פרסומת
דלג

ראיון ראשון עם שרון דרוקר: ''החלפנו את המזוזות''

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● צילום: חיים דוד ● 1/12/2017 11:22 ● ערב ערב 2839
שבוע אחרי שעזב את הקבוצה אותה אימן בסופיה שבבולגריה, מישיר מאמן הפועל פתאל אילת החדש, שרון דרוקר מבט על המשימה החדשה שלקח על עצמו ● עם קבוצה שלא הוא עצמו הרכיב (''טפירו ניסה לעשות הכי טוב שיכל''), עם פציעות בלתי פוסקות (''בקושי גירדתי 10 שחקנים לאימון''), וממעמקי המקום האחרון בטבלה, שרון דרוקר מודע למשימה הלא פשוטה ומבהיר: ''אילת הפכה לקבוצה של למעלה - נעשה הכל כדי להחזיר אותה לשם'' ● וגם על סגירת המעגל עם אילת 27 אחרי שהיה שותף לעלייה ההיסטורית לליגת העל
ראיון ראשון עם שרון דרוקר: ''החלפנו את המזוזות''
דרוקר על אוריה מזרחי:

עד לפני קצת מעל לשבוע שרון דרוקר (50) עוד אימן את סופיה הבולגרית. אלא שאז, הגישושים מכיוון הפועל פתאל אילת נעשו רציניים, ויחד עם נסיבות משפחתיות ("ילד בן שנתיים שהיה לו קצת קשה"), החליט שרון דרוקר לבקש שחרור, ולקחת על עצמו את המשימה הלא פשוטה- להוציא את העגלה התקועה ששמה הפועל פתאל אילת.
יום אחד בלבד אחרי שנחת בארץ, עמוס בשקים ומזוודות הוא כבר נחת באילת מוכן לעבודה קשה. מבין בינו לבין עצמו, שלפעמים דברים שצריכים לקרות, יקרו כך או אחרת. עובדה, בקיץ כבר היו עמו במגעים מצידה של אילת, אלא שהבנייה החדשה של הקבוצה הדרומית מצד אחד, ומנגד הלחץ של הקבוצה מסופיה, גרמו לו לבחור לצאת לחו"ל, למדינה השישית בקריירה שלו. היום הוא מבין שכנראה היה אמור לבחור כבר אז אחרת. 
יש מי שאומר שנכשלת בסופיה. "זה ממש לא נכון", ממהר דרוקר לשים דברים על דיוקם. "האמת שציפיתי מהמקום לקצת יותר. חשבתי שתהיה להם יותר אמביציה לטפס למעלה, להביא שחקנים, אחרי הכל זו הייתה קבוצה עם עבר מפואר, אבל מסתבר שהיום זה שונה. אפילו להחליף שחקן היה קשה. זה לא שהם ביקשו לשחרר אותי. הם היו מרוצים. אחרי הכל עברנו שלב ראשון במוקדמות, שיחקנו מול קבוצות הרבה יותר עשירות ומפוארות, ששחקן אחד שלהן שווה את כל התקציב שהיה לנו. בסופו של דבר אלו היו נסיבות משפחתיות שגרמו לי להעדיף לחזור לארץ, ילד בן שנתיים שלא ממש הסתדר שם, ויחד עם ההצעה מאילת זו הייתה הזדמנות מצוינת לחזור. זו הייתה המדינה השישית שלי בקריירה ובסך הכל אירופה נתנה לי המון, להכיר סוגים שונים של אנשים, תרבות, קצב שונה של אימונים ומשחקים, פילוסופיות שונות, אבל בסופו של דבר אני שמח להיות כאן".


לקחת על עצמך משימה לא פשוטה בלשון המעטה עם קבוצה מתחת לקו האדום והרכב שחקנים שלא היית שותף בהרכבתו. אומץ?
"זו בהחלט סיטואציה לא פשוטה. צריך הרבה אורך רוח וסבלנות, תמיכה מכל האנשים מסביב, בעיקר מצד ההנהלה והקהל. בערב שהנהלת הקבוצה עשתה לכבודי, ראש העירייה מאיר יצחק הלוי אמר שהגדולה של קבוצה נמדדת בדיוק במצבים כאלו, כשהיא נראית רע, לעודד ולסייע להתרומם וזה נכון. האגודה והקהל במיוחד, נמדדים במצבים כאלו, ברגעים הקשים בהם צריך להרים את המועדון".


איזו קבוצה מצאת?
"זה לא יהיה קולגיאלי מצדי להעביר ביקורת על קודמי בתפקיד, מאיר טפירו. הוא הגיע לאילת דיי בתחילת הדרך וניסה לעשות הכי טוב שיכל. אני אנסה להביא לקבוצה מהדברים שאני יכול. לטעמי חסר לקבוצה רכז זר ולכן הבאתי את דרווין קיצ'ן, שהוא גם רכז מצוין, גם מכיר את הליגה ויכול להוסיף לקבוצה דברים שחסרים בה היום. כשאני מסתכל על הטבלה, לא נתפס לי שאילת אחרונה בטבלה. מאז שאילת חזרה לליגת העל, היא מקוטלגת כקבוצת צמרת ולשם בדיוק היא צריכה לחזור".


ומה על 'ביג מאן' מובהק שאין לנו היום?
"הכדורסל היום הולך לכיוון קצת שונה. אם אתה משחק ביחד, קשוח, נלחם ונחוש, מסוג המשחקים בהם נשכבים על הרצפה במלחמה על כל כדור, אז לאו דווקא ה'ביג מאן' יעשה כאן את ההבדל. אבל לפני הכל אנחנו חייבים בריאות בקבוצה. כשיש לך בקושי עשרה שחקנים באימון כי יש פציעות בלי סוף, זה מאוד קשה. בלתי ניתן לראות וללמוד את הסגל שיש לך כשחסרים לך שחקנים. ניב פצוע, אייזיק לא משחק בגלל שבר ביד, אפיק לא סיים את האימון, שמחון רק חזר מפציעה, אז מעבר להחלפת המזוזות, וכן, החלפנו אותן, חשוב לנסות ולשקם את הצד הגופני של השחקנים, חשוב שהם יתאחדו סוף סוף וילמדו להכיר אחד את השני כדי לעבוד ביחד. נכון להיום אני לומד להכיר את השחקנים והם לומדים להכיר אותי. יש לנו שחקנים עם המון רצון ומוטיבציה, שאנסה לגבש ולהרים לקראת האתגרים בליגה. אנחנו בסך הכל במחזור ה – 8 במאזן של 6 הפסדים מול שני ניצחונות והליגה עוד ארוכה מאוד".

צפויים שינויים נוספים בהרכב?
"מעבר להבאתו של קיצ'ן אנחנו עושים עכשיו פסק זמן. ניצלנו כבר 7 העברות מתוך 8 ועכשיו חשוב לעצור, להסתכל, לבחון, לגבש ולהבין מה יש לנו בכלל בידיים".


איזה חדר הלבשה מצאת?
"התרשמתי לאחר שיחות עם כל השחקנים שיש כאן אנשים שרוצים להצליח ובאים לתת הכל על המגרש. למרות המצב הלא נעים בטבלה, חדר ההלבשה בריא וטוב. אנסה לתת להם את ההכוונה שלי ויותר שקט. אין ספק שהם היו עם הראש למטה אבל הניצחון ההרואי בגליל שיפר את מצב הרוח. שיהיה ברור בליגה הזו כל משחק הוא מלחמה, שום משחק לא פשוט ונצטרך להמשיך את המאבקים".


את עוזר המאמן שלך, ערן יצחק, אתה כבר מכיר
שרון מחייך: "הוא בן אדם מקסים. אני מכיר אותו הרבה שנים עוד כששיחק אצלי בנבחרת העתודה. אהבתי אותו עוד כשחקן שהפציעות הכריעו אותו מוקדם מדי. היינו בקשר לפני המשחק מול הגליל, ראיתי איך הוא חושב ואני אוהב את מה שראיתי. הוא מביא אתו למגרש תשוקה, רצון, ידע כעוזר מאמן והוא לחלוטין מבין עניין, יודע מה הוא רוצה ומה אני מנסה להשיג ומבחינתי הוא לגמרי יד ימיני".

ערן נתן לך קרדיט על הניצחון בגליל
"שיהיה ברור, זה היה לגמרי הניצחון שלו ושל הקבוצה. לתת עצות זה דבר קל, לעמוד ככה על המגרש זה הכי לא פשוט, בעיקר כשאתה עולה עם סגל חסר כל כך ונלחם".

מה יהיה על עוזר המאמן השני, אוריה מזרחי?
"הוא לא יחזור מבחינתי לקבוצה כי דברים שקרו לפני, לא ניתן לחפות עליהם. יש רגעים מכוונים בחיי קבוצה, כשהיא פצועה ובלי מאמן, כשחשוב לשים את הקבוצה הרבה מעל. מעל כסף, מעל אגו ומעל הגדרות תפקיד. הוא בחר מרצונו ומסיבותיו שלו לזוז הצידה. אני כמובן שלא כועס עליו, הוא נראה לי בחור נחמד שעתידו בכדורסל עוד לפניו, אבל ערן נשאר, סחב על גבו את הספינה וברור שאני אשאר עם אחד כזה".

ביום שני חוזרים לעניינים אחרי פגרת משחקי הנבחרת. מה צפוי לנו?
"קודם כל נראה מי יהיה לנו בריא", הוא צוחק. "בראש ובראשונה אבקש מהשחקנים לשחק כקבוצה, בסופו של דבר כדורסל הוא משחק קבוצתי בו שחקנים צריכים לעזור זה לזה, לדבר זה עם זה ולהקריב. אני לא חושב שכרגע נראה על המגרש כדורסל גדול, או את ה'כדורסל שלי' כמו שיש מאמנים שאוהבים לומר, אני מנסה כרגע לפשט את הדברים ולהשיג בעיקר לחימה, עמידה בתסכול וביחד, רק ביחד, נוכל לצאת מהמצב אליו הגענו".

שרון דרוקר המאמן מכיר מצבים כאלו של תחתית?
"היו לי בקריירה מצבים של כמה הפסדים רצופים, אלא שעד היום החיים פינקו אותי והגעתי תמיד לפלייאוף, אבל כדורסל זו לא תכנית כבקשתך. לפעמים יש מצבים שצריך לשחות בהם ולי אין בעיה. השחקנים יזיעו על המגרש ואני אזיע ביחד איתם על הקווים".

 

סוגר מעגל


אם למישהו באילת השם שרון דרוקר מצלצל מוכר ואולי הפנים מזכירות משהו, אולי זה כי 27 שנים לאחור במנהרת הזמן (בעונת 1990/1991),שיחק שרון הנער הצעיר במדי הפועל אילת והיה שותף פעיל (כרכז) בעלייה ההיסטורית של הקבוצה, בניצוחו של המאמן אריק שיבק לליגת העל בכדורסל. כשאני מזכירה את הימים ההם לשרון הוא מחייך חיוך רחב ומתגעגע. הוא היה שחקן טוב ואהב לשחק. "שיחקנו אז עוד באולם 'אלון' הוא נזכר בתקופה היפה עם לייזי גורדון, בראיין ראוסם, ליאור ארדיטי וחברים. השארתי במגרש הזה את הברך שלי במשחק העלייה מול חבל אילות. הייתי אז נער צעיר, פעם ראשונה חי לבד מחוץ לבית והכל כאן פרח וסבב סביב הכדורסל שהיה שיחת היום. לא היה מקום בעיר שלא דיברו עלינו ועל המשחקים. מאז עברתי גביעים אירופאים ואליפויות, אבל את הדברים האלו אף פעם לא אשכח. עד היום ניגשים אלי אנשים בעיר שזוכרים אותי כשחקן ואני רואה את מספר השנים שחלפו מאז ולא מאמין. היום אילת אחרת, התפתחה, גדלה והפכה לעיר גדולה לכל דבר אבל את אותו רצון ואמביציה שיש בעיר סביב הכדורסל אפשר עדיין לחוש, שלא לדבר על הצוות מסביב שהוא מדהים, חם, מחויב ועושה הכל עם לב ענק כדי שמי שעל המגרש יהיה עטוף ולא ייחסר לו דבר. כאן המקום להודות לכל הצוות על הקליטה הנהדרת שלי ובעיקר למוטי אמסלם היו"ר, הלב והנשמה שעשה הכל על מנת להביא אותי לכאן ועושה הכל למען הקבוצה. זה מביא אותך כשחקן וכמאמן לרמת מחויבות ענקית כדי שכל האנשים האלו ובכלל הקהל באילת, ייהנו ממשחקים, יראו קבוצה לוחמת ושנוכל לחזור לעניינים".


ידעת בקריירה גם תקופה לא פשוטה כמו לפני עונה וחצי כשפוטרת מאימון ראשון לציון ועם אותו סגל שאתה בנית אריק שיבק לקח את האליפות. זה לא שובר את הלב?
"זה בהחלט היה כאב לב גדול. זה היה תהליך של שנה ושלושת רבעי שעברתי שם, קיבלתי לידיים קבוצה בלי כסף, עם יו"ר שרוצה לעזוב ושיניתי הכל, אלא שבשנה השנייה, מבלי לשאול אותי בכלל, רשמו אותנו לאירופה והגענו עד למשחק אחד מהפיינל פור. שחקנים נפלו לי מהרגליים מעומס המשחקים, הנסיעות והאימונים וזה פגע בנו בליגה. האמנתי מאוד בקבוצה שבניתי. לא הרבה פעמים בקריירה אתה בונה קבוצה עם פוטנציאל לאליפות וידעתי בדיוק מה הקבוצה שווה, לא ביקשתי קרדיט אבל אחרי שאתה מצליח לעשות את כל הדברים הטובים האלו, אני לא מתבייש לומר שהפרידה המהירה מדי לטעמי כאבה לי מאוד. השחקנים מאוד ריגשו אותי כשכולם אחרי האליפות התקשרו וברכו אותי ושמרו ועדיין שומרים על קשר, אבל בחיים צריך להמשיך קדימה, זו מנת חלקו של מאמן. מנגד אני יכול לומר שלא הרבה אנשים קמים בכל בוקר לעבודה אותה הם אוהבים מאוד ונהנים לעשות, אני מברך בכל בוקר על העבודה שלי, שנותנת לי המון אנרגיות, עבודה בה כל יום שונה מהשני.

במסגרת תפקידך החדש, תעבור לגור באילת?
"אנחנו לחלוטין עוברים לכאן. אני מאמין שמאמן צריך להיות במקום בו הוא מאמן. זה מאוד חשוב להיות קרוב לקהילה, קרוב לשחקנים כשהם יודעים שכולכם כאן ביחד לטוב ולרע".

מה המסר לקהל?
"הגעתי לא מעט פעמים לאילת כאורח במשחקים וראיתי את הדחיפה של הקהל המקומי, שזה משהו שאנחנו חייבים עכשיו יותר מתמיד. אנחנו נעשה את העבודה על המגרש אבל נצטרך את הקהל שידחוף ויעשה את העבודה מבחוץ".


חדשות אילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש