פרסומת
דלג

מבצע סבתא

מאת: אביבה דקל ● 11/8/2017 16:54 ● ערב ערב 2823
אז נכון שהסבים והסבתות של ימינו הם הרבה יותר פעילים מפעם, ויש להם חיים משלהם ועוד שלל תירוצים לעיסוקים עצמיים ● אבל כשזה מגיע לחופש הגדול, גם הם עוזבים לא פעם את העניינים, עולים על 'מדי חופש' ונרתמים לעזרה בטיפול בנכדים ● על מה מוותרים ומה עושים עם הקטנטנים?
מבצע סבתא

צילומים : מהאלבומים הפרטיים

 

בהנאה גדולה

 


 

מי? סבתא אליאן וסבא דניאל אוזן. אליאן מנהלת חשבונות בפנסיה ודניאל פנסיונר גם הוא, לשעבר אזרח עובד צה"ל בחיל הים. לזוג שני ילדים ושתי נכדות: רואי בת ארבע ואלכס בת שנתיים, בנותיו של מיקי המתגורר ברמת גן. אליאן נוסעת מדי שבוע לרמת גן ליום יומיים כדי לעזור עם הילדות. כשתגמר הקייטנה, תבוא רואי לאילת ותתארח אצל סבא וסבתא כמו בכל קיץ.


מה בלו"ז ההפעלות?
"כמעט כל יום אני ודניאל נוסעים במכונית שלנו  עם רואי לים. בדרך כלל ל'ריף הדולפינים'. דניאל נוהג ואני שומרת על רואי. כשחוזרים הביתה משחקים במשחקים, רואים טלוויזיה ואני מנסה ללמד את הנכדה צרפתית".

עד כמה זה קשה?
"לא קשה במיוחד. היא כבר גדולה ואנחנו מסתדרות מצוין. הקטנה בינתיים לא מגיעה, היא עדין צריכה את ההורים".

על מה את מוותרת כשהילדה אצלך?
"אני פנסיונרית ובקיץ אין לי תעסוקה מיוחדת, כך שאני לא מוותרת על כלום. להיפך אני נהנית שהיא אצלי. אנחנו מבלות יפה יחד".


כמה זמן נשאר לך לעצמך?
כשרואי כאן אני אתה. לא צריכה זמן לעצמי".

מה את חושבת על סבא וסבתא שלא עוזרים?
"כל אחד והסיפור שלו. אני עושה את זה בכיף ונהנית. נעשיתי סבתא בגיל מאוחר, ואני עכשיו נהנית מכל רגע".



מצידי שיישארו יותר

 


 

מי? סבתא דינה וסבא סמי בר דוד.
סבתא דינה היא גננת שיצאה לגמלאות אחרי חמש עשרה שנות עבודה בויצ"ו. כעת היא סבתא במשרה מלאה. לדינה ארבעה ילדים ושישה נכדים, והיא שומרת על ארבעה ילדים או על שניים לפי הצורך. 

בני כמה הנכדים?
"הנכדים הקטנים בגילאי שנתיים וחצי וחמש. הנכדים הגדולים בני 16, 19 ו-22, מגיעים רק בימי שישי. הם כבר גדולים ויש להם עיסוקים משלהם".

מה עושים עם הילדים במשמרת?
"עושים עבודות יצירה, מרוקנים את הסלון וממלאים אותו גיגיות מים ואופים עם סבא במטבח, אוכלים יחד תפריט שהילדים מזמינים וסבא מבשל, שכן המטבח הוא הממלכה של סבא".

באיזו תדירות זה קורה?
דינה שומרת על הילדים במשך כל השנה. "השנה עשיתי אצלי צהרון לשניים מהנכדים. ההורים עובדים ואני מעדיפה שיהיו אצלי. גם חיסכון בכסף וגם למען השקט הנפשי שלי. אני יודעת שאצלי הם בידיים הכי טובות. וכמובן בחופש הגדול".

עד כמה זה קשה?
"לא קשה בכלל. אני נהנית".

על מה מוותרים כשצריך לשמור על הילדים?
"אני לא מוותרת על כלום. בשבילי להיות עם הילדים זה אושר".

כמה זמן נשאר לך לעצמך?
"הילדים הולכים בארבע, ולי יש לי את כל אחר הצהריים והערב לעצמי. הייתי רוצה שיישארו יותר. לפעמים הם נשארים לישון וזה ממש תענוג".


 

העונג כולו שלנו

 


מי? סבא רוני וסבתא יפה בן שושן
רוני יועץ נדל"ן ופרוקטיים עצמאי. השניים הורים לארבע בנות, וסבים לארבעה נכדים: עמית בת 10, עומר בן 7, עידו בן 6 ונועם בן שלוש.

על כמה ילדים אתם שומרים ובאיזו תדירות? 
רוני: "אנחנו שומרים עליהם כמעט כל השנה. אני השסתום שמוציא  אותם למוסדות החינוך ומחזיר אותם, יוצא אתם לטיולים שנתיים ומכין אתם שיעורי בית. לא סבא של חופשות בלבד. ויפה אשתי עוזרת בדברים אחרים כמו כביסה, בישולים, אבל התפקיד העיקרי שלה הוא לפנק".

מה אתם עושים עם הילדים ב'משמרת'?
"עובדים על חוברות, הולכים לים, משחקים משחקי חשיבה, משחקים בחצר כדורגל או כדורסל. עושים דברים של כיף".

עד כמה זה קשה?
"לא קשה בכלל. זה תענוג אמיתי".

כתוצאה מכך על מה אתם מוותרים?
"אנחנו לא מוותרים על שום דבר. אין פה שאלה של וויתור. זו הנאה להיות אתם. זה מחזק את הקשר שלנו עם הילדים, ואנחנו לא רואים  בזה מטלה או ויתור- זה פשוט כייף".

כמה זמן נשאר לך לעצמך?
"יש לי מספיק זמן. את העבודה שלי אני מווסת ומתכנן לפי מה שנוח לי ולילדים".

מה אתה חושב על סבתות וסבים שלא עוזרים?
"ההפסד הוא כולו שלהם".



על חשבון החופשה השנתית 

 


 

מי? סבתא אתי וסבא סעדיה דפנה. אתי מזכירה בבית המשפט באילת. השניים הורים לשלושה ילדים ולהם לשבעה נכדים. כרגע היא שומרת על שלושה ילדים: אופק בן שמונה ורותם בת חמש מבאר שבע, ומיקה בת שש וחצי מוורשה.

בכל קיץ חוזר הריטואל של הצורך לעזור?
"בדרך כלל בחופשות אני מביאה את הילדים אלי מבאר שבע, ומיקה מגיעה אלי מוורשה. בסוף השהות שלהם אני נוסעת עם כולם לבאר שבע, נהיה שם כמה ימים, ואז ניסע כולנו לוורשה. בדרך חזרה מיקה תישאר בבית ואני אחזיר את אופק ורותם לבאר שבע בדרך הביתה. זה קורה כל חופש גדול. בכל קיץ יש אצלי קייטנה ולפעמים גם בסוכות".

עד כמה זה קשה?
"זה לא קשה זה כייף. אני לא הרבה אתם כי הם גרים רחוק. יש לי גם נכדים בארצות הברית, כבר גדולים, שלא יצא לי לטפל בהם ולגדל אותם כי הם עזבו כשהיו קטנים, אז עם הקטנים של היום אני מפצה את עצמי על מה שהפסדתי עם הגדולים שגרים בארה"ב. יש קשיים כמובן, אבל זה כייף, וכשהילדים מתקשרים ושואלים אם אני שורדת אני עונה להם שאני בהחלט שורדת".

על מה מוותרים אגב העזרה לילדים?
"הזמן שהם אתי זו החופשה השנתית שלי, אבל אני נהנית וכייף לנו ביחד, ואנחנו נהנים מכל רגע. לא הייתי בוחרת בחופשה אחרת".

כמה זמן נשאר לך לעצמך?
"אין זמן לעצמי. צריך לדאוג לאוכל, למקלחות, לכביסות – זו אחריות כשהם אצלי ואני לא עושה כלום לעצמי. סעדיה בעלי שהוא פנסיונר עוזר בקניות, בארוחות בוקר, הולך אתם לבריכה ולטיולים".

מה אתם עושים אתם במשמרת שלכם?
"היינו בחוות התנינים ליד חצבה, נסענו ליטבתה לצהריים, עושים עבודות יצירה, הולכים לבריכה ולים, הולכים לסרט ונהנים מכל רגע".

מה דעתך על סבים וסבתות שלא עוזרים?
"אני לא שופטת אף אדם. לא לכל אחד יש סבלנות, לא כל אחת בריאה, ולא לכולם יש זמן".


 

מוותרים אבל לא מוותרים

 


מי? סבתא נורית וסבא איציק כוחיי
נורית פנסיונרית של משרד החינוך ואיציק פנסיונר של הנמל.
לשניים שני בנים וארבעה נכדים: עמית בת חמש, תומר בן שנתיים וחצי, דניאל בן שלוש, ואמה בת שנה.

באיזו תדירות חוזר הריטואל?
"עכשיו אנחנו נהיה כמעט שבועיים בכפר סבא עם עמית ותומר שהוריהם נסעו לאיסלנד. כשיגמרו הקייטנות נעזור גם עם דניאל ואמה לפי הצורך. אנחנו שומרים כל קיץ על הילדים וגם במשך השנה. אם ילד חולה או ההורים נוסעים, מקפיצים את סבתא וסבא למשמרת".

מה עושים במשמרת?
"הולכים לבריכה, לג'מבורי - זה התפקיד של איציק בדרך כלל, הוא שר החוץ. כולנו משחקים יחד במשחקים שונים. מעבר לזה אני עושה את כל הדברים השגרתיים: מבשלת, מלבישה, מקלחת ומספרת סיפור לפני השינה".


עד כמה זה קשה?
"למה קשה? זה מהנה מאוד. מאחר ואנחנו לא גרים ליד הילדים ולא רואים אותם ביום יום, אנחנו מגלים בכל פעם דברים חדשים, למשל הקטן שלא דיבר אף מילה, פתאום מדבר בלי הפסקה. זו בהחלט חוויה, אבל חוויה שיש בה קושי. יש יתרון וגם חסרון לעובדה שאנחנו לא קרובים. היתרון הוא בכך שאנחנו יכולים לעשות עם הנכדים מה שאנחנו רוצים ולא צריכים לחנך, החיסרון הוא שלפעמים צריך להציב גבולות ואז אנחנו בדילמה. צריך להתהלך בזהירות בין הטיפות ולהיזהר שאף אחד לא יפגע – לא ההורים ולא הילדים".

על מה מוותרים כששומרים על הילדים?
"אני מוותרת על חוגים, אנחנו מוותרים על הפרטיות ועל הבית שלנו, אני צריכה לבשל במטבח לא שלי -  מוותרים על השגרה הנעימה  ועל הפינה שלנו".


כמה זמן נשאר לך לעצמך?
"כשהם הולכים לישון נשאר לי הזמן בערב", היא צוחקת. "וכשהם במסגרות, אני מנצלת את הבקרים לפגישה עם חברים, לים, לקריאה".

מה דעתך על סבתות שלא עוזרות?
"אני יכולה להבין אותן כי זה בהחלט קשה. אני הגעתי עם התובנה שצריך לעזור, כי אמא שלי עזרה לי, ואני מאמינה שגם הבנים שלי יעזרו כי זה מה שראו אצלי. אבל אני בהחלט יכולה להבין מישהו שלא יכול לעזור לאורך זמן, זה קשה. אבל אני לא מבינה סבים וסבתות שבכלל  לא עוזרים".


חדשות אילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש