פרסומת
דלג

למה לי מורה עכשיו

מאת: אביבה דקל ● צילום: אילוסטרציה ● 21/7/2017 04:11 ● מה נשמע 505
פתאום, באמצע החיים, קם אדם מצליח ומחליט שבעצם כל מה שהוא רוצה לעשות בחיים זה להיות מורה ● סיפורם של תזונאית, וטרינרית ומלונאי בכיר, שהחליטו לעשות שינוי והסבה למקצוע ההוראה, ולא, הם בכלל לא מצטערים
למה לי מורה עכשיו

 

מתזונה להוראה

 

שילבה בין שתי אהבותיה. אורנית כהן


למרות השנים הארוכות והקשות בהן נאבקה כדי לסיים את מקצוע התזונאית, כשאורנית כהן נכנסה לכתה ועמדה לראשונה מול תלמידים, היא הבינה שהגיע הזמן לשקול שינוי מקצוע, או לפחות לשלב בין התזונה להוראה. ככל שחלף הזמן היא הבינה שהוראה זה בדיוק מה שהיא רוצה. היא נרשמה לסמינר 'לוינסקי' באילת, וכיום היא מחזיקה בידה תעודת הוראה ומתחילה ללמד.

אורנית כהן נולדה באילת, בגיל 12 עזבה משפחתה את העיר ועברה לחיפה. "תמיד אהבתי את אילת", מספרת אורנית, "היתה לי כאן ילדות נפלאה, והבטחתי לעצמי ולכל מי שרצה לשמוע, שיום אחד אחזור "הביתה" לאילת".
את התיכון בחיפה היא סיימה כמצטיינת במקצועות הביולוגיה והתיאטרון. אחרי שסיימה את שירותה הצבאי בחיפה, החליטה אורנית שהיא רוצה להיות תזונאית, עברה להתגורר בקרית שמונה, שם למדה את המקצוע במכללת תל חי. "המסע שעברתי כדי ללמוד ולהשתלם במקצוע שבחרתי היה ארוך ומתיש. לא קיבלתי מלגות ולא מימון מאיש, הכל עשיתי בעשר אצבעות, אבל תמיד אמרתי לעצמי שמי שמתמיד ועובד קשה - קוטף לבסוף את הפירות", אומרת אורנית. אחרי שלוש שנות לימוד עברה למרכז, ואת הסטאז' עשתה בבית החולים 'בלינסון'. "אחרי שסיימתי את הסטאז', הייתי צריכה לעבור מבחן ממשלתי כדי לקבל רישיון לעסוק בתחום כתזונאית. זה לא היה פשוט, ולא היה קל, אבל עשיתי זאת, וכיום אני מחזיקה ברישיון לעבוד כתזונאית עם התמחות בתחום הסכרת".


ואז חזרה הביתה


כשהלימודים, ההתמחות והבחינות מאחוריה חזרה אורנית לפני כשלוש שנים לאילת. עבדה חצי שנה במרפאות של קופ"ח 'מכבי' ושנה נוספת ב'מעונות מכבי'. משהבינה שכדי שתרוויח מספיק לפרנסתה היא צריכה עבודה נוספת, כששמעה שבתיכון 'רבין' מחפשים מורה למדעים, היא פנתה והתקבלה ומזה שלוש שנים שהיא משמשת מורה לביולוגיה מן המניין בחטיבה ובתיכון 'רבין'. מהר מאוד היא הבינה שהוראה היא המקצוע שהיא אוהבת ובו היא רוצה לעסוק בהמשך חייה, ותוך כדי עבודה, חזרה אל ספסל הלימודים, הפעם במכללת 'לוינסקי' באילת, עשתה הסבה והוציאה תעודת הוראה.
"כמורה אני מנצלת את כל האיכויות שלי במדעים וגם בתיאטרון, מקצועות בהם הצטיינתי כתלמידה בבית הספר התיכון בו למדתי, שהרי מורה הוא בעצם שחקן המעביר חומרים לקהל שלו ומצליח לרתק ולעניין אותם", היא מסבירה, "מה גם, שבמקרה של מורה ותלמידים, הקהל אפילו לא שילם עבור כרטיס כדי לחזות במופע". במסגרת עבודתה בבית הספר, ניתנה לה הזדמנות לשלב את מקצוע התזונאית במקצוע ההוראה והיא לוקחת חלק עם המורים לספורט בשיעורים שנקראים 'חינוך לבריאות' בנושא תזונה נכונה ואורח חיים בריא.

 

מווטרינריה להוראה

 

"לא ייצא ממך כלום". תמר בשקין


מה מניע ווטרינרית מצליחה, שברזומה שלה 12 שנות עבודה במקצוע עליו חלמה תמיד, להירשם באמצע החיים ללמודי הוראה? תמר בשקין תמיד ידעה שהיא צריכה לעשות את זה, והכל בשל משהו שקרה לה בתיכון.
"כשהייתי בתיכון והגענו לשלב שבו חילקו אותנו למגמות, ביקשתי ללמוד במגמה ביולוגית. "חסר לך חצי ציון", אמרה רכזת השכבה שהיתה אחראית לשיבוץ התלמידים "וממילא ממך לא יצא כלום". אני חייבת לומר שהרכזת לא לימדה אותי, לא ידעה איזו מין תלמידה אני כשאמרה מה שאמרה. לא התווכחתי, אבל אמרתי לעצמי שאם לא אוכל ללמוד ביולוגיה בתיכון אלמד את המקצוע באוניברסיטה, והבטחתי לעצמי ללמוד גם הוראה, כדי שאהיה מורה, ולעולם לא אומר לתלמיד שלא יצא ממנו כלום, כי אם להיפך, אעשה הכל כדי לחזק ולעודד אותו להשיג את המטרה שהציב לעצמו".

 

חזרו הביתה'


השנים חלפו. תמר סיימה את לימודי התואר הראשון במדעים ולאחריו תואר שני בווטרינריה וכבר עבדה שנים כוטרינרית כאשר נתקלה במודעה שבסמינר הקיבוצים  בתל אביב, קרוב למגוריה בעבר, פותחים תכנית להסבה מקצועית להוראה לאקדמאים. היא לא היססה ונסעה במטרה להירשם ללימודים בסמינר הקיבוצים. אלא ש... בטעות הגיעה לסמינר 'לויסנקי', ששכן במבנה סמוך לזה של סמינר הקיבוצים. כך הוביל אותה הגורל להירשם לתוכנית "דלתא" להסבת אקדמאים להוראת מדעים, והוציאה תעודת הוראה. היום, בנוסף להיותה ווטרינרית, היא גם מורה למדעים - ביולוגיה, כימיה ופיזיקה.


ואיך הגעת לאילת?
"אני ממושב כפר סירקין במקור. הלפני 5 שנים ירדנו אני, בן זוגי ושני ילדינו  דרומה והתגוררנו בקיבוץ איילות.
לפני 3 חזרנו למרכז הארץ, אבל אחרי זמן לא רב החלטנו ברוב קולות שאנחנו רוצים לחיות באילת ושבנו, כשהמטרה לא לעזוב יותר", היא אומרת בחיוך.
"בעיקר משום שהאנשים באילת הם מיוחדים - חמים, תומכים, עוזרים ומקבלים, והאוכלוסייה באילת אינה דומה למקום לאוכלוסיה בשום מקום אחר בו התגוררנו, ואנחנו נדדנו הרבה בארץ ובאירופה. טוב לנו פה. לפני כחודש חזרנו לאילת.
בשנת הלימודים הקרובה תלמד תמר מדעים בתיכון 'בגין' ותעבוד כווטרינרית אצל דר' אילן זבירין. "הוא אדם מקסים -  מלמד, תומך ונטול אגו לחלוטין - אדם נפלא. כך אשלב בין שני המקצועות שאני אוהבת ואיהנה משני העולמות. המטרה שלי לעבוד כמורה הייתה ונשארה כמו שהייתה ביום שרכזת השכבה בתיכון בו למדתי אמרה לי שממני לא יצא כלום. אני מורה כדי לגרום לכל תלמיד להאמין בעצמו ולחתור למטרה אותה העמיד לעצמו, ואפילו אם אצליח רק עם תלמיד אחד - הצלחתי להגשים את המטרה שלי, שהיא להיות "מורה לחיים". להיות מורה בכלל, היא בעיני זכות אדירה ואני זכיתי.

 

ממלונאות להוראה

 

להשאיר חותם בחברה. וינקלר


רמי וינקלר החל את דרכו במלונאות בשנת 1989כטבח במלון 'קרלטון' תל אביב ובמשך שמונה השנים בהן עבד ב'קרלטון' התקדם לתפקיד סגן שף של המלון. מאחר וידע שאם ירצה להמשיך לדרגה של ניהול מלון הוא צריך לעשות תואר במנהל בתי מלון, רמי למד לתואר ניהול בתי מלון בשלוחה התל אביבית של הטכניון. במקביל נרשם ל'וינגייט' והוציא תעודה של מאמן טניס – משהו שאולי ישתמש בו בעתיד. כנראה שכבר אז לא ראה את עצמו כמסיים את חייו במלונאות.  בשנת 1999 פנה אליו בועז דרור, שף מלון 'מוריה' תל אביב, והציע לו להצטרף אליו בתפקיד סגן שף במלון 'הילטון מלכת שבא' באילת, לשם התעתד לעבור. רמי קיבל את ההצעה וירד לאילת. במהלך שמונה שנות עבודתו שם, התקדם מתפקיד  סגן שף ב'הילטון מלכת שבא' למשרת השף התפעולי של המלון. אחרי שמונה שנים בהילטון באילת, הגיעה הצעה לשמש כשף ראשי במלון 'הילטון' בטרינידד וטובגו בקריביים. רמי קבל את ההצעה  ונסע לקריביים עם אשתו והבת הבכורה. אחרי שנתיים חזר ארצה, שוב לאילת - הפעם כשף ראשי במלון 'הנסיכה' ובהמשך באחד מבתי המלון ברשת 'ישרוטל'. ככה, מבלי שהרגיש, עברו השנים, נולדו עוד שני ילדים, ורמי מצא את עצמו בגיל ארבעים בוחן ובודק את חייו, ומנסה להחליט לאיזה כיוון עליו ללכת כדי לעשות שינוי משמעותי, משהו שדרכו ישאיר חותם בחברה בה הוא חי. "תמיד אהבתי את מקצוע החינוך וראיתי כאידיאולוגיה את התפקיד של מורה ומחנך היכול לתרום ולשנות משהו בעתיד של הנוער והחברה. כעת, כשהייתי אב לשלוש בנות, ראיתי במקצוע ההוראה שליחות".

 

לא עוצר בקריירה


רמי, נרשם ללימודי תואר ראשון במדעי הרוח והחברה בשלוחה של אוניברסיטת 'בן גוריון' באילת ובמשך שנתיים למד ביום ועבד בלילה כפקיד קבלה באחד מבתי המלון בעיר. משסיים את התואר במדעי הרוח והחברה החל ללמוד לתואר שני "מקרא קדום" אותו הוא משלים השנה. במסגרת חיפושיו כיצד לנצל את התארים שעשה, כדי להגיע למקצוע ההוראה, הוא לימד שנתיים כממלא מקום בבית הספר היסודי 'היובל'. במקביל, כדי לבדוק אם לעבור לבתי ספר תיכונים, ביקש והתקבל לעבודה כמתנדב בחטיבת הביניים בבית הספר 'רבין' בתפקיד עוזר למורה למתמטיקה.
"התחלתי את עבודתי בבית הספר 'גולדווטר' בתפקיד מחנך כיתה ז' ומורה לתנ"ך ומורשת ישראל. חינוך היה בשבילי חוויה מעניינת ומאתגרת.  הנוער של היום הוא נוער חכם, יודע מה שהוא רוצה, בקיא בטכנולוגיה שלא כמו בימים בהם שהייתי אני תלמיד. בימים ההם החזיק המורה לתנ"ך ספר תנ"ך ביד אחת וביד שניה גיר, היום זה לא מספיק. מלבד ספר תנ"ך ביד, צריך גם לעורר עניין על ידי מצגות ואמצעים טכנולוגיים, כדי שהילדים יראו ויבינו שכל מה שקורה היום כבר קרה בעבר. חשוב לי מאוד שתלמידים ישאלו שאלות במהלך השיעור, דבר המראה על התעניינותם ורצונם להיות שותפים פעילים במהלך השיעור".


האם אתה שלם עם ההחלטה שלך לעשות את ההסבה המקצועית שעשית?
"אני מאוד מרוצה משום שאני מוצא את עצמי תורם לחברה בעיקר בתחום קידום הנוער. אני גם לא מסתפק בפגישות עם הנוער בבית הספר. בימי שישי אני מתנדב בסיירת ההורים ופוגש את הנוער גם במקומות ציבוריים ובפארקים ואם יש בעיה אני שם כדי לעזור ולדבר. אני מאמין שההצלחה של מחנך היא גם ההצלחה של התלמיד. כל תלמיד הוא עולם ומלואו. כל תלמיד והגישה שלו והלמידה שלו וצריך לעשות הכל כדי שהלימודים יהיו גם הנאה. את ההצלחה שלו רואה המורה רק כעבור שנים. אם התלמיד זוכר אותי לטוב סימן שהייתי מורה טוב. מורה הוא לא בודד בזירה,  כדי להיות מורה טוב ולהצליח מן הראוי שתהיה סביבה תומכת מעשירה ומכילה, וזאת קיבלתי מההנהלה ומצוות המורים השותפים לעשייה החינוכית, לימודת וחברתית. ההוראה מבחינתי היא הנאה גדולה ואני שמח מאד על שעשיתי את הצעד הזה".


חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש