פרסומת
דלג

דו''ח מבקר העירייה הגנוז: קרקעות נמכרו במיליוני שקלים מבלי שבוצעה הערכת שווי עדכנית

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● צילום: עומר כרמון ● 17/11/2017 09:27 ● ערב ערב 2837
תשע שנים היה דו''ח מבקר העירייה על חברת מבואות אילת גנוז ולמעשה מעולם לא הובא כנדרש על פי חוק לאישור המועצה ● בעיריית אילת עשו כל אשר לאל ידם על מנת למנוע את פרסומו ברבים ואף נאבקו במבקר באמצעות חוות דעת משפטית שטענה כי כלל לא היה מוסמך לבדוק את החברה ● היועץ המשפטי לממשלה אמנם אישר לבסוף את הביקורת ואולם זו מעולם לא פורסמה ● כעת חושף 'ערב ערב' לראשונה את הדו''ח וממצאיו ● עיריית אילת באמצעות נציגיה בחכ''א מכרה אדמות בשווי מיליוני שקלים בכניסה לעיר, מבלי שערכה הערכת שמאי עדכנית ● המבקר: ''בפרוטוקולים אין כל התייחסות לסיבות או למטרות שלשמן נמכרו המגרשים וכן אין כל אזכור לדיון עקרוני כלשהו שהתקיים בנושא או לקיומה של חוות דעת שמאי המתייחסת לשווי המגרשים...חוות הדעת מאפשרת לחברי מועצת המנהלים לכלכל צעדיהם בתבונה יתרה, ועולה בקנה אחד עם חובת הזהירות הנדרשת מחבר דירקטוריון'' ● עוד עולה מהדו''ח: עד לשנת 2004 פלשה העירייה עצמה לשטחים אלה ופעלה בהם בניגוד לדין ● חכ''א בתגובה: ''המבקר טמן ראשו בחול בזמן אמת, באותן שנים בהם כשלה העירייה בתפקידה...במקום לשבח את הדירקטורים על שהשיגו מחיר גבוה ביותר מ-100% מהערכת השמאי, בוחר המבקר להסיק מכך על התנהלותם ה''שגויה'' של הדירקטורים'' ● חושפת הדו''ח, חברת המועצה עו''ד לימור להב: ''חוסר השקיפות המתמשך של העירייה והניסיונות של מאיר יצחק הלוי להסתיר מהציבור מעשים שאינם כשרים, חמורים בעיניי ואומרים דרשני''
דו''ח מבקר העירייה הגנוז:  קרקעות נמכרו במיליוני שקלים  מבלי שבוצעה הערכת שווי עדכנית

חברת חניוני מבואות אילת, שהוקמה על ידי החברה הכלכלית אילת (חכ"א) (26%) וחברה פרטית להשקעות בשם בושר (74%) חכרה ממינהל מקרקעי ישראל אדמות הממוקמות בכניסה לעיר במטרה להקים עליהן חניון, מלון, תחנת דלק, מוסכים, מסעדה ומזנון.  לאחר רכישת הקרקעות מהמינהל הכשירה החברה המשותפת בחלק מהשטח חניון רכב כבד, אלא שלימים טענה חברת בושר כי חכ"א מפרה את ההסכם ביניהן ולא רק שלא הפעילה במקום חניון רכב כבד כפי שהתחייבה, אלא אף הגדילה והשתמשה בשטח על מנת לאחסן גרוטאות ואף כלביה הוקמה במקום. עוד נטען כי העירייה לא דאגה לקיים את חוקי העזר באשר לאיסור חניית רכב כבד ברחובות העיר וכתוצאה מכך נמנעו מהחברה רווחים מהפעלת חניון הרכב הכבד שהיה אמור להוות את הבסיס הכלכלי של  מבואות אילת. לפיכך נכנסו הצדדים למגעים במטרה לפרק את השותפות ביניהם, במסגרת דיונים אלה הוכנה בשנת 1999 חוות דעת שמאי לגבי שווים של המגרשים הללו.

 

קיבלו יותר מפי שניים מהערכת השמאי


בין השנים 1993-2009, החלה מבואות אילת למכור את המגרשים שבבעלותה לגורמים עסקיים שונים וזאת לאחר שהחברה נקלעה לקשיים כלכליים שאיימו על קיומה. מכירת הקרקעות נועדה על מנת לצמצם את גרעון החברה. כך למשל נמכר מגרש 24 בסכום של 5,000,000 ₪ אף שחוות דעת שמאי שנערכה למקום העמידה את שוויו על סכום של 2,347,606 ₪ בלבד. כלומר שהמגרש נמכר בשווי הגבוה ב-100% מהשווי בו הוערך.
מבקר העירייה, ביקש לברר האם נעשה פרסום פומבי בנוגע לרצון למכור את המגרשים והאם בוצעו התמחרויות בין מציעים שונים וכן האם היו מקרים של השבחת נכסים, בתגובה נמסר לו ממועצת המנהלים של החברה המשותפת כי לא נערך פרסום פומבי, אך הידיעה בדבר הרצון למכור מגרשים היתה ידועה לגורמים בתחום הנדל"ן ובקרב מתווכים באילת, והראיה לכך היא כי אכן הוגשו הצעות מחיר. עוד הוסיפו מנהלי החברה המשותפת כי לא נערכה התמחרות בין מציעים והשבחת נכסים שכן המחירים שהושגו משקפים נאמנה את שווי השוק של הנכסים בעת המכירה. 
במהלך 2010 פנה מבקר העירייה וביקש את התייחסות כל הנוגעים בדבר למכירת המגרשים. "הובא לידיעת הביקורת", כתב המבקר, "כי הסיבה למכירת הקרקעות הינה גירעונות כספיים של חברת חניוני מבואות אילת וכי לפני מכירת הקרקעות לא התבקשה חוות דעת שמאי מקרקעין". 

 

"דירקטורים אישרו עסקאות נדל"ן במיליוני שקלים  מבלי שהוכח כי התנהל דיון מקצועי במועצת המנהלים". עו"ד הרציג


כך למשל נמכר מגרש 8 בסכום של 360 אלף דולר, מגרש מס' 9 נמכר בסכום של 296 אלף דולר, ומגרש 24 נמכר בסכום של 5 מיליון ₪.  אלא שלדברי המבקר "בפרוטוקולים אין כל התייחסות לסיבות או למטרות שלשמן נמכרו המגרשים וכן אין כל אזכור לדיון עקרוני כלשהו שהתקיים בנושא או לקיומה של חוות דעת שמאי המתייחסת לשווי המגרשים". במיוחד ביקש המבקר לברר האם ידעו חברי הנהלת החברה על הפער העצום שקיים בין שווי המגרש כפי שהוערך בעבר על ידי שמאי לבין המחיר בו נמכר המגרש בפועל (פער של מעל 100%). 
בין היתר פנה המבקר גם לראש העירייה מאיר יצחק הלוי ששימש כדירקטור בחברה, וביקש את התייחסותו לטענות. בתגובתו חשף יצחק הלוי כשלים נוספים בהתנהלותה של העירייה "כדירקטור מטעם חכ"א", כתב יצחק הלוי, "עמדה לנגד עיני בין היתר, מטרה חשובה לחסוך ולמנוע תביעות בגין התנהלות העבר של העירייה עד לסוף 2003 בעניין קרקעות מבואות אילת". ראש  העירייה התכוון בכך לעובדה כי העירייה הציבה בשטחים אלה גרוטאות ומבנים יבילים ואף הקימה במקום כלבייה דבר שחשף אותה לתביעה מצד החברה שאמורה היתה להקים במקום חניון כלי רכב כבד. 
בתשובתם לדרישת המבקר, טענו המבוקרים כי מאחר וחברת מבואות אילת היא חברה שרוב מניותיה פרטיות ואינן שייכות לחכ"א, הרי שאין לבחון את התנהלותה על פי אותן אמות מידה המוטלות של גופים ציבוריים. עוד טענו כי משום כך הם אף מהווים מיעוט בדירקטוריון החברה המשותפת ולא ניתן לפצל את ההתייחסות כאילו מתקיימים שני דירקטוריונים באותה חברה, אחד ציבורי מטעם חכ"א והשני פרטי מטעם בעלי המניות הפרטיים. עוד טענו כי מבואות אילת אינה מחויבת בפרסום מכרזים פומביים. "נראה כי העובדה שהחברה הצליחה, למרות שעמדו בפניה מכשולים רבים, לשפר באופן דרמטי את מצבה הפיננסי בשנים האחרונות, וכפועל יוצא למנוע הפסדים מיותרים לחכ"א הינה עובדה המדברת בעד עצמה, הראויה לשבחים ובוודאי לא לביקורות "מוכוונות מטרה". עוד טענו בחברה כי: "הביקורת התעלמה מהמצב הכלכלי של החברה וחכ"א טרום כהונת נושאי המשרה דהיום והשיפור שחל מאז". בשולי דבריהם אף עקצו המבוקרים את המבקר כאשר הלינו עליו כי התרשל בתפקידו בשנים בהן היה ניהול החברה לקוי: "המבקר טמן ראשו בחול בזמן אמת, ובאותן שנים בהם כשלה העירייה בתפקידה". במילים אחרות טענו במבואות אילת כי דווקא בשנים בהן השתמשה עיריית אילת במגרשים לצרכיה וקיימה בהם פעילות בלתי מורשית כפולשת ללא תשלום (כאשר סכום דמי השימוש שלה במקום הוערך ב-70 אלף ₪ בשנה) שקט המבקר על שמריו בעוד שכעת משהחברה נחלצה מצרותיה הכלכליות ואף הביאה לרווח משמעותי במכירת הקרקעות, דווקא כעת הוא מוצא להלין על כך שלא התקבלו חוות דעת מטעם שמאי אודות שווים של הקרקעות שנמכרו. 

 



 

לימור להב: "יידע הציבור מדוע השתדל ראש העיר לפטר את המבקר"

 

מי שחשפה את הדו"ח לתקשורת היא חברת המועצה עו"ד לימור להב שאמרה השבוע ל'ערב ערב': "מיום שבא הדו"ח החמור של מבקר העירייה לאוויר העולם ועד עצם היום הזה עשו, ועדיין עושים,  ראש העיר מאיר יצחק הלוי שהיה בתקופה הרלבנטית לדו"ח גם יו"ר החברה הכלכלית לאילת, ומנכ"ל העירייה, פיליפ אזרד, שהיה באותה העת מנכ"ל חכ"א, כל שלאל ידם, כדי שהדו"ח לא ייחשף, לא יפורסם, לא יועלה לדיון במועצת העירייה, כקבוע בחוק, ולא יובא לידיעת הציבור. אני, מצדי, עשיתי את כל המאמצים, כדי שהדו"ח כן יובא לדיון במועצת העירייה ויפורסם כנדרש החל מפנייה לראש העיר, ומשזו לא הניבה את התוצאות הרצויות, אף פניתי גם לממונה על המחוז במשרד הפנים, אשר הורה לעירייה להביא את הדו"ח לדיון במועצה. מיותר לציין, שראש העיר ומנכ"ל העירייה התעלמו מהוראת משרד הפנים ולא פעלו על פיה. משלא הועילו כל מאמציי, נאמנה לדרכי לחשוף כל מקרה של מנהל לא תקין ושחיתות, לכאורה, לא נותרה בידי הברירה, אלא להביא לפרסומו ברבים של הדו"ח, ואני מודה למערכת "ערב ערב", שמצאה לנכון לפרסם את המידע החשוב הזה.

 

"חוסר השקיפות המתמשך של העירייה והניסיונות של מאיר יצחק הלוי להסתיר מהציבור מעשים שאינם כשרים, חמורים בעיניי ואומרים דרשני". לימור להב


חוסר השקיפות המתמשך של העירייה והניסיונות של מאיר יצחק הלוי להסתיר מהציבור מעשים שאינם כשרים, חמורים בעיניי ואומרים דרשני! זכותו של הציבור לדעת מה נעשה בכספים ובנכסים השייכים לו וחובתו של מאיר יצחק הלוי לפעול על פי חוק ולהביא את המידע לידיעת הציבור. אני רואה בחומרה רבה את המעשים המתוארים בדו"ח המבקר ורואה בחומרה, לא פחותה, את ההסתרה המכוונת שלהם. לא יעלה על הדעת, שראש העיר, מנכ"ל העירייה, חכ"א וכל שלוחה אחרת של העירייה, יעשו בכספו וברכושו של הציבור כבשלהם ויפעלו, על דעת עצמם, מבלי להתחשב בהוראת החוק ובמקרה הנוכחי, גם בהוראות היועמ"ש לממשלה ומשרד הפנים. עתה, עם פרסום הדו"ח, אני מניחה שהציבור גם יידע מדוע השתדל כל כך ראש העיר לפטר את מבקר העירייה, דבר שלא צלח בסופו של דבר, לשמחתי הרבה. מוסד המבקר הוא אחד המוסדות החשובים בשלטון דמוקרטי ותפקידו לאתר ליקויים כדי שיהא ניתן לתקנם ולהימנע מהם בעתיד. במקום להיעזר במוסד החשוב הזה, ראש העיר מנסה שוב ושוב וללא הרף לאיין אותו, כדי שיוכל להמשיך לפעול במחשכים ולעשות מעשים שאינם כשרים, כל זאת הרחק מעינו של הציבור' ומבלי שתינתן לציבור האפשרות להכיר את המצב לאשורו ולקבל החלטות על סמך המידע שברשותו. 
נאמנה לדרכי ולהבטחתי לציבור, אמשיך לחשוף כל מחדל, ליקוי ועבירה שיובאו לידיעתי, ללא פחד וללא מורא. זה תפקידי כנבחרת ציבור ואמשיך לעשותו נאמנה כפי שעשיתי עד כה".



 

עד 2004 חכ"א קרסה כלכלית


כאשר קוראים אל תוך התייחסותם של נציגי חכ"א בדירקטוריון מבואות אילת עולה תמונת מצב עגומה למדי בכל הנוגע לניהולה של מבואות אילת עד לשנת 2004, מועד מכירת המגרשים. בשנים אלה סבלה החברה מגרעון בהון העצמי ונקלעה להפסד של כחצי מיליון ₪. התחייבויותיה נכון לסוף 2004 עמדו על 11.7 מיליון ₪ והיא היתה מצויה במחלוקות קשות וחוסר יכולת לגשר עליהן עם שותפתה למבואות אילת, חברת בושר. בשל היות החברה במצב קריסה, נגרמה לחכ"א שכאמור מחזיקה ב- 26% ממבואות אילת, נזקים בהיקף מיליוני שקלים דבר שעלול היה להביא לשיתוק מוחלט של פעילות חכ"א. את שנת 2004 סיימה חכ"א בהפסד של כ-1.3 מיליון ₪. עוד הוסיפו נציגי חכ"א בחברה כי "החל משנת 2005, עת נמכרו מגרשים בסך של 2.5 מיליון דולר, שופרה התמונה המאזנית של החברה ושל חכ"א, חודש שיתוף הפעולה המלא עם חברת בושר והיה אף צפי לקבלת דיבידנדים. כל אחת מהשנים 2005-2008 הסתיימה ברווח נקי. את שנת 2008 סיימה חכ"א ברווח נקי של 1.7 מיליון ₪." נציגי חכ"א הדגישו כי: "אם החברה היתה ממשיכה בקיפאון התנהלותה, אזי ההתחייבויות, הגרעון בהון העצמי וההפסדים היו רק גדלים כתוצאה מהוצאות המימון על ההלוואות. פועל יוצא של התנהלות נפשעת כזו היה יכול בסופו של דבר להביא את החברה לפשיטת רגל". לפיכך קובלים המבוקרים על כך שהמבקר מתעלם מהשיפור המדהים שחל במאזני מבואות אילת (וכפועל יוצא של חכ"א) ומההכנסות הרבות שהצליחה להביא ממכירת המגרשים. "כפועל יוצא מניסיוננו והיכרותנו את ההיסטוריה העגומה שהביאה את החברה להידרדרות כלכלית, תמכנו במציאת פתרונות כלכליים ומימוש נכסים לצורך הבראת החברה...המסקנה היא שהדירקטוריון פעל כמיטב שיקול דעתו המקצועית...ברור שאין לבחון התנהלות חברה שעיקר מניותיה מצוי בידיים פרטיות על פי אמות מידה המוטלות על גופים ציבוריים...בנסיבות העניין דירקטוריון מבואות אילת לא סבר כי יש צורך להשקיע כספים בשומה נוספת נוכח השומות שעמדו בפניו ובעיקר נוכח הכרות אישית מעמיקה עם מעט ההצעות שניתנו לפני המכירה...כל מי שבקיא בתחומי הנדל"ן לתעשייה וחניונים באילת יסכים כי דירקטוריון החברה אישר עסקאות מעולות במיוחד עבור החברה. לא ברורה הפליאה (של המבקר ר.נ) לגבי הצלחת מכירת מגרש 24 ביותר מ-100% מהערכת שמאי הבנק שכן באם החברה הצליחה למקסם את התמורה עבור המגרש ולכסות חלק מהפסדיה בשל התנהלות העבר המבישה של העירייה – מדוע יש כאן מקום לביקורת כלשהי?", תהו בחכ"א. 

 

"אין המדובר בעסקה שנעשתה בחלל ריק,  אלא לאחר  מספר שנים בהן הוגשו הצעות שונות". יצחק הלוי

 

"פער של 100% צריך היה להדליק נורה אדומה"


אלא שדברים אלה לא עשו רושם רב על המבקר שטען למינהל בלתי תקין בהתנהלות מכירת המגרשים: "איש מהמבוקרים לא צרף לתגובתו פרוטוקול כלשהו, ובו פירוט מהלך הדיונים שהתקיימו בישיבות מועצת המנהלים לפני מכירת המגרשים כגון: כמה מציעים היו? מהם המחירים שהוצעו? האם היה ניסיון להשביח נכסים? תגובות משתתפים? מהי מטרת המכירה? האם היתה חוות דעת שמאי?" תהה מבקר העירייה, "פער של כ-100 אחוז בין מחיר חוות דעת השמאי מטעם בנק הפועלים לבין המחיר בפועל היה צריך "להדליק נורה אדומה" בפני חברי מועצת המנהלים. הכיצד? האם משהו השתבש בדרך? אולי כדאי לבקש ולקבל חוות דעת עדכנית מטעם חברת חניוני מבואות אילת? למרות בקשת המבקר, לא המציא איש מהמבוקרים העתק פרוטוקול הנוגע להחלטת דירקטוריון חברת חניוני מבואות אילת לקבלת החלטות ללא התכנסות בפועל. ניסיונם של רו"ח זוהר מילר (ז"ל) ורו"ח שמעון גל "לגלגל" את האשמה על יו"ר מועצת המנהלים של חברת חניוני מבואות אילת אינו פוטר אותם מאחריות. מחובתם כדירקטורים בחברה לוודא כי אכן התקבלה החלטה כאמור כדין, ולא להטיל את מלוא האחריות לכך על יו"ר הדירקטוריון. לא מיותר לציין, שבפרוטוקולים המתייחסים למכירת הנכסים מצוין במפורש כי כל חברי מועצת המנהלים "נוכחים". לא מצוין דבר וחצי דבר לגבי קבלת החלטה ללא התכנסות. תמוה. 
על כך הגיבו מילר וגל במכתב התייחסות נוסף ובו טענו:  "הערתך בנושא אי המצאת הצעות מחיר טרום המכירה אינה במקומה, היות והנך מציין במפורש כי נמסרו לך העתקי הצעות מחיר שהתקבלו לכל מגרש, ממנכ"ל חכ"א. ובנוסף על האמור צוין על ידינו במפורש כי "התקבלו הצעות מחיר והעסקאות בוצעו, כמובן, רק לאחר קבלת מספר הצעות לכל מגרש". כמו כן ציינו בהתייחסות כי קיבלנו סקירות כלכליות מפורטות ודיווחים שוטפים הן בישיבות דירקטוריון חכ"א והן בדיונים לקראת אישור דוחות כספיים של מבואות אילת וחכ"א. לצורך כך הועברו אליך פרוטוקולי ישיבות דירקטוריון, דוחות סיכום פעולות ודוחות כספיים. אי הפנמת דברים אלה במסקנות הדו"ח הינה פגם היורד לשורש העניין והמדבר בעד עצמו". מילר וגל שבים ומפנים את האצבע המאשימה אל המבקר עצמו שלדבריהם לא ביקר את התנהלות עיריית אילת בשנים הרלבנטיות. 

 

"החל משנת 2005, עת נמכרו מגרשים בסך של 2.5 מיליון דולר, שופרה התמונה המאזנית של החברה  ושל חכ"א". פיליפ אזרד מנכ"ל חכ"א בתקופה הנדונה

 

הקרב הוכרע: למבקר סמכות לבקר גם גוף מעורב


אלא שאת מבקר העירייה לא הרשימו גם דברים אלה והוא כתב בדו"ח: "לא הומצאה לביקורת אף לא חוות דעת שמאי מקרקעין אחת, שהתבקשה מטעם חברת חניוני אילת, עובר למכירת המגרשים בשווי של מיליוני שקלים הסברים הומצאו לרוב. אין צורך להכביר לגבי חשיבות קיומה של חוות דעת שמאי, שהוצאה בסמוך למכירת נכס מקרקעין, עבור בעל הנכס. חוות הדעת מאפשרת לחברי מועצת המנהלים לכלכל צעדיהם בתבונה יתרה, ועולה בקנה אחד עם חובת הזהירות הנדרשת מחבר דירקטוריון". בנקודה זו מצא לנכון המבקר לציין כי "אחד מחברי מועצת המנהלים של מבואות אילת מסר למבקר, ביושר אישי, כי מנכ"ל חכ"א (הכוונה לפיליפ אזרד ר.נ) ויו"ר הדירקטוריון של חכ"א (סגן ומ"מ ראש העירייה) "ביקשו" ממנו לחתום על פרוטוקול מועצת המנהלים (ולא במסגרת דיון בדירקטוריון), שאישר את המכירה של מגרש 24". התנהלות כאמור אינה עולה בקנה אחד עם חובת הזהירות הנדרשת מחברי מועצת המנהלים".
בתגובתם של חכ"א וראש העירייה מאיר יצחק הלוי טענו אלה כי למבקר העירייה כלל אין סמכות לבקר את חברת מבואות אילת שהיא כאמור ברובה חברה פרטית. "אין לו סמכות לדרוש ממנה מסמכים, ומשכך, אף אין בידו סמכות להסיק מסקנות ביחס לניהולה". עוד הוסיפו כי: "כל קביעה אשר יהיה בה כדי לגרום נזק לחברה, עלולה להטיל אחריות על העירייה ולחשוף אותה לתביעות מצד החברה או בעלי מניותיה". לטענתם למבקר אין סמכות לבקר את הדירקטורים של מבואות אילת אפילו אם מונו על ידי תאגיד עירוני. העירייה אף תמכה טענתה בחוות דעת שהוציאה היועצת המשפטית לעירייה ואשר הובילה לכך שהדו"ח האמור לא הועלה לדיון במועצת העיר, אלא שהמבקר מצדו פנה בנושא ליועץ המשפטי לממשלה וביקש את חוות דעתו בנושא שקבע כי למבקר סמכות מלאה לעסוק ולבקר את כל גופי הסמך של העירייה בהם היא עושה שימוש כחלק מזרועה הארוכה. 
"במקום לשבח את הדירקטורים", הגיבו חכ"א וראש העירייה, "על שהשיגו מחיר גבוה ביותר מ-100% מהערכת השמאי, בוחר המבקר להסיק מכך על התנהלותם ה"שגויה" של הדירקטורים. לשיטתה של הביקורת, לו היתה החברה מוכרת את המקרקעין רק ב-30% מעל הערכת השמאי, הרי שמדובר בהצלחה מסחררת, ובהתנהלות ראויה לשבח של הדירקטורים, מאחר והחברה הצליחה למכור את המקרקעין ב-100% מעל הערכת השמאי, הרי שככל הנראה "משהו השתבש", ו"אולי כדאי לבקש ולקבל חוות דעת שמאי עדכנית", שהפועל היוצא ממנה הוא עיכוב העסקה ואלי אף סיכולה כליל. לגופו של עניין, חוות הדעת נכתבה שבועות ספורים לפני ביצוע העסקה, המדובר בחוות דעת שהוכנה עבור בנק, על ידי שמאי מקרקעין אובייקטיבי ומוערך, ולדירקטורים לא היתה כל סיבה להניח שחוות דעת אחרת תצביע על שווי אחר. יתרה מכך, אין המדובר בעסקה שנעשתה בחלל ריק, אלא לאחר מספר שנים בהן הוגשו הצעות שונות, ולהנהלת החברה היה ידוע מהם המחירים שניתן לקבל בגין המקרקעין...שומה עדכנית איננה האמצעי היחיד המאפשר בחינה של שווי הנכסים, וגם קבלת הצעות מחיר יש בה כדי לשקף את מחיר השוק של הנכסים המוצעים למכירה...קבלת חוות דעת שמאי שעלותה גבוהה ואין בה כדי להעניק תרומה של ממש יש בה כדי לבזבז כספי חברה ונזקה עלול להיות רב מתועלתה". לגבי טענת המבקר כי היה צריך לתת פומבי לרצונה של החברה למכור קרקעות השיבו כי המדובר בחברה פרטית שאינה מחויבת לנהל את ענייניה בפומבי, וציינו כי הביקורת אף שגויה במישור העובדתי שכן העובדה שהקרקעות עמדו למכירה היתה ידועה בציבור והדבר הובא לידיעת מרבית משרדי התיווך בעיר ולראייה המספר הרב של הצעות המחיר שהתקבלו."
מבקר העירייה דחה גם את טענות אלה וקבע כי יש לו סמכות לבקר את התנהלות הדירקטורים שמונו על ידי חכ"א למבואות אילת, שכן חכ"א היא גוף עירוני מבוקר שסמכות הביקורת משתרעת גם עליו וסיכם כי: "ככל שיתאמצו מבוקרים, במלל רב, להסתיר את העובדה שחברים בדירקטוריון התנהלו שלא על פי סטנדרט הזהירות הנדרש מחבר מועצת מנהלים, לא ניתן יהיה להתעלם מהעובדות הברורות שדירקטורים אישרו עסקאות נדל"ן במיליוני שקלים מבלי שהוכח לביקורת, במסמכים מאמתים, כי התנהל דיון מקצועי במועצת המנהלים של חברת חניוני מבואות אילת, טרם ההחלטה בדבר ביצוע העסקאות ומבלי שחוות דעת שמאי מקרקעין, מטעם החברה, היתה מונחת על שולחנם, עובר לביצוע העסקה". 


חדשות אילת