פרסומת
דלג

המגיפה שקוטלת במפרץ – בגלל כלובי הדגים

מאת: איה פלשקס ● צילום: ווקיפדיה ● 11/8/2017 19:38 ● ערב ערב 2823
תמותת הדגים שהחלה לפני חודש מסרבת לדעוך ● כעת מסתבר: החיידק שתקף את דגי המפרץ תקף רק באילת ● ומקורו בכלובי הדגים שהוצאו מהמפרץ ב-2008 ● כעת ידרשו הרשויות לעשות חשיבה מחודשת על כוונת משרד החקלאות להשיב את החקלאות הימית לאילת
המגיפה שקוטלת במפרץ – בגלל כלובי הדגים

חודש לאחר התפרצותה, ממשיכה תמותת הדגים במפרץ, אף שבעצימות מופחתת, אומר פרופסור אמציה גנין, מנהל המכון הבינאוניברסיטאי  ל'ערב ערב': "התמותה עדיין ממשיכה אך נראה שהיא דועכת. אם בתחילת המגפה דווחו על כ-30 פגרי דגים ביום הרי שבסוף השבוע האחרון דווחו  8-10 פגרים ביום", המספרים כמובן אינם מדויקים. "עד כה הוצאנו מהים כ-300 פגרי דגים" מוסר פרופ' גנין. כן הדגיש, כי אם בתחילת המגפה דובר בעיקר על תמותה של דגי וריולה ותוכי, הרי שעתה מדובר על כ-40 מינים שונים שנדבקו מהחיידק.

 

הכל בגלל כלובי הדגים


נתון נוסף שהתברר בימים אלה מאשש את שחששו מפניו אקולוגים ימיים כבר לפני עשורים, עת הוכנסו למפרץ כלובי הדגים שהוצאו ממנו בשנת 2008 לאחר מאבק ממושך – חיידק הסרפטוקוקס מסוג איניה, בו נדבקו החודש דגי המפרץ, הגיע אליו לראשונה דרך כלובי הדגים. הדגים הראשונים שנדבקו באיניה נתפסו בשנת 1995 כשני ק"מ מכלובי הדגים. מי שחקר את הנושא הוא ד"ר אנג'לו קולורוני, חוקר במכון לחקר הימים והאגמים, שאף פרסם מאמר בנושא בשנת 2002. בתרגום חופשי מהמאמר נכתב כי מיקום תפיסת הדגים "מעיד על הגברה והפצה של החיידק מהכלובים החוצה". מסתבר כי לפני שנת 95' לא נמצאו כלל עדויות להמצאות החיידק במפרץ אילת. עם זאת ידוע כי חיידק האיניה מצוי במימי הים תיכון. ד"ר אמציה גנין מסביר שעם הכלובים, עוד בשנות ה-70' הביאו דגי דניס ולברק הזרים למי המפרץ, ובשניהם התגלה האיניה. "הכלובים היוו כר להתפשטות והפצת המחלות. אני קורא לזה פשע אקולוגי. היום לא היינו נותנים לזה להתרחש" והוא מוסיף "דבר כזה כמו שיש לנו היום לא היה אף פעם, היו מפעם לפעם דגים חולים, פרטים בודדים בים, אך זה מעולם לא הגיע לממדי מגפה".

 

מסתבר: המגיפה באילת בלבד


בימים אלה מתכנס צוות לסיעור מוחות כדי לבדוק את הסיבות להתפרצות המגפה בממדים כאלה וכן לבחון מדוע התקשו דגי המפרץ להתמודד עמה. שאלות נוספות שאמורות לעלות הן לגבי האזורים במפרץ המועדים לתחלואה. לדברי פרופ' גנין עיקר תמותת הדגים היא באזור השוניות – משמורת חוף אלמוג ועד קצא"א. התמותה לא עברה מעבר לחוף קיסוסקי, לא לעקבה וגם אין מעבר לחופי הנסיכה למשל בחופי סיני. לדבריו נראה כי הם עומדים להיכנס למחקר בו מעורב גם אפידמיולוג וישתמשו בו במודלים מתמטיים.


הציבור סייע לעצירת המגיפה


למרות שהמספרים קטנו, עדיין צפים פגרי דגים במי המפרץ, לא יצאנו עדיין מתחומי המגיפה. "אין ספק שאת העזרה הגדולה ביותר נתן הציבור", מדגיש פרופ' גנין. כזכור בקריאה שפורסמה גם ב'ערב ערב' בקשו החוקרים להוציא מהים את פגרי הדגים, כמובן בידיים מוגנות בכפפות או בשקיות, שכן דגים בריאים אוכלים את הפגרים ונדבקים אף הם. "המגפה הייתה דועכת מעצמה אבל בעזרת הציבור היא דועכת כנראה מהר יותר" אומר פרופ' גנין ומוסיף וחוזר על הבקשה להוציא את פגרי הדגים מהמים, ולדווח לרט"ג שמגיעים לשרוף אותם למניעת הדבקה.

 

משרד החקלאות מבקש להחזיר את כלובי הדגים לאילת


כבר משנת 2014 מקדם משרד החקלאות בעידודה של עיריית אילת, הקמת חווה חקלאית שתמוקם מצפון לאילת, שם יגדלו בין השאר אלפי טונות של דגים מידי שנה. עמותת 'צלול' שהובילה את המאבק להוצאת כלובי הדגים מהמפרץ, מזהירה מאז כי השפכים שאמורים להיות מוזרמים מהבריכות אל המפרץ יכילו בתוכם תרופות וכימיקלים, שאריות מזון ופסולת, כאשר אין כרגע טכנולוגיה שתטהר את המים במידה ראויה. בעמותת צלול חוששים מפני זיהום מחודש של מי המפרץ, ובפגיעה חוזרת בחי ובדגה שהצליחו להשתקם עם השנים, אך כעת מתברר כי עדיין משלמים את מחיר הטעות ההיא. "לא נאפשר זיהום מחודש של המפרץ. נאבק בנחישות נגד התוכנית ההרסנית", אמרו ב'צלול' ל'ערב ערב' בחודש דצמבר 2016, מעיריית אילת נמסר אז כי: "יובהר, כי אין כל כוונה לגדל דגים במפרץ אילת! כמו כן, יישום חקלאות ימית בדרום הערבה, במערכות יבשתיות ידידותיות לסביבה, המקודם על ידי משרד הכלכלה ומשרד החקלאות במסגרת החלטת ממשלה, נתון עדיין בשלב של בחינת היתכנות סביבתית-כלכלית.", כעת, לאחר שהתברר כי מקור המגיפה שפרצה היא בחיידק שהוכנס למפרץ דרך בריכות הדגים מתחדדת שאלת השבת כלובי הדגים, גם מחוץ למפרץ, לאילת ותחייב את עיריית אילת לבחון את עמדתה בשנית.


חדשות אילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק