יהדות - חג פסח

חג פסח 

בערב שבת נחגוג את ליל הסדר. מי לא אוהב את ליל הסדר? כולם אוהבים וגם חוגגים. רובו המוחלט של עם ישראל חוגגים ליל הסדר כהלכתו, וישנם גם מתי מעט, בעיקר בקיבוצים, שחוגגים את ליל הסדר עם 'חמץ ומצה ', אבל הם בודדים, כמה עשרות אנשים אשר בטלים ברוב של 20 מיליון יהודים ברחבי העולם אשר חוגגים את ליל הסדר עם מצות , 4 כוסות וקריאת ההגדה. מה יש בו בליל הסדר שמושך אותנו כל כך? הרי לא מדובר 'באיחוד משפחות' מסביב לארוחה. סתם לשבת לאכול ביחד אפשר לעשות בכל יום, יש בליל הסדר איזה שהוא קסם מיוחד, מרגישים אותו באוויר את הקסם הזה, מה סודו של פסח? 
התורה מצווה אותנו לחגוג את חג הפסח באופן המוחשי ביותר. צריכים אנחנו להרגיש כאילו אנחנו ברגע זה ממש יוצאים ממצרים "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". יציאת מצרים לא הייתה עוד סיפור היסטורי שהתרחש לפני 3300 שנה, היה ונגמר, לא ולא! יציאת מצרים פרטית ולאומית מתרחשת כל שנה מחדש. היציאה הראשונית ממצרים הייתה אמנם מזמן, אבל היא נוגעת ישירות לחיים שלנו כאן ועכשיו. אלמלא  הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, לא היינו קיימים היום. לא היה עם ישראל, לא הייתה מדינת ישראל, לא הייתה כל ההיסטוריה שלנו. העבר שלנו הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, ולכן ה' מצווה אותנו בתורה: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".  המילה "זה" מציינת משהו שניתן להראות אותו להצביע עליו באצבע,  "בעבור זה"- מצביעים על המצה והמרור, תספר לבנך (וביתך) על יצאת מצרים בשעה שמצה ומרור מונחים לפנייך. הנה זאת המצה שאכלו אבותינו כשיצאו ממצרים, זה המרור שמציין כיצד מיררו המצריים את חיי אבותינו. זאת ועוד, הפסוק מסיים במילים  "עשה ה' לי בצאתי ממצרים". אתה מספר לבנך "לי בצאתי", אני יצאתי ממצרים ! אני הייתי שם, אני נגאלתי. 
ילד חכם בוודאי ישאל את אביו מה אבא אתה כזה זקן בן 3000 שנה? אבא חכם יענה לבנו- הגוף שלי בן 30, אבל הנשמה שלי, נשמת האומה הישראלית היא בת 3000 שנים ויותר. בליל הסדר אנחנו מתחברים. בראש ובראשונה אנחנו מתחברים לעצמנו, למשפחתנו, לשכנינו "כל דכאפין (רעב) ייתי וייכול (מוזמן לבא לאכול) מתחברים לעמנו, לעברנו, להיסטוריה שלנו, לשורשים שלנו, מתחברים לאבינו שבשמיים שגאל אותנו אז בימים ההם ויגאל אותנו שוב בימים הללו. יש תקופות הן בחיינו הפרטיים והן בחיי אומנתנו שאנחנו חשים חושך גדול, כביכול הכל סוגר עלינו ואין תקווה. אבל  אנחנו יודעים מקריאת ההגדה "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם". הצוררים שלנו בסך הכל פושטים צורה ולובשים צורה חדשה . פעם יהיו אלו המצרים, האשורים, הבבלים, היוונים, הרומאים, האיראנים, הפלשתינים. זוהי תמיד אותה הגברת רק בשינוי אדרת. אנחנו לא מתרגשים ולא פוחדים. אנחנו כאומה ערניים ודרוכים לעמוד על משמרת חיינו , לפעול בכל דרך אפשרית על מנת להתגבר על כל אויביינו ושונאיינו ומבקשי רעתנו. למזלנו ולשמחתנו יש לנו אב רחום וחנון ששומר ומגן עלינו , תמיד. אנחנו עם של נצח ואנחנו לא מפחדים מדרך ארוכה. ה' הבטיח לנו "כימי צאתך ממצריים אראנו נפלאות". בניסן נגאלנו ובעזרת ה' בניסן אנחנו ניגאל  ממש בקרוב בימינו ובחיינו.  
חג כשר ושמח.    

חדשות אילת