פרסומת
דלג

שתילה מוצלחת

מאת: רותם ג'קסון ● צילום: מערכת ערב ערב ● 8/11/2017 09:58 ● מה נשמע 522
חמישה חודשים אחרי שהביא לאילת רעיון כמעט הזוי- יער מאכל, יכול לסמן לירן בלוך, מלונאי בלילה ויזם קהילתי ביום, וי על הצלחת הפרויקט ● עובדה, בכמה נקודות בעיר כבר נשתלו עצי פרי על ידי הציבור ומפעם לפעם הנטיעות זוכות ליותר ויותר הענות ● ואם לא די בזה, הרי שכבר כ – 200 עצי פרי נשתלו ורושמים 90 אחוזי הצלחה ולבלוב ● חקלאות עירונית כבר אמרנו?
שתילה מוצלחת

לפני עידן הטכנולוגיה, כשבגרוש היה חור ובגינות הביתיות היו צמחי תבלין ועצי פרי, אנשים נהנו ממה שגידלו בעצמם ובילו יותר שעות בחוץ מאשר מול המסך. מאז הרבה מים עברו התפלה, הרבה עצי שיטה נשתלו בשטחים הציבוריים הפתוחים, הגינות הפרטיות הפכו למרפסות מרוצפות, ואת הפירות והירקות אפשר למצוא בעיקר בסופרמרקט. דווקא עכשיו, בתוך מה שנדמה כתום עידן התמימות, מתעוררות ברחבי העולם תנועות של אנשים בעלי מגמה ירוקה, דור חדש של יזמים קהילתיים, שמנסים להוכיח לנו שעדיין אפשר להיאחז ב"שורשים" וליהנות מהקיים, לפני שנסחפים כליל בקסמי הטכנולוגיה והנוחות המלאכותית. 

 

להוסיף ירוק לסביבה


"יער מאכל" הוא אחת הדוגמאות המופלאות ליוזמה ירוקה כזו, שנולדה מתוך חסך לחיים ברי קיימא דווקא בתוך הערים הגדולות, המזמנות אתגרים רבים כמו צפיפות אוכלוסייה הולכת וגוברת, זיהום אוויר, ניכור קהילתי - חברתי, מיעוט מרחבים ירוקים וניתוק הולך וגובר מהטבע. 
יער המאכל הראשון בארץ הוקם לפני כחמש שנים במושב קדרון, כחוות מחקר, הדרכה ופיתוח ליערות מאכל ים תיכוניים. מאז הוא משמש כאבן שואבת ומרכז הדרכה ולימוד ליערות מאכל בישראל שהחלו לצוץ בארץ כמו פטריות אחרי הגשם, בשטחים חקלאיים, בקיבוצים ובמושבים, בחצרות פרטיות, ובשטחים ציבוריים פתוחים בערים הגדולות, מעמק החולה שבצפון ועד אילת בדרום. 

 


"יער מאכל הוא מן חורשה ירוקה עם עצים ושיחים שונים עמוסי פירות, ירקות וצמחי תבלין. היער מורכב ממטע שמכיל שכבות מדורגות של עצים גדולים מאוד ועצים בינוניים, שיחים, צמחי כיסוי, פקעות ושורשים, מטפסים, מסתעפים ועוד. כל אחד מהגידולים עוזר לשני להתפתח ולצמוח. לצד כל אלו חיים בו מינים רבים ככל הניתן של בעלי חיים", מסביר לירן בלוך(41), האיש שיזם את יער המאכל באילת. "יער מאכל זו בעצם שיטה לתכנון שטחים פתוחים אשר מעוצבים לפי עקרונות ודפוסים טבעיים שקיימים ביערות וחורשים, מתוך ההבנה כי מערכות אלו הן בנות קיימא הקיימות לאורך מאות ואלפי שנים, המשגשגות ומספקות מזון למיליוני היצורים החיים בהם", ממשיך לירן ומסביר, "בשנים האחרונות זו הפכה להיות דרך חדשנית לעיצוב שטחים פתוחים וחקלאיים, המשלבת שיקום אקולוגי בעיר לצד יצירת מרחב קהילתי ירוק המספק צרכים אנושיים". 
 

מה היתרונות של יער מאכל בתוך עיר?
"מחקרים מוכיחים כי שילוב יערות מאכל עירוניים במרחבים ציבוריים מוביל לשיפור בביטחון התזונתי של תושביה, מצמצם במידה ניכרת זיהום אוויר, מהווה שיקום של שירותי מערכת אקולוגיים בתוך העיר, ועם כל אלו - יוצר מרחב חברתי - חינוכי איכותי לקהילה, ויכול להוות גם מוקד משיכה תיירותי. 
זה מהווה פתרון רב תכליתי לשטחים ציבוריים מוזנחים בעיר. 
באמצעותו אנו מעלים את איכות החיים בעיר וטובלים את הטבע המדברי בירוק. ריאה ירוקה בעיר יוצרת אוויר נקי יותר וסביבה בריאה יותר. יער מאכל דורש תחזוקה נמוכה, ולכן מאפשר חיסכון כספי גדול על תחזוקת שטחים ציבוריים ופרטיים, בפרט שאילת מבורכת במערכת התפלת מים מעולה. יתרון אחר הוא יצירת מזון מקומי ואורגני בריא וחופשי לכולם! 
בשלוש-ארבע השנים הראשונות נדרשת התערבות ידי אדם כדי להקים את היער באמצעות השקיה ועבודת אדמה, עד שהצמחייה מסתגלת לדרך הטבע והמערכת האקולוגית עושה את שלה".

 

בלוך: "יותר מ- 90 אחוז מהעצים והשתילים שנטענו, נקלטו. בסך הכל מתו כשלושה עצים מתוך כ- 200, אז זו הצלחה גדולה לכל הדעות, ומי שרוצה, יכול ללכת לראות את הלבלובים החדשים על העצים בשטח שמאחורי בית המשפט ומעל הכוכב השלישי. אנחנו גם דואגים להעלות תמונות עדכניות של כל השטחים שננטעו ומדווחים על מצבם של העצים לכל מי שרוצה לעקוב מקרוב"

 

לא רק צל אלא גם פירות


החזון שהוביל את לירן בלוך, מנהל ערב במלון 'מלכת שבא' באילת  הוא שיהיה בעיר יער מאכל גדול וגדוש עצי פרי שיחצה את העיר מ'פארק הצומח' בכביש העוקף למעלה ועד קניון 'מול הים' למטה. "אני רוצה שבמרכז העיר יהיה ציר גדול ומרכזי שהתושבים יוכלו לרדת בו ברגל לים ובדרך יקטפו לעצמם מנגו, גויאבה, קלמנטינה ועוד מגוון פירות. ראש העירייה הבטיח שכשיתפנה שדה התעופה, נקבל גם רצועה מהשדה הישן, כך שהשטח יהיה עוד יותר גדול ממה שדמיינתי", מתרגש בלוך, "אנחנו רוצים להגביר את המודעות לגדל עצי פרי, במקום עצי נוי שנותנים רק צל. פה אנחנו מקבלים גם צל וגם פרי. כסף לא גדל על העצים, אבל פירות דווקא כן, לכן חשוב פה הנושא החינוכי שכדאי להנחיל אותו גם לגינות הפרטיות". 

כמה זמן וכמה עצים נדרשים כדי להפוך את הציר הזה מהרי אילת ועד הים ליער מאכל? 
דרושים כעשרים אלף שתילים, שכוללים עצי פרי, צמחי תבלין וירקות. אני מאמין שתוך שלוש שנים נסיים לשתול בכל הציר הזה. לקראת ט"ו בשבט נצא בקריאה לכל בתי הספר והמוסדות העירוניים שיושבים על הציר להצטרף לנטיעות".

 

90 אחוזי הצלחה


חמישה חודשים עברו מאז יצא לדרך יום הנטיעות הראשון של יער המאכל. זה התחיל מפיסת קרקע לא גדולה מאחורי בית המשפט וזה כבר המשיך הלאה.
"הרבה דברים התפתחו בחמשת החודשים האלה. עד כה כבר היו חמש נטיעות וננטעו קרוב ל- 200 עצים ושתילים באילת. בכל נטיעה אנו נוטעים עצי פרי, צמחי תבלין וגם ירקות, כדי לקיים את מה שנקרא "אחוות צמחים".
בקבוצת הפייסבוק רשומים כיום כבר מעל 500 תושבים, כשרובם כבר לקחו חלק בימי הנטיעות. ביניהם רשומים גם כמה מתנדבים מקיבוץ לוטן, יטבתה ומ"מכון ערבה", שמתמקצעים בתחום החקלאות המדברית, תומכים בפרויקט שלנו ובאו לעזור לנו ולייעץ לנו בשטח בכמה מהנטיעות. שיתוף הפעולה עם העירייה פועל בצורה נהדרת, ובלעדי התמיכה של ראש העירייה זה לא היה קורה. ראש העיר בעצמו הגיע לנטיעות שהתקיימו בחודש הקודם ונטע עץ גויאבה שהביא. העירייה תומכת בנו בעזרה מקצועית של מחלקת הגינון ובאספקה של שקי קומפוסט מפעם לפעם, בסידור הטפטפות של ההשקייה, בהכנת הקרקע לשתילה ועוד. באחת הנטיעות העירייה אפילו שלחה מחפרון, כשהיינו צריכים לחפור בסלע ולהכשיר קרקע סלעית לנטיעה. 

 

חווה עם התמונה. היום
חווה אז

 

מדי פעם אנו שומעים כל מיני התנגדויות מצד אנשים ספקנים שחושבים שזה בזבוז זמן לנטוע עצי פרי באילת, ושהעצים לא יקלטו, ועל זה אני רוצה להגיב שאין תשובה טובה יותר מתמונת המציאות. יותר מ- 90 אחוז מהעצים והשתילים שנטענו, נקלטו. בסך הכל מתו כשלושה עצים מתוך כ- 200, אז זו הצלחה גדולה לכל הדעות, ומי שרוצה, יכול ללכת לראות את הלבלובים החדשים על העצים בשטח שמאחורי בית המשפט ומעל הכוכב השלישי. אנחנו גם דואגים להעלות תמונות עדכניות של כל השטחים שננטעו ומדווחים על מצבם של העצים לכל מי שרוצה לעקוב מקרוב. 
יש לנו גרעין אנשים של צוות תפעולי שנוצר מתוך קהילת המתנדבים של הפרויקט ששומר על העצים והולך לבדוק אותם אחת לכמה ימים. אנחנו נפגשים אחת לשבוע וקובעים ימי נטיעות אחת לחודש. 
אם מתעוררות בעיות אנו מנסים לפתור אותם לבד בעזרת המתנדבים שלנו ובחלקן אנו זוכים לתמיכה של מחלקת הגינון בעירייה ושל המתנדבים מהערבה. 
בנוסף יצאתי עם פנייה לכל מיני ארגונים ומוסדות בעיר להשתתף בפרויקט ועד כה נענו בחיוב ארגון הגמלאים שנטעו עץ אחד מטעם הארגון. זה היה יפה לראות ילדים צעירים בני 14 עוזרים לגמלאים בני 70 בחפירה עם הטורייה, מה שהפך את זה לפרויקט חברתי-קהילתי שלא רואים בהרבה מקומות באילת. פתאום צעירים ומבוגרים נפגשים יחד למטרה חברתית קהילתית משותפת.

עץ מייצג נוסף ננטע מטעם פרויקט "גננים בקהילה" של מתנ"ס 'קולייר'.
בשלב זה, מבין כל בתי הספר בעיר שפניתי אליהם, בית ספר 'צאלים' היה הראשון שהרים את הכפפה, וביום הנטיעות הבא הם יגיעו בהרכב מלא של כל הכיתות עם עצים שהם מביאים (ותודה לפזית לוי, חברת קבוצתנו, שיזמה את הפגישה ומובילת הפרויקט בבית הספר). כולנו תקווה שבית ספר 'צאלים' יהווה דוגמא לכל בתי הספר בעיר, להירתם לפרויקט, כדי שבט"ו בשבט נשתול כולנו יחד ונמלא את שטחו של יער המאכל באילת".

כחלק מההיערכות לקראת ט"ו בשבט, החליטה החבורה שמאחורי הפרויקט לחשוב שיווקי והחליטו לשנות את שם המיזם, כך שימי הנטיעות הבאים יקראו 'שותלים שמחה בקהילה'. שינוי נוסף עליו הוחלט הוא- להפוך את ימי הנטיעות להפנינג חברתי. "עד כה ביקשנו שכל אחד יביא איתו איזה חטיף טעים, כדי שבסוף הנטיעות נעשה פיקניק ביחד, כדי לשבת ולהכיר אחד את השני", מעדכן בלוך, "עכשיו אנחנו מוסיפים לזה עוד נדבך של החלפות בגדים וספרים. לצורך העניין מיננו מטעמנו שני נציגים, אליזבת צ'ומקוב וחיים לפיד, שיובילו את החלפת הבגדים והספרים בימי הנטיעות. נקרא לתושבים להגיע עם עצים/צמחים ובגדים שהם רוצים למסור. 
במטרה לעשות בזאר יד שנייה לכל מי שרוצה לקחת בגדים שהם צריכים ולתת בגדים שהם לא צריכים. ואותו דבר עם הספרים. לכולנו יש אג'נדה חברתית- קהילתית משותפת וראינו לנכון למנף את המפגשים האלה לקצת יותר מנטיעות. 

איך אתם יודעים איזה מהעצים שמביאים הם אכן טובים לשתילה באילת? 
לפני הפרסום הראשון ערכנו סקר על עצים שנקלטים היטב בגינות פרטיות של תושבים והתייעצנו עם גננים ותיקים מהעיר. הגענו לרשימה של בערך 40-50 סוגים שונים של פירות מאכל ופרסמנו אותה בפייסבוק. ביניהם: פאפאייה, אשכוליות, תפוזים, פומלות, תאנים, זיתים, גויאבה תותית, קנה סוכר, עגבניות פלפלים, וכמובן שלל צמחי תבלין כמו: מרווה, לימונית, לואיזה, רוזמרין, בזיליקום ועוד הרבה... כל תושב מביא את מה שהוא בוחר ואוהב". 

פרויקט הנטיעות כל כך גדל והתרחב באילת עד כי החזון הקהילתי של דור העתיד הכה שורשים אל העבר והתחבר עם עץ השורשים של כמה משפחות אילתיות ותיקות. אחת מהם היא חוה בית הלחמי, שהגיעה לנטיעות עם שתי בנותיה, בגן בנימין, עם תמונה שלה כילדה, שנוטעת עץ ביחד עם אמה, בדיוק באותו גן לפני 50 שנה. בקצב הזה יחבר יער המאכל חלקים נרחבים של העיר אילת, לא רק לרוחבה אלא גם לעומקה... 


חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש