פרסומת
דלג

קילומטרים של אהבה

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● 14/11/2017 15:02 ● מה נשמע 522
בשנה שעברה היא 'גררה' אותו איתה למרחק ה – 10 ק"מ במרוץ המדברי ● אלא שבשנה אחת בלבד הם הספיקו לגמוע יחד וכל אחד לחוד הרבה קילומטרים ● ביום שישי הקרוב יעמוד עופר לקנר על אותו קו זינוק, אלא שהפעם ירוץ את המרתון המלא (42 ק"מ), ואביבה תסתפק בחצי המרתון ● סיפור אהבה שהתחיל בכמה קילומטרים בודדים ומשקל ועודף, והפך לסיפור אהבה למרחקים ארוכים
קילומטרים של אהבה

לא בכל יום יוצא לך לפגוש זוג שעבר כל כך הרבה שינויים במרוצת שנה אחת בלבד. כאלו הם אביבה ועופר לקנר (43), היא תושבת גרופית, הוא תושב אילת, שעשה 'עלייה' למעלה גרופית. היא אמא לארבעה, מנהלת כח אדם של חברת 'ערדום' בחבל אילות, הוא אבא לשלוש, עצמאי, עוסק בתכנון ובדיקות חשמל. על הדרך היא התחילה לימודים לתואר שני, הוא לקראת סיום תואר ראשון, היא עברה קורס מדריכי כושר וכבר מתפקדת בתחום, והוא לקראת סיום קורס מאמנים לריצות ארוכות. אבל מה שאולי הכי חשוב בסיפור הזה, שבין כל העיסוקים האלו הם רצים.

 

"התברר שגם אני יכול"


הם הכירו באתר ההיכרויות 'ג'יי דייט' לפני כשנה ושלושה חודשים. שבוע הם רק דיברו בטלפון עד שנפגשו. שניהם גרושים שחיפשו את האחד/אחת שלהם בחיים. עופר שקל אז 85 ק"ג "וזה היה אחרי שירדתי ממשקל 94 ק"ג תודות לשינוי תזונתי בלבד", הוא מדייק וממהר להוסיף, "וספורט היה ממני והלאה. ארבע שנים קודם החלטתי שאני רץ", הוא נזכר בחיוך. "אז אמא שלי שלחה לי מארצות הברית נעלי ריצה חדשות ואני התחלתי לרוץ באטרף כמעט כל ערב". מהר מאוד ההתלהבות הזו שלו הפכה לפציעת אימונים, שגרמה לו להבין שריצה היא כנראה לא הייעוד שלו בחיים. לעומתו אביבה הייתה תמיד ספורטיבית. "אמנם לא תחרותית", היא מעידה על עצמה, "אבל כמעט בכל בוקר הייתי מכוונת את השעון לשעה חמש ומתעוררת לריצה היומית שלי, רצה להנאתי מרחקים סבירים. כשאני הייתי חוזרת מהריצה עופר רק היה מסתובב לצד השני", היא צוחקת.

 

הכייף - לרוץ ביחד


המקסימום הספורטיבי שלהם באותם ימים היה לצאת לצעדה קצרה ביחד. אלא שאז התקרב המרוץ המדברי באילת, ואביבה שהפכה את ההשתתפות במרוץ החוויתי הזה לחלק בלתי נפרד מחייה, הודיעה לעופר כי כהרגלה היא מתכוונת לרוץ 10 קילומטרים. "אני כמובן לא ניסיתי לשכנע אותו לרוץ איתי", היא מספרת בחיוך, "אחרי הכל הכרתי את הבן אדם לפני כמה חודשים...". אלא שבאחד הימים, כחודש לפני המרוץ, הודיע עופר לאביבה שהוא יוצא לריצה קצרה של שני קילומטרים, ככה סתם לחלץ את העצמות. "והוא חזר אחרי חצי שעה, מתעקש שרץ אולי שני קילומטרים", היא נזכרת בחיוך, "אבל כשהוא תיאר לי לאן רץ, הודעתי שבפועל הוא רץ חמישה קילומטרים".
עופר: "הייתי מופתע. לא האמנתי שאני מסוגל לרוץ ככה פתאום חמישה קילומטרים". ואז אביבה זרקה את הפצצה ואמרה: "אם רצת חמישה קילומטרים, אתה מסוגל לרוץ איתי במרוץ המדברי 10 ק"מ"...
ולהפתעתה הרבה עופר הרים את הכפפה.
אביבה: "האמת שהוא בקושי התאמן. על הבקרים לא היה מה לדבר, כי הוא אהב לישון, אז היינו מתכננים לצאת בערב אבל בכל פעם היה לו תירוץ אחר למה זה לא מסתדר".
עופר: "יום אחד היא לקחה אותי לרוץ איתה באזור המטעים של הקיבוץ. היא לא אמרה לי כמה נרוץ, ואנחנו רצים ורצים וזה לא נגמר והאור הפך לחושך וכשכמעט מתתי זה נגמר והיא הודיעה לי שרצנו 10 ק"מ. אביבה הודיעה לי שאם עשיתי את זה באימון, אצליח גם במרוץ, אז רצנו יחד גם במרוץ".


כייף לרוץ בשתיים


למרוץ המדברי בשנה שעברה עופר הגיע על תקן ה'נגרר'. עבורו ריצה למרחק 10 ק"מ לא הייתה עניין של מה בכך. אביבה שכבר הייתה מורגלת לריצה, שמה לעצמה כיעד ללוות את עופר, לדרבן ולמשוך, ולאורך הריצה הגבירה מהירות ועצרה, כדי לצלם את ה’נס הגדול’- עופר רץ. הם סיימו יחד  באושר גדול, כשעופר חותם לעצמו על היעד הראשון שעבר בהצלחה, ועדיין לא מבין שהריצה הזו שלו תהפוך להתמכרות אחת גדולה. "סיימתי בקושי", עופר מבקש לציין בחיוך".
אביבה: "וזו, מסתבר הייתה רק ההתחלה כי עם האוכל התעורר אצל עופר התיאבון". את השנה החולפת הם עברו יחד ממרוץ למרוץ. במרוץ יוני שהתקיים בערבה עופר כבר שם לעצמו ליעד לרדת את השעה במרחק 10 ק"מ. החליט וגם עשה. "הוא למד להתעורר מוקדם בבוקר כדי להתאמן", מספרת אביבה בגאווה, "ופתאום מצאתי את עצמי מתאמנת ביחד איתו. אף פעם לא אהבתי להתאמן ביחד, תמיד רצתי לבד, זו הייתה פינת השקט הפרטית שלי במשך היום, הדבר שמנקה לי את הראש. אף פעם לא הייתי תחרותית, אבל ידעתי שאנשים אחרים תחרותיים, אבל למדתי לעשות את זה ביחד איתו ונהנינו. היינו מדברים, מדרבנים והריצה עוברת ככה הרבה יותר מהר. בדיעבד, כשעופר הגדיל מרחקים והפסקנו לרוץ ביחד, זה חסר לי מאוד.  די מהר עופר כבר סימן וי על העשרה קילומטרים והודיע לי שהוא מכוון למרחק חצי מרתון- 21 ק"מ. ואז שמנו לנו כיעד לרוץ חצי מרתון בירושלים. זה מרוץ לא קל שיש בו עליות קשות, וככה התחלנו להתאמן על ריצת שטח וגם על ריצה בעליות. אחרי ארבעה חודשים של אימונים עופר רץ את המרחק בדילוגים ואם במרוץ המדברי באילת אני הייתי זו ש'גררה' אותו, בירושלים הוא פשוט דילג. אני הרגשתי שאני מוציאה את נשמתי בעליות והוא חילק כיפים לאנשים ברחובות", היא מתארת את השינוי שעבר על בן זוגה.

 

התינשאי לי?. הצעת נישואים על קו הסיום בירושלים


הם סיימו את המרוץ יחד כשהם חוצים את שער הסיום יד ביד, מאושרים עד בלי קץ ורק אחרי כמה דקות הבינה אביבה את ה'היי' שבו היה עופר לאורך כל הריצה. "הוא אמר לי שקבע בסביבה עם חבר", היא מספרת, "ואני לא הבנתי למה אנחנו צריכים לחפש את החבר והוא לא מחפש אותנו. אלא שאז כשהיא הסתובבה היא גילתה שהיא עומדת על שטיח אדום "ועל שלט ענק הופיע הפרצוף שלי", היא נזכרת בחיוך גדול. עופר ירד על הברכיים, שלף את הטבעת שלקח איתו בריצה, ואביבה, שבקושי הספיקה להתאושש מהריצה, זכתה להצעת נישואים מתוקשרת ומצולמת. "ורק מזל שזה צולם לטלוויזיה כי הייתי בבלאק אאוט ורק מאוחר יותר יכולתי לראות מה באמת היה שם", היא צוחקת. עופר קיבל כמובן את ה'איי דו' וסיפור האהבה שהתחיל במרחקים קצרים הפך לאהבה במרחקים ארוכים, כשבני הזוג מנצלים כל שבוע רביעי שלהם יחד בלי הילדים לא רק לחופשה רומנטית זוגית, אלא כזו שמשלבת בה, איך לא, השתתפות בתחרות כזו או אחרת. "אף פעם לא נסענו לתחרויות כדי לשפר מהירויות", מבהיר עופר, "אלא בדרך כלל כדי לעמוד ביעדים של מרחק גדול יותר". אפילו בירח הדבש שלהם בקפריסין הם לא ויתרו על הריצה המשותפת ויצאו לרוץ יחד על שפת הים כשאביבה דואגת להכין להם מבעוד מועד לשלטים לחולצה –,.JUST MARRIED  ואם אביבה נעצרה במרחק חצי המרתון, הרי שעופר כבר שם לעצמו כיעד לרוץ מרתון שלם- 42 ק"מ, לא פחות ולא יותר אלא במרוץ המדברי באילת, שם הכל התחיל.
על הדרך הם הספיקו עוד לרוץ 15 ק"מ במרוץ החופים הנתניה, במרוץ הלילה במצפה רמון- היא רצה 10 ק"מ והוא חצי מרתון, באמסטרדם הם רצו יחד חצי מרתון ובסך הכל שם יכולים להתהדר בעשרה מרוצים שגמעו במרוצת השנה החולפת, כולל מרוץ ה – HUM המאתגר, מרוץ שטח מאתגר וקשה עם עליות סלעיות. בעוד שאביבה הסתפקה ב – 12 ק"מ, עופר לא ויתר על ה  -21, כשהוא שם לעצמו כבר למטרה לרוץ בשנה הבאה 50 ק"מ במרוץ המפרך הזה.
"ברגע שעופר שם לו למטרה לרוץ את המרתון המלא במרוץ המדברי באילת, דרכינו בריצה נפרדו", מספרת אביבה. "הוא העלה מרחקים בעיקר בשטח, ואני נשארתי בשלי, בעיקר על הכביש, שזה יותר הכיוון שלי", היא מבהירה.
היום עופר כבר אלוף בהשכמות מוקדמות, שוקל 68 ק"מ ופורח כל הדרך לאתגרים החדשים שהוא מציב לעצמו. "היום אנחנו רבים שלא יוריד עוד במשקל", מעדכנת אביבה בחיוך ועופר ממהר להדגיש- "הכל בזכותה. כל ההישגים האלו שלי בזכות הפרגון שלה. בחיים לא היה לי דבר כזה שמישהי תפרגן לי ותדחוף אותי כל כך לעשות את מה שאני אוהב. אביבה גם הייתה זו שרשמה אותי לקורס הריצות הארוכות כי ידעה שעכשיו זה מה שמעניין אותי והיה לה חשוב שאלמד בנושא. הכל בזכותה וזה לגמרי לא ברור מאליו. אם אין לך בבית תמיכה ועידוד זה לא יכול לקרות. אם אתה יוצא מוקדם בבוקר וחוזר לבחורה שעושה לך פרצופים, כל החשק יורד".

 

אם הקילומטרים - בא התיאבון
“הכל בזכותה. כל ההישגים האלו שלי בזכות הפרגון שלה. בחיים לא היה לי דבר כזה שמישהי תפרגן לי ותדחוף אותי כל כך לעשות את מה שאני אוהב. אביבה גם הייתה זו שרשמה אותי לקורס הריצות הארוכות כי ידעה שעכשיו זה מה שמעניין אותי והיה לה חשוב שאלמד בנושא. הכל בזכותה וזה לגמרי לא ברור מאליו. אם אין לך בבית תמיכה ועידוד זה לא יכול לקרות. אם אתה יוצא מוקדם בבוקר וחוזר לבחורה שעושה לך פרצופים, כל החשק יורד”​


מה הלאה אני תוהה? ואביבה מעדכנת כי בפברואר עופר ילווה אותה למרתון המלא הראשון שלה בתל אביב. הוא מצידו כבר מתכנן שני מרוצים של 50 ק"מ, כשהיעד שלו היום לעוד שלוש שנים הוא לגמוע 100 ק"מ ריצה בלי הפסקה ובהצלחה.

 

אז מה צריך כדי להצליח ככה?
עופר: "רצון זה טוב וגם אימונים זה חלק חשוב, אבל שיהיה ברור ואני מדגיש שוב, בלי תמיכה מהבית כלום לא יעבוד".
אביבה: "עופר הפך היום למנטור של רצים. הם מתייעצים איתו ויש גם כאלו שמגיעים מהמרכז ורצים איתו".
עופר: "וגם אם אלו בחורות שמבקשות להצטרף אלי לריצה בשטח, אביבה אף פעם לא אומרת לא. היא מפרגנת לאורך כל הדרך", הוא אומר ואביבה מוסיפה בחיוך ובאותה נשימה: "אני קודמת בודקת איך הן נראות"...
עופר: "המוטו שלי- 'אני רץ איטי' ואני תמיד מעדיף לתמוך בכאלו שרצים לאט ורוצים להגדיל נפחים".

 

פרגון - הכי חשוב

 

ובין כל הריצות האלו, נשאר לכם זמן גם לעצמכם?
"אנחנו משתדלים לרוץ לפחות פעם בשבוע ביחד", הם מעדכנים, "עכשיו לקראת המרתון המלא שלי בתל אביב, נרוץ יותר ביחד", אביבה מדגישה ומוסיפה: "ובכל מקרה בכל ערב אנחנו נפגשים בבית. מאוד חשוב שבכל מערכת יחסים יהיה לכל אחד את העולם שלו וגם את הביחד. זה מאוד מוסיף לזוגיות".
ועופר מבהיר: "הכי חשוב זה לראות אותה מאושרת וחשוב בזוגיות שיש זמן איכות משותף".
אביבה: "אין ספק שכששני בני הזוג עושים את זה, הם מבינים יותר מה עובר על השני. היום שנינו מתעוררים מוקדם בבוקר וגם הולכים לישון מוקדם בלילה. מבינים את ההרגלים ואת הצרכים אחד של השנייה ולהיפך, מבינים את העייפות ואת הצורך במנוחה".

 

מריצה לחתונה

 

ומה על דור העתיד? מישהו כבר נדבק בחיידק?
השניים מחייכים ומבהירים כי זה עדיין לא שם.


ביום שישי תחזרו למרוץ המדברי הפעם במרחקים גדולים יותר. יש פרפרים?
אביבה: "רציתי לבטל את חצי המרתון, נורא חששתי, אבל בשבוע שעבר עופר אמר לי- יאללה בואי נעשה את זה ביחד, ורצנו יחד את המסלול. סיימתי אותו והבנתי שאני יכולה. אני בטוחה שאצל עופר הפרפרים גדולים יותר שכן הוא עדיין לא רץ 42 ק"מ אלא 36 ק"מ כאימון מסכם. אבל אני סומכת עליו, הוא לא יאבד את הראש, יחלק כוחות ויעשה את זה כמו גדול"....
עופר: "יש פרפרים, ברור. זה כמו חלום. לפני ארבע שנים כשניסיתי לרוץ וזה לא הלך, לא האמנתי עוד שאנסה לרוץ בחיי, ופתאום אני רץ מרתון?". הוא מראה לי את הקעקוע שכבר הספיק לקעקע על השוק שלו-  הדמות של 'רוד ראנר' הברווז הספידי מעליו מופיעים בעננים מרחקי הריצה שכבר גמע- 5 ק"מ, 10 ק"מ, 21 ק"מ "והמקעקע שלי כבר מוכן ליום שישי, כי מיד אחרי התחרות אני מתכוון להגיע אליו להוסיף לקעקוע 42 ק"מ", מעדכן עופר באושר.
 


חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש