פרסומת
דלג

רדיו שמעמה רדיו שממה

מאת: רותם ג'קסון ● צילום: מערכת ערב ערב ● 14/11/2017 15:09 ● ערב ערב 2837
דווקא בעידן בו התקשורת היא הכלי החזק, התקבלה לאחרונה החלטה בחבל אילות לסגור את "רדיו שמעמה", רדיו חינוכי -קהילתי והשופר האינטרנטי שאיחד את קצוות חבל אילות השכן ● מה עמד מאחורי ההחלטה הפתאומית? ואיפה זה השאיר את סער צברי, תושב אילת, מי שייסד לפני כחמש שנים את התחנה ואת מגמת התקשורת בבית ספר "מעלה שחרות"? ● רות סוף
רדיו שמעמה רדיו שממה

בחמש השנים האחרונות צבר "רדיו שמעמה" של חבל אילות, יותר ויותר מאזינים שבחרו לשמוע דווקא אותו. בעידן בו יש הצפת מידע, עומס של דיבורים, שפע של פרסומות ובחירה מוסיקלית שמנסה לרצות את כל סוגי האוכלוסייה הישראלית המגוונת, הצליח רדיו "שמעמה" לספק את הסחורה המדברית. מתלמידים ועד תושבים וותיקים בחרו להשמיע את קולם מעל גלי האתר המדבריים ובחרו עבור המאזינים תוכניות נושא ומוסיקה משובחת שהצליחה להגיע ולגעת במאזינים מכל העולם. 
עד שהתקבלה ההחלטה על סגירתו של הרדיו הקהילתי של חבל אילות כבר הספיקו להירשם למעלה מ- 3600 חברים עוקבים בדף הפייסבוק של הרדיו, לצד מאות מאזינים ביום שגלשו לאתר הרדיו. לוח המשדרים של "רדיו שמעמה" שידר ברציפות 24/7 , והוא כלל עשרות תלמידים ועשרה שדרנים, כולם תושבי החבל- תלמידים, בוגרים וותיקים זה לצד זה. בחמש שנות העשייה של הרדיו הספיקו להיסגר הסכמים עם חברות מוסיקה על השמעה בלעדית של אלבומי בכורה, נרשמו ביקורים מרשימים בתחנה עצמה של חברי כנסת, שרים בממשלה, זמרים ואומנים. הרדיו הקהילתי השתלב עם מגמת התקשורת בחבל אילות, לצד שידורי חוץ מיוחדים של הרדיו מ'טורניר פיני', 'חגיגות באר אורה', ו'כנס בנים בנות הראשון' ועוד. בשנה הראשונה לפעילות הרדיו, זכתה מחלקת הרדיו של מתנ"ס חבל אילות בפרס החדשנות מטעם רשת המתנ"סים והייתה תקופה שבמסעדה בפארק תמנע האזינו קבוע לרדיו "שמעמה". 

 

אבל למה ככה? סער צברי

 

מאולפן קטן למרכז תקשורת אזורי


בשנים האחרונות, שימש "רדיו שמעמה" בית חם לא רק לתלמידי מגמת תקשורת בחבל, שיכלו ללמוד תקשורת אמיתית מהי כששידרו החוצה לקהילה, מה שהקנה להם כלים בסיסיים וידע כללי על רדיו, אלא גם הביא את הבוגרים של המחזור הראשון לסיים בממוצע ציון תשעים בבחינת הבגרות של משרד החינוך. לצד זאת תושבי החבל יכלו להישאר מעודכנים במתרחש בחבל לצד האזנה למוסיקה טובה והנאה מקידמה תקשורתית שהביא איתו הרדיו לחיי היומיום ולאירועים המיוחדים של החבל. "אני גאה בכל הפעילות של הרדיו ובכל השידורים שקיימנו. יצרנו פלטפורמה ייחודית בה בני נוער ותלמידי מגמת התקשורת ותושבים מחבל אילות מוצאים ומתחברים למכנה משותף. קהילה ואהבה לרדיו", מציין סער צברי, האיש שקיבל לידיו אולפן שידורים קטן, והפך אותו למרכז תקשורת אזורי. 
צברי (42), תושב אילת, איש רדיו כבר עשרים שנה, גויס על ידי עינב נלסון-ארובס מהמתנ"ס האזורי ומייקל לוי, מנהל בית ספר "מעלה שחרות" דאז, לפיתוח של רדיו חינוכי, אחרי שהוביל בהצלחה רבה בשנת 2011 קורס רדיו בלתי פורמלי לבני נוער בחבל אילות בתחנת הרדיו האילתית. את ניסיונו המקצועי צבר סער בתור כתב בעיתונים מקומיים באילת, בהוצאה לאור של עיתון סטודנטים באילת וברדיו "קול הים האדום" במקצועות שונים. בין לבין, הוא גם התמקצע 'בליגה הארצית'-  רדיו תל אביב 102, וברדיו 106, רדיו חינוכי בבית הספר 'מגן' בתל אביב. 


"כל חיי הסתובבו סביב תקשורת", מספר לי סער בקול צרוד, בעודו קודח מחום בעקבות דלקת גרון שתפסה אותו באופן סימבולי אחרי שקיבל את הבשורה על פיטוריו וסגירת התחנה לאלתר. "אחרי שהתקבלתי לעבודה כמנהל תחנת רדיו בהקמה כעובד מתנ"ס, התברר לי שמדובר גם בהקמת מגמת תקשורת ובהוראה, כך שבעצם לצד לידת 'תינוק' חדש, לקחתי חלק בכל הפעילות כולל בהוראה של תלמידים שבחרו ללמוד תקשורת, כשהמטרה הראשית היא להפעיל אולפן רדיו שישמש את התלמידים. חשוב לי לציין כי נתנו לי יד חופשית וסמכו עליי שאקים את התחנה של החבל ושאוביל את המגמה כראות עיניי. בתחילה הוחלט כי הרדיו ישדר רק כשיהיו תוכניות, כלומר שעה או שעתיים ביום, ושנעשה את הכל בקטן, אולם לאחר סיור בתחנות רדיו חינוכיות בכל הארץ, החלטתי כי "רדיו שמעמה" לא יהיה רדיו קטן וחסר משמעות, אלא כלי התקשורת החשוב של החבל. חשיבה זו הובילה אותי להחלטה כי "רדיו שמעמה" יהיה רדיו איכותי, נגיש ופעיל 24/7.  
אספתי מוזיקה מכל מקום, מתחנות רדיו, חברים ותושבים מהחבל, למדתי תוכנות עריכה מיוחדות על מנת להקליט ג'ינגלים לתחנה, אספתי ספריות מוזיקה שישמשו את התלמידים, הפקתי, ערכתי, שימשתי כטכנאי, עשיתי הכול. וואן מן שואו. כמו כן היה חשוב לי לתת ערך נוסף לתחנת הרדיו, זה התבטא בהחלטה לשמור על הסביבה, ממבנה הרדיו שהוא מכולה ממוחזרת, למוזיקה דיגיטלית ובעצם לא רכשנו דיסקים ובכך שמרנו על הסביבה ועד הקמת פאנל סולארי על מבנה התחנה והעלאת קמפיינים ברדיו בנושא איכות הסביבה ועוד". 

 

וואן מן שואו


בארבע השנים הראשונות לפעילותו נחשב רדיו שמעמה כ"רדיו חינוכי" ושימש בעיקר את תלמידי המגמה. "רדיו חינוכי", מסביר צברי, "הינו רדיו בעל תדר  106, FM עם משדר ואנטנה, שכפוף למשרד החינוך, ל'קול ישראל' ולמשרד הביטחון. בפועל הוא פעל למעשה מיומו הראשון כרדיו אינטרנטי, זאת תחת אישור מיוחד ממשרד החינוך שהתחשב בנו בגלל ההוצאות שבהקמת משדר ואנטנה, התחזוקה שלו, ומגבלות המרחק של משדר שתופס רק ברדיוס של 20 ק"מ. 
רדיו אינטרנטי הוא העתיד של הרדיו היום. בשנת 2017 כולנו, מילדים ועד מבוגרים, "נושמים" תקשורת- בסלולר, בטלוויזיה, ביוטיוב ובכלל באינטרנט. אני סבור שבעתיד, רוב תחנות הרדיו יהיו אינטרנטיות או לפחות ישדרו באינטרנט".
בנוסף לכל תפקידיו הפך צברי למורה עיוני ומעשי ללימודי תקשורת, במסלול בגרות לתלמידים משכבה י' ועד יב'. במקביל הוא לימד תקשורת גם בכיתות ח' –ט' תוך כדי בניית תכנים מותאמים ורלוונטיים לסדר היום התקשורתי בישראל ובעולם. לפני יותר משנה, במסגרת פעילותו של סער לקידום תחנת הרדיו, פנה צברי לשושי אורון, מנהלת המתנ"ס בחבל אילות, עם רעיון לפתח את הרדיו גם כרדיו קהילתי. משמע יותר מעורבות של הקהילה, יותר שידורים ויותר חשיפה לרדיו. במפגש הוחלט על קיום סקר בקרב תושבי החבל, בו התושבים יענו על שאלון קצר בנוגע לרדיו ועתידו. לדברי צברי "תוצאות הסקר הוכיחו שהתושבים רוצים רדיו קהילתי עם יותר שידורים, יותר קולות של תושבים ושופר לקולות שלהם". בעקבות התוצאות הוחלט למתג את הרדיו כרדיו קהילתי חינוכי, ולאפשר לכל תושב מהישובים שבחבל להשתלב בו לצד הזדמנות להפנות שאלות ישירות לראש המועצה בתכנית מיוחדת שהופקה לשם כך. 
"אין ספק שהמהלך הזה חיזק ומיתג מאוד את הרדיו", ממשיך צברי, "החלטנו לקחת את שיווק הרדיו כמה צעדים קדימה. במשך שמונה חודשים ישבנו, שרון ארובס ואני על בניית אתר אינטרנט מיוחד, אתר במראה צעיר ועם תכנים מעניינים שיכלול גם מידע על הרדיו, על השדרנים והתוכנית וגם על המתרחש בחבל, זה התבטא בסרטוני וידאו של אטרקציות בחבל, קישורים לכל האתרים של הישובים ועוד. זה יצר מצב שכל מי שהאזין לרדיו נחשף באמצעות האתר לכל התכנים והמידע של החבל ושל פעילויות המתנ"ס. לצד זה, יצרתי והפקתי מספר תוכניות חדשות בהגשת תושבי החבל שהביעו התעניינות לשדר ברדיו האזורי והביאו עימם רעיונות לתוכניות הנושא. כך בניתי לוח משדרים, שהתפתח ונגע בכל הקהילה. כי כשהילדים של "הבית הצהוב" בקיבוץ סמר משדרים תוכנית ספיישל, גם ההורים שלהם מאזינים לרדיו, כמו גם הסבתא הסבא והחברים, כך הרדיו מגיע ונוגע בכולם". 

 

תנו להם באקשן. קאי אביטל ודקל רון, בוגרי לינודי רדיו


ואז התקבלה ההחלטה לסגור את הרדיו האזורי ולהשאיר אותו רק לתלמידי המגמה. כל העבודה הזו ירדה לטמיון? 
"כן ולא. מרכז התקשורת עובר לאחריות בית הספר 'מעלה שחרות' ולמורות לתקשורת. אני לא יודע אם הרדיו ימשיך לשמש גם את הקהילה, אני מאמין ומקווה שכן. לצערי כל העשייה הקהילתית, מיתוג הרדיו, החשיפה וכמות המאזינים, תצטמצם מאחר ויהיו פחות שידורים. כולי תקווה שהם יצליחו".

האם התכוננת למהלך הזה ברמה האישית?
"לצערי הרב בשורת הפיטורים הגיעה במפתיע, כך שלא רק שלא הייתי מוכן ברמה האישית, גם לא יכולתי להיפרד באופן רשמי מאף אחד ולעדכן את הנוגעים בדבר. זומנתי לפגישה אצל שושי אורון, שמסרה לי כי בשל בעיות כלכליות וקיצוצים בתקציב המתנ"ס, ולאחר בחינת מספר פרמטרים על ידי הנהלת המתנ"ס, הרדיו הקהילתי אינו יכול להמשיך לפעול. הייתי מופתע מההחלטה ולא ציפיתי לזה, ולכן למרות ההודעה על סגירת הרדיו לא יכולתי לוותר על הזדמנות לשדר בפעם האחרונה בשידור חוץ ביריד מתנות שהתקיים בבאר אורה ימים ספורים לפני הסגירה. לא רציתי לאכזב את התושבים בבאר אורה שציפו וביקשו את השידור הזה ואת נוכחות הרדיו באירוע, הגעתי למרות שידעתי שסיימתי את עבודתי בחבל". 

איך הרגשת בשיחת הפיטורים המפתיעה?
"הייתי המום, מאוכזב, ולמען האמת די פגוע. אני מצר על כך שלא התייעצו איתי טרם קבלת ההחלטה, יכולנו לדון בהתייעלות או אפילו מימוש תוכנית השיווק שיזמתי, במטרה להכניס כסף לרדיו. בפגישה נאמר לי כי ההחלטה סופית, כך שלא יכולתי כבר לשנות את רוע הגזרה. זה היה ה'בייבי שלי' וטיפחתי אותו מאוד. עשיתי המון דברים רק כדי לקיים את הרדיו והיה לי חשוב להצליח להוכיח שרדיו בחבל אילות הוא רלוונטי יותר מתמיד". 

אז יש לך בטן מלאה על כל ההתרחשות?
"הכל קרה כל כך מהר. יומיים אחרי קבלת ההודעה, כבר לא הייתי בעבודה. אני בעיקר מרגיש לא בנוח שלא הספקתי להיפרד כראוי ולהביע את הערכתי לכל השותפים שבדרך.  בראש ובראשונה לאודי גת, ראש המועצה הקודם שתמך, פעל ועשה רבות לטובת הרדיו. לתלמידים ולבוגרי המגמה, שלמדו במגמת תקשורת, נשמו תקשורת ועשו תקשורת. אני גאה בכולם, לצוות השדרנים של התחנה, שהשקיעו ממרצם וזמנם, שהיו אמיצים ובלתי מתפשרים והספיקו ליהנות מעשייה רדיופונית והגשמת חלום. לחברי ועדת הרדיו, נציגים מישובי החבל שתרמו רבות לפיתוח וקידום הרדיו, לצוות עובדי המתנ"ס, לד'ר חנן גינת ראש המועצה, לשושי אורון, מנהלת המתנ"ס וראש אגף החינוך, לאפרת אדר, לעליזה כהן, ציון זוילי, ולכל מי שהאמין בחזון הרדיו הקהילתי.

 

הכל קרה כל כך מהר? צברי


יחד עם זאת אני מרגיש תחושה של החמצה, כי לצערי לא הצלחתי להציג את החזון שלי ואת התפיסה והראייה ההוליסטית לגבי הרדיו וחשיבותו בחבל אילות לטווח הרחוק טרם קבלת ההחלטה. בעידן המודרני והדיגיטלי אי אפשר לנתק אנשים, ועל אחת כמה וכמה בני נוער, מהקדמה ומהתקשורת. 
במיוחד בעידן ה"פייק ניוז" בו הם חשופים למידע כוזב בכל הרשתות החברתיות ובמדיה. לכן פי כמה וכמה חשוב לשמור על תקשורת אמינה, איכותית, קהילתית, מחבקת ותומכת המאפשרת לכל אחד להשמיע את קולו. "רדיו שמעמה", היה רדיו שמחבר קהילות, ותומך בכולם. 
וזה עוד לפני שהזכרתי את ההשלכות האישיות של מה שהעבודה ברדיו עושה לאנשים. בשנה השלישית לעבודתי בבית הספר הייתי גם מורה לכיתת חינוך מיוחד וזה מבחינתי היה שיא הסיפוק המקצועי. גם אני בתחילת דרכי הרדיופונית, הייתי ביישן, בחור נבוך שחושש להביע את דעתו, אם זאת ככל ששידרתי, ככל שצברתי זמן שידור, הביטחון העצמי שלי עלה, חשבתי מחוץ לקופסא והייתי מעורב יותר. גם אני זכיתי לראות תלמידים סגורים ושקטים, שלא היו מוציאים מילה מהפה במהלך השיעורים, ובכלל בחיי החברה שלהם, פורחים מאחורי המיקרופון. הם ערכו מוזיקה, הקליטו ג'ינגלים, ושידרו מעל גלי האתר בידיעה שיש מאזינים מחוץ לכותלי בית הספר שמקשיבים להם. זה היה מרגש ושימח אותי יותר מכל דבר אחר, ומזה שאבתי כוח". 
ברגע שהידיעה על סגירת הרדיו האזורי דלפה החוצה, הופצץ דף הפייסבוק של הרדיו בעשרות תגובות, וסער נאלץ לעמוד חסר אונים ונטול תשובות מול עשרות הטלפונים שהגיעו אליו מצד תושבים ממורים, תלמידים, שדרנים ותושבים שהביעו הלם ותנחומים באחת. 

בתגובה לכתוב מסרה שושי אורון, מנהלת מתנ"ס חבל אילות: "במסגרת תוכנית קיצוצים שנדרש לעשות במתנ"ס ובמועצה עלתה השאלה, כמו בכל קיצוצי הבראה, מהם הם בעצם הפעילויות או המחלקות שמצד אחד מסובסדות הכי הרבה ומצד שני אין בגינן הכנסות. פן נוסף שנבדק הוא כמות התושבים בחבל אילות המעורבת באופן ישיר במחלקה ונהנית מפעילותה. אחרי בדיקה מקיפה שנעשתה על ידי ועדת הכספים וההנהלה, הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לקצץ במקומות כואבים שיחד עם זה עונים על כל שלשת הקריטריונים האלה בשעה שהקיצוץ שנדרש ל 2017-2018 צריך להיות דרסטי כדי שהמתנ"ס יוכל להמשיך ולתפקד כראוי בהיבטים האחרים שלו. חשוב לציין שהרדיו לא הפך מחינוכי לקהילתי, אלא הרדיו הוקם כרדיו חינוכי ומתוך כך עלתה התובנה לייצר את אותה עבודת רדיו קהילתית ולהשתמש בה כפלטפורמה לפתיחת מגמת תקשורת בשיתוף פעולה של המתנ"ס ובית ספר. בשלב הראשון הרדיו התפתח מתוך המתנ"ס ובהמשך בשיתוף עם מגמת תקשורת. אתר האינטרנט, היה קיים גם קודם ושרון וסער היו חלק ממנו אבל כשהחלטנו שאנחנו רוצים לעשות קפיצת מדרגה של הרדיו חלק מהנושא היה להרים את האתר. בניית האתר ליוותה את הרדיו במשך כל שנות קיומו, זה לא היה במיוחד להפוך אותו לקהילתי. במרוצת הזמן ניסינו לפתוח קורס שדרים, לשלב מאזינים ומנחים בתכניות השונות, אך הנושא של הרדיו לא נטמע בקרב האוכלוסיה כפי שציפינו.

 נעשו הרבה פעילויות שיווקיות פרסומיות שבסוף גרמו לנו להבין שקהל היעד שציפינו שייקח חלק היה קטן בהרבה. ההיענות לקורס השדרים היתה זעומה וכמוה גם ההיענות להובלות תכניות נושא על ידי תושבים מהחבל. כמו כן ציפינו שאנשים יקשיבו לרדיו הקהילתי בכל מקום – במרכוליות, במועדונים, בחדרי המשרדים השונים, שתהיה תהודה והדהוד הרבה יותר קהילתי. כשהתקיים יום הרדיו האזורי והגיעו רק 30-40 משתתפים כש 20 מהם הם תלמידים במגמת התקשורת, הבנו שזה מעניין רק נישה מצומצמת של אנשים באוכלוסיית חבל אילות, בניגוד לפעילויות קהילתיות אחרות שהמתנ"ס מייצר ושלא השגנו את המטרות ששמנו לעצמנו".
בהקשר לשאלה- מדוע ההודעה על סגירת הרדיו נמסרה לסער צברי, מהיום למחר כדבריו אמרה אורון: "אני מתראיינת כנציגה של מועצת חבל אילות ובנושאים אישיים שקשורים לעובדי המועצה אני לא מוכנה לתת תגובה על גבי העיתון. זה לא נכון, לא מכובד ולא ראוי להתייחס לנושאים פרסונלים מעל גבי העיתונות". 


חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש