פרסומת
דלג

האם צבי השיטים בדרך להיכחד מהעולם?

מאת: איה פלשקס ● 11/8/2017 19:12 ● ערב ערב 2823
לאחר שנים בהם נראה היה כאילו מצליחה אוכלוסיית צבי השיטים להשתקם ולצמוח, עד לשיא של 55 פרטים שנרשם בשנת 2012 ● בספירה שנערכה בשבוע שעבר באזור יוטבתה נצפו 22 פרטים בלבד ● משהו רע מאוד עובר על המין שככל הנראה סיים את תפקידו האקולוגי ובקרוב עלול להעלם מן העולם
האם צבי השיטים בדרך להיכחד מהעולם?
אחד הזוגות האחרונים בעולם. צבי השיטים

צילום : ד"ר בני שלמון

 צבאי השיטים הם בעלי חיים נדירים - זן העומד בפני סכנת הכחדה. עד אמצע המאה ה-20 חיו מאות צבאי שיטים באזור חצבה שבצפון הערבה, אך ציד פרוע על ידי חיילי צה"ל, טרף, תנאים שהשתנו ועוד, הביאו לחיסולה של אוכלוסייה זו. עד 1965 נחשב הזן לנכחד, אלא שאז זיהה גיורא אילני כמה פרטים של תת-המין, ובהמשך הסתבר שישנה אוכלוסייה קטנה שלו באזור יטבתה. כיום נותרו פרטים בודדים בדרום הערבה. על מנת להגן עליהם מפני טורפים, גודר עבורם שטח של כ-4 קמ"ר מול החי-בר. אם ימותו גם הם, יכחד זן זה מהעולם.

ד"ר טל פולק, אקולוגית של רשות הטבע והגנים (רט"ג) מסרה שכיום יש 19 פרטים, צבאים, צביות ועופרים בכל הגילאים. ד"ר בני שלמון, האקולוג הקודם של הרט"ג באזור אומר שהצילומים מראים שיש מעל 20 פרטים. במספרים כאלה של חיה שכמעט נכחדה – כל פרט חשוב. בערב הסעודית, לאורך החופים ובאי סמוך אליה יש כנראה אוכלוסייה גדולה יותר של צבאים מסוג דומה מאוד לצבאי השיטים אך שני האקולוגים מסבירים כי אין יחסי מחקר עם ערב הסעודית ומעט המידע שיש לנו הוא בן עשר שנים לפחות ומגיע מחוקרים אירופאים שביקרו במקום. לכן אין לדעת אם זה בדיוק אותו מין, והסבירות הנה כי המדובר בזן דומה בלבד.

"האוכלוסייה מאוד עוד קטנה מאז 1964, אנו עוקבים אחריהם וסופרים אותם" אומר ד"ר שלמון, שעוקב אחריהם כבר מעל ל-30 שנה "אני מכיר כל פרט מהם. מזהה אותם לפי הקרניים, לפי כתמים על האף". ד"ר שלמון היה אקולוג רשות הטבע והגנים. לפני כארבע שנים פרש מתפקידו אך הוא ממשיך, בהתנדבות, לעקוב אחרי אוכלוסיית צבאי השיטים ולחוקרם.

בשנת 2012 עלתה כאמור אוכלוסיית צבאי השיטים הנדירים ל-55 פריטים. אבל אותו חורף של 2012-13 היה גשום מאוד, באזור נרשמו שלושה שיטפונות, ובכל פעם התמוטטה הגדר. "אחרי החורף הזה נשארו רק 12 פריטים. ההנחה היא שהשאר נטרפו" אומרת ד"ר פולק. 

 

"מכיר כל צבי באופן אישי"


"כרגע קצב הגידול יחסית איטי". אומרת ד"ר פולק. ד"ר שלמון המומחה למין אומר "המצב יותר אופטימי משהייה קודם. המספר 19 הוא שכלול של הספירה בשנה שעברה. אני נמצא שם כל שבוע, מכיר את הצביות אישית. אני יודע שיש יותר פריטים, לפי צילומים יש כנראה מעל 20." לפני סגירת הגיליון מסר ד"ר שלמון כי בספירה של הרט"ג, שנערכה לפני שבוע, בה השתתף כמתנדב ומשקיף נספרו 22 צבאי שיטים מהם 13 נקבות, אחת או שתיים בהריון, ושלושה עופרים צעירים. הוא מביע אופטימיות זהירה מאוד, ומציין שהצביות יכולות להעמיד ולדות גם פעמיים בשנה.

אתם מאכילים ומשקים אותם?
"אף פעם לא האכילו אותם, הם מתבססים על המזון הטבעי באזור. יש שם שתי שקתות מים אם הם צריכים תוספת נוזלים. אבל הם מתבססים על המזון שיש בתחומי הגדר". אומרת ד"ר פולק. ומוסיף ד"ר שלמון "המזון של הצבאים מגיע בעיקר מעצי השיטה שבאזור - הם אוכלים את העלים והפרחים בהם יש הרבה מים וחלבון, ובעונה הזו גם את הפירות הרבים שנושרים על הקרקע. אלה מספקים להם את כל מה שהם צריכים".

מה לגבי רביה, אתם עוזרים להם בהפריה למשל?
"אנחנו לא עושים הרבעות. אנחנו משתדלים לא להתערב בכלל, רק לעקוב ולנסות להבין מה הבעיה. כמו אצל המפריסים החיים בעדרים יש בכל עדר זכר אחד ראשי שמפרה את הנקבות שבתחומו, בטריטוריה שלו". מדגישה ד"ר פולק, ומוסיפה: "כרגע יש בתחומי הגדר שלוש טריטוריות ובהן בוודאות שני זכרים שמתרבים. האוכלוסייה קטנה ולא מראה סימני התרבות מעודדים, לא ברורה לנו הסיבה לכך. זה יכול להיות קשור לאקלים, למזון או לגורמים אחרים".

אתם חוקרים את הנושא?
"כל עוד אנחנו לא יודעים אם יש בעיה ומה הבעיה אנחנו מנסים לא להתערב. כרגע אנחנו בשלב של כתיבת תכנית אסטרטגית, כדי לראות איזה מחקרים צריך לעשות, מדובר על טווח של 3-5 שנים". צריך להבין מה עומד מאחורי הרבייה של המין הזה, וכתוצאה מכך - האם אפשר לשחרר אחדשות ותם לטבע. אם זה למשל נובע מתנאי הסביבה - זה לא משהו שאנחנו יכולים לשנות. כרגע אנחנו עוד לא יודעים על סיבה. כרגע אנחנו בשלב של כתיבת תכנית אסטרטגית לניהול המין, שאמורה לזהות מה הם פערי הידע שחסרים לנו".

זה נשמע כאילו המין בדרך להכחדה
"יכול להיות, זה התהליך של דברים. לא כל מין אפשר להציל. גם מינים שלא עשו להם כלום נכחדים. למינים יש בדרך כלל אורך חיים ואז הם נכחדים. יכול להיות שהמין הזה הגיע לקצה חייו והולך להכחדה.

ד"ר בני שלמון מגלה אופטימיות זהירה: "אני מקווה שהאוכלוסייה תגדל. אם היא תגדל, רשות הטבע והגנים שממונה על המין הנדיר הזה תצטרך להחליט מה לעשות. אני מניח שהם יפצלו את האוכלוסייה לקבוצות, לפזר את הסיכון. לא טוב שאוכלוסייה כזאת קטנה נמצאת במרחב אחד. עלולות להיות בו קטסטרופות ממחלות ועד נפילת גדר כתוצאה משיטפונות ועוד דברים אחרים. כל בעיה כזו, תקטין את האוכלוסייה". 

אתה מתכוון לתהליך של החזרת הצבאים לטבע?
"זה תהליך מאוד ארוך שלא תמיד מצליח, בכלל בעולם. בדרך כלל כשאוכלוסייה מגיעה ל-100 פרטים בוגרים מניחים שהיא יכולה להסתדר בכוחות עצמה.

אתה מדבר על מאה ויש כרגע בסביבות העשרים. יכול לקחת המון זמן עד שיוכלו לשחרר אותם
"נכון אבל יש כ-13 נקבות בוגרות שיכולות ליצר בשנה 11-15 עופרים. האוכלוסייה בהתחלה תגדל בקטן. ככול שהאוכלוסייה תגדל, אם יש מזון ואין הפרעות - האוכלוסייה ממריאה. כמו מטוס שבהתחלה טס לאט ונמוך ואז "מרביץ " זינוק. ככה הגרף שמתאר גידול של אוכלוסייה: אם האוכלוסייה במצב טוב, יש מזון ואין טורפים, תוך כמה שנים היא ממריאה". 


חדשות אילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק