עד שזו נעלמה. אירועים כאלה מעודדים בין השאר פריחת אצות בגודל ותכיפות רבות יותר. עורכי הדו"ח  ממליצים "רצוי למנוע, עד כמה שניתן, פגיעה פיסית בשונית והעשרה בנוטריינטים שתעודד פריחת אצות ופגיעה בבתי הגידול התומכים, כגון עשבי הים."
שתי קבוצות הרועים (אוכלי צמחים) הם קיפודי הים והדגים הרועים "תפקידם של הרועים לווסת פריחות של אצות צמודות מצע המתחרות עם האלמוגים על שטחי השונית". לכן ממליצים פרופ' גנין וד"ר שקד: "לאסור כליל דייג של דגים אוכלי אצות בצפון המפרץ" וכן "יש להקפיד על אכיפת האיסור לפגוע בקיפודי ים, הניזונים מהאצות לאורך חופי אילת בכלל, ובקרבת השונית בפרט."

 

לא נרשמו חריגות זיהום


השנה לא נמדדו אירועי חריגות של זיהום בחומרים כימיים באזורים החופיים, וזאת לאחר שלוש שנים של עליות במספר החריגות. "חריגות בריכוזי נוטריינטים בקרבת מקור חופי מעלות חשש לכניסה מקומית של מים נושאי חומרים מומסים מהיבשה לים", לכן ממליצים החוקרים, שוב, כבשנים קודמות, להמשיך במאמץ הניטור של מים מתעלת הקינט בחוף המזרחי בואכה הגבול עם ירדן, לים. בעשורים האחרונים נפגעה הקרקעית בצפון המפרץ, ממשקע, סחף בעומק מים של עשרות מטרים, ועמה נפגע גם עשב ים. הסביבה החולית ועשב הים בחוף הצפוני הם, בין השאר, בית גידול ראשוני של דגי השונית. "בשנים האחרונות מתועדת התאוששות חברת עשב הים ושוכני הקרקעית בחוף הצפוני" לשם שימור, התפתחות ועידוד בית הגידול החולי, שב הדו"ח השנה וחוזר על המלצתו מהשנה שעברה - לנהל את האזור הצפוני של המפרץ כשמורת טבע ימית.
לסיכום חוזר הדו"ח על אזהרתו מהשנה שעברה לפיה: "יכולתה של המערכת האקולוגית במפרץ אילת להתמודד עם עקות שונות אינה גדולה". הקושי צפוי לגדול בגלל גורמים גלובליים כמו חימום מי הים ושינויים ברמות החומציות. רגישותם של בתי הגידול במפרץ רבה: שוניות האלמוגים, משטחי עשב הים, כך גם השינויים במים, עליה בכיסוי האצות פגיעה כתוצאה משיטפונות ועוד. עם זאת בתקופת הניטור נמדדת התאוששות של מגוון בתי גידול "שהמערכת מצויה באיזון עדין, אשר יציבותו יכולה להידרדר כתוצאה מאירוע חריג, טבעי או מעשה ידי אדם", כאשר מערכת מוחלשת תתקשה להתמודד עמם.


חדשות אילת