פרסומת
דלג

גבירותיי מנהלות השכונה

מאת: אבנר נחשון ● צילום: חיים דוד ● 15/9/2017 17:13 ● ערב ערב 2828
הם עושים ימי כייף ביחד, פותרים יחד את הבעיות ומבינים שבמקום בו כל דייר ינסה להתמודד לבד, כשיש וועד, הדברים קלים ופתירים יותר ● אם חשבתם ש'השכונה' של פעם נעלמה מהעולם, אתם טועים ובגדול ● תמצאו אותה חיה ובועטת ב'צעירי אילת' ● וכן, גם קבוצת ווטאפ שכונתית יש להם
גבירותיי מנהלות השכונה
נשות הברזל של 'צעירי אילת' חג'ג' (ימנית) ואייזנקוט

כדי לכתוב את הכתבה הזו נכנסתי לאינטרנט ורציתי לבדוק מה משמעות המילה 'שכונה'. הקלדתי ב'גוגל' את המילה, וכל הדף הראשון וגם השני היו מכוסים בהצעות לצפייה בסדרה 'שכונה', מה שאולי בעצם מסביר את העובדה כי המושג 'שכונה' שהכרנו פעם, כבר נעלם מנוף חיינו בהווה. המילה 'שכונה' נגזרת מהמילים 'שכן', 'שכנות', 'שכנים' ועוד. הכוונה היא לקבוצת אנשים שמשתכנים במקום מוגדר ומקיימים בינם לבין עצמם מערכת יחסים קהילתית ויוצרים מרחב ציבורי נעים למחיה.
בעבר, כאשר בנו ערים במדינת ישראל, היו מחלקים אותן לשכונות, לכל שכונה היה את מרכז הפעילות שלה: בית ספר, גנים, כך שהילדים שגדלו באותה שכונה התבגרו יחד והיו לחברים לאורך שנים. עם הצמיחה של בניינים והבניה לגובה, כמות התושבים בשכונות הלכה וגדלה עד לממדים כאלה שבלתי אפשרי היה להמשיך ולקיים את מערכות היחסים הקהילתיות האינטימיות שהיו מקובלות ב'שכונה' של פעם. התופעה הזו לא פסחה על אילת, אלא שבאילת מצאנו נקודת אור קטנה שמזכירה את ה'שכונה' של פעם. שכונת 'צעירי אילת'. כאן תמצאו גדרות בין הבתים, אך לא חומות. שכונה שבה תכנית טלוויזיה דמיונית הופכת למציאות.

 

מי אמר שכונה?

 

גיבוש קהילתי, לא פחות חשוב. אושרה אייזנקוט


יצאתי לפגישה עם אושרה אייזנקוט וכוכבה חג'ג',  נשות וועד שכונת 'צעירי אילת'. שתי נשים שמנהלות בהתנדבות מלאה שכונה של 90 משפחות ודואגות מדי יום לאיפיון ולתחזוקה של השכונה.
אושרה, עובדת עירייה, מתגוררת בשכונה מזה כ- 26 שנה, נשואה, אמא לארבע ילדים וסבתא לשני נכדים. אושרה יכולה להתהדר בעובדה שהייתה התושבת הראשונה שנכנסה לגור בשכונה. עד היום היא זוכרת איך גזרה את הסרט בחנוכת השכונה. "היה חושך מוחלט", היא נזכרת בחיוך. "לא היה חשמל, ואני גזרתי את הסרט. זו הייתה יריית הפתיחה".
כוכבה, בעברה מורה, לא מזמן יצאה לגימלאות. אמא ל- 3 ילדים וסבתאל- 4 נכדים. הגיעה לשכונה לפני כ- 12 שנה. "רצינו לעבור מדירה לבית עם גינה", מספרת כוכבה. "התלבטנו בין שני בתים אבל הבית הזה והשכונה הזו פתחו לי את הלב, ואדם חייב לגור היכן שליבו נמצא".
מה הייחוד של השכונה? אני שואל ושתי הנשים לא מתבלבלות ועונות יחד: "האווירה בין התושבים".
"אנשים רבים חושבים שהעיסוק העיקרי והחשוב בניהול שכונה זה גינון ותחזוקה. אז נכון, זה חשוב", אומרת כוכבה, " אבל אם תושבי השכונה לא יהיו מאוחדים, לא יהיו חברים,  לא יהוו קהילה איתנה ומאוחדת, כלום לא יקרה". ואושרה מוסיפה: "אנחנו משקיעות הרבה זמן ומשאבים בנושא הזה. אנחנו מבקרות כל תושב חדש שמגיע לשכונה, אנחנו עושות גישור ושיחות כאשר פורצים סכסוכים בין שכנים. אמנם לא תמיד זה מצליח, אבל ברוב המקרים, אנחנו מצליחות להחזיר את יחסי השכנות הטובה". היא אומרת.
השתיים מספרות לי על משפחה חדשה שהגיעה לשכונה ובהתלהבות של הכניסה הזמינו חברים, עשו מסיבות, והשכנים הוותיקים סבלו. "כלום לא עזר, העניינים התחממו והשכנים הגיעו לנתק. זה עמד להפוך לסכסוך משפטי עם מעורבות של משטרה, דבר שאנחנו לא מכירים בשכונה. המשפחה הוותיקה, פנתה אלינו, ואנחנו זימנו את כולם לשיחה. השיחה הפכה לסולחה והדברים נפתרו". מריבות בין שכנים, לרוב הם על עניינים פעוטים שהולכים וצוברים מרירות. את זה כוכבה ואושרה מונעות. 
ואושרה מוסיפה דוגמא נוספת: "הגיע תושב חדש לשכונה שבבעלותו חברה שיש לה כל מיני כלים כבדים. הוא היה מחנה אותם בחניה ליד גם השעשועים של השכונה. הדבר אמנם אינו נוגד את החוק, אבל התושבים לא אהבו את זה. דבר כזה יכול להפוך בקלות למריבות ועוינות הדדית. במקרה זה יזמו פנייה אל התושב, שבשמחה פינה את הכלים, ולא מחנה אותם עוד במקום". וכוכבה מוסיפה: "אתה מבין, מה שבמקומות אחרים יכול היה להפוך למריבות וסכסוכים, אצלנו נגמר בשיחה והבנה שצריך להמשיך לחיות יחד".

אנשים פשוט פונים אליכן?
כוכבה: "כן. אנחנו נתפשות אצל הרבה תושבים כ'מינהלת השכונה', כאלה שיכולות להשפיע ולעזור. יש אלינו המון פניות. חלק גדול מהפניות אלינו הן בכלל פניות שאמורות לעבור לעירייה, למוקד 106 או ל'עין נטפים', למשל לכלוך ברחוב, גזם לא מפונה ועוד".
אושרה: "הבוקר אחד התושבים שאל בווטסאפ של השכונה (כן, יש כאן דבר כזה...) - למי פונים כשיש נזילה מברז כיבוי אש ברחוב". אושרה ענתה לו שיש לפנות ל'עין נטפים', אבל לא הסתפקה בזה, אלא צלצלה בעצמה ודיווחה. "בכל המוקדים הקשורים לרשות מכירים אותנו וכשאנחנו מתקשרות מתייחסים לזה אחרת, יודעים שמדובר בשכונה מסודרת והפניות הן רציניות.

 

כמו בקיבוץ

 

מקדמות פרוייקטים לטובת השכונה. כוכבה חג'ג'


אם עדיין לא הבנתם, הקהילתיות בשכונה מאוד חזקה. ישנה עזרה הדדית בין השכנים וגם קבוצות ווטסאפ פעילה דרכה הם מתקשרים. כך למשל לפני מספר שבועות דיווחה משפחה על בחור שלא נראה שייך שמסתובב בחצרות. המשטרה הוזמנה למקום, אבל הרבה תושבים מהשכונה יצאו לרחוב במטרה לתמוך בשכנה ולמצוא את האדם.

איך בונים קהילתיות כזו?
כוכבה: "אנחנו לא בנינו את הקהילתיות, אנחנו משמרות ומפתחות אותה. שכונת 'צעירי אילת' הוקמה כעמותה, וכבר אז נוצרו קשרים בין התושבים. היה וועד שניהל את השכונה. בשלב מסוים העמותה פורקה, אבל התושבים רצו להמשיך עם וועד שכונה, התחושה הייתה שעם ועד טוב שינהל את השכונה, נוכל ליהנות מחיי קהילה נהדרים ובהכרח גם לשמור על ערך הבתים. התושבים משלמים מיסי וועד מדי שנה כמו בבית משותף, אלא שבבית משותף זה על פי חוק הבתים המשותפים, דבר שאינו חל על השכונה. כאן התושבים משלמים כי הם רוצים וזה חשוב להם. לאורך כל השנים הוועדים פעלו לרווחת התושבים, התושבים רק הרוויחו מזה הן ברמה הקהילתית והן ברמה הכספית. ולא רק בעניינים של בעיות הוועד מטפל, אלא גם בענייני גיבוש שכונתי. כך למשל במשך שנים בכל חג שבועות היו מארגנים מסיבת בוקר בגן השכונה, היו ערבי שירה למבוגרים ועוד.
"כיום אנחנו פועלות בצורה אחרת", מעדכנת אושרה, "אנחנו מחלקות בכל ראש שנה מתנת לחג לכל ממשפחה, מקיימות בינואר בוקר של ג'חנון, ובשבועות הפנינג לילדים. כאשר אנחנו מארגנות את הפעילויות זה תמיד כולל כיבוד, הפעלות לילדים מכל הגילים והפעלות משותפות להורים וילדים, בגדול, פיקניק ענק של כל תושבי השכונה, ממש קיבוץ, כולם על הדשא. יש לנו הרבה ילדים בשכונה, השכונה מתחדשת כל הזמן, חלק מהדור המבוגר עוזב, רוצה בתים יותר קטנים ובמקומו נכנסות משפחות עם ילדים".

 

מקדמות פרויקטים


אחד הפרויקטים האחרונים שכוכבה ואושרה עסקו בהם מול העירייה לאחרונה הוא חידוש ושיפוץ גן השעשועים, כדי שילדי השכונה יחזרו לגן. מי שיעבור היום בשכונה יוכל להתרשם מגן שעשועים מטופח וחדש שהוקם על ידי העירייה להנאת תושבי השכונה. 

אז מה מערכת היחסים שלכן עם העירייה? אני שואל וכוכבה משיבה: "העירייה משתפת אתנו פעולה בכל דבר ומסייעת תמיד.  רשות מקומית הוא גוף ענק, ולפעמים מסורבל, ולכן צריך תמיד ללחוץ, לכתוב, לקיים מפגשים ואז זה קורה". ואושרה מוסיפה: "באופן היסטורי, עיריית אילת, במשך שנים ראתה באיים הדקורטיביים ובגן המרכזי בשכונה שלנו- "שטח פרטי" של התושבים, ולכן השכונה הוציאה המון כסף על תחזוקה וגינון". אלא שבמרוצת השנים העמותה התפרקה ועכשיו נאלצו כוכבה ואושרה להיאבק ולהוכיח לעירייה שמדובר בשטח ציבורי. כשזה קרה, העירייה לקחה על עצמה את הטיפול. "זה הצריך שעות של קריאת מסמכים, פגישות וישיבות אבל התוצאה הייתה טובה", מציינת אושרה בסיפוק.
"לפני מספר שנים", מספרות השתיים, "נודע לנו שהעירייה מתכוונת לשנות את שיטת פינוי האשפה בשכונה ובמקום פינוי זבל מפחי הבתים על ידי משאיות, יבנו מטמנת אשפה גדולה מסביב לגן המרכזי. הבנו שזו תהיה פגיעה אנושה באיכות הסביבה ובאיכות החיים שלנו", אומרת כוכבה. "פנינו לעירייה, הפעלנו כל גורם אפשרי, הלכנו לראות מקומות שבהן יש מטמנות, ראינו את הזבובים והרחנו את הריח. בסוף נעזרנו בעורך דין". המאמצים נשאו פרי והתכנית סוכלה. בשכונות שלא היו מאורגנות יש היום מטמנות וזו בכיה לדורות.
וועד השכונה עוסק בתחומים רבים שלתושב בודד קשה להתמודד איתם. למשל, כשהגיעה דרישה שכל הבתים של השכונה (שהיו רשומים במנהל מקרקעי ישראל) יעברו לרישום בטאבו, אושרה וכוכבה, התמקחו עם עורכי דין והשיגו עסקה מצוינת לתהליך ההעברה. "הבאנו איש של המנהל שעבר אתנו על כל בית ובית והדבר חסך לתושבים המון טרחה".
"אנחנו לא המצאנו את זה", מבקשות כוכבה ואושרה להדגיש. "אנחנו ממשיכות את דרכם של אחרים שעשו את זה שנים לפנינו. גם אז היו המון פעולות". השתיים מספרות שלפני שנים, הוועד יזם הגשת תכניות הרחבה קולקטיביות לכל הבתים בשכונה, והגיש את התוכניות למחלקת ההנדסה של העירייה. בצורה זו הם מנעו את היכולת של התושבים לשנות את הבתים ולכן הצורה האחידה של הבתים נשמרת עד היום ושומרת על היופי של השכונה. "שכונה היא כמו כל בית", אומרת אושרה, "חייבת תחזוקה ופיתוח. כמו בית, אם יעשה את זה אדם זר, הוא יעשה את המוטל עליו, אם תעשה את זה בעצמך, זה יראה הרבה יותר טוב. עיריית אילת דואגת לכל השכונות, אנחנו דואגות שאצלנו זה יעשה יותר מהר ויותר טוב. וכן, כשצריך, מכניסים יד לכיס ועושים דברים על חשבוננו".
מהיום אל תאמרו שתם עידן ה'שכונות'. לפחות ב'צעירי אילת' השכונה עדיין חיה ובועטת.


חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש